מזמור למנצח, לבני קורח.
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃תהילים · פרק מט׳
קריאה לכל העמים להקשיב לחכמת המשל
התבוננות על חוסר התועלת של עושר וגאוות האדם אל מול מות ושידו של האדם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים מט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה לכל העולם להקשיב לחכמה
תשמעו את זה כל העמים, הקשיבו כל יושבי העולם.
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃גם בני אדם, גם כל אדם, יחד עשיר ועני.
גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃הפה שלי ידבר חכמה, ולבבי יתבונן בעניינים עמוקים.
פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃חָכְמַת הַמָּשָׁל וְחֶסְרוֹן הָעֹשֶׁר
אֲנִי אֶתְכּוֹן אֶת הַמָּשָׁל, וְאֶפְתַּח אֶת הַחִידָה שֶׁלִּי בַּכִּנּוֹר.
אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃לָמָּה אֶפְחַד בְּיָמֵי רָע, כְּשֶׁהָעֲוֹן שֶׁל עֲקֵבַי מַקיף אוֹתִי?
לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃אֵלּוּ הַמִּתְבּוֹדְדִים בְּכֹחַ הַצָּבָא, וּמִתְהַלְּכִים בְּגַאֲוַת עֹשֶׁר רַב.
הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יוּכַל לִפְדוֹת אֶחָד אֶת הָאַח, וְלֹא יוּכַל לָתֵת לֵאלֹהִים כְּפִירָה.
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃חוסר התועלת של עושר וביטחון עצמי
וְהַכְּבוֹד שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִכְבוֹשׁ בְּכֶסֶף, הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּכְבַּשׁ וְהַכְּבוֹד לֹא יַחֲזֶר לְעוֹלָם.
וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃וְהַשָּׁחַת לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתָם לְנֶצַח.
וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃כִּי הַחֲכָמִים וְהַכְּסִילִים וְהַכְּלוּמִים יָמוּתוּ בְּכֻלָּם, וְהָעֹז שֶׁלָּהֶם יַעֲזֹבוּ אֶת אַחֵרִים.
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃הַבָּתִים שֶׁלָּהֶם יִשְׁאָרוּ לָעַד, וְהַמָּקוֹם שֶׁהֵם גָּרִים בּוֹ יִהְיֶה לְדֹר וָדֹר, וְיִקְרְאוּ בִּשְׁמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה.
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃גורל המתים והתקווה לגאולה
והאדם שחוזר ומת, לא יתעורר לעולם, הוא י becoming כמו החיות, ששתקות.
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃זה הנתיב שלהם, העושר שלהם, ובסוף הם רק מדברים על זה בפה.
זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃כמו הצאן שירדו לשאול, המוות ירדוף אחריהם, והצדיקים יקומו בבוקר, והמקום שלהם לא יהיה בשאול.
כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר וצירם [וְ֭צוּרָם] לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃אבל אלוהים יגאל את נפשי מיד השאול, כי הוא יקח אותי.
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃חוסר התועלת של עושר לעולם הבא
אל תפחד אם אדם הופך להיות עשיר, או אם כבוד ביתו גדל.
אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃כי במותו הוא לא ייקח שום דבר, והכבוד שלו לא יירד אחריו.
כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃הוא יברך את נפשו בזמן חייו, ויודה לך כשיעשה לך טוב.
כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃הוא ילך עד לדור אבותיו, אך לעולם לא יראו אור.
תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃חוסר הבנה וגורל האדם
אדם שמרגיש בטוח בעצמו אך לא מבין דבר, הופך להיות כמו החיות שאינן מדברות.
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה לכל העולם להקשיב לחכמה
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃
גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃
פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃
חָכְמַת הַמָּשָׁל וְחֶסְרוֹן הָעֹשֶׁר
אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃
לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃
הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃
חוסר התועלת של עושר וביטחון עצמי
וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃
וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃
גורל המתים והתקווה לגאולה
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃
כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר וצירם [וְ֭צוּרָם] לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃
חוסר התועלת של עושר לעולם הבא
אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃
כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃
כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃
תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃
חוסר הבנה וגורל האדם
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים מforty-nine מציע מוסר השכל על טבע האדם, על העושר ועל הגורל המשותף לכולם.
קריאה לכל העולם להקשיב לחכמה
המזמור פונה לכל בני האדם, ללא הבדל מעמד או עושר, וקורא להם להקשיב. הדובר מבטיח להשתמש בפה ובלב כדי להעביר חכמה ותובנות עמוקות לכל השומעים.
