לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃תהילים · פרק נב׳
הַכְּלָלָה שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים
מִזְמוֹר הַמְדַּבֵּר עַל כֹּחָחוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, עֲבוּדַת הַמִּדּוֹת וְהַבְּטָחַת הֶעֱנָה שֶׁל הַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים נב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַכְּלָלָה שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים
כְּשֶׁבָּא הָאֲדֹמִי וְהִגִּיד לְשָׁאוּל, אָמַר לוֹ: דָּוִד הִגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁל אֲחִימֶלֶךְ שלך.
בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃לָמָּה אַתָּה מְהַלֵּל אֶת הָגִבּוֹר בָּרֶע, וְלֹא בַּחֶסֶד שֶׁל אֱלֹהִים לְכָל הַיּוֹם?
מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃אַתָּה חוֹשֵׁב עַל רָעוֹת, וְלְשׁוֹנְךָ כְּמוֹ סכין שֶׁחַדָּה וּמְשׂוֹטֶת, עוֹשֶׂה הֶרֶג וּרְמִיָּה.
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃עונשו של הרשע
אהבת את הרע יותר מהטוב, ודיברת שקר במקום לדבר אמת. סלה.
אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃אהבת את כל דברי ההרס ולשון רמאות.
אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃אלוהים יכרית אותך לנצח, ינתק אותך מהאוהל ויעקור אותך מן הארץ של החיים. סלה.
גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃הצדיקים יראו זאת, ייראו ויצחקו עליו.
וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃האדם העשיר מול האמונה בבורא
הנה, האדם לא יבנה את כוחו באלוהים, אלא יבטח בשפע רב של עושר שלו, ויהיה חזק רק בזמן החרב.
הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃אני же כמו עץ זית רענן בבית אלוהים, בטחתי בחסד אלוהים לעד ולתמיד.
וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃אודה לך לעד כי עשית, ואקווה לשמך הטוב לפני כל החסדנים שלך.
אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַכְּלָלָה שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים
לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃
מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃
הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃
עונשו של הרשע
אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃
אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃
גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃
וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃
האדם העשיר מול האמונה בבורא
הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃
וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מִזְמוֹר הַמַּתְכּוֹן מִתְחִלָּה בְּתִיאּוּר כֹּחָחוֹ שֶׁל הָרָשָׁע וּמְסִיים בְּהוֹדָיָה עַל הַבִּטָּחוֹן בָּאֵל.
הַכְּלָלָה שֶׁל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים
מִזְמוֹר הַמְיוֹנֵק לְדָוִד, הַמְּתָאֵר אֵירוּעַ שֶׁבּוֹ בָּא אדם מֵאדום לְהַלְשִׁין לְשָׁאוּל עַל דָּוִד. הַמְּזַמֵּר מְבַקֵּשׁ לִשְׁאַל אֵיךְ הַגִּבּוֹר מְהַלֵּל אֶת הָרֶע, וּמְתָאֵר אֶת הַלָּשׁוֹן הָרָעָה כְּמוֹ כְּלִי חָד שֶׁמֵּטִיד וּמַרְמִיּה.
עונשו של הרשע
תהילים חמישים ושניים מתארים אדם רשע שמעדיף שקר ורמאות על פני האמת והטוב. הפסוקים מזהירים כי אלוהים יכרית אותו ויעקור את שורשיו מן הארץ. בסוף, הצדיקים יצפו במעשה ויראו מהתוצאה המרה של מעשיו.
האדם העשיר מול האמונה בבורא
תהלים פרק חמיים ושניים מתאר ניגוד בין אדם שבוטח בעושרו ומתחזק רק ברגעי משבר, לבין הדובר שמוצא את כוחו כעץ זית רענן בבית אלוהים. הדובר מבטא ביטחון בחסד אלוהים נצחי, מודה לה' על מעשיו ומקווה לשמו הטוב מול כל החסידים.
הַמִּזְמוֹר מַקְצִיעַ הַבְדּלָה בֵּין גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָרָשָׁע לְבֵין גּוֹרָלוֹ שֶׁל הֶחָסִיד.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התגברות על הרע והכרת הטוב
״אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה הַגִּבּוֹר חֶסֶד אֵל כׇּל הַיּוֹם״? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג: לֹא גִּבּוֹר בַּתּוֹרָה אַתָּה? מַה תִּתְהַלֵּל״
במדרש המובא במסכת סנהדרין, רבּי יצחק שואל מדוע כתוב על הגיבור שמתהלל ברע, בעוד שחסד אלוהים מלווה אותו כל היום. הוא מציע שהתשובה של הקדוש ברוך הוא היא שאלת התנסיות: האם אתה באמת גיבור בתורה כדי להתרברב ברע? האם אינך נהנה מחסד אלוהים שנוטה עליך כל היום? הפרשנות של רבּי יצחק מדגישה שמי שמרגיש חזק ובעל יכולת, צריך לזכור שהכוח שלו אינו עצמאי אלא מגיע מהחסד האלוקי המקיף אותו. הגיבור האמיתי הוא זה שמכיר בכך שהטוב שקיבל אינו מובן מאליו, וזה אמור להביאו לענווה ולא להתנשאות.
