למנצח, אל תשחית. לדוד, מכתם. כששאול שלח אנשים כדי לשמור על הבית ולהרוג אותו.
לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃תהילים · פרק נט׳
תפילה מפני רדיפה וזעקה להצלה
תחינה להשם מפני אויבים שרודפים ומבקשים להשמיד, ובקשה למשפט צדק וסיום רדיפת הרשעים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים נט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תחינה מפני רדיפה
הציל אותי מאויביי, אלוהיי. הרם אותי מעל אלו שעומדים נגדי.
הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִּמִתְקוֹמְמַ֥י תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃הציל אותי מאנשים שפועלים ברשע ומאנשים אלימים.
הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃כי הנה, הם אורבים לנפשי ומתעצבים נגדי. זה לא בגלל העוולה שלי או החטא שלי, ה'.
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרְב֡וּ לְנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִ֑ים לֹא־פִשְׁעִ֖י וְלֹא־חַטָּאתִ֣י יְהוָֽה׃תחינה נגד רדיפת הרשעים
הם רצים בלי אשמה, והם יתבססו. התעורר כדי להשיב לי ותראה.
בְּֽלִי־עָ֭וֺן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה׃ואתה, הַשֵּׁם אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, התעורר כדי להעניש את כל העמים. אל תרחם על כל בוגדי העוולה. סלה.
וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃הם יחזרו בשעות הערב, הם ינהמו כמו כלבים ויסתובבו סביב העיר.
יָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃הנה, הם ימירות מילים בפיהם, חרבות על שפתיהם, כי מי שומע?
הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃תפילה להגנה מפני האויבים
ואתה ה׳ תצחק עליהם, תלעג לכל העמים.
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּ֝לְעַ֗ג לְכָל־גּוֹיִֽם׃כוחו אני אשמור לך, כי אלוהים הוא המקלט שלי.
עֻ֭זּוֹ אֵלֶ֣יךָ אֶשְׁמֹ֑רָה כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים מִשְׂגַּבִּֽי׃אלוהי החסד יקדימו אותי, אלוהים יראה לי את האויבים שלי.
אֱלֹהֵ֣י חסדו [חַסְדִּ֣י] יְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹׁרְרָֽי׃אל תהרוג אותם, כדי שעמי לא ישכח. תנו להם רטט בכוחך והורידו אותם, מגן שלנו אדוני.
אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃גורל האויבים
החטא של הפה שלהם, דברי השפתיים שלהם, יתפסו בגלל הגאווה שלהם, והם יספרו על שקר ועל אלימות.
חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃תתעוררו בכעס, תתעוררו ותינתנו לישון, כדי שתדעו שאלוהים שולט ביעקב, עד קצוות הארץ.
כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃והם יחזרו בערב, ינהמו כמו כלבים ויתרוצצו ברחובות בעיר.
וְיָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃הם ירוצו כדי לאכול, אם לא ישיגו שובע הם פשוט ילינו.
הֵ֭מָּה ינועון [יְנִיע֣וּן] לֶאֱכֹ֑ל אִם־לֹ֥א יִ֝שְׂבְּע֗וּ וַיָּלִֽינוּ׃שיר הודיה על המקלט האלוהי
ואני אשיר על העוצמה שלך ואקרוא בשמחה בבוקר על החסד שלך, כי היית לי מקום מבטחים ומחסה ביום שבו היה לי קשה.
וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃אני אנגן לך על הכוח שלי, כי אלוהים הוא המבצר שלי, אלוהים של החסד שלי.
