שיר למנצח, מזמור. תנו קול רעש לאל.
לַ֭מְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִים כָּל־הָאָֽרֶץ׃תהילים · פרק סו׳
קריאה לשבח וזמרה להשם
שירת שבח על מעשי אלוהים, הודיה על הצלה מניסיונות והודיה על תשובה לתפילה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים סו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה לשבח האלוהים
שירו לכבוד שמו, ותנו כבוד לתפארתו.
זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֝ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃אמרו לאל: כמה נוראים מעשיך. בגלל העוצמה הרבה שלך, האויבים שלך לא יוכלו להתייצב מולך.
אִמְר֣וּ לֵ֭אלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֝זְּךָ֗ יְֽכַחֲשׁ֖וּ לְךָ֣ אֹיְבֶֽיךָ׃כל הארץ תשתחווה בפניך ותשיר לך. הם ישרו לזכר שמך, סלה.
כָּל־הָאָ֤רֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲו֣וּ לְ֭ךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה׃שירת שבח למעשי אלוהים
בואו ותראו מה אלוהים עשה, מעשים מפלאים ומרשימים כל כך, שגורמים להפתעה בקרב בני האדם.
לְכ֣וּ וּ֭רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֝לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃הוא הפך את הים ליבשה, ואת הנהר למעבר רגלי. שם שמחנו בו.
הָ֤פַךְ יָ֨ם ׀ לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ׃הוא שולט בכוחו לנצח, ועיניו צופות בכל העמים. המורדים לא יצליחו להרים ראש מולו. סלה.
מֹ֘שֵׁ֤ל בִּגְבוּרָת֨וֹ ׀ עוֹלָ֗ם עֵ֭ינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה הַסּוֹרְרִ֓ים ׀ אַל־ירימו [יָר֖וּמוּ] לָ֣מוֹ סֶֽלָה׃ברכו את אלוהינו, כל העמים, ותנו לשמו להדהד בתהילה.
בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֝הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃הודיה על ההצלה מהניסיונות
הַשֵּׁם שׁוֹמֵר עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לָרַגְלֵינוּ לִמְעֹט.
הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃כִּי בּדַקְתָּ אוֹתָנוּ אֱלֹהִים, צָרַפְתָּ אוֹתָנוּ כְּצִירּוּף כֶּסֶף.
כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֝רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף׃הֶבֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל מַלְכּוֹד, וְשַׂמְתָּ עֹל בַּמְּסָע שֶׁלָּנוּ.
הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה שַׂ֖מְתָּ מוּעָקָ֣ה בְמָתְנֵֽינוּ׃הַכְבַּדְתָּ אוֹתָנוּ עַל הָרֹאשׁ, עָבַרְנוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם, וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל שִׁבְעוֹן רַב.
הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה׃הודיה על הבטחות ועל חסד ה'
אבוא אל ביתך עם עליות, ואשלם לך את הנדרים שלי.
אָב֣וֹא בֵיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי׃אלו שהפה שלי פתח, ודברתי בזמן המצוקה שלי.
אֲשֶׁר־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י וְדִבֶּר־פִּ֝֗י בַּצַּר־לִֽי׃אעלה לך עליות של אונים עם קטורת אילים, ואקריב בקר עם שעירים. סלה.
עֹ֘ל֤וֹת מֵחִ֣ים אַעֲלֶה־לָּ֭ךְ עִם־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה׃בואו ותשמעו, כל יראי אלוהים, מה הוא עשה עבור נפשי.
לְכֽוּ־שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי׃תשובה לתפילה שנשמעה
קראתי אליו, וקולי נשמע גבוה תחת לשוני.
אֵלָ֥יו פִּֽי־קָרָ֑אתִי וְ֝רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי׃אם הייתי רואה עוון בלבבי, אדוני לא היה שומע.
אָ֭וֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֣ע ׀ אֲדֹנָֽי׃אבל אלוהים באמת שמע, והקשיב לקול תפילתי.
אָ֭כֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֝קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי׃ברוך אלוהים, שלא הרחיק את תפילתי ואת חסדו ממני.
בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ מֵאִתִּֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה לשבח האלוהים
לַ֭מְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִים כָּל־הָאָֽרֶץ׃
זַמְּר֥וּ כְבֽוֹד־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֝ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ׃
אִמְר֣וּ לֵ֭אלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֝זְּךָ֗ יְֽכַחֲשׁ֖וּ לְךָ֣ אֹיְבֶֽיךָ׃
כָּל־הָאָ֤רֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲו֣וּ לְ֭ךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה׃
שירת שבח למעשי אלוהים
לְכ֣וּ וּ֭רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֝לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
הָ֤פַךְ יָ֨ם ׀ לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֭נָּהָר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֝֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ׃
מֹ֘שֵׁ֤ל בִּגְבוּרָת֨וֹ ׀ עוֹלָ֗ם עֵ֭ינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה הַסּוֹרְרִ֓ים ׀ אַל־ירימו [יָר֖וּמוּ] לָ֣מוֹ סֶֽלָה׃
בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים ׀ אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֝הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ׃
הודיה על ההצלה מהניסיונות
הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃
כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֝רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף׃
הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה שַׂ֖מְתָּ מוּעָקָ֣ה בְמָתְנֵֽינוּ׃
הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה׃
הודיה על הבטחות ועל חסד ה'
אָב֣וֹא בֵיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי׃
אֲשֶׁר־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י וְדִבֶּר־פִּ֝֗י בַּצַּר־לִֽי׃
עֹ֘ל֤וֹת מֵחִ֣ים אַעֲלֶה־לָּ֭ךְ עִם־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶ֥עֱשֶֽׂה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה׃
לְכֽוּ־שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי׃
תשובה לתפילה שנשמעה
אֵלָ֥יו פִּֽי־קָרָ֑אתִי וְ֝רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי׃
אָ֭וֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֣ע ׀ אֲדֹנָֽי׃
אָ֭כֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֝קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי׃
בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ מֵאִתִּֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
המזמור פותח בקריאה עולמית לשבח אלוהים, מתאר את מעשיו הנוראים בעולם, ומתמקד בחוויה אישית של הצלה מהקשיים ומהניסיונות.
קריאה לשבח האלוהים
הפסוקים קוראים לכל העולם כולו להריע ולאל ולשיר לכבודו. הדוברים מתפעלים מעוצמתו של האל וממעשיו הנוראים, ומצהירים שהאויבים לא יוכלו לעמוד מול כוחו. בסופו של דבר, כל הארץ תשתחווה ותשיר את שבחו.
שירת שבח למעשי אלוהים
פסוקים אלו קוראים לעמים כולכם לראות את פלאי אלוהים, המתארים את הפיכת הים ליבשה כעדות לכוחו. השיר מדגיש את שלטונו הנצחי של אלוהים מעל כל האומות ואת חוסר האונים של המורדים מולו, ומסיים בקריאה לעבודתו ולתהילתו.
הודיה על ההצלה מהניסיונות
פסוקים אלו מתארים את השגחת הַשֵּׁם שֶׁשּׁוֹמֵר עַל עם ישראל ומונע נפילה. הכותב מתאר את התקופות הקשות כניסיונות שצורפו את העם כמו כסף, דרך אש ומים, אך בסופו של דבר הַשֵּׁם מוציא את העם אל שפע ושלווה.
הודיה על הבטחות ועל חסד ה'
הפסוקים מתארים אדם המגיע לבית ה' כדי לקיים את הנדרים שנתן בעת צרה. הוא מתכנן להקריב עליות וקורבנות מיוחדים כהודיה. לאחר מכן, הוא קורא לכל יראי אלוהים להקשיב ולראות את הטוב שהשם עשה לו.
תשובה לתפילה שנשמעה
הפסוקים מתארים את התפילה האישית של המדבר, שמודה על כך שהקשיב לו אלוהים. הוא מצהיר כי בדק את לבו ומצא שאין בו עוון שמונע את התשובה, ומסיים בשבח לאלוהים על כך שלא הפריד בינו לבין תפילתו וחסדו.
הפרק מסתיים בהודיה אישית על כך שהשם לא דחה את התפילה וכי הוא מקשיב לקולות המשתחווים לו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התמודדות עם קשיים דרך התורה והקרבנות
״משכן העדות מה העדות? זו תורה, שהם יגעים בה. אמר האלהים: בזכות התורה, ובזכות הקרבנות, אני מציל אתכם מגיהינום. וכן לאברהם אבינו הראה הקב"ה: התורה,״
בפרשת שמות רבה מוסבר משמעות המשכן ומשכן העדות. חז"ל מסבירים שהעדות היא התורה, שעל זכותה ועל זכות הקרבנות הקדושים, ה' מציל את ישראל מגיהינום. הפרשה מפרטת את המצוקות השונות שחוו בני ישראל לאורך ההיסטוריה: הגלות בבבל, החשיכה במצרים, גדלות ממדינות אחרות, ונפילות של ממלכות כמו אדום. חז"ל מציעים שכל עוד עם ישראל עסוק בתורה ובקרבנות, הוא מוגן. לפי רב חנינא בר פפא, אברהם אבינו בחר עבור בניו את הגלות ולא את הגיהינום, כדי שיוכלו לשמור על עבודת ה' גם במצוקה. המדרש משתמש בפסוק מתהלים שמוצג בטקסט כדי לבסס שרירות הגלות כעבודה מול ה'.
