תְּפִלַּת הַמִּשְׁעָן וּבִטַּחַת בַּמֶּלֶךְ

לַמְנַצֵּחַ עַל הַנְּגִינָה, לְדָוִד.

אֱלֹהִים, שְׁמַע אֶת צְעָקָתִי. הַקְשֵׁב לִתְפִלָּתִי.

מִקְצֵה הָאָרֶץ אֶקְרָא אֵלֶיךָ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹטֵף אֶת לִבִּי. כְּשֶׁהַסֶּלַע רָחוֹק מִמֶּנִּי, הַנְחֵ לִי.

כִּי הָיִיתָ לִי מַחְסֶה, מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי הָאוֹיֵב.

אֲנִי אֶשְׁבָּר בְּאוֹהֶלְךָ לְעוֹלָמִים, וְאֶתְחַבֵּא תַּחַת כְּנָפֶיךָ.

כִּי אַתָּה, אֱלֹהִים, שָׁמַעְתָּ אֶת נִדְרַי, וּנְתַתָּ לְיֹרְשֵׁי שֵׁם הַשֵּׁם אֶת הַיְּרִישָׁה.

יְמֵי מֶלֶךְ יוֹסָפוּ, וְשָׁנוֹתָיו יִהְיוּ מִדּוֹר וָדּוֹר.

הוּא יִשְׁבֹּת לְעוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְחֶסֶד וֶאֱמֶת יְשָׁרְתוּ אֹתוֹ.

כֵּן אֲשַׁר אֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת הַנְּדָרִים שֶׁלִּי, יוֹם אַחַר יוֹם, וְאֲזַמֵּר אֶת שִׁמְךָ לְעוֹלָם.