למנצח על הנגינה, מזמור לאסף, שיר.
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃תהילים · פרק עו׳
ההוד של אלוהים ביהודה וציון
התגלית של כבוד ה' ביהודה, עוצמת הדין בטבע ומרגוע האויבים, ויראת ה' מכל הכוח האנושי.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים עו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ההוד של אלוהים ביהודה וציון
אלוהים ידוע ביהודה, ושמו גדול בישראל.
נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃הסוכה שלו היא בשלום, ומקום מגוריו הוא בציון.
וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃שם הוא שבר חצי כלי הקשת, את המגן ואת החרב, ואת המלחמה. סלה.
שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃עוצמת השם ומרגוע האויבים
את מפואר ומרשים יותר מההרים הגבוהים.
נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃הגיבורים חלשים ולוחמים אמיצים נרדמו, ואיש מלוחמי הכוח לא הצליח להחזיק בנשקו.
אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃מרוב כעסך, אלוהי יעקב, נרדמו גם המרכבות וגם הסוסים.
מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃את מפחיד, ומי יוכל לעמוד מול הכעס שלך?
אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃משפט האל והיראה
מהשמיים שמעת דין, והארץ פחדה ונרגעת.
מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃כשאלוקים קם למשפט, כדי להציל את כל ענוויה של הארץ, סלה.
בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃כי כעס של אדם ישבח אותך, ושארית הכעס תחסום.
כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃כולם סביבו ידרעו וישלמו לה' אלוהיכם, ויביאו שווא ליראה.
נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃התבטלות הכוח האנושי
רוח של מנהיגים תיעצר, והמלכים של ארצות העולם ייראו פחד.
יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ההוד של אלוהים ביהודה וציון
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃
נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃
וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃
שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃
עוצמת השם ומרגוע האויבים
נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃
אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃
מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃
אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃
משפט האל והיראה
מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃
בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃
כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃
נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃
התבטלות הכוח האנושי
יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מזמור המלוא ביראה מול כוחו של ה' המשתלט על העולם.
ההוד של אלוהים ביהודה וציון
שיר לאסף המללל את גדלותו של אלוהים. הוא ידוע ביהודה ושמו גדול בישראל. אלוהים שוכן בשלום בציון, ושם הוא מכים את כלי המלחמה, את הקשת, המגן והחרב, ומביא קץ למלחמה.
עוצמת השם ומרגוע האויבים
תהילים פרק שז מתאר את הדומיננטיות של ה' מול כוחות העיר והמלחמה. השיר מדגיש כי ה' מפואר ומרשים יותר מההרים, וכעסו אדיר כל כך, עד שהלוחמים האמיצים והחיילים החזקים נרדמים ואינם מסוגלים להילחם. הכוח האלוהי משתק את האויבים ומביא למנוחה בכוח הזעם שלו.
משפט האל והיראה
הפסוקים מתארים את השפעת הדין האלוקי על העולם. כאשר ה' קם למשפט, הוא מציל את הענווים ומרסן את כעס האדם. כל הסובבים אותו נדרים ונשלמים לפני אלוהים, מה שמעורר יראת כבוד ויראה עצמית מול עוצמתו.
התבטלות הכוח האנושי
הפסוק מתאר רגע שבו הכוח המנהיג נשבר ורוחם של המנהיגים נעלמת. כתוצאה מכך, מלכי העולם חווים פחד עז מול כוח עליון. הדימוי מדגיש כי כוחם של בני האדם מוגבל ואינו עומד מול רצון ה'.
המזמור מסתיים בהכנעה של כל הכוחות מול הדין האלוהי.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המחויבות למימוש נדרים
״אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (ויקרא כז, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ד): טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדֹּר וְלֹא תְשַׁלֵּם, רַבִּי מֵאִיר״
בפרשת ויקרא רבה (ל״ז:א), מובאים דעות המדרש בנוגע לחשיבות המימוש של נדרים וקדושת ההתחייבות לה'. רבּי מאיר טוען כי למרות שנטע בטוב שלא לנדור, המעלה הגדולה היא במי שנודר ומשלם את נדרו, כפי שניתן לראות בפסוק בתהלים המצווה על עם ישראל לנדור ולשלם לה'. לעומת זאת, רבּי יהודה סבור כי הטוב הגדול ביותר הוא להימנע מנדר מלכתחילה, וכי מי שאינו נודר אך מביא קורבנות וחיות להקדש, נמצא במעלה גבוהה מכל. המדרש מדגיש את החשיבות של עמידה בהבטחות מול ה', ומתריע מפני השהיית נדרים שעלולה להוביל לחטאים קשים.
