לדוד, כשהוא העמיד פני אביימלך, הוא גירש אותו והוא הלך.
לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃תהילים · פרק לד׳
שבח לדוד על גאולתו והבטחת השם להציל את הצדיקים
תהילים פרק שלוים וארבעים כולל שבח לה' על הצלה מכל הפחדים, הזמנה לטעום את טובו, הדרכה לחיים טובים והבטחה שהשם שומע לתפילות הסובלים ומגן על הצדיקים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים לד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שבח לדוד על גאולתו
אני אברך את הַשֵּׁם בכל זמן, תמיד אשיר לו שבח בפי.
אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃נפשי תהלל את הַשֵּׁם, הענווים ישמעו וישמחו.
בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃בואו נגדל את הַשֵּׁם יחד איתי, ונרומם את שמו יחד.
גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃הצלה מכל הפחדים
חיפשתי את הַשֵּׁם והוא ענה לי, והוא הציל אותי מכל הפחדים שלי.
דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃הם הביטו אליו והארו, ופניהם לא יתביישו.
הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃עני זה קרא והַשֵּׁם שמע, והוא הצילו מכל צרותיו.
זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃מלאך הַשֵּׁם מחנה סביב יראיו, והוא מציל אותם.
חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃הטוב שביראת ה'
טעמו וראו כמה טוב ה'. מי שמתבסס עליו הוא מאושר.
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃קדושיו של ה' יראו אותו, כי למי שירא אותו לא יחסר דבר.
יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃כמו גורים שרעבים ומתוקים, אבל אלו שמחפשים את ה' לא יחסרו שום דבר טוב.
כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃בואו ילדים, תקשיבו לי, אני אלמד אתכם את יראת ה'.
לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃הדרכה לחיים טובים
מי האיש שאוהב חיים ורוצה לראות ימים טובים?
מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃שמירה על הלשון מרע, ושתיקה מפי דיבור שקר.
נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃התרחק מרע ועשה טוב, חפש שלום ורדוף אותו.
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃עיני ה' על הצדיקים, ואוזניו קשובות לקריאתם.
עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃הצלת הצדיק והקירבה לאלו הסובלים
פני ה’שם מופנות נגד עושי הרע, כדי למחוק את זכרם מהארץ.
פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃הם קראו לעזרה, וה’שם שמע אותם, והציל אותם מכל צרותיהם.
צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃ה’שם קרוב לאנשים עם לב שבור, והוא יושיע את אלו שהרוח שלהם שבורה ודממה.
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃הרבה רעות מחכות לצדיק, אבל ה’שם יציל אותו מכולן.
רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃הגנה על הצדיקים ודין הרשעים
הַשֵּׁם שׁוֹמֵר אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֶף אַחַת מֵהֶן לֹא תִשָּׁבֵר.
שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃מְות הָרָשָׁע תִּהְיֶה רָעָה, וְאֵלוּ שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַצַּדִּיק יֵעָנֵשׁ.
תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃הַשֵּׁם מְפַלֵּט אֶת נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְכָל הַנִּשְׁעָנִים עָלָיו לֹא יֵעָנֵשׁ.
פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שבח לדוד על גאולתו
לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃
אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃
בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃
גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃
הצלה מכל הפחדים
דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃
הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃
זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃
הטוב שביראת ה'
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃
יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃
כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃
לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
הדרכה לחיים טובים
מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃
נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃
עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃
הצלת הצדיק והקירבה לאלו הסובלים
פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃
רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃
הגנה על הצדיקים ודין הרשעים
שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃
תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃
פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק זה הוא שיר שבח של דוד המלך המודה לה' על הגאולה וההצלה מכל קשייו.
