כתובים›תהילים›פרק עח׳

תהילים · פרק עח׳

מזמור תשיע

סיפור ההיסטוריה של ישראל: מהעברת המסורת, דרך חטא המדבר ועד בחירת דוד המלך.

72 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

תהילים עח׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

העברת המסורת מדור לדור

א

שיר למסקול של אסף. הקשיבו לעם שלי, שימו לב לתורתי. כוונו את אוזניכם לדברי פופי.

ב

אפתח את פופי בפתגמים. אשתף בחידות עתיקות.

ג

מה ששמענו וידענו, ואבותינו סיפרו לנו.

ד

לא נסתיר מהצאצאים שלנו לדורות הבאים, כדי שיספרו על תהילת ה', על עוזו ועל מעשיו הנפלאים.

ה–ח

העברת המסורת מדור לדור

ה

הוא הקים עדות ביעקב והציב תורה בישראל, כפי שציווה את אבותינו, כדי שיודיעו אותה לבניהם.

ו

כדי שדע דור אחרון, הבנים שיולדו, יקומו ויספרו אותה לבניהם.

ז

כדי שישימו אלוהים כמטרה וישמרו את מצוותיו, ולא ישכחו את מעשי האל.

ח

כדי שלא יהיו כמו אבותיהם, דור סורר ומורד, דור שלא הכין את לבו ולא היה נאמן לאלוהים ברוחו.

ט–יב

בגידת בני אפרים

ט

בני אפרים, שהיו נושקים לקשתותיהם, פנו ועזבו את מקומם ביום המלחמה.

י

הם לא שמרו על הברית עם אלוהים, וסירבו ללכת לפי התורה שלו.

יא

הם שכחו את מעשיו ואת הנסים שהוא הראה להם.

יב

הוא עשה פלאים לפני אבותיהם, בארץ מצרים, בשדה צוען.

יג–טז

הַנִּצָּחוֹן עַל הַמִּדְבָּר

יג

הַשֵּׁם פָּקַע אֶת הַיָּם וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בּוֹ, וְהִצִּב מַיִם כְּמוֹ קִיר.

יד

הוּא הַנְחָה אוֹתָם בְּעָנָן בַּיּוֹם, וּבְאוֹר אֵשׁ בְּכָל הַלַּיְלָה.

טו

הוּא פָּקַע סְלָעִים בַּמִּדְבָּר וְהוֹצִיא מֵהֶם מַיִם הַרְבֵּה.

טז

הוּא הוֹצִיא מַיִם זֹרְמִים מֵהַסֶּלַע, וְהַמַּיִם יָרְדוּ כְּמוֹ נְהָרוֹת.

יז–כ

חטא המדבר וספק העם

יז

הם המשיכו לחטוא לו, למרוד בבן עליון במדבר.

יח

הם בחנו את אלוהים בלבם, כשביקשו אוכל לנפשם.

יט

הם דיברו נגד אלוהים ואמרו: האם אלוהים יכול להכין שולחן במדבר?

כ

הנה, הוא הכה את הסלע והמים זלגו, והנחלים שפע.

כא–כד

זַעַם הַשֵּׁם וּמַתְּנַת הַמָּן

כא

לכן הַשֵּׁם שָׁמַע וְהִתְכַּעַס, וְאֵשׁ נִשְׁכְּרָה בְּיַעֲקֹב, וְגַם כַּעַס עָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

כב

כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִים וְלֹא בְּיְשׁוּעָתוֹ בָּטְחוּ.

כג

הוּא צִוָּה עַל הָעֲנָנִים מִלְמַעְלָה, וּפָתַח אֶת דַּלְתֵי הַשָּׁמַיִם.

כד

וְהוּא הִמְטִיר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וְנָתַן לָהֶם דְּגַן מֵהַשָּׁמַיִם.

כה–כח

הַמַּעֲשִׂים בַּמִּדְבָּר

כה

הָאָדָם שָׁלַח לָהֶם בֶּצֶל שֶׁל צֵידָה, לֶחֶם חֲזָק וּמַשְׂבִּיע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׂבֵעִים.

כו

הוּא הֵעִיד מֵהַשָּׁמַיִם בְּרוּחַ מַעֲרָב, וְהוֹבִיל אוֹתָם בְּעֹז הַדּרוֹם.

כז

הוּא הִמְטִיר עֲלֵיהֶם אֲפִירָה כְּמוֹ אֲבָק, וְחוֹל כְּמוֹ נוֹצוֹת שֶׁל עוֹף.

כח

וְהַכֹּל נָפַל בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וּסְבִיב לַמִּשְׁכָּנוֹת.

כט–לב

התאוות והעונש

כט

הם אכלו ושבעו מאוד, והשם נתן להם את מה שרצו.

ל

הם לא הפסיקו לרצות בדבר ועדיין אכלו את האוכל בפה שלהם.

לא

אבל כעס האלוהים עלה עליהם, והוא השמיד אותם בגלל השמנים שלהם, וגרם לצעירי ישראל ליפול.

לב

למרות כל זה, הם חטאו שוב ולא האמינו בנסים שעשה.

לג–לו

חזרת העם להשיב לאל

לג

הַיָּמִים שֶׁלָּהֶם נִגְמְרוּ בְּחֶבֶל, וְהַשָּׁנִים שֶׁלָּהֶם עָבְרוּ בְּפַחַד.

