צדיקים, תזמרו בשמחה להשם. זה יפה ומתאים לאנשים ישרים.
רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃תהילים · פרק לג׳
שבח להשם בשירה, בבריאה ובביטחון בו
שירת שבח על מעשי הלב, עוצמת הבריאה, עליונות תוכנית השם וביטחון בחסדו לעומת כוח אדם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים לג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שבח להשם בשירה ובנגינה
הודו להשם בעזרת כינור ונעיםת כלי נשיפה עשור, ותשרו לו.
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃שירו לו שיר חדש. תנגנו לו בצורה טובה ועם קול רעש.
שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃כי דברי השם הם ישרים, וכל מעשיו נעשים בנאמנות.
כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהוָ֑ה וְכָל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃עֹצְמַת הַבְּרִיאָה וְחֶסֶד הַשֵּׁם
הַשֵּׁם אוֹהֵב צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וְכָל הָאָרֶץ מְלֵאָה בַחֶסֶד שֶׁלּוֹ.
אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃בְּדִבְּר הַשֵּׁם נֶעֶשְׂתוּ הַשָּׁמַיִם, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל הַצְּבָאוֹת.
בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם׃הוּא אוֹסֵף אֶת מֵי הַיָּם כְּמוֹ שֶׁאוֹסְפִים כַּנֶּד, וּמַנִּיחַ אוֹתָם בָּאוֹצָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמַקִּים.
כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃כָּל הָאָרֶץ צְרִיכָה לִירֹא מֵהַשֵּׁם, וְכָל יוֹשְׁבֵי הָעוֹלָם צְרִיכִים לִפְחֹד מִמֶּנּוּ.
יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃עליונות תוכנית השם
כי הוא אמר וזה קרה, הוא ציווה וזה עמד.
כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃השם הפרי את תוכניות העמים, הוא ביטל את מחשבות האומות.
יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃אבל תוכניתו של השם תעמוד לנצח, המחשבות של לבו תישאר לדור ודור.
עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃מזל טוב לעם שהשם הוא אלוהיו, העם שהוא בחר להיות נחלה לו.
אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם ׀ בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ׃מַבִּיט מִן הַשָּׁמַיִם
הַשֵּׁם הִבִּיט מֵהַשָּׁמַיִם, הוּא רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃מִמְקוֹם מֶשְׁכֵנוֹ הוּא מַבִּיט בְּכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃הוּא יוֹצֵר אֶת כָּל לִבּוֹתָם יַחַד, וּמֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.
הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃לֹא מִלְמֶלֶךְ הַנִּצָּחוֹן בְּרֹב צָבָא, וְלֹא לַגִּבּוֹר הַתְּשׁוּעָה בְּרֹב כֹּחַ.
אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ביטחון בַּשֵּׁם לעומת כוח בבשר
סוסים הם שקר כשיודעים להסתמך עליהם כדי להישאר בחיים, וגם כשיש להם הרבה כוח, הם לא יוכלו להציל.
שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃הנה, עין הַשֵּׁם היא על אלו שמקבלים ממנו יראה, על אלו שמצפים לחסדו.
הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃כדי להציל את נפשם ממוות ולהחזיק אותם בחיים בזמן רעב.
לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב׃הנשמה שלנו מחכה לַשֵּׁם, כי הוא העזרה שלנו והמגן שלנו.
נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃שִׂמְחָה וּתְקִיבָה לַחֶסֶד
כי בו תהיה שמחה ללבנו, כי בשם קדושתו בטחנו.
כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ׃יהי חסדך, ה׳, עלינו, כפי שאנו מחכים לך.
יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שבח להשם בשירה ובנגינה
רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃
שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃
כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהוָ֑ה וְכָל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃
עֹצְמַת הַבְּרִיאָה וְחֶסֶד הַשֵּׁם
אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם׃
כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃
יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
עליונות תוכנית השם
כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃
יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃
עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃
אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם ׀ בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ׃
מַבִּיט מִן הַשָּׁמַיִם
מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃
הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃
אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ׃
ביטחון בַּשֵּׁם לעומת כוח בבשר
שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃
הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב׃
נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃
שִׂמְחָה וּתְקִיבָה לַחֶסֶד
כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ׃
יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק שלוים ושלוש עוסק בשבח להשם דרך השירה, המבט על הבריאה וההבנה שכל תוכניתו קיימת לנצח.
שבח להשם בשירה ובנגינה
הפסוקים קוראים לצדיקים ולאנשים ישרים לשבח את השם בשמחה ובעזרת כלי נגינה שונים. השירה צריכה להיות חדשה ומרגשת. הפסוקים מסבירים שהסיבה לשבח היא שהדברים שהשם אומר הם אמת, וכל המעשים שלו מתבצעים ביושר ובאמינות מלאה.
עֹצְמַת הַבְּרִיאָה וְחֶסֶד הַשֵּׁם
הַפֶּסוּקִים מְתִיאֲרִים אֶת הַשֵּׁם כּוֹבֵשׁ הַבְּרִיאָה הַמְשַׁלֵּט עַל הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּצֶדֶק וּבֶאֱמֶת. הַטֶּבַע כֻּלּוֹ, מֵהַשָּׁמַיִם וְעַד מֵהַמַּעֲמַקִּים, מְבַטֵּא אֶת כֹּחַ הַבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁמְחַיֵּב אֶת כָּל הָעוֹלָם לִירֹא בְּעוֹצְמָתוֹ.
עליונות תוכנית השם
פסוקים אלו מדגישים את הכוח המוחלט של דברו של השם ואת היציבות של רצונו לעומת תוכניות האומות המתחלפות. בעוד שרעיונות בני אדם מתבטלים, תוכנית השם נשארת קבועה לנצח. הפסוק מסתיים בשבח לעם שנבחר על ידי השם להיות חלק מנחלתו.
מַבִּיט מִן הַשָּׁמַיִם
הַפסוקִים מְתָאֲרִים אֶת הַשְּׁלִיטָה הַמַּתְקִיפָה וְהַמְּהֻלֶּכֶת שֶׁל הַשֵּׁם עַל הָעוֹלָם. הוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הַבְּנֵי אָדָם וּמֵבִין אֶת לִבּוֹתָם וְאֶת מַעֲשֵׂיהֶם. הַפֶּסַח מַדְגִּישׁ כִּי כֹּחַ צְבָאִי אִם לֹא, וְגַם גִּבּוֹר עַצְמִי אִם לֹא, אֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת עַצְמָם לְפָנָיו.
ביטחון בַּשֵּׁם לעומת כוח בבשר
הפסוקים מדגישים כי כוח צבאי או סוסים אינם יכולים להבטיח הצלה אמיתית. לעומת זאת, הַשֵּׁם שומר על אלו שיראו אותו ומצפים לחסדו, ומגן עליהם מפני מוות ורעב. התפילה מסתיימת בהצהרה שהנשמה מחכה לַשֵּׁם, שהוא המקור היחיד לעזרה ולהגנה.
שִׂמְחָה וּתְקִיבָה לַחֶסֶד
הַפֶּסֶק מְבַטֵּאַט בַּשָּׂמָחָה הַנּוֹצֶרֶת בַּלֵּב הַמַּאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַמְּבַקִּים שֶׁחֶסֶד הַשֵּׁם יַעֲמֹד עֲלֵיהֶם, בְּהֶתְאָמָה לַתִּקְוָה וְהַחִכּוּי הַקַּיָּם אֶצְלָם לַגְּאֻלָּה וְלַטּוֹב.
