דוד קורא אל הַשֵׁם, הסלע שלו, ומבקש שלא ישתוק מפניו. הוא מפחד שהַשֵׁם ישתוק ולא ישיב לו, ושהוא ייחשב כנמצא עם היורדים למקומות עמוקים.
לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃תהילים · פרק כח׳
תפילה לדוד מול הרשעים ותודה על הישועה
דוד קורא להשם בשעת צרה, מבקש שלא ישתוק לו, ומתפלל על הצלת הרשעים ומברך את העם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילה לדוד מול הרשעים
הוא מבקש שהַשֵׁם ישמע את קול התחנונים שלו כשהוא זועק אליו, ושהוא יקשיב בזמן שהוא מרים את ידיו אל קודש הקודשים.
שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ׃הוא מתפלל שהַשֵׁם לא יגרור אותו יחד עם הרשעים ועושי הרע, אלו שאומרים שלום לחבריהם אבל בלבם יש רוע.
אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֮ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּבְרֵ֣י שָׁ֭לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֝רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם׃הוא מבקש שהַשֵׁם יתגמל להם לפי מעשיהם ולפי רע מעשיהם, ושהוא יחזיר להם כפי שעשו בידיהם.
תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָעֳלָם֮ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה יְ֭דֵיהֶם תֵּ֣ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם׃תפילה ותודה על הישועה
כי הם לא מבינים את המעשים של ה' ואת מה שעשו ידיו, ולכן הם יחורבו ולא יבנו.
כִּ֤י לֹ֤א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת יְ֭הוָה וְאֶל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו יֶ֝הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם׃ברוך ה', כי הוא שמע את קול תחנוני.
בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּי־שָׁ֝מַע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ה' הוא הכוח שלי והמגן שלי, בלב אני בוטח בו ועזרתי מגיעה ממנו, ולכן לבי שמח ואשיר לו.
יְהוָ֤ה ׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ׃ה' הוא הכוח שלהם ומבצר הישועה של משיחו.
יְהוָ֥ה עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֘ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא׃תְּפִלַּת הַצִּילוֹן וּבְרָכַת הַעָם
הַצֵּל אֶת עַמְּךָ וּבָרֵךְ אֶת הַנַּחֲלָה שֶׁלְּךָ, וּרְעֵם אוֹסְפָם וּנְשֹׂא אוֹתָם לְעוֹלָם.
הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילה לדוד מול הרשעים
לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃
שְׁמַ֤ע ק֣וֹל תַּ֭חֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִ֣י אֵלֶ֑יךָ בְּנָשְׂאִ֥י יָ֝דַ֗י אֶל־דְּבִ֥יר קָדְשֶֽׁךָ׃
אַל־תִּמְשְׁכֵ֣נִי עִם־רְשָׁעִים֮ וְעִם־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן דֹּבְרֵ֣י שָׁ֭לוֹם עִם־רֵֽעֵיהֶ֑ם וְ֝רָעָ֗ה בִּלְבָבָֽם׃
תֶּן־לָהֶ֣ם כְּפָעֳלָם֮ וּכְרֹ֪עַ מַֽעַלְלֵ֫יהֶ֥ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה יְ֭דֵיהֶם תֵּ֣ן לָהֶ֑ם הָשֵׁ֖ב גְּמוּלָ֣ם לָהֶֽם׃
תפילה ותודה על הישועה
כִּ֤י לֹ֤א יָבִ֡ינוּ אֶל־פְּעֻלֹּ֣ת יְ֭הוָה וְאֶל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֑יו יֶ֝הֶרְסֵ֗ם וְלֹ֣א יִבְנֵֽם׃
בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּי־שָׁ֝מַע ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃
יְהוָ֤ה ׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ׃
יְהוָ֥ה עֹֽז־לָ֑מוֹ וּמָ֘ע֤וֹז יְשׁוּע֖וֹת מְשִׁיח֣וֹ הֽוּא׃
תְּפִלַּת הַצִּילוֹן וּבְרָכַת הַעָם
הוֹשִׁ֤יעָה ׀ אֶת־עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת־נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד־הָעוֹלָֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
התהלים מתארים את זעקת דוד אל האלוהים מול רשעים, ואת המענה והברכה לאחר הישועה.
תפילה לדוד מול הרשעים
תהילה של דוד הפונה אל הַשֵׁם כסלע ומבקשת רחמים. דוד זועק אל הקודש ומבקש שלא ייחשב כחלק מהרשעים המדברים מילה טובה אך מתכננים רע. הוא מבקש שהצדק יתממש ושהרשעים יקבלו שכר על מעשיהם הרעים.
תפילה ותודה על הישועה
הפסוקים מתארים את גורל הרשעים שאינם מבינים את מעשי ה', ואת תגובת המדבר בתפילה. המשורר מודה לה' ששמע את בקשותיו, ומצהיר כי ה' הוא מקור הכוח והביטחון שלו. בסוף, הוא מכריז שה' הוא מקור הגבורה והמגן למשיחו.
תְּפִלַּת הַצִּילוֹן וּבְרָכַת הַעָם
תְּפִלָּה קְצָרָה הַמְּבַקֶּשֶׁת מֵהַשֵּׁם לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ, לְבָרֵךְ אֶת הַנַּחֲלָה שֶׁלּוֹ, וְלֶאֱסֹף אֶת הָעָם בִּשְׁלִיטוּת וּבְעֹז לְעוֹלָם.
