מזמור לדוד, למנהל המקהלה.
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק נא׳
תפילת התשובה של דוד
דוד מבקש רחמים על חטאו ומבקש רוח חדשה וזבחים של לב טהור.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים נא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת התשובה של דוד
כשנביא בא אליו, אחרי שדוד הלך אל בת שבע.
בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃אל תפוס אותי בחטא, אלוהים, בגלל החסד הגדול שלך. בגלל הרחמים הרבים שלך, מחק את החטאים שלי.
חָנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃כי החטאים שלי מאוד גדולים, שטף אותי מהעוון שלי וטהר אותי מהחטא.
הרבה [הֶ֭רֶב] כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃תפילת התשובה של דוד
כי אני יודע את העוונות שלי, והחטא שלי תמיד נמצא מולי.
כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃לך לבד חטאתי, ועשית את הרע בעיניך, כדי שתצדק בדבריך ותזכה במשפטך.
לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ ׀ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ׃הנה, בעוון הולדתי, ובחטא אמי תזעמה.
הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶֽחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃הנה, אמת רצית בנסתר, ובסוד תודיע לי חכמה.
הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃תְּפִלַּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד
טהר אותי בעזוב, ואהיה טהור; כבס אותי, ואהיה לבן כמו שלג.
תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃תן לי לשמוע שמחה וששון, כדי שעצמות ששברת יתענגו.
תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃אל תסתיר פנים מפשעיי, ומחק את כל עֲוֹנוֹתַי.
הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכָל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃ברא לי אלוהים לב טהור, וחדש בתוכי רוח יציבה.
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃תחינה לשיקום הרוח
אל תגרש אותי מהפנים שלך, ואל תיקח ממני את רוח הקודש שלך.
אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃החזר לי את השמחה שבא salvation שלך, ותמך בי ברוח של נדיבות.
הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃אני אלמד את הרשעים את הדרכים שלך, והחוטאים יחזרו אליך.
אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃הציל אותי מדם, אלוהים, אלוהי ישועתי, כדי שהלשון שלי תשיר את צדקתך.
הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים ׀ אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃תפילת התשובה והרצון הפנימי
אדוני, תפתח את שפתי, והפה שלי יספר על השבח שלך.
אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃כי אתה לא רוצה בקורבנות, ולא אקדיש לך עולה.
כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃קורבנות לאלוהים הם רוח נשברת; לב שבור ונמעך אלוהים לא יבטל.
זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃עשית טוב עם ציון, ותבנה את חוֹמוֹת ירושלים.
הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃הבטחה לזבחים תמימים
אז תרצה זבחי צדק, עולות ושחיים. אז יעלו על מזבחך שוורים מזינים.
אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת התשובה של דוד
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֝֗א אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃
חָנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃
הרבה [הֶ֭רֶב] כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃
תפילת התשובה של דוד
כִּֽי־פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ ׀ חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ׃
הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי וּ֝בְחֵ֗טְא יֶֽחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃
הֵן־אֱ֭מֶת חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃
תְּפִלַּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד
תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃
תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃
הַסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵחֲטָאָ֑י וְֽכָל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י מְחֵֽה׃
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃
תחינה לשיקום הרוח
אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃
הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃
אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃
הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים ׀ אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃
תפילת התשובה והרצון הפנימי
אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃
כִּ֤י ׀ לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃
זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃
הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם׃
הבטחה לזבחים תמימים
אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים הפרק החמישים ואחד הוא תפילה עמוקה של דוד המלך, המבקש סליחה וניקוי מכל עוון.
תפילת התשובה של דוד
מזמור של דוד המלך שנכתב לאחר מעשיו עם בת שבע. בטקסט דוד פונה אל אלוהים בבקשה חמה למחול לו על חטאיו הכבדים. הוא מבקש רחמים וטהרה, ומסתמך על חסדו ורחמיו של אלוהים כדי להיטהר מעוונותיו ומחטאו.