הפרק מסתיים בתפילה לבקשת חסד ושמחה בביטחון בהשם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שבח והודיה לה' על מעשיו
״דרש ר' חיננא בר פפא מאי דכתיב (תהלים לג, א) רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אל תקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה זה משה״
תהלים פרק ל״ג הוא שיר שבח המהלל את ה' על כוחו, חכמתו ותכנון העולם. הפסוקים מתארים כיצד דברו של ה' יוצר את היקום ומשגיח על כל האנושות. השיר קורא לצדיקים ולכל הקהילה לשיר ולהודות לה' בדרך חדשה ובהתלהבות, מתוך הכרה בנאמנותו ובצדקתו. בפרשת המקרא מופיעה פרשנות של רב חיננא בר פפא על הפסוק הראשון. הוא מפרש את המילה "נאוה" (יפה) כ"נוה" (מנהיגים), וטוען כי משה ודוד היו צדיקים שהשם בירך אותם כך ששונאיהם לא יכלו לשלוט בהם.
סוטה ט׳ א:י״ג ↗הַשִּׁירִיּוּת שֶׁל הַמְּרוֹמְמוּת הַיִּשְׂרָאֵלִית
״דבר אחר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הדא הוא דכתיב (שם לג, טז): הוא מרומים ישכון. הדא הוא דכתיב (ש"א ב, ח): מקים מעפר״
הַפֵּרָשָׁה בְּשֵׁמוֹת רַבָּה מְפַסֶּרֶת אֶת הַפְּסוּק "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן" בְּמִסְפִּים שְׁנִיִּים וּבְמַשְׁאָלִים. לְפִי הַמְּפָרֵשׁ, הַפְּסוּק מְצַיֵּן אֶת הַהַבְטָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהַשֵּׁם יְרוֹמֵם אוֹתָם מִמַּצָּבְם הַמְּשֻׁקָּע בַּטִּיט וּבַלְּבֵנִים בְּמִצְרַיִם, לְמַעֲמָד מְכֻבָּד וְזָקוּף. הַפֵּרוּשׁ מְקַשֵּׁר אֶת הַמְּרוֹמְמוּת לְהַשְׂגָּהָה רוּחָנִית וּמַעֲמָד שֶׁל כָּבוֹד בַּמָּרוֹם, שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם מַסְפִּיק לָהֶם מַעֲדֵנֵי גַּן עֵדֶן. הַמְּסוֹרֶת מְצַיֶּנת כְּבָר שֶׁהַכָּבוֹד מְחֻלָּק בְּשִׂירְטָה מִן הַמָּרוֹם וְעַד הָאָרֶץ: מֵהַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, עַד הָאָבוֹת, הַזְּקֵנִים וְדָוִד הַמֶּלֶךְ. הַמְּפַרֵשׁ מְשַׁתֵּף גַּם תָּמוּרָה עַל הַבְטָחָה לְשִׁבְרִים וּלְפִי רוּחַ הַמֶּשֶׁל, שֶׁעַד כָּךְ הַמַּצָּב נִרְאֶה כְּמוֹ חֲסִידָה הַיּוֹלֶדֶת בָּעָפָר וְהַמַּעֲבָרִים מַבְהִילִים אוֹתָהּ.
שמות רבה כ״ה:ח׳ ↗בעקבות המפרשים
השגחת הַשֵּׁם על הטבע והעולם
״נותן באוצרות תהומות. תחת הארץ:״
תהילים פרק שלוים ושלושים הוא מזמור שבח והודיה על מלכותו של הַשֵּׁם ועל כוחו המוחלט בבריאת העולם. המזמור מדגיש שהעולם אינו פועל מכוחות עצמאיים, אלא נשען על דברו של הבורא ועל רצונו המתמשך בכל רגע ורגע. רש"י, בפירושו לפסוק השביעי, מסביר כי הביטוי "אוצרות תהומות" מתייחס למקומות העמוקים ביותר שמתחת לפני האדמה. לפי רש"י, הפסוק מתאר את השליטה המוחלטת של הַשֵּׁם גם במעמקי התהום ובחלקים הנסתרים ביותר של כדור הארץ.