שמות רבה נ״א:ז׳ ↗חשיבות קורבנות הנשיים
״גּוּפָא אָמַר רַבִּי אִידֵי מִתְאַוֶּה הָיָה דָּוִד לְקָרְבָּנָם שֶׁל נְשִׂיאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סו, טו): עֹלוֹת מֵחִים וגו', אֵיזֶה קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פָּרִים וְאֵילִים״
בפרשת ויקרא רבה, רבי עדי מפרש את הפסוק בתהלים (סו, טו) העוסק בעולות מחיים, ומזהק שדוד המלך רצה להקריב את הקורבנות שהביאו הנשיים. לפי דעתם של רבי יהודה ורבי נחמיה, קורבנות הנשיים הם מיוחדים מאוד לפני הקדוש ברוך הוא. רבי יהודה משווה את חשיבותם לשירת הים, בעוד רבי נחמיה רואה בהם בעלי ערך שווה ללוחות הברית. רבנן קשיא ומשווים את קורבנו של אהרן לקורבנות הנשיים, ורבי ברכיה מוסיף שהקורבן של אהרן נחשב חביב כמו שנים עשר שבטים, כשהוא מחשב את המספרים שמופיעים בטקסט. הפירוש מנסה להדגיש את המעלה הרוחנית של הקרבת חפץ שנבחר בקפידה על ידי מנהיגי השבטים.
ויקרא רבה ח׳:ג׳ ↗בעקבות המפרשים
היראה מן המעשים הגלויים
״נורא עלילה. יראוי על בני אדם פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלוים לך:״
רש"י מפרש את הפסוק החמישה בתהילים ומתמקד בחשיבות הידיעה שבורא עולם רואה הכל. לפי פירושו, המילה "נורא" מתייחסת למצב שבו בני האדם צריכים לחשוש ולהיזהר, כי כל מעשיהם חשופים וגלויים לפני ה'. הוא מדגיש שהחשש אינו רק מעונש, אלא מהעובדה שאין מקום להסתתר. השגת המעשים של האדם על ידי ה' היא הגורם לכך שעל בני האדם לשמור על יראת כבוד ופחד מפני פשע, כי כל פעולה שלהם נמצאת תחת מבט אלוקי רציף.
רש״י על תהילים 66:5:1 ↗פרשנות רש"י על יראי אלוהים
״כל יראי אלהים. הם הגרי' שיתגיירו:״
רש"י מפרש את הפסוק בתהילים לגבי המושג "יראי אלוהים". לפי פירושו, הכוונה אינה רק לאנשים ממוסדי דת, אלא גם לגויים שקיבלו על עצמם את מצוות השם. הוא מסביר שהמושג כולל את הגרים, כלומר אלו שאינם בני ישראל במקור אך התגיירו. רש"י אינו מציג זאת כפרשנות אלגורית, אלא כהסבר לדמות האדם המכיר בריבונו של עולם.
רש״י על תהילים 66:16:1 ↗הזמנה להתבוננות במעשי ה'
״לכו וראו. זה יאמרו אחד אל אחד:״
רד"ק בתפרשתו על פסוק חמש, מציע ששורת הפתיחה "לכו וראו" היא קריאה שנעשית בין אנשים. לפי הסברו, המילים הללו נאמרות מאדם אחד לאחר חברו, כהזמנה לחוויה משותפת של התבוננות במעשי ה'. הפרשן מפרש את הפנייה כקריאה לעדות חיה ואישית, שאינה רק שמיעת סיפור, אלא התבוננות בפועל במעשי האל בעם ישראל. הגישה שלו מתמקדת בהיבט החברתי של השבח, שבו הקהילה מעידה זו על זו על גדלות הבורא.
רד״ק על תהילים 66:5:1 ↗ההבטחה המהירה להוצאת נדרים
״אעשה. כמו וימהר לעשות אותו:״
בתרגום המקרא, כשאדם אומר "אעשה", הכוונה היא שהוא ימהר לבצע את מה שהבטיח. הרד"ק מסביר על פסוק זה שבמקרים מסוימים, המילה מעידה על רצון לפעולה מהירה ודרוכה כדי לקיים את הנדר. הפירוש מתמקד בעצם הכוונה והדחיפות שבקיום ההבטחה, ולא רק בדיבור עצמו. הרד"ק מפרש את המילה "אעשה" כביטוי למשימה שמתבצעת במהירות.
רד״ק על תהילים 66:15:3 ↗