מזמור לדוד, למנצח.
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק מא׳
ברכה למי שמרחם על חלשים ותפילה בשעת מצוקה
ברכת המבין לעניים, תפילה מול אויבים, בגידה וביטחון בהשם, וברכת התמימות.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים מא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ברכת המבין לעניים
אשרי מי שמבין את המצב של העני ביום רע, הַשֵּׁם יציל אותו.
אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהוָֽה׃הַשֵּׁם ישמור אותו ויחיה אותו, ויהיה מבורך בארץ, ולא ימסור אותו לרצון אויביו.
יְהוָ֤ה ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ יאשר [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃הַשֵּׁם יתמוך בו על מיטת המחלה, כי אתה הופך את כל מיטתו במחלותיו.
יְֽהוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ׃תפילה מול אויבים
אמרתי: ה׳, תרחם עליי, תרפא את נפשי, כי חטאתי לך.
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃אויביי יגידו: רע לי, מתי ימות ושמו ייעלם?
אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃ואם יבוא לבקר אותי לשווא, לבו ידבר רע, הוא יאסוף רשע לעצמו ויצא לדבר.
וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃כולם שונאיי לוחשים יחד נגדי, ומתכננים לי רע.
יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י ׀ יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃בגידה וביטחון בה'
האדם הרע מאוד לוחץ עליי, והוא ששכב איתי לא יקוים עוד.
דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃גם האדם ששלומנו שלו, שבו בטחתי ואכל איתי מלחמו, הרים עלי את העקב.
גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י ׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃ואתה, ה' חונן אותי והקם אותי, כדי שאוכל להשיב להם כגמולם.
וְאַתָּ֤ה יְהוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃בזה ידעתי שאתה חפץ בי, כי האויב שלי לא יצליח להפיל אותי.
בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃ברכת התמימות והתפילה לעד
ואני, בתמיותי, תמכת בי והצבת אותי לפניך לעד.
וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃ברוך הַשֵּׁם, אלוהי ישראל, מהעולם ועד עולם, אמן ואמן.
בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ברכת המבין לעניים
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהוָֽה׃
יְהוָ֤ה ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ יאשר [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃
יְֽהוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ׃
תפילה מול אויבים
אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃
אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃
וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃
יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י ׀ יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃
בגידה וביטחון בה'
דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃
גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י ׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃
וְאַתָּ֤ה יְהוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃
בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
ברכת התמימות והתפילה לעד
וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃
בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק זה כולל ברכה לאדם שמתחשב בנזקקים, תחינה מול קשיים ובגידה, וסוף של שבח להשם.
ברכת המבין לעניים
תהילה המבטיחה השגחה אלוהית לאדם החומל על עניים וחסרים בזמנים קשים. הפסוקים מתארים כיצד הַשֵּׁם שומר, משיב את החיים ומגן על האדם מפני אויבים, גם כאשר הוא סובל ממחלה קשה ומיטה נפתחת מרוב כאב.
תפילה מול אויבים
הפסוקים מתארים אדם המבקש רחמים וריפוי מהשם על חטאי אדם. במקביל, הוא מתאר את המזימות של אויביו, שמתפללים למותו ולוחשים נגדו בטובע וברע. הכותב חושף את הכוונה הלא כשרה של אלו המבקרים אותו לשווא ומסכמים את המצב בכך שכל שונאיו מתכננים לו רעה.
בגידה וביטחון בה'
תהילים פרק זה מתאר את כאבו של אדם הנפגע מבגידה של חברו הקרוב, שחלק ממנו ואכל עמו. המשורר פונה אל ה' בתפילה לחסד ולהקמה, מתוך ביטחון שזאת עדות לכך שהאויבים לא ינצחו אותו וכי ה' חפץ בו.
ברכת התמימות והתפילה לעד
הפסוקים מסיימים את המזמור בשבח לה'. המשורר מודה על כך שבתמימותו הוא זכה לתמיכה מאת הבורא ולהתקרבות אליו לנצח. לאחר מכן הוא מברך את אלוהי ישראל בברכה נצחית שמתחילה מהעולם ועד עולם, ומסיים בבטחה כפולה של אמן ואמן.
הפרק מסתיים בתפילה שהשם ישמור את הנשמה לעד.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר ההדדי של הבריאה והאחריות של האדם
״דבר אחר: לא תהיה לו כנושה, הה"ד (שם קיב): טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. בא וראה! כל בריותיו של הקב"ה לווין זה מזה,״
במדרש שמות רבה מוסבר כי כל הבריאות של הקדוש ברוך הוא קשורות ומשתלבות זו בזו. המדרש מדגים כיצד היום והלילה, השמש והאור, השמיים והארץ, ואף החכמה והבינה, תלויים זה בזה בסימביוזה מושלמת. כל דבר בעולם זקוק למשנה לו כדי להתקיים ולהשלים את תפקידו. החלק השני של המדרש מתמקד בטעות של בני האדם שחורגים מהסדר הזה דרך כוח האדם וגזל. המדרש משתמש במשל על מלך שפותח אוצר, ומראה כיצם אדם עשיר שמשתמש בממונו כדי לדכא עניים, לקחת ריבית ולעשות חמס. המדרש מזהיר כי פעולות אלו הופכות את האוצר למקור של שקר ורע, במקום להיות מקור לברכה, וכך האדם מחריב את השפע שניתן לו.
שמות רבה ל״א:ט״ו ↗בגידה מתוך קשר קרוב
״הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: גַּבְרָא דִּרְחִיצְנָא עֲלֵיהּ, אַדְיֵיהּ לִגְזִיזֵיהּ וְקָם. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, קְרָא כְּתִיב: ״גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ וְגוֹ׳״.״
בפרשתנו מובאת דוגמה למעשה שהתקיים במי שבא לבצע פעולה מסוימת ופתאום קם והשתנה. שמואל הנביא מפרש את הפסוק המדבר על אדם שבא לו שלום, אך התגלה כבוגד. הוא משתמש בביטוי המדגים כיצנות המצערות על אדם שבו בטחתי, אך הוא הפך לאויב. התפרש כאן המעשה של אדם שהיה אמור לבצע מלאכה מסוימת, אך במקום זאת פעל נגד בעל הבית. המקור מביא את דברי שמואל הנביא כדי להסביר את הפסוק בתהילים, המבטא את הכאב שמרגיש האדם כאשר חברו הקרוב ביותר, זה שסמך עליו, עושה לו עוול ובוגד באמונו.
סנהדרין ז׳ א:י״ג ↗בעקבות המפרשים
הברכה והעזרה לבריאות
״ה' ישמרהו ויחייהו. למי שמבקרו ומטיב לו:״
תהילים פרק זה מבטא את הקשר העמוק שבין התנהגות מוסרית לבין חסד ורחמים. הפרק מתאר אדם המקדיש את עצמו לעזרה לחלשים ולעניים, ומבטיח שהשם יגן עליו ויחזיר לו הטובה. לפי רש"י על פסוק ג', הבטחה זו מיועדת לאדם שמבקר חולים ומטיב להם, ומקנה לו חיוניות ועוצמה. הפסוקים ממשיכים לתאר את הכאב שנגרם מבגידה של חבר קרוב, ואת הבקשה מהאל להקים את הדובר מחדש. הפרק משלב בין תפילה אישית על בריאות וצדק לבין התמודדות עם קושי חברתי ותחושת בדידות מול אויבים.
רש״י על תהילים 41:3:1 ↗חמלה על המעניקים והמרה בטעם
״הגדיל עלי עקב. מארב כמו (יהושע ח׳:י״ג) ואת עקבו מים לעיר:״
תהלים פרק מ"א עוסק בשתי זויות שונות של החיים: החמלה של האדם המטיב עם החלשים, והבגידה של האדם הקרוב ביותר. בתחילת הפרק, המזמור מדגיש את השכר של מי שדואג לעני, ומראה כיציית החסד שהשם מעניק לו בתמורה. רש"י, בפירושו לפסוק עשירי, מפרש את הביטוי "הגדיל עלי עקב" כמעשה של מארב, בדומה לסיפור המלחמה של יהושע בן נון. הוא מציע שהמילים מתארות מצב שבו האויב מנסה להכשיל את האדם באופן מכוון, ומשתמש בפרשנות זו כדי להדגיש את עוצמת הבגידה והצער של המזמר.
רש״י על תהילים 41:10:1 ↗ברכה לאדם רחום וגאולה מהאויבים
״ואושר בארץ - שיחיה שנים רבות יותר מאנשי דורו ולא יראו שונאיו תאותם.״
תהלים פרק זה פותח בברכה לאדם המקשיב לעניים ולדלים, ומבטיח לו שייווט על ידי הַשֵּׁם בעת רע. המזמור מתאר תחושת בדידות מול אויבים ובגידה מצד קרובים, אך מסתיים בתקווה ליקיצה ומוות של רשעים. אבן עזרא מפרש את הפסוק השלישי ומסביר כי מי שדואג לעניים יזכה לאושר בארץ. לדבריו, אדם כזה יחיה שנים רבות יותר מאנשי דורו, ושונאיו לא יראו את הצלחתו או את פניו.
אבן עזרא על תהילים 41:3:1 ↗העמידה מחדש מול המכשולים
״והקימני - כנגד לא יוסיף לקום.״
בתרגום ובפרשנות זו, אנו בוחנים את הפסוק האומר "והקימני" בהקשר של התמודדות עם קשיים. אבן עזרא, מפרש יסודי מהמאה ה-12, מסביר כי הביטוי מרמז על כך שהשם לא ייתן למצבו של המשורר להחמיר או להישבר עוד יותר. הוא רואה בכוח הקימה כוח שמונע נפילה נוספת. הגישה של אבן עזרא מתמקדת במשמעות הפשוטה והמילולית של המילה, תוך הדגשת ההתנגדות למצב של חולשה. הוא אינו מחפש משמעויות מופשטות, אלא מתמקד בשימור היציבות שהשם מעניק לאדם מול אויביו וקשייו.
אבן עזרא על תהילים 41:11:2 ↗