רש״י על תהילים 33:7:2 ↗השגחת הלב והמחשבה
״היוצר יחד לבם. לב כלם יחד ויודע כל המחשבות ורבותינו הסיבוהו אל ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם, ודרשו מכאן שכולן נסקרין בסקירה אחת:״
רש"י מפרש את הפסוק המתאר את הבורא כמי שיוצר יחד את לבבות כולם. לפי פירושו, השגחת ה' אינה רק על מעשי האדם, אלא גם על המחשבות הפנימיות ביותר. הוא יודע את כל מה שעובר בתוך הנפש, וכל המחשבות שנרקמות בלבבות נבדקות ונסקרות בפניו. הפרשן מדגיש כי השגחה זו היא כוללת ואחידה. כפי שכתוב בפירוש, כל הלבבות נסקרים בסקירה אחת ומוחלטת. הגישה הזו מדגישה את הידיעה המוחלטת של ה' בכל פרט ופרט בנפש האדם, מבלי שהדבר יתפרק למספר בדיקות נפרדות, אלא כחלק מתכנית אחת של בורא יודע כל.
רש״י על תהילים 33:15:1 ↗הקשר שבין אהבה ליושר
״אהב - הזכיר יושר עם דבר, כי הוא הנכון.״
בפסוק החמישי בתהילים, המזמור מתאר את אהבת הַשֵּׁם לצדק וליושר. אבן עזרא מסביר על המילה "אָהַב" בביטוי זה, וטוען שהיא מצביעה על קשר של יושר עם הדבר, כיוון שזהו המסלול הנכון והנכון בלבד. הפרשן מפרש את המילה לא רק כרגש חיובי, אלא כהתאמה מוחלטת לעובדות ולתכנון הנכון. לפי גישה זו, אהבת אלוהים לצדק אינה רק רחמים, אלא היצמדות למה שמתוקן וצודק במציאות.
אבן עזרא על תהילים 33:5:1 ↗תהילים 33
״לא ימלט - הפעול חסר והוא נפשו.״
שיר חדש הרעו על יהוה צדיקים הוד יאה לבתים נאמנים. הללו לא ידועים מחולל פלאים, עשיית פלאים אשר תעשה בתוך ארץ ישראל. שמחו ביהוה ישראל, שמחו בבורא עולם, כי הנה הוא ברא שמים וארץ, הוא פרש מעל פני המים וצור שמים, הוא נתן הארץ לממלכה, הוא יצר ערי עמים. הוא יודע דברי מעשה, כל דבריו בנאמנות. אין כמעשי ה', ואין כמעשי אלוקיך. כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ונתקיים. הוא מצווה על העולם שיגוע, ודבריו עומדים לנצח. הוא נתן שרע תחת שר, ומתן פלא תחת כושר. אין כעזר למחפשיו, ואין כחוסו למבקשיו. נפש המלך אינה תלויה בצבא, ולא גבורת אדם ינצלו. נפש המלך אינה תלוכה בפרש, ולא גבורת אדם יחליטנו. עיני ה' אל עדי עניו, אל אלו המבקשים חסדו. נפשו של ה' על יראי עמו, על אלו המקיימים ברית וצדקה. ה' מביט מן השמים, רואה את כל בני האדם. הוא בוחן רוחות עולם, ובוחן כוונות לב. כולם יאבדו, כולם יהיו כעש. כולם יתפוגגו ככלים, כי רוח ה' ינשב עליהם, והם יהיו כעש ברוח פניו. הוא משיב אבק אל האדמה, ורוח אל בשר האדם. אין כחכמה במעשה אדם, ואין כעוצמה בלב בשר. שמחו ביהוה כל ארץ, הרינו משבחים בנאמנות לחסדו הגדול.
אבן עזרא על תהילים 33:17:2 ↗