שפט אותי אלוהים, ותן צדק במשפט שלי מול עם חסר רחמים, והציל אותי מאדם רמאי ועוול.
שָׁפְטֵ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ וְרִ֘יבָ֤ה רִיבִ֗י מִגּ֥וֹי לֹא־חָסִ֑יד מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי׃תהילים · פרק מג׳
תחינה לצדק ולהדרכה ותפילת תקווה
בקשת צדק מאלוהים, תפילה למענה ותקווה לשוב אל הבית של הַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים מג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תחינה לצדק ולהדרכה
כי אתה אלוהי המקלט שלי, למה דחקת אותי הלא? למה אצטרך ללכת בעצב עם אויבי?
כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃שלח את האור שלך ואת האמת שלך, שהם יובילו אותי אל הר הקדושה שלך ואל משכנותיך.
שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃ואז אוכל לבוא אל מזבח אלוהים, אל האלוהים שהוא שמחת גילוי, ואודה לך בכינור, אלוהים אלוהיי.
וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃תְּפִלַּת הַתִּקְוָה
לָמָה נֶפֶשִׁי שְׁבוּרָה וּלְמָה הָרִגְשׁוֹן בִּי כֹּה? הַמְשִׁיכִי לְקַוֵּט בְּתִקְוָה בֵּאלֹהִים, כִּי עֲדַיִן אֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, לְמַעַן יְשׁוּעוֹת פָּנָיו, אֵלַי.
מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תחינה לצדק ולהדרכה
שָׁפְטֵ֤נִי אֱלֹהִ֨ים ׀ וְרִ֘יבָ֤ה רִיבִ֗י מִגּ֥וֹי לֹא־חָסִ֑יד מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי׃
כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֮ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃
שְׁלַח־אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַֽר־קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃
וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃
תְּפִלַּת הַתִּקְוָה
מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מזמור זה כולל בקשה לצדק מאלוהים, תפילה למענה והתמודדות עם תחושת ייאוש דרך תקווה לשוב אל הַשֵּׁם.
תחינה לצדק ולהדרכה
תחינה לקבלת צדק והדרכה אלוהית. הדובר מבקש מאלוהים, מקלטו, להצילו מרמייה ועוול, ולהוביל אותו באור ואמת אל המקדש, כדי שיוכל לשבח אותו בשמחה ובמוזיקה.
תְּפִלַּת הַתִּקְוָה
הַמְּזַמֵּר מְבַטֵּאַ לְנַפְשׁוֹ הַמְּיוֹגֶעֶת וְהַמְּתוּרָה, וּמְצַוֶּה עַל עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְהַקְשִׁיב לַתִּקְוָה בֵּאלֹהִים. הוּא מְבַטֵּא אֶת הַבְּטִיחָה לְהַמְשִׁיךְ לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם וְלַחְזֹר אֶל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהוּא מְצַפה לוֹ מֵעֶצֶם נוֹכְחוּת אֱלֹהִים.
המזמור מסתיים בשיחה עצמית של המחבר, המעודד את נפשו לאHope ולהישען על אלוהים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר בין האמת למנהיגות
״דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (מיכה ו, ד): ואשלח לפניך את משה ואהרן ומרים. זה שאמר הכתוב (תהלים מג, ג): שלח אורך״
בפרשת שמות רבה, חז"ל מפרשים את הפסוק "שְׁלַח אוֹרְךָ וְאֶמְתְּךָ הֵמָּה יַנְחֻנִי" מתוך ספר תהלים כגלוי למציאות היסטרית. לפי הפירוש הזה, האור והאמת הם דמויות מוחשיות: משה, אהרן ומרים. חז"ל מראים כי המנהיגות ששלח הַשֵּׁם אינה רק כוח פוליטי, אלא כוח של תורה ואמת שהופכים למדריך בפועל. הפרשנות מדגישה גם את הספק של משה בתפקידו. משה שאל את הַשֵּׁם כיצד אדם בשר ודם יכול לגאול עם שלם, אך ה' הבטיח לו שהוא יורד בעצמו כדי להציל. המשל על שרה מבהיר שההצלה של עם ישראל מבוססת על הבטחות קודמות, ומטרת המנהיגים היא להוציא את העם לפעולה, בעוד שהגאולה הסופית היא מעשה אלוהי.
