לַמְנַצֵּחַ, לבני קורח. שיר על עולמות.
לַמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַֽל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר׃תהילים · פרק מו׳
אלוהים כמקלט בעת רעש
אלוהים הוא המקלט והעזרה בעת צרה, משנה את פני הארץ ומפסיק את המלחמות.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים מו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
אלוהים כמקלט בעת רעש
אלוהים הוא המקלט והכוח שלנו, והוא עוזר מאוד במצבים קשים.
אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃לכן אנחנו לא נפחד גם אם הארץ תתערער וגם אם ההרים יקרסו לתוך הים.
עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃גם אם המים ירעשו ויעלו מאוד, וגם אם ההרים ירעדו מרוב גאווה. סלה.
יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃אלוהים מקלט לעיר אלוהים
ערוצי הנהר משמחים את עיר אלוהים, העיר הקדושה, שבה שוכנת משכנת עליון.
נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃אלוהים נמצא בתוכה, היא לא תפול. אלוהים יעזור לה לקום בבוקר.
אֱלֹהִ֣ים בְּ֭קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְרֶ֥הָ אֱ֝לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר׃העמים רועשים, הממלכות מתערערות, והארץ רועדת בקולו של אלוהים.
הָמ֣וּ ג֭וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃השם צבאות איתנו, הוא המקלט שלנו, אלוהי יעקב. סלה.
יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃השם עוצר את המלחמות ומרים מעמדו
בואו ותראו את המעשים של ה׳, הוא גרם להרס בארץ.
לְֽכוּ־חֲ֭זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ׃הוא מפסיק את המלחמות עד קצה הארץ, שובר קשתות, כורת חניתות ושורף חגמונים באש.
מַשְׁבִּ֥ית מִלְחָמוֹת֮ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֭שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֝גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃הרגועו ודעו שאני אלוהים, אני ארום בין העמים וארום בארץ.
הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֝גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ׃ה׳ צבאות איתנו, הוא המקלט שלנו, אלוהי יעקב.
יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
אלוהים כמקלט בעת רעש
לַמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַֽל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר׃
אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃
עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃
יֶהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים בְּגַאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה׃
אלוהים מקלט לעיר אלוהים
נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃
אֱלֹהִ֣ים בְּ֭קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְרֶ֥הָ אֱ֝לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר׃
הָמ֣וּ ג֭וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ׃
יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
השם עוצר את המלחמות ומרים מעמדו
לְֽכוּ־חֲ֭זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ׃
מַשְׁבִּ֥ית מִלְחָמוֹת֮ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֭שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֝גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
הַרְפּ֣וּ וּ֭דְעוּ כִּי־אָנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֝גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ׃
יְהוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֝נוּ אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים מforty-six מתאר את אלוהים כמקלט בטוח בעת סערות ושינויים בעולם, ואת כוחו להשכין שלום.
אלוהים כמקלט בעת רעש
תהלים מ״ו הוא שיר של ביטחון באלוהים. הפסוקים מתארים כיצד אלוהים מהווה מקלט וכוח בעת צרה. גם אם הטבע כולו מתערער, כמו רעידות אדמה או סערות בים, האדם יכול להיות רגוע כי אלוהים נמצא שם כדי לעזור.
אלוהים מקלט לעיר אלוהים
פסוקים אלו מתארים את עיר אלוהים הקדושה, שערוצי הנהר משמחים אותה ואלוהים נמצא בתוכה ומגן עליה מפני קריסה. בעוד שהעמים רועשים והארץ רועדת מקולו של אלוהים, הוא נשאר המקלט והעזר לעמו, כפי שמתבטא בהצהרה שהשם צבאות נמצא איתנו.
השם עוצר את המלחמות ומרים מעמדו
פסוקים אלו מתארים את כוחו של אלוהים להביא שלום בעולם על ידי השמדת כלי הלחימה. ה׳ קורא לעמים להכיר בכוחו ובשלוותו, ומבטיח להיות מקלט ומעוז לעמו ישראל, כאל אלוהי יעקב.
הפסוקים מציגים את אלוהים כשומר העיר וזה שמעלה את מעמדו בעולם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
תְּהִלִּים מ״ו: הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים.
״קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, עַל יְדֵי משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות יא, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. פִּתְחִי לִי, רַבִּי״
הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים
שיר השירים רבה ה׳:ב׳:ב׳ ↗הסיבה שבני יעקב נמנעו מנשיקת יוסף
״ברייתא העבר רצונך מפני רצון שמים שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף: [גמ׳] אמאי לא נשק ליה סבר דילמא איידי דגלה אטעיניה נשי אגב שופריה״
בברייתא במסכת כלה רבתי מוסבר מדוע יעקב אבינו לא נשק ליוסף לאחר שחזר ממצרים. המדרש מציע כי יעקב, ברוח הקודש, חשש שמא הנשיקה תגרום ליוסף להרגיש אשמה על כך שהזניח את אביו בזמן שהיה בגלות. לפי הגישה הזו, יעקב רצה לשמור על כבודו של יוסף ולמנוע ממנו תחושת חרטה, ולכן בכה על צוארו בלבד מבלי להשתמש בשפתיו. הפרשנות מדגישה את המורכבות הרגשית של המפגש, שבו רצון האהבה נבלם מפני רצון השמים והשמירה על כבוד הזולת. המדרש משווה זאת גם למקרה של לבן, ומבחין בין נשיקה רגילה לבין נשיקה בפה, תוך שימוש בשינויי הלשון המקראיים כדי להסביר את גבולות המגע שהותר בסיטואציה זו.
מסכת כלה רבתי ג׳:י״ט ↗בעקבות המפרשים
מפלט בתוך הסערה
״בהמיר ארץ. לעתיד לבא ביום שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא) ראו בני קרח נס שנעש' להם שנבלעו כל סביבותיה' והם עמדו באויר ואמרו לישראל״
תהילים מ״ו מתאר מצב של חוסר יציבות ושינוי קיצוני בטבע, שבו האדמה מתערערת והמים המהומים יוצרים אימה. השיר מדגיש כי למרות כל הכאוס וההרס של העולם הגשמי, ישנו מקור של כוח וביטחון שלא ירתע. הַשֵּׁם מופיע כעזר זמין ומוכן לעזור בתוך קשיי העם. רש"י, בפירושו לתהילים, מציע קריאת נס לעתיד לבוא. הוא מסביר שבתקופה זו הנס שנבנה עבור בני קרח - שהיו תלויים באוויר כשסביבתם נבלעה - משמש דוגמה למה שיוצץ לעתיד, כאשר הארץ כולה תשתנה. לפי רש"י, הנס הזה מהווה הבטחה לישראל על הישרדותם גם כאשר העולם כולו נראה כמתפרק.
רש״י על תהילים 46:3:1 ↗הַשֵּׁם וְהַשְּׁמָה הַקְּבוּעָה
״אשר שם שמות. אשר שם ארצות הגוים שממה:״
רש"י מפרש את הפסוק על פי הכתוב, ומתייחס לכך שהאל עוצר את המלחמות ומכבה את המהומה בין העמים. לפי פירושו, השם של המדינות השונות מופיע בכתובים כדי להראות שגם הארצות הרחוקות של עמי העולם הכירים בכך שהאל הוא המנהיג הבלתי נמנע. הפרשן מתמקד בכך שהאל הופך את המקומות שנתפסו כעת כחלק מהשממה או מהבזבזון למקומות שבהם הריבונות האלוהית מוכרת. הגישה כאן היא ליטרלית, המקשרת בין שמות המקומות לבין פעולת האל בעולם.
רש״י על תהילים 46:9:1 ↗המקלט בתוך הסערה
״על. הוא דרך משל על המלחמות החזקות שתהיינו בין העמים וכן יהמו יחמרו מימיו הכל דרך משל על המלחמות העצומות והצרות הגדולו':״
תהילים מforty-six הוא שיר המדגיש את ההגנה האלוקית גם ברגעי שיא של כאוס ושינוי בעולם. המזמור מתאר מצבים של טבע סוער או מלחמות קשות, אך מדגיש שההשם הוא מקור הכוח והעזרה בתוך הצרות. הרד"ק מפרש את הדימויים של רעידות הארץ וסערת הים כמשל למלחמות העצומות והקשות שעבר עם ישראל מול העמים. לשיטתו, הטבע הפרוע בשיר מייצג את אי-היציבות והסכנה שחשו בני ישראל בזמן המלחמות הגדולות.
רד״ק על תהילים 46:3:1 ↗ניצחון המעטים על הרבים
״לכו. וראו הנסים כי הם מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ כי שממון גדול שם באותן הגוים אשר יצבאו על ירושלם שינצחו מועטים את המרובים:״
הרד״ק בתרגומו ופירושו למזמור זה מסביר את הפסוק העוסק בשינוי סדר הכוחות בעולם. הוא מפרש את המעשים של אלוהים כניסים גלויים שניתן לראות ולהתפעל מהם. לפי דבריו, אלו הם המעשים שקורים בארץ שבהם אלוהים נוטל חלק וקובע גורלות. הוא מציין כי בתוך המלחמות והתקופות הקשות, כאשר העמים ינסו לכבוש את ירושלים, יקרה דבר לא ייאמן. הכוחות הקטנים והמעטים יוכלו לנצח את הצבאות הגדולים והרבים. הרד״ק מתמקד בכוחו של הנס האלוקי שמשנה את חוקי הטבע והמספרים כדי להגן על עמו.
רד״ק על תהילים 46:9:1 ↗