שבח לדוד על גאולתו
תהילים פרק זה פותח בציון המעמד שבו דוד נאלץ לברוח מפני אביימלך. לאחר מכן, דוד מבטא כוונה עמוקה לברך את הַשֵּׁם בכל עת ולשבח אותו בפה. הוא קורא לכל הענווים להצטרף אליו בשבח וברוממות שמו של הַשֵּׁם.
הצלה מכל הפחדים
תהילים אלו מתארים את התשובה של הַשֵּׁם לתפילות המבקשים עזרתו. המשורר מספר כיצד חיפש את הַשֵּׁם ומצא הצלה מכל פחד וצרה. הוא מעיד כי מי שפונה אליו לא יתבייש, שכן מלאך הַשֵּׁם שומר ומגן על כל יראי ה'.
הטוב שביראת ה'
פסוקים אלו מזמינים את הקורא להתנסות בטובו של ה' וליהנות מהביטחון שבו. הדובר קורא לילדים לשמוע את תורתו על יראת ה', ומבטיח שמי שמבקש את ה' לא יחסר דבר, בניגוד ליצורים הטבעיים שרעבים וזקוקים למזון.
הדרכה לחיים טובים
פסוקים אלו מציגים הנחיות מעשיות לחיים של טוב וצדק. השיר קורא לאדם לשמור על דיבור נקי ממרמה ורע, להתרחק ממעשים רעים ולרדוף אחר השלום. כתוצאה מכך, עיני ה' ושמיעתו מופנות לצדיקים המבקשים עזרה ושלום.
הצלת הצדיק והקירבה לאלו הסובלים
פסוקים אלו מתארים את התגובה של ה’שם כלפי הרע וכלפי סבל. ה’שם מוחק את זכרם של הרשעים, אך עונה לקריאת צעקתם של המצוקים. הוא קרוב במיוחד לבעלי לב שבור ורוח שבורה, ומבטיח להציל את הצדיק מכל הצרות והרעויות שיקרו לו.
הגנה על הצדיקים ודין הרשעים
פסוקים אלו מתארים את ההשגחה האלוקית על צדיקים. הַשֵּׁם שׁוֹמֵר עַל הַצַּדִּיקִים כְּאֵין שׁוּם פֶצַע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשְׁמִיטָם, בעוד שהרשעים והשונאים יחוו דין ועונש. מי שבוטח בהַשֵּׁם יזכה להימלט מן האבדון ולקבל ישועה.
הפרק מסתיים בהבטחה שהשם יפדה את נפשות צדיקיו וכי לא יהיו שבורי לב לו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
פרשנות למשפחות בדומה לדרכי חז"ל
״רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּי דְּרַבִּי הוֹשֵׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים״
בקטע זה מובאים דברי חז"ל, בראשם רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי חמא אבויי דרבי הושע, המדגישים כי דברי הימים נועדו לדרש ולא רק לתיעור היסטורי. המפרשים משתמשים בטקסט של דברי הימים א' כדי לחשוף זהויות ופרטים נסתרים מאחורי שמות המשפחות והאנשים המוזכרים שם. הפרשנים מזהים את משפחות בית עבודת הבץ כקבוצת אנשים המקושרת לרחב הזונה, ומנתחים את הקשר בין המרגלים לבין השבועה שנשבעה להם. הם מפרשים גם שמות אחרים, כמו אנשי כזבה ויוֹאָשׁ, דרך הקשרים בין המעשים המתוארים בטקסט לבין השלכותיהם המוסריות או ההיסטוריות. הגישה כאן היא שחלק מהדברים נסתרים בכתוב ומתבהרים במקומות אחרים.
