לְדָוִד, אֶלְךָ הַשֵּׁם אֶשָּׂא אֶת נַפְשִׁי.
לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃תהילים · פרק כה׳
תְּפִלַּת בִּטָּחוֹן, בַּקָּשָׁה לַהַדְרָכָה וְעֶזְרָה בְּמִצּוּקָה
תְּפִלָּה הַמְבַטֶּאת אֶל הַשֵּׁם בַּבִּטָּחוֹן, בַּקָּשָׁה לַדֶּרֶךְ יָשָׁר וְתַחֲנוּן לִסְלִיחָה וּגְאֻלָּה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּפִלַּת בִּטָּחוֹן וּבַקָּשַׁת הֲדָרָה
אֱלֹהַי, בְּךָ בָטַחְתִּי, אַל תַּחֲלֹק לִי בְּבוֹשָׁה, וְאַל יִגְאָבוּ בִּי אֹיְבַי.
אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃גַּם כָּל הַמְצַפִּים לְךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְהַבּוֹגְדִים יֵבֹשׁוּ וְיִהְיוּ לְחִדָה.
גַּ֣ם כָּל־קֹ֭וֶיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃הַשֵּׁם, הַדְרֵךְ אוֹתִי בִּדְרָכֶיךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת נְתִיבֹתֶיךָ.
דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃תְּפִלַּת בַּקָּשָׁה לְהַדְרָכָה וּסְלִיחָה
הוֹדְיֵנִי בַּאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. אֹתְךָּ חִכִּיתִי כָּל הַיּוֹם.
הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם׃זְכֹר אֶת רַחֲמֶיְךָ אֶת הַשֵּׁם וְאֶת חַסְדֶּיְךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃אֶת חַטְאוֹת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכֹר אוֹתִי, כִּי אַתָּה הַשֵּׁם, לְמַעַן טוּבְּךָ.
חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י ׀ וּפְשָׁעַ֗י אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר־לִי־אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה׃טוֹב וְיָשָׁר הַשֵּׁם, לְפִיכָךְ הוּא מַדְרִיךְ חוֹטְאִים בַּדֶּרֶךְ.
טוֹב־וְיָשָׁ֥ר יְהוָ֑ה עַל־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃הדרכת הענווים וביטחון בבורא
הוא מדריך את ענווים בשידוק צדק, ומלמד את הענווים את הדרך שלו.
יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃כל נתיבות ה' הן חסד ואמת עבור אלה ששומרים את הברית שלו ואת עדותיו.
כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֭הוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃למען שמך, ה', מחל את עוונותי, כי הם גדולים מאוד.
לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃מי האיש שמפחד את ה'? הוא ידריך אותו בדרך לבחור.
מִי־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃הבטחה ליראי ה' ותפילה לעזרה
הנשמה שלו תנוח בטוב, והצאצאים שלו יירשו את הארץ.
נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃הסוד של הַשֵׁם שייך לאלו שמכבדים אותו, והוא מגלה להם את הברית שלו.
ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃העיניים שלי תמיד מביטות בַּשֵׁם, כי הוא זה שמוציא את הרשת מרגלי.
עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃פנה אליי וחנן אותי, כי אני לבד ועני.
פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃תפילת עזרה בשעת מצוקה
הצרות בלב שלי הפכו גדולות מהמצוקות שלי, הוצא אותי מהן.
צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י הוֹצִיאֵֽנִי׃תראה את העוני שלי ואת הסבל שלי, והסר את כל החטאים שלי.
רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑י וְ֝שָׂ֗א לְכָל־חַטֹּאותָֽי׃תראה את האויבים שלי כי הם רבים, והם שונאים אותי בגלל אלימות.
רְאֵֽה־אוֹיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃שמור על הנשמה שלי והציל אותי, אל תיתן לי להתבייש כי קיוויתי לך.
שָׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃תְּפִלַּת הַיּוֹשֶׁר וּבַקָּשַׁת הַגְּאֻלָּה
שֶׁתִּהְיֶה לִי יוֹשֶׁר וְתֹם, כִּי הִמְתַנִּית לְךָ.
תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֝֗י קִוִּיתִֽיךָ׃הַצִּיל אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁלּוֹ.
פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל צָֽרוֹתָיו׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּפִלַּת בִּטָּחוֹן וּבַקָּשַׁת הֲדָרָה
לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃
גַּ֣ם כָּל־קֹ֭וֶיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃
דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃
תְּפִלַּת בַּקָּשָׁה לְהַדְרָכָה וּסְלִיחָה
הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם׃
זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃
חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י ׀ וּפְשָׁעַ֗י אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר־לִי־אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה׃
טוֹב־וְיָשָׁ֥ר יְהוָ֑ה עַל־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃
הדרכת הענווים וביטחון בבורא
יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃
כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֭הוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃
לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהוָ֑ה וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃
מִי־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהוָ֑ה י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃
הבטחה ליראי ה' ותפילה לעזרה
נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃
ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃
עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל־יְהוָ֑ה כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃
פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃
תפילת עזרה בשעת מצוקה
צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י הוֹצִיאֵֽנִי׃
רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑י וְ֝שָׂ֗א לְכָל־חַטֹּאותָֽי׃
רְאֵֽה־אוֹיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃
שָׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃
תְּפִלַּת הַיּוֹשֶׁר וּבַקָּשַׁת הַגְּאֻלָּה
תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֝֗י קִוִּיתִֽיךָ׃
פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל צָֽרוֹתָיו׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַמִּזְמוֹר מְבַטֵּא אֶת הַקֶּשר שֶׁל הַמַּאֲמִין עִם הַשֵּׁם,
תְּפִלַּת בִּטָּחוֹן וּבַקָּשַׁת הֲדָרָה
מִזְמוֹר שֶׁל דָּוִד הַמּוֹעֵד אֶת הַשֵּׁם בְּבִטָּחוֹן מִמֶּנוּ. הַמְזַמֵּר מְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהָיו לֹא לְהַחֲלִיק אוֹתוֹ לְבוֹשָׁה וְלֹא לְתֵת לְאוֹיְבָיו לִגְאָבוֹת עָלָיו. הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם לְלַמְּדוֹ אֶת הַדְּרָכִים הַנְּכוֹנוֹת וְלַהַדְרִיכוֹ בְּנְתִיבֹת הַצֶּדֶק.
תְּפִלַּת בַּקָּשָׁה לְהַדְרָכָה וּסְלִיחָה
תְּפִלָּה הַמְּבַקֶּשֶׁת מֵהַשֵּׁם הַדְרָכָה בַּאֲמִתְּךָ וְלִמּוּד חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ. הַמְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם לִשְׁכֹּחַ אֶת חַטְאוֹת הַנְּעוּרִים וְלִזְכֹּר רַחֲמִים וַחֲסָדִים עַד עוֹלָם, כְּבַעֲבוּר טוּבוֹ הַמֻּחְלָט.
הדרכת הענווים וביטחון בבורא
הפסוקים מתארים את הדרך שבה ה' מדריך את הענווים בנתיבי צדק, חסד ואמת. המשורר מבקש מחילה על עוונותיו הגדולים למען שם ה', ושואל מי האיש שיזכה להדרכה אלו מתוך יראת שמיים.
הבטחה ליראי ה' ותפילה לעזרה
פסוקים אלו מדברים על השכר של מי שירא את הַשֵׁם, הכולל מנוחת הנפש וירושת הארץ וכן על הקשר הקרוב עם ה' דרך הברית שלו. המשורר מבטא את תלותו המוחלטת בה', המצפה ממנו להצלה מהמלכודות, וקורא לה' לחנך אותו ולהושיע אותו במצבו הבודד והעני.
תפילת עזרה בשעת מצוקה
תהילים פרק כ"ה, פסוקים י"ז עד כ', הם תפילה אישית של אדם הנמצא בצרות קשות. המשורר מבקש מהאל להוציאו מהמצוקה הנפשית, להביט בסבלו ובחטאיו, ולהגן עליו מפני אויבים רצים ורבים שנושאים שנאת אלימות. הוא מבקש רחמים כדי שלא יתבייש בתקווה שהניח בבורא.
תְּפִלַּת הַיּוֹשֶׁר וּבַקָּשַׁת הַגְּאֻלָּה
הַמִּזְמוֹר מִסְתיים בִּבְקָשָׁה עַצְמִית לְשִׁמְרוֹת הַמִּידּוֹת הַטּוֹבוֹת, הַתּוֹם וְהַיּוֹשֶׁר, כְּמִצְוָה לַמְמַתֵּן לַשֵּׁם. כְּמוֹ כֵּן, הַמְּזַמֵּר מִתְפַּלֵּל עַל כְּלָל הָעָם, בְּבַקָּשָׁה שֶׁאֱלֹהִים יְפַדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַקְּשָׁיִים וְהַצָּרוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְפָנָיו.