עֻ֭זִּי אֵלֶ֣יךָ אֲזַמֵּ֑רָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מִ֝שְׂגַּבִּ֗י אֱלֹהֵ֥י חַסְדִּֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תחינה מפני רדיפה
לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃
הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיְבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִּמִתְקוֹמְמַ֥י תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃
הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרְב֡וּ לְנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִ֑ים לֹא־פִשְׁעִ֖י וְלֹא־חַטָּאתִ֣י יְהוָֽה׃
תחינה נגד רדיפת הרשעים
בְּֽלִי־עָ֭וֺן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה׃
וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
יָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃
הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בְּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃
תפילה להגנה מפני האויבים
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּ֝לְעַ֗ג לְכָל־גּוֹיִֽם׃
עֻ֭זּוֹ אֵלֶ֣יךָ אֶשְׁמֹ֑רָה כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים מִשְׂגַּבִּֽי׃
אֱלֹהֵ֣י חסדו [חַסְדִּ֣י] יְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹׁרְרָֽי׃
אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃
גורל האויבים
חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃
כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃
וְיָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃
הֵ֭מָּה ינועון [יְנִיע֣וּן] לֶאֱכֹ֑ל אִם־לֹ֥א יִ֝שְׂבְּע֗וּ וַיָּלִֽינוּ׃
שיר הודיה על המקלט האלוהי
וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃
עֻ֭זִּי אֵלֶ֣יךָ אֲזַמֵּ֑רָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מִ֝שְׂגַּבִּ֗י אֱלֹהֵ֥י חַסְדִּֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מזמור זה כולל תחינה להצלה מפני רדיפה, בקשה למשפט נגד הרשעים, ותפילה להגנה אלוהית המסתיימת בשיר הודיה.
תחינה מפני רדיפה
תהילים חמישים ותשע הוא תהילה ותחינה של דוד. הוא מבקש מאלוהים להצילו מאויבים שמתכננים להרוג אותו בביתו. דוד מדגיש כי הרדיפה אינה בגלל חטא או עבירה מצדו, אלא מתוכנית זדון של אנשים אלימים ורשעים.
תחינה נגד רדיפת הרשעים
הפסוקים מתארים אויבים שרודפים ללא אשמה ומתכננים זדון בערב, ככלבים המסתובבים בעיר. הדובר קורא לאלוהי צבאות להתעורר ולשפוט את העמים ולעניש את בוגדי העוולה. האויבים משתמשים במילים חריפות וקשות כחרבות, תוך שאלת פליאה לגבי מי שיקשיב לדבריהם.
תפילה להגנה מפני האויבים
תהילים פרק התשיעים וחמישה, פסוקים תשע עד שנים עשר. הדובר פונה אל ה׳ ומבטח בכוחו. הוא מבקש שהאלוהים יתבטא בחסדו ויגן על עמו מפני האויבים, תוך בקשה לא להשמיד אותם לחלוטין אלא להביסם, כדי שהענווה והתקווה של העם יישארו בחיים.
גורל האויבים
פסוקים אלו מתארים את סופם של האויבים הרודפים את צדיקים. הם נתפסים בגלל שקרים וגאווה, ומוכרז על שלטון האלוהים. בסופו של דבר, הם נותרים רעבים ומשוטטים בעיר כמו כלבים רעבים, ללא שובע או מנוחה אמיתית.
שיר הודיה על המקלט האלוהי
הפסוקים מסתיימים בביטוי של אמונה עמוקה ובתפילה של הודיה. הדובר מבטיח לשיר על עוצמת ה' ועל חסדו בכל בוקר, מתוך הכרה שהאלוהים הוא המבצר והמפלט שלו בעת צרה. הוא מצהיר כי כוחו נובע מהאל שהוא מקור החסד וההגנה.
הפסוקים מתארים את המעבר מרגשות של פחד וסכנה אל ביטחון מוחלט בהשם כסלע ומקלט.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התגאות של המן והתפילה על מרדכי
״כיון שהתחיל לישן לעיתותי בקר, המן דופק על פתחו, אמר המלך מי הוא זה לא יבא בשלום לפני, כשישן המלך היה רואה בחלומו המן עומד״
הפרשה מסבירה את המפגש בין המלך להמן, כאשר המלך חלם על ניסיון הרצח של המן. המן, שחשב שהוא גדול וחשוב מכולם, ביקש מהמלך הענקות מופתיות עבור עצמו, אך המלך הורה לתת את הלבוש והסוס והכתר למרדכי היהודי. המדרש מדגיש שהמן ניצל ממה שחשב שעבורו, אך כשהבין שהמלך מעלה את מרדכי, הוא נכנס לחרדה שגרמה למותו. הפרשה מראה כיצד המן ניסה להשפיל את מרדכי מול המלך, תוך שהוא מטיח בטענות נגד מעמדו. בתגובה, מרדכי נתמך על ידי חכמים ותלמידים שבכו עליו בכאב. המפרש בטקסט זה מדגיש את הקשר בין המעשים המוסריים לתוצאות הגורליות, תוך שימוש בפסוקים מתהילים וממשלי כדי להסוק את גורלם של הרשעים והצדיקים.
ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש פנים אחרים, נוסח ב ו׳:ה׳ ↗העונש במטה והדימוי לכלב
״ואמרת אל אהרן קח את מטך, הדא הוא דכתיב (תהלים קי, ב): מטה עוזך ישלח ה' מציון. אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים, אלא״
בפרשת שמות רבה מוסבר הדימוי למטה המופיע בתהלים. חז"ל מסבירים כי הקדוש ברוך הוא אינו רודף את הרשעים באופן שרירותי, אלא משתמש ב"מטה" כדי להעניש אותם. המטה מסמל כוח ודין שמגיע אל הרשעים, בדומה לאופן שבו כלב נדרש להכנע בעזרת מקל. הפרשנות משתמשת בפסוק מתהלים החוזר על דימוי הכלבים שנודעים כמי שמתעוררים בערב כדי לחפש טרף. לפי המדרש, הרשעים דומים לכלבים שזקוקים למכה של מטה כדי להפסיק את מעשיהם. כך, המטה המופיע בסיפור אהרן והמטה בסיפור המלך, הם אמצעים של דין ומשמעת.
שמות רבה ט׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
האויבים שמתקרבים בשקט
״יגורו עלי. לנים בביתי לשמרני:״
רש"י מפרש את הפסוקים הללו ומסביר כי האויבים לא רק תוקפים באופן גלוי, אלא הם "לנים בביתי". לפי הפירוש, הכוונה היא לאנשים שמסתתרים ומחכים בתוך הבית כדי לשמור על דוד ולהרוס אותו ברגע המתאים. זהו מצב של אימה שקטה, שבו הסכנה נמצאת ממש בתוך המרחב האישי והבטוח. הפרשן מדגיש את אלמנט ההתגנבות של התוקפים. הם אינם רק מגיעים מבחוץ, אלא הם מנסים להשתלט על הבית ולהפוך אותו למקום של מעקב. דרך פירוש זה, אנו מבינים שהקשיים המיוחסים לדוד אינם רק קרב צבאי, אלא בגידה וערעור הביטחון הבסיסי ביותר בתוך הבית.
רש״י על תהילים 59:4:1 ↗ההבנה של האויבים בכוחו של המלך
״כלה. אותם בחמתך מלך השופט וידעו כי אתה מושל ביעקב:״
רש"י מפרש את הפסוק האחרון בתהילים כקריאה למלך אלוהים. הוא מסביר כי בגלל העונש והדין שהמלך מפעיל על האויבים, הם יבינו בסוף שאתה הוא השליט האמיתי על עם ישראל. המטרה של העונש היא לא רק הרתעה, אלא הכרה בריבונות האל. הפרשן מדגיש שהאויבים ידעו שאתה מושל ביעקב. לפי גישה זו, הכאב והמשפט הם הכלים שדרכם האמת נחשפת בפני מי שמתנגד למלך.
רש״י על תהילים 59:14:1 ↗הבקשה להגנה מפני רדיפים
״עורה לקראתי. להצילני מידם:״
הפרק מתאר תפילה של דוד המלך בעת שהוא נמצא במצב של סכנה ממשית. הוא פונה אל הַשֵּׁם בבקשה דחופה להתעורר ולהגן עליו מפני אלו שרודפים אותו. המילים מדגישות את הצורך בהצלה מוחשית ומהירה מידם של האויבים. רד"ק (רבי דוד קמחי) מתמקד בפסוק החמישי ומסביר שהבקשה "עורה לקראתי" היא קריאה להשגחה אלוהית פעילה. לפי פירושו, דוד מבקש מהאל להתעורר ולהציל אותו באופן ישיר מתוך המרדף והסכנה שסובבים אותו.
רד״ק על תהילים 59:5:2 ↗ההמתנה לצדק
״וידעו. בני אדם כשיראו הנקמה:״
במזמור זה, דוד מבקש מהשם הגנה מפני אויביו המבקשים להשמיד אותו. הוא מתאר את רשעי העיר שנושכים כמו כלבים ומתרוצצים סביב העיר בלילה. השיר הוא תפילה לישועה ולמידה ממעשי הרשע. הרדק מסביר שעל ידי הבקשה שהרשעים ידעו את נקמת השם, דוד מבקש שהם יזכו להכרה במידת הדין. כאשר בני אדם רואים את הנקמה המתרחשת, הם מבינים את עוצמתו של צדק אלוהי.
רד״ק על תהילים 59:14:2 ↗