שמות רבה ט״ו:י״ד ↗אור האמת וההדר
״אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים מג, ג): שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, גָּדוֹל אוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מְאִירִים לָעוֹלָם, וּמֵהֵיכָן הֵן מְאִירִים מִזִּקּוּקֵי אוֹר״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה בְּמִדְבַּר רַבָּה, מְסֻרֶת הַפֵּרוּשׁ עַל הַפֶּסַת "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי" מִמָּקוֹר הַתּוֹרָה. הַמְּסֹרֶת מְסַבֶּת אֶת גְּדוֹלוּת הָאוֹר הָאֱלֹהִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגְזְרוּ הָאוֹר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, שֶׁאף כִּי הֵם מְאִירִים לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הֵם רַק זִקְזוּקִים מִמֶּנּוּ. הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת כִּי הָאוֹר הָעֶלְיוֹן כָּה רַב, שֶׁלֹּא נִתֵּן מִמֶּנּוּ אֶל כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא אֶחָד מִמֵּאָה. הַפֵּרוּשׁ מְחַבֵּר בֵּין הָאוֹר הָאֱלֹהִי לְבין הָאוֹר הַמֻּנָּח בַּמִּשְׁכָּן. כְּשֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהַנֵּרוֹת יָאִרוּ "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה", רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי יוֹסֵי מְסַבֵּר שֶׁזֶּהוּ הָרֶמֶז לְשִׂמְחָה שֶׁנֶּתְּנָה לְיִשְׂלָאֵל. הַשֵּׁם בָּחַר לָשֶׁבֶת עִם בְּשָׂר וָדָם בְּאֶמְתִּי, וְהִתְבּטְּעָה בְּאוֹר הַנֵּרוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ לְעַמּוֹ אֶת הַקֶּשֶׁר הַקֹּדֶשׁ וְאֶת הָאוֹר הַנִּמְצָא בְּעוֹלָמֵנוּ.
במדבר רבה ט״ו:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
הבקשה לצדק ולתקווה
״מגוי לא חסיד. הוא אדום שגר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם:״
רש"י מפרש את הפתיחה של מזמור זה ומסביר שהכותב מבקש צדק מול אדם שאינו חסיד. לפי פירושו, האדם הזה הוא "אדום" – כלומר, אדם בעל יצר רע או אדם שמתנהג בצורה לא ראויה. רש"י מדגיש שהאדם הזה מסתובב בין צדיקים אך אינו לומד ממעשיהם הטובים, מה שמדגיש את הפער בין ההתנהגות החברתית לבין המהות הפנימית. ההסבר מתמקד בבקשה להצלה מול מי שאינו נמדד בסטנדרטים של תורה ומוסר. המזמור כולו משקף את המאבק בין הרשע לבין הרצון להתקרב אל ה' ולשמו, תוך תקווה שתהיה התשיע והתקומה מתוך האופל.
רש״י על תהילים 43:1:2 ↗רש"י על תהילים מ״ג, ד"
״ואודך בכנור. על שהוצאתני:״
רש"י מפרש את הפסוק "וַאֲשִׁיבָה כִנּוֹר לֵאלֹהִים" בדרך של הכרת הטוב על גאולה ועזרה. הוא מסביר שהשבח בכנור הוא תגובה ישירה לפעולה אלוהית מוחשית: "עַל שֶׁהוֹצֵאתַנִי". הפרשן רואה במוזיקה ואמנות כלי לביטוי הכרת הטוב לאחר שחווה המשתמש את ההצלה האלוהית. הגישה הזו מדגישה את הקשר הישיר בין השמחה בטוב האל לבין השבח המעשי והמוזיקלי.
רש״י על תהילים 43:4:2 ↗בקשת צדק וגאולה
״שפטני. קח נקמתי מהאויבים:״
הפרק מתמקד בתחינה להצלה מול עוול ורשעות. הדובר מבקש מהאל לשפוט אותו בצדק ולהגן עליו מפני אנשים לא ישרים ורעבים לדם. זוהי קריאה למשפט אלוהי שיכריע בין צדק לרשע. הרד"ק מסביר כי בקשת הנקמה אינה כעס אישי, אלא בקשה שהאל יבצע את צדקו ויוכיח את רעת האויבים. לפי גישה זו, השופט האלוהי הוא זה שמתקן את העוול בעולם דרך הצדק המוחלט.
רד״ק על תהילים 43:1:1 ↗האור שבזכות הישועה
״שלח. כי הישועה היא האורה:״
הרד"ק מפרש את הפסוק השלישי בתהילים, העוסק בבקשת האור והאמת, בדרך מוחשית. לפי גישת הרד"ק, המילים "כי הישועה היא האורה" מלמדות שהיכולת לראות את האמת ולהבין את דרך ה' תלויה בביאת הישועה. ללא הישועה, האדם נמצא בחשיכה ואינו יכול לזהות את האמת. הפירוש מתמקד בקשר שבין הגאולה לבין ההארה הרוחנית. כאשר ה' מביא את ישועתו, האור הזה מאפשר לאדם לזהות את האמת ולצעוד בדרך הישר. הרד"ק אינו מפרש זאת כאלגוריה בלבד, אלא כעובדה רוחנית המדגישה שההבנה וההתעוררות של האדם תלויות בשינוי המציאות שיוצר ה' בתוך חייו.
רד״ק על תהילים 43:3:1 ↗