למנצח על הנגינות, בשמיני, מזמור לדוד.
לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק ו׳
תפילת דוד בעת מצוקה
קריאה לעזרה מהשם מתוך כאב ורעב של נפש, תחינה בתוך מחלה וצער, וביטחון בכוח התפילה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים ו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת דוד בעת מצוקה
השם, אל תבוא בי כעס ותוכיח אותי, ואל תעניש אותי בכעס שלך.
יְֽהוָ֗ה אַל־בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃חנני, השם, כי אני אומלל. רפא אותי, השם, כי עצמותיי רועדות.
חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃גם נפשי רועדת מאוד. ואתה, השם, עד מתי?
וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד ואת [וְאַתָּ֥ה] יְ֝הוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃תחינה למצוקה
תחזור אליי, ה', וחלץ את נפשי. תציל אותי בגלל החסד שלך.
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃כי במות, לא יזכרו אותך. בשאול, מי יודה לך?
כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃התעייפתי מהאנחות שלי. כל לילה אני מתעטף בבכי ומרטיב את המיטה בדמעות.
יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃העיניים שלי נשחקו מרוב עצב. הם נהיו ישנות מרוב שכל האויבים שלי רודפים אותי.
עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל־צוֹרְרָֽי׃תחינה מתוך צער
כל העובדים את הרע, תתרחקו ממני, כי ה’שם שמע את קול בכי.
ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי׃ה’שם שמע את תחינתי, ה’שם יקבל את תפילתי.
שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח׃כל אויביי יתביישו ויבהלו מאוד, הם יחזרו לאחור ויתביישו ברגע.
יֵבֹ֤שׁוּ ׀ וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כָּל־אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת דוד בעת מצוקה
לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
יְֽהוָ֗ה אַל־בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל־בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי׃
חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃
וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד ואת [וְאַתָּ֥ה] יְ֝הוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃
תחינה למצוקה
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃
כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃
יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃
עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל־צוֹרְרָֽי׃
תחינה מתוך צער
ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי׃
שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח׃
יֵבֹ֤שׁוּ ׀ וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כָּל־אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק ו' כולל תפילות וזעקות של דוד מתוך סבל גופני ונפשי עמוק.
תפילת דוד בעת מצוקה
מזמור של דוד המלך המבקש רחמים מהשם. הוא מבקש שלא ייענש בכעס אלוהי, ומתחנן לריפוי גופני ונפשי מתוך תחושת אומללות ויראה עמוקה. דוד מביע חרדה קיומית ומתקשה להבין מתי תסתיים תקופת הסבל והסבלות שלו.
תחינה למצוקה
תהילים פרק ו' מציגים תפילה נוגעת ללב של אדם הנמצא במצוקה גדולה. המשורר מבקש מהשם להצילו ממות ומצרה, תוך שהוא מתאר את הסבל הפיזי והנפשי הכבד, את הבכי הבלתי פוסק ואת השחיקה של העיניים מרוב רדיפה של אויבים.
תחינה מתוך צער
הפסוקים מתארים קריאה לעובדי הרע להתרחק מהכותב, מתוך ביטחון שקול בכי התפילה נשמע. הדובר מבטח שה’שם שמע את תחינתו ויקבל את תפילתו. כתוצאה מכך, האויבים יתביישו וייבהלו ויחזרו לאחור ברגע של בושה.
הפרק מסתיים בביטחון שהשם שומע את בקשת המתפלל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התמודדות עם כעס אלוהי ותחינה למרפא
״חביבים ישראל שסבבם הכתוב במצות, תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם, מזוזה בפתחיהם ציצית בבגדיהם, ועליהם אמר דוד (תהלי' קיט קסד) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך,״
המזמור מתאר תפילה של דוד המלך בתקופה של מצוקה גופנית ונפשית קשה. דוד פונה אל הַשֵּׁם בבקשה שלא יכעס עליו בעוצמה, אלא ירחם עליו בזמן שהוא סובל ממחלה ומחרדה. הוא מבטא פחד מעונש אלוהי ומבקש חסד ורחמים כדי להחלים ולהמשיך לחיות. הפרשנות בספרי דברים מציעה מבט שונה על קושי של דוד. לפי הספרי, דוד הרגיש חוסר שלמות רוחנית כשראה את עצמו ללא מצוות, וזה גרם לו לתחושת ערום מוסרית. הוא השתמש בשיטות של שבח והלל כדי להתקרב אל הַשֵּׁם ולתקן את מצבו הרוחני.