רות רבה ב׳:א׳ ↗הדרך לחיים: בין דיבור טוב למעשה טוב
״דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, יג): מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי״
בפרשת ויקרא רבה, מובא סיפור על שליח שהיה מפרסם בערים סמוכות לצפורי ומציע משקה מרענן וחי. רבי ינאי ישב באותו זמן ועיסק בענייניו, וכששמע את הקריאה, קרא לו לשלם לו על השירות. השליח ענה לו שאין לו צורך במשקה ושהכוונה שלו אינה כזו. כדי ללמד אותו, הוציא השליח ספר תהילים והראה לו את הפסוק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים?". השליח הראה שכל מי שרוצה לחיות בטוב, צריך לשמור על לשונו מרע וגם להתרחק מרע ולעשות טוב. רבי ינאי מספר שכל חייו קרא את הפסוק הזה ולא הבין את משמעותו העמוקה, עד ששמע את השליח הזה. על פי המדרש, זהו הבסיס לתורה של המצורע, שמתייחס לאדם שמוציא שם רע. המדרש מפרש את הפסוק כהדרכה מעשית לשליטה בדיבור ככלי לשיפור איכות החיים.
ויקרא רבה ט״ז:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
התבוננות אל המצווה
״הביטו אליו. כל אותם שהביטו אליו מתוך צרתם:״
רש"י מפרש את הפסוק "אֶלּוּ הֶעֱבִטוּ אֵלָיו" בצורה מוחשית. לפי פירושו, הכוונה היא לאנשים שנמצאים בתוך מצוקה קשה וצרות רבות. הם לא רק הסתכלו עליו, אלא הפנו את מבטם וכל תשומת לבם אל הַשֵּׁמוֹ בתוך הקושי שבו הם חיים. הפירוש מתמקד בחיבור שבין המבט לבין המציאות של האדם. רש"י אינו מציע פרשנות אלגורית, אלא מדגיש כי ההתבוננות היא פעולה שנעשית מתוך צורך עמוק ודחיפות של הנדכאים.
רש״י על תהילים 34:6:1 ↗התבוננות בפרצוף הזעם
״פני. פנים של זעם לישאריא"ש בלע"ז, כמו (ויקר' ב') ושמתי פני באיש ההוא, כך חברו מנחם:״
רש"י מפרש את המילה "פני" בפרק זה כביטוי של זעם או כעס. לפי גישה זו, הדימוי של פני ה' מתייחס למצבים שבהם נראה כאילו חסד ה' נסתר והמציאות מציגה פנים קשות ומאיצות. הפרשן משתמש בדוגמה מויקר כדי להסובר את המשמעות של כיוון המבט לעבר אדם או מצב מסוים. הגישה הזו מתמקדת בפרשנות מילולית של המילה כחלק מתיאור תגובה רגשית או מצב אנושי מול הדין.
רש״י על תהילים 34:17:1 ↗התקווה בתוך המצוקה
״ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.״
התהילים שבידינו מציגים את כוחה של התפילה והודיה להשם גם ברגעים קשים. דוד המלך מתאר כיצד פנייה אל הבורא מביאה אל תשומת לב ומצלה מכל רעות. הפיוט מדגיש את הקשר הישיר בין הענווים לבין השמירה האלוהית. בפרשנותו על פסוק זה, אבן עזרא מציע הבנה לשונית אחרת למילים המקשה על הבנת הפסוק. הוא מסביר כי הביטוי "מגזרת ונהרו אליו" יכול להתפרש כקשר למילה "מגזרת" שמשמעותה נהר או זרם, ובכך מסביר את הדימוי של תפילה הזורמת אל השם.
אבן עזרא על תהילים 34:6:3 ↗הפנים והלב
״פני - חרון אף שיראה בפנים, כמו: ופניה לא היו לה.״
אבן עזרא מפרש את המילה "פני" בתהילים לגבי צדיקים, וטוען שהכוונה היא לביטוי חיצוני של יראת כבוד. לדעתו, כעס או פחד שמופיעים על פניו של האדם הם ביטוי של יראת שמים פנימית. הפירוש מתמקד בכך שהרגש הפנימי נראה לעין. לפי גישה זו, המראה החיצוני של האדם משקף את מצבו הרוחני ואת קדושתו.
אבן עזרא על תהילים 34:17:1 ↗