ויקרא רבה ל״ז:א׳ ↗קולות בשמחה ובחרדה
״ובראש השנה אומר כל העמים תקעו כף (תהילים מ״ז:ב׳) ביום הכפורים ברכי נפשי (שם קד) וממעמעקים קראתיך ה׳ (שם קל) בחג הסוכות נודע ביהודה (שם״
במסכת סופרים מובא כי בראש השנה כל העמים מביעים שמחה בקול תרועה, כפי שנכתב בתהילים מ״ז. ביום הכפורים הנפש מתרחשת ומתכופפת לפני ה׳, כפי שמתואר בתהילים קד. ביום חג הסוכות הידיעה על מעמד ישראל נפוצה ביהודה, כפי שמוזכר בתהים ס'. הפרשן במסכת סופרים מציין כי גם אם אדם אינו בקי בכל פסוקי התהילים, עליו לומר "אודה ה' בכל לבי". הגישה כאן מדגישה את החשיבות של הכרה בבורא ובקדושת הימים, גם כאשר הזיכרון המדויק של הפסוקים אינו מושלם, וכי הכוונה והלב הם העיקר.
מסכת סופרים י״ט:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הניצחון של הַשֵּׁם על כוחות הרשע
״שמה שבר רשפי קשת. של סנחריב ואוכלוסיו:״
תהילים שבעים ושש הוא שיר שבח המהלל את עוצמתו של הַשֵּׁם ואת היראה שחשים בפניו כל בני האדם. השיר מתאר דמות מרוממת ומפוארת, המופיעה בצל ובהוד, וגורמת לכוחות האדמה וליתר הממלכות להשלים אונים בפניה. רש"י, בפירושו לפסוק הרביעי, מפרש את דימוי הברקים והחצים כחצים של אש המגיעים מעז של סנחריב ואנשיו. לפי גישה זו, המילים מתארות את ההרס והתוקפנות של הצבא האסורי, אך מראות כי בסופו של דבר הַשֵּׁם הוא המנצח והמפגין את כוחו המוחלט.
רש״י על תהילים 76:4:1 ↗עוצמתו של הַשֵּׁם בתוך המאבק
״בקום למשפט אלהים. לעשות משפט מאויביו להושיע חזקיהו וסיעתו:״
תהילים שבעים ושש הוא שיר הלל המציין את נוכחותו המפוארת של הַשֵּׁם בתוך מאבק וקונפליקט. השיר מתאר כיצד הַשֵּׁם נחשב למפחיד ומרשים בקרב אויביו, וכיצד כעסו של האל גורם לשאר המלכים ולקצבים לחשוש ולרעוד. השיר מדגיש את הניצחון המוחלט של האלוהות על כוחות הרשע. רש"י, בפירושו על הפסוק העשירי, מפרש את המושג "משפט אלהים" כפעולה אקטיבית של האל להעניש את אויביו. הוא קושר את הפסוק הזה לסיפורו ההיסטורי של המלך חזקיהו וסייעיו, ומסביר כי הַשֵּׁם משתמש בנצחונו כדי להושיע את עמו מתוך המלחמה. רש"י מתמקד במימד המעשי של הדין האלוקי ככלי להצלה.
רש״י על תהילים 76:10:1 ↗תפילה על עוצמתו של הַשֵּׁם בירושלים
״ויהי. ואז יהיה בשלם בסכה שיבנה שם בית המקדש. וזכר ציון בפרט לפי שהוא מקום המלך, ושלם הוא ירושלים, ואברהם קרא לבית המקדש יראה, אמר״
תהילים שבעים ושש הוא שיר שבח המהלל את כבוד הַשֵּׁם ואת עוצמתו המרתעת בתוך ארץ ישראל, ובמיוחד בירושלים. השיר מתמקד בנצחיות המקום ובדין האלוקי שמשכין שלום ואימה בעולם. הרדק, בפירושו על פסוק ג', מקשר בין המקום המוזכר בשיר לבין ירושלים ובית המקדש. הוא מסביר שהשם 'שלם' מתייחס לירושלים, ומציין את הקשר העמוק בין שמות המקום לבין תכונותיו, כפי שנעשה גם בשם 'יראה' שקרא לו אברהם.
רד״ק על תהילים 76:3:1 ↗עוצמתו של הַשֵּׁם בדין
״בקום למשפט. או כשיקום אלהים למשפט העמים להושיע את ישראל מהם שהם ענוי ארץ אז יראו כל העמים וישקטו:״
רד"ק בתרגומו על המקרא מסביר את הפסוק העוסק בקומו של אלוהים למשפט. לדעתו, הכוונה היא לרגע שבו הַשֵּׁם יתקם כדי לשפוט את האומות. המטרה של מעשה זה היא להושיע את עם ישראל מן העניים והנרדפים שמרדפים אחריו. על פי הפירוש, כאשר הדין יתבצע, התוצאה תהיה שכל האומות יראו בכוחו של הַשֵּׁם ויהיו שקטים מרוב יראה. הפירוש מתמקד בהשפעה המיידית של המשפט האלוהי על העולם כולו.
רד״ק על תהילים 76:10:1 ↗