לד

כְּשֶׁהֵם הָרְגוּ אוֹ חִפְשׁוּ אוֹתוֹ, הֵם חָזְרוּ וְשִׁבְחוּ אֶת אֵל.

לה

הֵם זָכְרוּ שֶׁאֱלֹהִים הוּא הַצּוּר שֶׁלָּהֶם, וְאֵל עֶלְיוֹן הוּא הַגּוֹאֵל שֶׁלָּהֶם.

לו

הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַבְטִיחַ לוֹ בְּפִיהֶם, וּבְלְשׁוֹנָם הֵם הִמְשִׁיכוּ לְשַׁקֵּר לוֹ.

לז–מ

חוסנו של ה' מול נאמנות העם

לז

הלב שלהם לא היה יציב איתו, והם לא היו נאמנים לברית שלו.

לח

אבל הוא רחום, הוא סולח על העוון ולא משמיד, הוא הרבה להרגיע את כעסו ולא עורר את כל חמתו.

לט

הוא זכר שהם רק בשר, רוח שעוברת ולא תחזור.

מ

כמה הם מרדו אותו במדבר, ועצבו אותו בערבות.

מא–מד

חוסר נאמנות ישראל ופעולות השם

מא

הם חזרו וניסו את אלוהים, וקדושי ישראל סטו ממנו.

מב

הם לא זכרו את ידו ביום שבו הוא פדה אותם מאויביהם.

מג

הוא עשה את אותותיו ואת נסיו בשדות צוען.

מד

הוא הפך את נהריהם לדם, ומי הנהרות שלהם לא ניתן לשתייה.

מה–מח

השמדת היבול בנבואות המכות

מה

הוא שלח עליהם נחיל של חגבים ואכל אותם, וגם צפרדעים הרסו אותם.

מו

הוא נתן שהיבול שלהם וכל מאמציהם יתבזבזו בגלל החגבים.

מז

הוא הרג בברד את הגפנים שלהם ואת עצי השקמה באמצעות חנמל.

מח

הוא מסר את עריהם ליד הברד ואת בעלת החיים שלהם למזיקים.

מט–נב

עונשת מצרים והוצאת ישראל

מט

הוא שלח עליהם כעס רב, זעם וצרות, כמו שליח של רעים.

נ

הוא הפנה את חמתו אליהם, לא חסך מהם את המוות, והמסר אותם למגפה.

נא

הוא הכה את כל הבכורות במצרים, את ראשית העושר באוהלי חם.

נב

הוא הוביל את עמו כמו צאן, והנהיג אותם כעדר במדבר.

נג–נו

הובלת ישראל והמרדתם

נג

הוא הוביל אותם בבטחה ולא פחדו, ואת אויביהם הים כיסה.

נד

הוא הביא אותם אל גבול הקודש שלו, הר זה יד ימינו קנאה בנה.

נה

הוא גירש מול פניהם עמים והפיל אותם בחוט נחלה, והשכין באהלים שלהם את שבטי ישראל.

נו

הם התמרדו ומרדו באלוהים עליון ולא שמרו על עדותיו.

נז–ס

בגידת ישראל וכעס אלוהים

נז

הם השתחוו לאלוהים אבל בגדו בו, והפכו את עצמם כמו קשת שמתכווצת.

נח

הם כעסו עליו בבמות שלהם, וגרמו לו לקנא בתוך המקדשים הקטנים שלהם.

נט

אלוהים שמע את זה והתעצב, והוא ממש סירב לקבל את ישראל.

ס

הוא עזב את משכן השלום שלו, את האוהל ששהה בתוך העם.

סא–סד

מפלת השבט והתפרקות הנחלה

סא

הוא נתן לשבט שבי את הכוח שלו, והתפארת שלו נשמטה ליד האויב.

סב

הוא מסר את עמו לחרב, והתפרק בתוך הנחלה שלו.

סג

הבחורים שלו נאכלו על ידי אש, והבתולים שלו לא הולידו.

סד

הכהנים שלו נפלו בחרב, והאלמנות שלו לא בכו.

סה–סח

בְּחִירַת שֵׁבֶט יְהוּדָה

סה

הַשֵּׁם קָם מִתְנוּעָתוֹ כְּאִילָה, כְּגִבּוֹר הַקָּם מִמְּנוּחָתוֹ לְמַעַן לָשֶׁתּוֹת מִיַּיִן.

סו

הוּא הִכָּה אֶת אֹויָּיו מֵאָחוֹר, וְנָתַן לָהֶם בּוֹשֶׁת נֶצַח.

סז

הוּא לֹא בָּחַר בְּאֹהֶל יוֹסֵף, וְלֹא בְּשֵׁבֶט אֶפְרַיִם בָּחר.

סח

הוּא בָּחר בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה, בְּהַר צִיּוֹן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְמַעֲשֶׂה אֲהוּב.

סט–עב

בחירת דוד ומשכותיו

סט

הוא בנה את המקדש שלו כמו הר, וקבע את האדמה לעולם.

ע

הוא בחר בדהוד עבדו, ולקח אותו מבין רועי הצאנים.

עא

אחרי שהעלו אותו, הביאו אותו כדי לרעות את יעקב עמו ואת ישראל נחלתם.

עב

הוא רעה אותם בלב שלם ובמיומנות של ידיים.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 640 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא