לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, מִזְמוֹר לְדָוִד.
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק ד׳
תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה וּבִטְחוֹן בַּהַשֵּׁם
קריאה לעזרה ביום צרה, קריאה לצדק ואמונה, וביטחון מתוך שקט בלילה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים ד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה
כְּשֶׁאֶקְרָא, עֲנֵה אוֹתִי אֱלֹהֵי צִדְקִי. בַּצָּרָה הַרְחַבְתָּ לִי. חֲנֵּנִי וּשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי.
בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃בְּנֵי אֲנָשִׁים, עַד מָתַי תַּעֲלִימוּ אֶת כְּבוֹדִי וְתַחֲשְׁבוּ אוֹתוֹ לְבֹשׁ? תְּחַפְּשׁוּ שֶׁקֶר. סֶלָה.
בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃וְדִעוּ כִּי הַשֵּׁם בָּחַר בְּחָסִיד לוֹ. הַשֵּׁם יִשְׁמַע כְּשֶׁאֶקְרָא אֵלָיו.
וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו׃קריאה לצדק ואמונה
תתעצבו ואל תחטאו. דברו בלבכם כשאתם על המיטות שלכם והשתווקו.
רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃הקריבו קורבנות של צדק ובטחו בהשם.
זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה׃רבים אומרים: מי יראה לנו טוב? האם תאיר לנו את פניך, ה'?
רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃נתת לי שמחה בלב, מהרגע שהדגנים והיין שלהם התרחבו.
נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃ביטחון בשינה
בשלווה יחד אשכב ואשן, כי רק אתה, ה', לבדך תיתן לי ביטחון.
בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃
בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃
וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו׃
קריאה לצדק ואמונה
רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃
זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה׃
רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃
נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃
ביטחון בשינה
בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק אר beschreibt את תפילת המבקש רחמים בשעת מצוקה, את קריאתו לצדק ואת הביטחון המוחלט בבורא.
תְּפִלָּה בְּעֵת צָרָה
מִזְמוֹר לְדָוִד הַמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֱלֹהֵי צִדְקִי בְּעֵת צָרָה. דָוִד תּוֹלֵל עַל אֲנָשִׁים הַמְנַסִּים אֶת כְּבוֹדוֹ וְטוֹבְעִים בְּשֶׁקֶר. הוּא מַזְכִּיר לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם בָּחַר בַּחֲסִיד וְשֶׁהוּא יַעֲנֶה לְתַפְּלִיתוֹ.
קריאה לצדק ואמונה
הפסוקים קוראים לאנשים להתרחק מחטא וזעם, ולפנות אל ה' בלב טהור דרך קורבנות צדק ואמון מלא. הכותב מבטא תקווה לאור אלוהי ומציין שמחה פנימית גדולה, בדומה לשפע של דגנים ויין.
ביטחון בשינה
הפסוק מבטא ביטחון מוחלט בהשם. הדובר מבקש לישון בשלווה ובבטחה, מתוך ידיעה שרק אלוהים הוא המקור היחיד המעניק לו את השקט והביטחון הנדרשים בלילה.
הפרק מסתיים בביטחון של שינה רגועה תחת השגחת הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התמודדות עם רעש עולם ומנוחת הנפש
״דבר אחר אמר להם ראו כמה ביניכם לביני שכמה תפלות וכמה בקשות וכמה תחנונים עשיתי ונגזרה עלי גזרה שלא אכנס לארץ אבל אתם הכעסתם לפניו״
תהילים פרק ד' הוא תפילה של דוד המלך בתוך מצוקה. המזמור מתאר מצב שבו אנשים מנסים להרוס את כבודו של המלך ולמרוץ אחר דברים ריקים. דוד פונה אל ה’שם ומבקש עזרה וצדק, תוך שהוא מביט אל פנים ה’אל ובוטח בכוחו. הוא מבקש שירעו את ליבו ויתן לו שמחה, שזו השמחה האמיתית שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות. הפרק מדגיש את ההבדל בין המרדף אחרי חומריות לבין המנוחה הפנימית. בעוד שהאויבים מחפשים רע, דוד מוצא שלווה בביטחון בבור. המזמור מראה כיצנות של אדם שמרגיש את הלחץ החיצוני אך בוחר להישען על אמונתו ועל השקט שניתן לאדם ששוכב ונתון בידי ה’אל.
ספרי דברים ל׳:ב׳ ↗התמודדות עם ביקורת וזלזול
״רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא פָּתַח (תהלים ד, ה): רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד אֵימָתַי הֵם מִתְרַגְּזִים עָלַי וְאוֹמְרִים לֹא פְּסוּל״
בפרשת התהילים הזו, רבּי אבא בר כהנא מפרש את המילים "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ" כקריאה לדוד מול אויביו. לפי הפירוש, דוד מתלונן בפני הַשֵׁם על אלו שמבקרים אותו ומשפחתו בבוז, ומטעים שהם אינם ראויים למעמדם. המפרש מראה כי הביקורת הזו נועדה לערער את כבוד השושלת. הפירוש מציע שדוד פונה אל המבקרים וקורא להם לבחון את עצמם ואת מקורם, במקום להתרכז בביקורת על אחרים. דרך זה, התהילים הופכים מתפילה אישית למאבק על הכבוד והצדק מול השנאה והזלזול של הסובבים.
רות רבה ח׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
זעקה מתוך הצרה
״בצר הרחבת לי. בימים שעברו עלי ומעתה חנני ושמע תפלתי:״
בתהילים ד', דוד המלך פונה אל הַשֵּׁם בבקשה לעזרה כשהוא נמצא במצוקה ובתקופה של קושי. הוא מבקש מהאל לשמוע את תפילתו ולהשיב לו רחמים, מתוך תקווה להקלה בצרתו הרחבה. רש"י מפרש את המילים "בצר הרחבת לי" כביטוי למצוקה קשה וצרה שסוגרת על האדם. לפי פירושו, דוד מבקש מהאל שחמתו תהיה רחבה וגדולה מספיק כדי להציל אותו מתוך הלחץ והקושי שחווה בעבר וגם במה שהוא חווה עכשיו.
רש״י על תהילים 4:2:1 ↗הביטחון בבורא מול עושר העולם
״רבים אומרים מי יראנו טוב. רבים מישראל יש שרואין רשעים בעושר ובשלוה ואומרים מי יראנו טוב להיות עשירים ומשיגי תאוה כאלו:״
רש"י מפרש את הפסוק השביעי בתהילים, "הֲצַעֲתָה לָנוּ בְשָׂשׂוֹן", ומסביר כי המילים "מִי יַרְאֵנוּ טוֹב" משקפות תהייה של רבים. אנשים רואים את הרשעים שזוכים לעושר ולשלווה, ומתפתים לחשוב שזהו המדד לטוב ולברכה. הפירוש מדגיש את הפיתוי שבמרדף אחר תאוות חומריות וטעות הבנת הטוב. רש"י מראה כי התהייה אינה על המציאות עצמה, אלא על הפרשנות השגויה של הציבור שרואה בשגשוג כספי את המדד היחיד להצלחה.
רש״י על תהילים 4:7:1 ↗תחינה בזמן צרה
״ובצר - שם דבר, כמו: בצר לי.״
תהילים פרק ד' הוא תפילה המבקשת סיוע מהאל בתוך מצוקה קשה. המזמור מציג דיאלוג בין הדובר לבין אלו המנסים להרע לו. הכותב פונה אל הַשֵּׁם ומבקש מנוחה ושלווה, תוך שהוא מבדיל בין השקר והחמדנות של האויבים לבין האמת והצדק של מי שבוטח בבורא. אבן עזרא, בפירושו על המקרא, מסביר את המילה "בצר" כציון של מצוקה או צורך גדול, בדומה לביטוי "בצר לי". הוא מדגיש את המובן המקרום של הצרות שבהן נמצא הדובר. הפרשן מתמקד במשמעות המילולית של המילה המציינת את המצב הקשה שבו נמצא הפונה בתפילתו.
אבן עזרא על תהילים 4:2:2 ↗אמון בתוך המצוקה
״רבים - שב להזכיר דברי מבקשי כזב, כי בהיותי בצרה אני ואנשי אומרים מבקשים כזב עלי ועל אנשי.״
תהילים פרק ד' הוא תפילה של דוד המלך בזמן קושי. הוא פונה אל הַשֵּׁם ומבקש רחמים, תוך שהוא מדגיש את הביטחון שלו בכך שניתן לו להינצל מצרותיו. המזמור מציג ניגוד בין אלו שמחפשים רע ומשקרים, לבין הפיוט המבטא שלווה פנימית ושמחה שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות. אבן עזרא, בהתייחס למזמור, מציין כי דוד מזכיר את דברי השקרנים דווקende בעת צרה. הוא מסביר שגם כשהאנשים סביבו מטיחים בו האשמות שווא ומבקשים רע, דוד מתמקד באמיתת הַשֵּׁם ובביטחון שהאל יגן עליו ועל בני עמו.
אבן עזרא על תהילים 4:7:1 ↗