תפילת התשובה של דוד
תהילים חמישים ואחת מתארים את הכרה החוטא באשמתו המוחלטת מול אלוהים. הדובר מודה בעוונותיו שקיימים מול עיניו תמיד ומבקש את חסד ה'. הוא מבקש ללמוד את האמת והחכמה שנמצאים בנסתר, תוך הכרה בטבע האדם שנולד בתוך חטא.
תְּפִלַּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד
מִזְמוֹר הַמְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּטְהָרָה. הַדָּוִד מְתַחַנֵּן לַאֵל לְטַהֵר אֶת חֲטָאָיו וּלְחַדֵּשׁ אֶת רוּחוֹ. הוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ שׁוּב שִׂמְחָה וְשַׂשּׂוֹן בְּלֵב נִשְׁבָּר, וּלְהַסִּיר אֶת פְּנֵי הַחֵטְא מִפָּנָיו כְּדֵי לִזְכּוֹת לְלֵב טָהוֹר וּלְרוּחַ יְצִיבָה.
תחינה לשיקום הרוח
פסוקים אלו הם חלק מתהילים של דוד, המבקש רחמים וסליחה. הוא מפציר באלוהים לא להרחיק אותו ולא לקחת ממנו את רוח הקודש. הוא מבקש להשיב לעצמו את שמחת הישועה כדי שיוכל ללמד אחרים את דרכי אלוהים ולהשיר את צדקתו.
תפילת התשובה והרצון הפנימי
פסוקים אלו מביעים את רצון המתפלל לפתוח את פיו בשבח ה'. הכותב מבהיר כי אלוהים אינו מחפש קורבנות פיזיים או עולות, אלא זקוק ללב שבור ונשבר. התפילה מסתיימת בבקשה לטוב עבור ציון ובניית חומות ירושלים.
הבטחה לזבחים תמימים
הפסוק מתאר מצב עתידי שבו השם יקבל בשמחה זבחי צדק, הכוללים עולות ושחיים. ביום זה, בעלי חיים בריאים ומזינים יעלו למזבח, כסימן להתחדשות הקרבנות והקשר עם אלוהים.
הפרק מסתיים בבקשה לזבחים של לב נשבר ומתחרט, שזהו המוקד האמיתי של התשובה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שבעת השמות של היצר הרע
״דָּרֵשׁ רַבִּי עַוִּירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לְיֵצֶר הָרָע. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ ״רַע״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע״
בַּמַּקּוֹר הַמְּצֻיָּן, הַגְּמָרָא בְּסוּכָּה (דף נ״ב עמוד א׳) דּוֹרֶשׁ עַל הַכּוֹנוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לַיֵּצֶר הָרָע. רַבִּי עַוִּירָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְצַיְּנִים כִּי קַיָּם שִׁבְעָה שְׁמוֹת שׁוֹנִים לַיֵּצֶר הָרָע, וְכל שֵׁם מְבַטֶּה פֶּן אַחֶר בְּטֶבַע הָרָעוּת שֶׁלּוֹ. הַגְּמָרָא מְפַרְטֶת שְׁלוֹשָׁה מִשִּׁבְעַת הַשֵּׁמוֹת: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִרָּא לוֹ "רַע", כְּפִי שֶׁנִּכְתָּב עַל יֵצֶר הַלֵּב הָרָע מִנְּעוּרָיו. מֹשֶׁה קִרָּא לוֹ "עָרֵל", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל עָרְלַת הַלֵּב. וְדָוִד קִרָּא לוֹ "טָמֵא", כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ שֶׁלֵּב טָהוֹר הוּא מַה שֶׁנִּבְרָא לָנוּ, מִכִּי יֵשׁ הַגֶּדָרָה שֶׁל טֻהרָה וְטָמְאָה.