חָכְמַת הַמָּשָׁל וְחֶסְרוֹן הָעֹשֶׁר
הַמְזַמֵּר מַצִּיג חִידָה בְּכִנּוֹר עַל חֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן בְּעֹשֶׁר. הַפֶּסֻקִים מְתָאֲרִים אֶת הַמִּתְהַלְּכִים בְּגַאֲוַת עוֹשֶׁר וְאֶת הָעֶצֶם הַמַּמְשִׁי: אִישׁ אֵינוֹ יוּכַל לִפְדוֹת אֶת נַפְשׁוֹ בִּכְסֶף אוֹ לְשַׁלֵּם כְּפִירָה לֵאלֹהִים, וְלָכֵן הָעֹשֶׁר אֵינוֹ מַצִיל מִמּוֹת וּמֵעֲוֹן.
חוסר התועלת של עושר וביטחון עצמי
הפסוקים מתארים את גורלם של האדם העשיר והחכם שאינו יכול להימנע ממוות. כספו אינו יכול לכפר על חייו, והמוות יקח את כולם, החכמים והכסילים כאחד. למרות ששמותיהם ורכושם יישארו על האדמה, כוחם ואומתם יתפנו לאחרים.
גורל המתים והתקווה לגאולה
הפסוקים מתארים את סופו של אדם שחי רק בשביל עושר, הדומה לחיות ללא מודעות. בעוד שהעשירים הולכים לשאול, ישנה תקווה שהצדיקים יזכו לחיים חדשים. בסוף, הכותב מבטח שאלוהים יגאל את נפשו מהמוות.
חוסר התועלת של עושר לעולם הבא
הפסוקים מדברים על החוסר תועלת של צבירת רכוש וכבוד חומרי. העושר אינו נשאר עם האדם במותו, והוא אינו יכול להבטיח המשכיות רוחנית או אור לדורות הבאים. גם אם אדם חווה ברכה בזמן חייו, הרכוש אינו מלווה אותו אל מעבר לקץ חייו.
חוסר הבנה וגורל האדם
פסוק זה מתאר אדם שחי בביטחון עצמי שווא ללא תבונה אמיתית. חוסר ההבנה הזה מוביל אותו למצב שבו אין לו הבחנה אנושית, והוא הופך להיות דומה לבהמה שאינה מסוגלת לדבר או להביע מחשבה.
הפרק מסתיים בהזהרה על סכנת חוסר ההבנה של האדם לגבי גורלו הנצחי.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
החשיבות של שמירת האדם מרע
״אָמַר רַב פָּפָּא, נְקִיטִינַן: אַרְיֵה אַבֵּי תְּרֵי — לָא נָפֵיל. הָא קָא חָזֵינַן דְּנָפֵיל? הָהוּא כִּדְרָמֵי בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: אֵין חַיָּה שׁוֹלֶטֶת״
הטקסט מביא דברי רב פפא, המדגים קושי בפרשנות המדגישה שלא כל דבר שנראה כנפילה הוא בהכרח חוסר יכולת למנוע. הוא משתמש בדרמה של בר אבא כדי להסביר שהאדם נשאר בעל שליטה ואינו נשלט על ידי יצריו או חיות פרא בתוכו, כל עוד הוא שומר על תבונה אנושית ולא נדמה לבהמה. רבי חנינא מוסיף אזהרה רוחנית לגבי בדידות בלילה, וטוען כי שינה לבדו בבית עלולה לחשוף את האדם לסכנות רוחניות. הגישה כאן היא חינוכית ומזהירה, המדגישה את הצורך בשמירה על גבולות ועל הגנה עצמית מפני כוחות חיצוניים ופנימיים.
שבת קנ״א ב:י׳ ↗שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁל בְּרִיאַת הָאָדָם
״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּר חֲנִינָא: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הָוֵי הַיּוֹם. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה – הוּצְבַּר עֲפָרוֹ, שְׁנִיָּה – נַעֲשָׂה גּוֹלֶם, שְׁלִישִׁית – נִמְתְּחוּ אֵבָרָיו, רְבִיעִית –״
בַּמַּקוֹר הַמְּצֻיָּן מֵסְבֵּר רַבִּי יוֹחָנָן בַּר חֲנִינָא אֶת הַתְּהוּלָה שֶׁל הַיּוֹם, הַמְּחֻלָּק לְשֵׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁל בְּרִיאָה וְהִתְבַּטְּלוּת. הַתְּהוּלָה מְתָאֶרֶת אֶת הַתְּהוּלָה הַקְּוָנִיָּתִית שֶׁל הַקִיּוּם, מֵהַעֲפָר וְעַד הַמַּדְעָר וְהַחֲרָטָה. הַמַּעֲשֶׂה מִסְתַּיֵּם בְּצַעַר הָאָדָם וּבְמַעֲשֶׂה הַמִּדְעָר שֶׁמְּלַכֵּד אוֹתוֹ בְּחַיִּים וּבְמַצָּעָה הַמְּבִיאָה לְדִין.