ספרי דברים ל״ו:ט׳ ↗הקשר בין מנהגי השנה לתהילים
״ובראש השנה אומר כל העמים תקעו כף (תהילים מ״ז:ב׳) ביום הכפורים ברכי נפשי (שם קד) וממעמעקים קראתיך ה׳ (שם קל) בחג הסוכות נודע ביהודה (שם״
במסכת סופרים מובאת מסורת המקשרת בין מועדי השנה השונים לבין פסוקים ספציפיים בתהילים. המנהג הוא שבכל חג וחג, העמים או האדם הפרטי, משתמשים בביטויים מתוך התהילים כדי לבטא את התחושה המתאימה לזמן. לדוגמה, בראש השנה מובא שכל העמים מקישים בכפות ידיהם כפי שנכתב בתהילים מז, ב. המקור מראה כי התהילים משמשים כבסיס לביטוי הקהילתי והעולמי של שבח והתעוררות. הפירוש כאן אינו מעמיק במחשבה רבנית, אלא מציג שימוש מעשי בפסוקים כחלק מעבודת השנה. הכותב מציין כי מי שאינו בקי בכולם, יכול להסתמך על הפסוק בתהילים לדוד, שבא להודות להשם בכל לבו. הגישה כאן היא חיבור בין הטקסט המקראי לבין הפרקליקה של ימי הדין והחגים, תוך שימוש בזיכרון הפסוקים ככלי לתפילה ולקריאה.
מסכת סופרים י״ט:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הַבְּקִישָׁה לְחֶסֶד בְּעֵת חֹלֶשׁ
״אומלל. נשחת ודל כח (קופנדו"ן בלעז) כמו היהודים האמללים דעזרא (נחמיה ג׳:ל״ד):״
מִזְמוֹר הַמַּתְכּוֹןֵן כְּתַפְלִּיטָה שֶׁל אָדָם הַנִּמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל סֵבֶל גָּדוֹל וּמַשְׁבִּיר כֹּחַ. הַמְּזַמֵּר פּוֹנֶה אֶל הַשֵּׁם בְּבַקָּשָׁה לְרַחֵם עָלָיו בְּמַעֲרָה שֶׁל צָרָה, כְּשֶׁהוּא מַרְגיז אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַגַּוף נִשְׁחָת מֵהַצָּרוֹת. רַשִׁ"י, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל הַנִּשְׁחָתוּת, מַסְבֵּר שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת הַמּוּטֶרֶת הִיא חֹלֶשׁ וְדִלְדוּל כֹּחַ. הוּא מְשַׁוֶּה אֶת הַמַּצָּב לְמַצָּבָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הָאֲמֻלִּים בִּתְקוֹת דְּעֶזְרָא, כְּמוֹ שֶׁמֻּצְבָּא בְּסֵפֶר נְחֶמְיָה. הַכְּלִיאָה מַדְגִּישָׁה אֶת הַתַּחוּשָׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁל עֶצֶם הַחֹלְשָׁה הַגּוּפָנִית וְהַנַּפְשִׁית בִּזְמַן הַמִּצָּע.
רש״י על תהילים 6:3:1 ↗תפילה בתוך המצוקה
״בכל צוררי. בשביל צרות שמצירין לי:״
תהילים פרק ו' הוא שיר קינה של דוד המלך המבטא כאב עמוק וקושי נפשי. המחבר מתאר מצב של חולשה גופנית ורוחנית, ופונה אל הַשֵּׁם בבקשה לרחמים ולרפואה. השיר מדגים כיצד האדם יכול להביע את תחושותיו הכואבות ביותר מול הבורא, תוך תקווה שהתפילה תשיב את הכוח. רש"י מפרש את המילה "צוררי" בפרק זה לא כמי שרודפים פיזית, אלא כצרות וקשיים שמלצבים ואוחצים את האדם. לפי גישה זו, המלחמה היא פנימית ורגשית, והמטרה היא לבקש מהשם עזרה להתמודד עם הלחץ והצער שחונקים את הלב.
רש״י על תהילים 6:8:3 ↗התמודדות עם פחד ממחלה וקשיים
״נבהלו עצמי - שהם מוסדי הגוף ולא ירגיש וכאילו הרגישו מכובד החולי והנה עצמי כנגד הגוף.״
תהילים פרק ו' הוא תפילה של אדם הנמצא במצוקה גופנית ונפשית עמוקה. הדובר מבקש מהשם שלא יכעס עליו בעת מחלתו, ומבטא רעיון של חולשה גופנית שמשפיעה על כל קיום האדם. אבן עזרא מפרש על פסוק ג' כי הכאב והחולי כל כך חזקים, שהאדם מרגיש כאילו איברי הגוף שלו מנותקים או מתנגדים זה לזה. הוא מתאר מצב שבו עצם הגוף מרגיש כבדו וזר כנגד שאר חלקי הגוף בשל הכאב.
אבן עזרא על תהילים 6:3:2 ↗העיניים המנופצות מרוב צער
״ומלת עתקה – שבה אל עיני מרוב הבכי.״
בפסוק השמיני בתהילים, המתנחם מדווח כי אוי שעלו על אויביו, כי הם חזרו לאחור ורדפו אותו. המבט המשתנה של האויב מעיד על הת reversal של הגורל. רבנו אבן עזרא מתייחס למילה "מָלְתָ" ומתפרש כאילו העיניים בלו או נסוגו מרוב הבכי והדמעות. הוא מסביר שהמראה של האויבים נחלש כתוצאה מהצער העמוק של המתפלל.
אבן עזרא על תהילים 6:8:3 ↗