לַמְנַצֵּחַ, אַל תְּשַׁחֵת, מִזְמוֹר לְאָסָף, שִׁיר.
לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃תהילים · פרק עה׳
הודיה על משפט ה' וקדושתו
הודיה על צדקת ה' וקדושתו, תיאור השגחת האל בשיפוט העולם, והכרעת הרשעים לצדקנים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים עה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הודיה על משפט ה' וקדושתו
נַחְמְדִים לְךָ אֱלֹהִים, נַחְמְדִים, וְקָרוֹב שִׁמְךָ, סַפְּרוּ אֶת הַפֶּלֶא שֶׁלְּךָ.
ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ ׀ אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃כִּי אֲנִי אֶקַח מועד, אֲנִי אֶשְׁפֹּט בְּיָשְׁרוּת.
כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃אֶת הַמְזַעְזְעִים אֶת הָאָרֶץ וְאֶת כָּל יֹשְׁבֶיהָ, אֲנִי אֶקְרַס אֶת עַמּוּדֵיהֶם. סֶלָה.
נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃השגחת האל בשיפוט העולם
אמרתי לגאים: אל תתגאו, ולרשעים: אל תרימו קרן.
אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃אל תרימו את הקרן שלכם למעלה, ואל תדברו בגאווה ובתפארת.
אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃כי ההתרוממות לא באה מהמזרח, ולא מהמערב, ולא מהמדבר וההרים.
כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃כי אלוהים הוא השופט, הוא זה שמוריד ואלוהים הוא זה שמרומם.
כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃הכרעת הרשעים והלל לצדיקים
כי הכוס ביד ה׳, והיין מתסיס ומלא עד שפת הכוס. ה׳ יוציא ממנו, וכל רשעי הארץ יגרטו וישתו ממנו.
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃ואני אגיד לעולם, ואשיר לאלוהי יעקב.
וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃את כל קרני הרשעים אשבור, ואת קרנות הצדיקים ארומם.
וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הודיה על משפט ה' וקדושתו
לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃
ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ ׀ אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃
נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃
השגחת האל בשיפוט העולם
אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן׃
אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק׃
כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים׃
כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים׃
הכרעת הרשעים והלל לצדיקים
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר ׀ מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ׃
וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים פרק עה' כולל הודיה על משפט ה', תיאור השגחת האל בשיפוט העולם, והכרעת הרשעים לצדקת הצדיקים.
הודיה על משפט ה' וקדושתו
המזמור פותח בשיר הלל לאלוהים על פלאיו ועל קדושת שמו. הדובר מבטיח לשפוט ביושר לפי הזמן שנקבע. הוא מצהיר כי יחריב את יסודותיה של הארץ ואת אלו המזעזעים אותה ואת תושביה.
השגחת האל בשיפוט העולם
תהלים פרק עה' מזהיר את הגאים והרשעים מפני יהירות וניסיון להתנשא. הפסוקים מבהירים כי העלייה והתנוכה אינן תלויות בנסיבות גיאוגרפיות או במאמץ אנושי, אלא בכך שהשם הוא השופט העליון, הקובע מי יורם ומי יורד.
הכרעת הרשעים והלל לצדיקים
תהלים פרק ע״ה מתאר את הכוס שביד ה׳, ממנה ישתה כל רשעי הארץ. המשורר מבטיח להכריז על כך לעולם ולשיר לאלוהי יעקב. הוא מצהיר כי ישבור את כוחם של הרשעים וירומם את מעמדם של הצדיקים.
הפרק מסתיים בהצהרה על שירת צדיקים והודיה לה'.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הנהרות של עולם העשייה ומשמעותם ההיסטורית
״אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ״
בפרשתנו, רבּי שמואל בר נחמן, בציטוט מויקרא רבה, מפרש את ארבעת הנהרות היוצאים מעדן כסמלים לממלכות ולתקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מקשר את נהר פישון לבבל, שהקיפה את ארץ חווילה תחת שלטון נבוכדנצר הרע. נהר גיחון מסמל את מדינת מדי, שהעמידה את המנהיג הרע המן על ישראל, ונהר חידקל מסמל את בבל (יואן) בתקופת חרבותה על ישראל. הפירוש מדגיש כי הממלכות הללו אינן רק גיאוגרפיות, אלא משקפות את הקשר של כוח עולמי לעם ישראל. רבּי יוסֵי בְּרבּי חֲנִינָא מוסיף כי הממלכות נקראו על שם מצרים, כי הן היו המצירות של ישראל. המטרה היא להראות כיצד האירועים העולמיים והממלכות המתחלפות משפיעות ישירות על גורל עם ישראל ועל הקשר שלו עם הַשֵּׁם.