סוכה נ״ב א:ז׳ ↗המשכיות השכינה והתשובה
״הָתָם נָמֵי לָא אִפְּרַעוּ מִגּוּפֵיהּ! לָאיֵי אִפְּרַעוּ מִגּוּפֵיהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד וּפָרְשׁוּ הֵימֶנּוּ סַנְהֶדְרִין, וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה, דִּכְתִיב: ״יָשׁוּבוּ״
במדרש זה, המובא במסכת יומה, מוסבר הקשר שבין חטאי דוד המלך לבין נסיגת השכינה מעליו. המדרש מציין כי דוד נפרד מהשכינה ומהסנהדרין במשך שישה חודשים בעקבות מעשיו. המקור מדגיש כי מצבו של דוד לא היה רק אישי, אלא בעל השלכה רוחנית רחבה על הקשר בין המלך לבין אלו המקיימים את מצוות ה'. הפרשנות מתבססת על פסוקים מספר תהילים, המבטאים את הכמיהה של דוד לשוב למצבו הקודם. הוא מבקש מהשם להשיב לו את שמחת הישועה ואת הקשר עם יראי ה'. המדרש מראה שחזרה למצב של קדושה דורשת התחדשות של הלב וקבלת עליון, כפי שדוד מבקש בבקשת תשובה כנה.
יומא כ״ב ב:י״ד ↗בעקבות המפרשים
התחושה של חטא מתמיד
״וחטאתי נגדי תמיד. מתוך שאני מתחרט ודואג עליו דומה לי כאילו הוא לפני תמיד כל שעה:״
רש"י מפרש את הפסוק החמישי בתהילים, שבו דוד אומר: "וְחַטָּאתִי נֶגְדֶּי תָמִיד". הוא מסביר שהמילה "תמיד" אינה מציינת פעולה שחוזרת על עצמה ללא הפסקה, אלא מתארת את מצבו הנפשי של החוטא. דוד מרגיש שהחטא עומד מול עיניו בכל רגע ורגע. ההסבר של רש"י מתמקד בכאב שבלב. בגלל שהחרטה והדאגה על החטא כל כך חזקות, נדמה לדוד כאילו החטא נמצא לפניו בכל שעה. זהו הסבר פסיכולוגי על עוצמת ההתחרטות, שגורמת למעשה העבר להישאר נוכח וחי בעיני האדם גם כשהוא מנסה להשתפר.
רש״י על תהילים 51:5:1 ↗רש"י על תהילים נא, טז
״הצילני מדמים. שלא אמות בחרב על עונשו של אוריה שהרגתי:״
רש"י מפרש את הפסוק בדרך של תחינה ספציפית וחשופה. לפי פירושו, דוד מבקש מהאל שלא ייתן לו למות בחרב כעונש על הרג אוריה החתור. המפרש רואה כאן את החשש העמוק של דוד מעונש פיזי ומוות על מעשיו. הגישה של רש"י היא מילולית וקונקרטית, והוא מתמקד במשמעות הפשוטה של המניעה מהמוות. הוא אינו מחפש סמלים או רעיונות מופשטים, אלא מתרכז בבקשת החסד המעשית של המלך מול עונש הדין.
רש״י על תהילים 51:16:1 ↗רד"ק על תהילים אחד וחמישים, פסוק חמש
״כי פשעי. רבים כמו שפירשתי:״
הרד"ק מפרש את הפסוק המתאר את חומרת העבירה ואת ריבוי החטאים של דוד המלך. הוא מדגיש כי הפשעים אינם רק מוגדרים כחטאים, אלא כעבירות מודעתיות וקשות מאוד. הפירוש מתמקד בכך שהחטאים רבויים ומכסים את האדם, כפי שניתן להבין מההשוואה למספר הגדול של הפשעים. הרד"ק מתייחס למובן הפשוט של הטקסט המציין את כובד המשקל של המעשים הרעילים.
רד״ק על תהילים 51:5:1 ↗בקשת תשועה מתוך משפט
״אלהי תשועתי. שתושיעני מזה הדין:״
בפסוק זה, דוד מבקש מאלוהים להצילו ממעשה המשפט והעונש. הרד"ק מסביר כי הביטוי "אלהי תשועתי" אינו רק בקשה לישועה רוחנית כללית, אלא בקשה ספציפית להצלה מתוך הדין והעונש שחלו עליו בעקבות חטאו. הפירוש מתמקד בכך שהתפילה היא על הקלה מהתוצאות המשפטיות של המעשה. לפי גישה זו, דוד לא רק מבקש מחילה על חטאו, אלא פועל כדי שהדין לא יביא לידי הרס מוחלט.
רד״ק על תהילים 51:16:3 ↗