סנהדרין ק״ו ב:ו׳ ↗הַמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּתְּכִינוֹת הַמִּקְרָאִיּוֹת
״וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם (ויקרא ד, טו), אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם סוֹמְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל, ו): וְנָפְלוּ סֹמְכֵי מִצְרַיִם. יִשְׂרָאֵל יֵשׁ״
בַּמָּקוֹם שֶׁהַמִּקְרָא מְזַמֵּר אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּעֵדָה, רַבִּי יִצְחָק בִּדְרָשׁוֹ מַבְחִין בֵּין הַגּוֹיִם לְבֵין יִשְׂרָאֵל בַּתְּכֻנּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁלָּהֶם. הוּא מְסַבֵּר שֶׁמִּקְרָאֵי הַתּוֹרָה שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לְעַמֵּי הָעוֹלָם כְּחֲכָמִים, אַדִּירִים אוֹ צַדִּיקִים, הֵם פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים כְּשֶׁהֵם מְיוּחָדִים לְיִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַדְּרָשָׁה מְבַקֶּשֶׁת לְהַדְגִּיל אֶת הַמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַתְּכִינוּת הַמְּהוּלֶת שֶׁלָּהֶם הִיא אֲמִתִּית וּקְבוּעָה בַּמִּקְרָא. הַדְּרָשָׁה מַצִּיגָה רְצִיפָה שֶׁל פְּרָשׁוֹת הַמְּצַיְּדִים תְּכִינוֹת שְׁנוֹת בְּסֵפֶר מִקְרָא, מֵעֵדָה וְעַד גִּבּוֹרִים. הַמַּטְרָה הִיא לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַכֹּחַ וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הַתְּכִינוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַדְגִּים שֶׁהַמַּעֲמָד שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא פְּרִיקְטִי וּמְשֻׁבָּח בְּכָל מַדִּידָה.
ויקרא רבה ה׳:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
הגאווה של האדם הרשע
״מה תתהלל. ותתפאר ברעה שאתה עושה אתה הגבור בתורה:״
רש"י מפרש את הפסוק השלישי בתהילים בדרך שונה מהמקובל. הוא מסביר שהפסוק פונה לאדם רע שמתגאות בכך שהוא חזק ובעל כוח בתורה, אך משתמש בידע הזה כדי לפגוע בזולת. לפי גישת רש"י, הבעיה אינה רק במעשה הרע עצמו, אלא בשימוש בכוח התורה לשם התפארות ורשעות. הפרשן מתמקד בכך שהאדם בסיפור ממהר להתפאר בכישוריו ובתורה שלו, אך עושה זאת ברוע. הפירוש מדגיש את הסתירה בין התורה, שאמורה להוביל למידות טובות, לבין האדם שמשתמש בה כמקור לגאווה ולכוח בלבד.
רש״י על תהילים 52:3:1 ↗העוצמה של הרשע מול האמונה של הצדיק
״ועליו ישחקו. וזה השחוק שיאמרו עליו הנה זה הגבר אשר לא שם מבטחו בהקב"ה ראו מה עלתה בו:״
תהילים תכב מתמקד בניגוד החד בין אדם רשע, שבוטח בכוחו ובמרמתו, לבין אדם צדיק שבוטח בהשם. המזמור מתאר את הריסתו של הרשע ואת גורלו, תוך שימוש בדימויים של עץ זית שפורח וצומח בבית אלוהים. רש"י מפרש את התמונה של השמחה על הרשע. הוא מסביר שהשמחה הזו מגיעה מההבנה שאדם שבוטח בכוחו האישי ולא בהשם, יראה בסופו של דבר מה קרה לו. לפי רש"י, השחוק הוא התגובה לראיית הנפילה של מי שחשב שהוא חסין.
רש״י על תהילים 52:8:1 ↗הצלה מול כוונות רעות
״חסד אל כל היום. עמי הלא כמה פעמים הצילני מידו שחשב להרגני כן הצילני עתה מידו:״
הפסוק עוסק בכוחו של הַשֵּׁם להגן על צדיק מפני אדם המנסה לפגוע בו בדרכי מרמה ורשע. הרד"ק מסביר שהפסוק מדגיש את הרציפות של ההגנה האלוהית. הוא מציין שהצדיק נציל פעמים רבות מאוד, בכל פעם שהאויב ניסה לתכנן להורגו, וכך גם כעת הוא נמצא תחת השמירה של הַשֵּׁם. הפרשן מתמקד בשינוי המצב החיצוני מול היציבות של ההגנה. למרות שהאיום הוא מתמשך ורב-פעמים, היד המגינה אינה משתנה. לפי גישה זו, ההצלה אינה מקרה חד-פעמי אלא תהליך קבוע של חסד המלווה את האדם בכל עת.
רד״ק על תהילים 52:3:2 ↗צדקת ה' מול רשעות הרשע
״ויראו צדיקים. הנקמה שיקח האל ממך על דם הכהנים ויוסיפו ליראה מהאל וישחקו על דואג ויאמרו:״
הפרשן רד"ק מפרש את הפסוק השמיני בתהילים, שבו הצדיקים רואים את העונש שיינתן לרשע. לדעתו, הראייה של הצדיקים היא בראיית הנקמה של האל על דם הכהנים, דבר שגורם להם להגביר את יראת השמים. הרד"ק מסביר שהצדיקים יזלזלו בטוב המדומה של הרשע וישחקו על דאגתו וחרדתו. הוא מראה כיצד פעולות האל משפיעות על עמדו של הצדיק, מחיזקות את אמונתו ומעניקות לו ביטחון מול רשעים המסתמכים על עושר ורע.
רד״ק על תהילים 52:8:1 ↗