מִזְמוֹר לְדָוִד. תְּנוּ לַהַשֵּׁם כָּבוֹד, בְּנֵי אֵלִים. תְּנוּ לַהַשֵּׁם עוֹצְמָה וְהָדָר.
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃תהילים · פרק כט׳
כְּבוֹד הַשֵּׁם בְּקוֹל הַסּוֹעֲרָה
הַשֵּׁם מַעֲלֶה אֶת כְּבוֹדוֹ בְּרַעַשׁ הַבָּרָק וּבְעֹצְמַת הַקּוֹל, וּמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בְּשָׁלוֹם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
כְּבוֹד הַשֵּׁם בְּקוֹל הַסּוֹעֲרָה
תְּנוּ לַהַשֵּׁם אֶת כְּבוֹד שְׁמוֹ. הִשְׁתַּחֲווּ לַהַשֵּׁם בְּהוֹד וּבִקְדֻשָּׁה.
הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃קֹול הַשֵּׁם עַל הַמַּיִם. הָאֵל הַמַּפְעִים, הַשֵּׁם רועֵם עַל מַיִם רַבִּים.
ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃קֹול הַשֵּׁם בַּעֹז. קֹול הַשֵּׁם בְּהוֹד.
קוֹל־יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר׃עֹצְמַת קוֹל הַשֵּׁם
קול הַשֵּׁם שׁוֹבֵר אֶת עֲצֵי הָאַרְזִים, וְהַשֵּׁם שׁוֹבֵר אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃הוּא גּוֹרֵם לָהֶם לִקְפּוֹץ כְּמוֹ עֵגֶל בְּלִבְנוֹן, וּכְמוֹ בֶן רְאֵם בְּסִירְיָה.
וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃קול הַשֵּׁם מְפַצֵּץ לַהֶבּוֹת אֵשׁ.
קוֹל־יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ׃קול הַשֵּׁם מְרַעֲדֵד אֶת הַמִּדְבָּר, הַשֵּׁם מְרַעֲדֵד אֶת מִדְבַּר הַקֹּדֶשׁ.
ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ׃עוצמת הַשֵּׁם והברכה לעמו
קול הַשֵּׁם שובר את האיילים, וגם היערות רועדים. במקדשו הכל קורא: כבוד!
ק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃הַשֵּׁם יושב מעל המבול, והַשֵּׁם מלך לנצח.
יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם׃הַשֵּׁם ייתן עוצמה לעמו, והַשֵּׁם יברך את עמו בשלום.
יְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
כְּבוֹד הַשֵּׁם בְּקוֹל הַסּוֹעֲרָה
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃
ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃
קוֹל־יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר׃
עֹצְמַת קוֹל הַשֵּׁם
ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃
וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃
קוֹל־יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ׃
ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ׃
עוצמת הַשֵּׁם והברכה לעמו
ק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃
יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם׃
יְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מִזְמוֹר הַמְּתָאֵר אֶת כֹּחַ קוֹל הַשֵּׁם בַּטֶּבַע וְאֶת בִּרְכָתוֹ לָעָם.
כְּבוֹד הַשֵּׁם בְּקוֹל הַסּוֹעֲרָה
הַמִּזְמוֹר קוֹרֵא לַיְצוּרִים לְהַקְדִּישׁ לַהַשֵּׁם אֶת כָּבוֹדוֹ וְעֹזְכֶם. הַטֶּקסט מַּתְאָר אֶת קוֹל הַשֵּׁם כְּקוֹל עוֹצְמָה וּמַפְעִים, הַנִּשְׁמָע עַל הַמַּיִם וּמְשַׁלֵּט בְּעֹז וּבְהוֹד בְּתוֹךְ הַטֶּבַע הַסּוֹעֵר.
עֹצְמַת קוֹל הַשֵּׁם
תהילים פרק כ״ט מתאר את עוצמת קולו של הַשֵּׁם דרך תופעות טבע מרעדות. הקול שובר את ארזי הלבנון, גורם ליערות לקפוץ כעגל, מכה בלהבות אש ומרעיד את המדבר ואת המדבר הקדוש. הפסוקים מדגישים את הריבונות והכוח המוחלט של הַשֵּׁם על כל הבריאה.
עוצמת הַשֵּׁם והברכה לעמו
הפסוקים מתארים את עוצמתו של הַשֵּׁם דרך קולו המרעיד את הטבע, מהיערות ועד המקדש. הַשֵּׁם שולט מעל המבול ומתממש כאל מלך עולם. בסיום, הַשֵּׁם מעניק לעמו כוח וברכה של שלום.
הַמִּזְמוֹר מְסִיים בְּתִפְרֹת הַשָּׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם נוֹתֵן לְעַמּוֹ.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מקור המושגים כבוד, עוז וקדושה
״תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים אָבוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים גְּבוּרוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעוֹז״. וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים קְדוּשּׁוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר:״
במדרש זה, המובא במסכת ראש השנה, חז"ל מסבירים מאיפה לקחנו את הביטויים שבהם אנו משתמשים בקהילה כדי לשבח את ה' . המדרש משתמש בפסוקים מהתנ"ך כדי להצדיק כל מילה בברכות ובקריאות הציבוריות. השימוש במילה "אבות" מגיע מהפסוק שקורא לבני אלו לתת לה' . המילה "גבורות" מבוססת על הפסוק המדבר על כבוד ועוז . ואילו המילה "קדושות" מגיעה מהפסוק הקורא להשתחוות לה' בהדרת קודש . המדרש אינו מפרש את המילים אלא מציג את המקור המקראי לטרמינולוגיה הדתית.