הפסוקים מסתיימים בתפילה על העם ועל המנהיג.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
עשרת לשונות השמחה
״נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד״
בפירוש שיר השירים רבה, מובא כי עם ישראל נקרא בשערי שמחה עשרים ושם. המפרש מביא מקורות שונים מן הנביאים והתהילים כדי להראות כי כל מילה שונה מבטאת רמה אחרת של התרגשות ואדרת ה'. כל מילה מייצגת ביטוי ייחודי של קול ותחושה, החל מגילה ועד תרועה. הפירוש מנתח את עוצמת השמחה דרך המילים השונות, כגון עֶלְזָה המופיעה בתהלים כח, ז, וכן רִנָּה וּצְהָלָה המופיעות בנבואות זכריה וישעיהו. המטרה היא להראות את העושר השפתי של התורה בתיאור הניצחון וההודיה.
שיר השירים רבה א׳:ד׳:ז׳ ↗ההרס של העולמות
״"תַּהֲרֹס קָמֶיךָ". 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵינוֹ אוֹמֵר כָּן, אֶלָּא "תַּהֲרֹס קָמֶיךָ", לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים נח,ז) "אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ". מִפְּנֵי מָה? (תהלים כח,ה) "כִּי לֹא״
בפירוש המכילתא דרבי ישמעאל על הפסוק "כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת יי", מוסבר כי חוסר ההבנה של בני האדם במעשי ה' הוא הסיבה להרס הנמשל לשיניים של המלך. הפירוש מדגיש כי פעולה זו של הרס אינה עתידה להיות רק בעתיד הרחוק, אלא היא מתחילה כבר בעולם הזה. הפרשן מסביר כי ההרס מתייחס לעולם הזה, בעוד הניסיון לבנות מחדש ולקום מחדש - "וְלֹח יִבְנֵם" - מתייחס לעולם הבא. לפי גישה זו, המדרש משתמש בדימוי של הרס ושיקום כדי להבחין בין גורל העולם הנוכחי לבין השפע והבנייה של העולם הבא.
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְשִׁירָה ו׳:י׳ ↗בעקבות המפרשים
תפילה להימנות עם הצדיקים
״אל תמשכני. אל תרגילני עם רשעים אטרירא"ש מו"י בלעז:״
בתהלים פרק כח, דוד המלך מבקש מהשם לא להשתיק את קולו ומתחנן שלא יתנהג עמו כמו הרשעים. הוא מפחד מנקמת הרעים ומהתנהגות שאינה הולמת את צדיקים. דוד מבקש שלא יתנהג עמו עם רשעים, שחלקם נוהגים בבלעז ובהונאה. רש"י מפרש את הפסוק "אַל תִּמְשְׁכֵנִי" כבקשה שלא יתנהג איתו השם בקושי או במידה שצריך להרגיש בגלל מעשיהם של הרשעים. לפי רש"י, הכוונה היא שהשם לא יחשיב אותו כמי שראוי לעונש כגון הרשעים, אלא ימשיך בחסדו.
רש״י על תהילים 28:3:1 ↗הודיה על עוז הישועה
״ומשירי אהודנו. ומה היא ההודיה ה' עוז למו לאותן התלוין בו בעת שמעוז ישועות משיחו הוא:״
רש"י מפרש את הפסוק השביעי בתהילים, בו דוד אומר "השם עוזי ומגיני". לפי פירושו, הפסוק מתאר את התגובה של אלו שתולים את יהואתם בה'. כאשר הם שומעים שהשם הוא מקור הכוח וההצלה בזמן קשיים, הם מגיבים בהודיה ובתשבח. הפרשן מתמקד בחיבור שבין השמיעה לבין הביטוי החיצוני של הודיה. השמחה והעוז נובעים מההכרה שהשם שומר על מי שסומך עליו בעת צרה.
רש״י על תהילים 28:7:1 ↗הקריאה אל קודש הקודשים
״שמע, בנשאי - אל מקום הארון יקראו דביר.״
בפרשנותו על תהילים, מסביר אבן עזרא כי המקום אליו פונה התפילה בפרק זה, "קודש קודשים", מתייחס למקום הארון בתוך המשכן. הוא מפרש את המילה "דביר" ככינוי למקום המקודש ביותר. הגישה של אבן עזרא מתמקדת בפירוש פשטני-לשוני של המילים. הוא מנסה להבין את המיקום הפיזי שאליו מכוונות השאיפות הרוחניות בתהילים, ומקשר בין המושגים המקראיים למיקום המדויק של הארון בתוך המבנה המקודש.
אבן עזרא על תהילים 28:2:1 ↗ביטחון בהשם בתוך הקושי
״ה' - לפי דעתי: בו בטחתי לבדו ועזרוני רבים, כי הוא צוה להם.״
תהלים פרק עב מציין את התפילה של דוד מתוך מצוקה גדולה. הוא מבקש שהשם לא ישתתק ולא יענה לו בשתיקה, כי אם ישיב לו מענה. דוד מתאר את החשש מלהיות שווה ללא קול בני אדם רשעים, מה שעלול להוצאת אותו למעטה במוות. אבן עזרא מפרש את הפסוק השביעי ומתמקד במילה ה'. לדעתו, כשהדוד אומר שהשם הוא משענתו, הוא מבטא ביטחון מוחלט רק בו, בעוד ששאר העזרים שהיו לו הם רבים רק בגלך, כי השם הוא זה שצווה עליהם לעזור לו.
אבן עזרא על תהילים 28:7:1 ↗