ויקרא רבה י״ג:ה׳ ↗התערבות השם בשינוי הגורל
״[אסתר ג, יד] פתשגן הכתב וגו'. א"ר נפחא בעלילה וכו' כדלעיל עד מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהם, ושיבר את החותמות, וקרע את האגרות, והפר״
בפרשת אסתר, המדרש מסביר כיצד הכתב שהוצא להורג פתר את המצוקה. לפי ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, ברגע שהתוכנית הרעה של המן הגיעה לשיאה, התגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא על העם. השם פעל באופן ישיר כדי לשבש את תוכניות הרשע ולהפוך את מצבם של ישראל. המדרש מתאר כיצד השם שבר את החותמות, קרע את האגרות והפר את עצתו של המן. פעולה זו יצרה ישועה למרדכי, לאסתר ולכל ישראל. המפרש מתבסס על הפסוק בתהלים שאומר שכל קרני הרשעים ייגדעו, בעוד קרנות הצדיק ירוממו, ומראה כיצד התקיימה הנבואה הזו דרך התערבות אלוהית בתוך אירועי הגלות.
ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש פנים אחרים, נוסח א א׳:י״א ↗בעקבות המפרשים
המשפט האלוהי וההתנהגות במועד
״כי אקח מועד. כשיש לנו יום טוב אין אנו עסוקים בנבול פה וקלות ראש:״
תהלים פרק עה' הוא שיר שבח המדגיש את צדק הַשֵּׁם ואת שליטתו המוחלטת בהנהגת העולם. המזמור מתאר כיצד הַשֵּׁם קובע זמנים ומועדים לשיפוט, וכי כל כוח או גאווה אנושיים חייבים להיכנע בפני הדין האלוהי. הדימוי של הקביעה במועד מדגיש שהשינויים בהיסטוריה אינם מקריים אלא חלק מתוכנית עליונה. רש"י, בפירושו לפסוק השלישי, מתמקד בפרשנות של מועד כזמן המוגדר לשיפוט. הוא מסביר כי כאשר אנו נמצאים ביום טוב, עלינו לשמור על כבוד היום ולא לעסוק בדברים שאינם ראויים, כגון דברי נבלה או קלות ראש. רש"י מציע גישה המקשרת בין הקדושת הזמן לבין החובה לשמור על התנהגות מוסרית ומכובדת בתוך המועד.
רש״י על תהילים 75:3:1 ↗המשפט האלוהי והגאולה
״כי אלהים שופט. על כל הרעה שעשיתם:״
תהילים פרק עה מציג את הכוח המוחלט של הדין האלוהי. השיר מתאר כיצד הַשֵּׁם קובע מועדים וקצובים לשינוי בעולם, ומזהיר את המתנשאים מפני הגאולה שבאה. הפיוט מבטא ביטחון בכך שהעוול לא יימשך לנצח, ושענו של הדין הוא חלוט ובלתי נסוג. רש"י, בפירושו על פסוק שמונה, מסביר שהגביע המייצג את הכעס האלוהי מכיל את הדין על כל הרע שנעשה. לפי גישה זו, הדין אינו סתם תיאור ציורי, אלא התייחסות ישירה למעשים הרעים שזוכים לדין וחשבון בפני בורא עולם.
רש״י על תהילים 75:8:1 ↗המשפט האלוהי והזמן הנקוב
״כי. דבר האל יתברך, אמר כי אקח ברצוני מועד לישראל שיצאו מן הגלות אני משרים אשפוט כלומר במישרים אשפוט אויבי:״
בתהילים פרק עה', בverse 3, מופיעה הבטחה על משפט אלוהי שיקרה בזמן קצוב. הרד"ק מפרש את הפסוק כדבר ה' המודיע על רצון פנימי לקבוע מועד מיוחד לישראל, זמן שבו יצאו מהגלות. לפי גישה זו, המשפט אינו רק פעולה אנושית, אלא תוכנית אלוהית מוגדרת מראש. הפרשן מסביר כי הביטוי "אשפט" כולל בתוכו את ההבטחה לדין צדק נגד האויבים, כאשר הדין מתבצע במישור הברור והישיר. הפירוש מתמקד בתוכן ההבטחה על סיום הגלות וקביעת זמן מסוים לשינוי גורל העם.
רד״ק על תהילים 75:3:1 ↗ההכרעה האלוהית וסוף הגאווה
״חמר. פועל עבר, ואדום הוא אחמר בערבי. ואמר כי הכוס מלא מסך ופירושו מזוג:״
תהלים עה מציג תמונה של משפט אלוהי שבו הַשֵּׁם הוא השופט המרכזי. הפסוק מתאר כיצד הכל תלוי בידו, והוא זה שקובע את גורל האומות ואת עיתת הדין. השיר מדגיש שהענווה היא הדרך הנכונה, שכן הגאווה והחטא ייתנו דין וחשבון לפני בורא עולם. הרד״ק, בפירושו על הפסוק התשיעי, מתייחס למילה "אחמר" ומסביר כי המילה קשורה למילה אדום בערבית. בנוסף, הוא מסביר את הדימוי של הכוס המלאה בבשר, ומפרש כי הכוונה היא לכוס שמתמלאת ביין שמוזג מתוך הכד.
רד״ק על תהילים 75:9:2 ↗