סנהדרין ל״ח ב:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
התבוננות בערך האדם מול עושר העולם
״אטה למשל אזני. לדברי תורה שנקראת משל הקדמוני (שמואל א כ״ד:י״ד):״
בתהילים מים א', המזמור עוסק בשאלה על ערכו של האדם אל מול עושר העולם. המזמור מציג את חוסר התועלת של העושר הגשמי ברגע המוות, ומדגיש כי אין אדם יכול לכסות את חטאו או לקנות את חייו באמצעות כסף וזהב. רש"י על פסוק חמש, מפרש את הביטוי "אטה למשל אזני" כהתייחסות לשימוש במשל. הוא מסביר שהכותב משתמש במשל כדי להמחיש את המסר, בדומה לדרך בה התורה משתמשת במשלים כדי ללמדנו תכנים עמוקים, כפי שניתן לראות בספר שמואל א'.
רש״י על תהילים 49:5:1 ↗הגאולה מול המוות
״אך אלהים יפדה נפשי. אבל אני שהטיתי למשל אזני, אלהים יפדה נפשי שלא אלך אל שאול כי יקחני בחיי ללכת בדרכיו:״
רש"י מפרש את הפסוק האחרון בתהילים מתוך הבחנה בין גורל האדם העשיר לבין גורלו של הצדיק. לפי רש"י, המזמור מתאר מצב שבו אדם עשיר ובת כוח עלול להשתכנע שהעושר יציל אותו מן המוות, אך הדובר מצהיר על אמונה שונה. הפרשן מסביר שהדובר מחליט להקשיב לאלוהים ולא להיגרר אחרי המחשבה המוטעית שניתן לקנות את הגאולה. המטרה היא שהאלוהים יפדה את הנפש מן שאול, כדי שהאדם יוכל להמשיך ללכת בדרכי ה' כל ימי חייו.
רש״י על תהילים 49:16:1 ↗הסתרת הדיבור בחידה
״אטה. אמר דרך משל וחידה אדבר דרך סתומה ולפי שהמזמורי' היו נאמרים על לשון נבל וכינור אמר אטה למשל אזני אל הכינור שינגן בו המנגן״
הפסוק החמישי בתהילים מציג דימוי של השתקת האוזניים ודיבור בדרך סתומה. הרד"ק מסביר שהמזמור נכתב בדרך של משל וחידה. הוא מפרש את המילים "אטה" כבקשה להקשיב לנגינה בכינור, שדרכה יובאו הדברים המוסרים בדרך של רמז וסתר, ולא כדברים ישירים ופשוטים. הפירוש מתמקד בטכניקה של המזמור. לפי הרד"ק, הדובר משתמש בשפה של משל כדי להעביר את המסר. הדימוי של הכינור משמש כאמצעי להצגת רעיון עמוק באמצעות צלילים ורמזים, כך שהמסר אינו חשוף לחלוטין אלא דורש תשומת לב והבנה של המשל.
רד״ק על תהילים 49:5:1 ↗הגאולה מעבר למות
״אך אלהים. אמר הנביא בראותו אבדון נפשות הרשעים במותם יפדה אלהים נפשי מיד שאול שלא תאבד נפשי עם הגוף:״
תהלים מ״ט עוסק באישו של עושר ובתבונה של אדם מול הגורל הבלתי נמנע של המוות. המזמור מזהיר כי עושר אינו יכול לקנות גאולה מהשאול, וכי המוות משווה בין עשירים לעניים. הרד"ק, בפירושו על פסוק ט"ז, מדגיש את התקווה האמונית שבתוך המציאות הקשה. הוא מסביר כי למרות אבדון הנפשות הרעות במותם, אלו המאמינים יזכו לכך שהשם יפדה את נפשם מיד שאול, כך שנפשם לא תאבד יחד עם הגוף.
רד״ק על תהילים 49:16:1 ↗