ראש השנה ל״ב א:ו׳ ↗הקריאה המשתנה במועדים
״וְעוֹד, תַּנְיָא: בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים״. בַּשֵּׁנִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים״. בַּשְּׁלִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ״מִי״
הגמרא במסכת סוכה מתארת מסורת של קריאות שנאמרו בימים הראשונים של החג. ביום הראשון היו קוראים לבני האלים להביא מנחה להשם, וביום השני הופיעה קריאה המתייחסת לרשע שאלוהים דיבר עליו. ביום השלישי נוספה קריאה של אדם המבקש הנהגה ומרחק מן הרעים. הפרשנות הזו מציגה את המעבר מההתעלות הרוחנית וההתבטלות בפני כוח האל בראש חג, דרך התמודדות עם קיומו של הרע, ועד לבקשת ההגנה האישית מפני השפעה רעה. המקור מובא כחלק מדיון הלכתי על סדר הקריאות במועד, ולא כפרשנות אלגוריתית מוסכמת על המעשה.
סוכה נ״ה א:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
קול ה' בבורא הטבע
״קול ה' על המים. על ים סוף ירעם משמים ה' וגו' (לעיל י"ח):״
תהילים פרק כט מתאר את עוצמתו של הַשֵּׁם דרך תיאור קולות הטבע המרעישים. הפסוקים מציגים סדרה של רעשים חזקים, החל מרעם מעל המים ועד לרעש בלבנות. הכוח האלוהי נתפס כאן ככוח שמשתלט על היסודות הגדולים ביותר של העולם, ויוצר תחושת יראה ויראה בקרב כל הבריאה. רש"י מפרש את הפסוק השלישי כרעם שמתרחש מעל ים סוף, בדומה למעמד הקריעה. לפי פירושו, הקול המרעיש אינו רק תופעה אנושית, אלא ביטוי ישיר לפעולת ה' בעולם, המזכירה את הנסים הגדולים שנעשו לעם ישראל בים.
רש״י על תהילים 29:3:1 ↗עוצמתו של קול ה’
״יחיל מדבר. לשון חיל כיולדה (ירמיה ו'):״
תהילים פרק כ’ט מתאר את עוצמתו האדירה של קול ה’ הפועל בטבע. השיר מתאר סערה רעמה המהדהדת בכל העולם, החל במדבר ועד למרחבים הגדולים ביותר. הדימויים של רעמים וסערה מדגישים את הכבוד והתפארת שיש להשיג לה’. רש’י, בפירושו לפסוק השמיני, מציע רעיה חדשה למילה "יחיל". הוא מסביר כי המילה יכולה להשתמע כהתחלה של משהו חדש, בדומה לתיאור ירמיהו על לידת כוח חדש. לפי גישה זו, הסערה אינה רק הרסנית, אלא היא ביטוי של כוח חדש ומתפרץ המשתלט על המדבר.
רש״י על תהילים 29:8:1 ↗קול הַשֵּׁם על פני המים
״וטעם ה' על מים רבים – שמביא רעם והנה מלת הרעים מושכת עצמה ואחרת עמה.״
תהילים פרק כ״ט מתאר את עוצמתו של קול הַשֵּׁם המתבטא בתוך סערת הרעמים. השיר משתמש בדימויים של כוח טבע אדיר כדי להמחיש את הדומיננטיות של הבורא על כל העולם, החל מהים ועד למדבר. אבן עזרא מפרש את הפסוק העוסק בקוֹל הַשֵּׁם על מים רבים, ומסביר כי המילה "רעמים" מכילה בתוכה את המושג "רעש". הוא מציין כי המילה רעמים מושכת בעצמה את המשמעות של רעש, וגם בהקשרים אחרים היא נחשבת כחלק מהרעש הגדול שנוצר בעת הסערה.
אבן עזרא על תהילים 29:3:2 ↗קול ה' על המדבר
״קול ה' יחיל מדבר - דרך משל, כמו תכאיבו באבנים, או רמז לחיות המדבר כאשר יפרש.״
תהלים פרק כט מתאר את עוצמתו של קול הַשֵּׁם, שמתפרץ מעל המים ומתגלגל מעל המדבר. השיר מדגים את הכוח המוחלט של הדיבור האלוהי, שמשתלט על הטבע ומחולל רעידות ושינויים בבריאה. על פי אבן עזרא, הביטוי "קול ה' יחיל מדבר" יכול להשתמע בשתי דרכים. הוא יכול לתאר רעש חזק שמתגלגל מעל האבנים במדבר, או לרמוז על קולו של הַשֵּׁם הפועל בתוך חיות המדבר עצמו. הפרשן מציע אפשרות זו כדרך משל או רמז למציאות המדבר.
אבן עזרא על תהילים 29:8:1 ↗