הַמִּזְמוֹר מְסִיים בִּבְרָכָה לְעַם יִשְׂרָאֵל וּבְבַקָּשָׁה לִגְאֻלָּה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השבועה בבנות ירושלים
״הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, בַּמֶּה הִשְׁבִּיעָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הִשְׁבִּיעָן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, בִּצְבָאוֹת, בְּצָבָא שֶׁל מַעְלָה וּבְצָבָא שֶׁל מַטָּה, בִּשְׁתֵּי צְבָאוֹת, הֱוֵי אוֹמֵר בִּצְבָאוֹת אוֹ״
במדרש זה, על הפסוק "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם", מובאות פרשנות רבות ומגוונות לגבי תוכן השבועה. רבּי אליעזר רואה בשבועה התייחסות לכוחות השמים והארץ, בעוד רבּי חנינא בר פּפּא ורבּי יהודה קושרים את השבועה לאבות וברית עם עולם החי או למילה המקודשת. כל פרשנות מנסה להעמיק במשמעות המילה "צבאות" ו"איילות השדה". מצד שני, רבּנים אחרים מפרשים את השבועה בהקשר קשה של דור השמד, שבו נרדפו היהודים ונסבלו עינויים אכזריים. המדרש משתמש בשיטת רבּי חיא בר אבא כדי להסביר כי על קדושת השם אדם מוכן למסור נפש, אך קשה לשאת את הרוע המוסרי של דור השמד. המדרש מבצע חיבור בין הגעגועים הרוחניים של דוד בתהילים לבין המאמץ הפיזי של הנפש להתרומם מעל הסבל.
שיר השירים רבה ב׳:ז׳:א׳ ↗היכולת לשכנע וזכייה בחיבור לבורא
״תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה נַּגָּרִין הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹדְעִין לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם. אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּאִילֵן כּוּתָאי, אִילֵין כּוּתָאי חַכִּימִין לִמְחַסְּדָה, חַד מִנְּהוֹן הֲוֵי אָזֵיל״
במדרש ויקרא רבה מובאת שיטה המדגישה את חשיבות החכמה והתבונה בשיח עם הזולת ועם הבורא. רב יוסף מביא משל על אנשי כותאי, שהיו חכמים מאוד בדרכיהם. חלקם השתמשו בתבונה כדי לקבל את מבוקשם בשינוי שאלתם, וכך הגיעו לתוצאה רצויה. המדרש מראה כיצית התבונה מסייעת לאדם להשיג את מטרתו בשינוי דעת. הפרשה מנגידה גם על שני סוגים של אנשים: חכמים לשיא וחסרי תבונה. החכמים יודעים להתאים את דבריהם למצב, גם מול בעלים או מול נשים, כדי להשיג את מבוקשם. לעומת זאת, חסרי התבונה נכשלים בשל חוסר יכולת ניהול השיח. המדרש מלמד שגם בעבודה פיזית, כמו עבודת חקלאי, היכולת להביע את הרצון בצורה נכונה היא המפתח להצלחה.
ויקרא רבה ה׳:ח׳ ↗בעקבות המפרשים
הבקשה להדרכה אלוהית
״הדריכני. אדריצימו"י בלעז:״
התהלים מציג תפילה אישית של דוד המבקש מהאל לא להפקיר אותו לידי אויביו או לשנאתם של רשעים. הדובר מבקש הדרכה, הכוונה ולימוד של דרכי ה'. התפילה כוללת בקשה לסליחה על חטאים וביטחון בטובו של ה'. רש"י מסביר על המילה "הדריכני" כי משמעותה היא בקשה מהאל להנחות את הצעדים ולהכשיר את הדרך. הוא מתייחס למילה זו כאל בקשה להדרכה ממשית בדרכי החיים.
רש״י על תהילים 25:5:1 ↗הבדידות של המבקש ישועה
״כי יחיד ועני אני. ועון רבים תלוי בי ולנגדן אני יחיד לפיכך פנה אלי וחנני כי תפלתי צריכה לתשועת כל ישראל:״
רש"י מפרש את הפסוק "יְחִיד וְעָנִי אָנִי" בדרך מעוררת השראה. לפי פירושו, לדוד מורגש מצב של בדידות מוחלטת מול אויביו, כשהעוון של רבים מונח על כתפיו. הוא מתאר עצמו כאדם בודד העומד מול קבוצה גדולה של בעיות ומתמודד איתן לבדו. עם זאת, התפילה אינה רק על עצמו. רש"י מסביר שדוד פונה אל הַשֵּׁם ומבקש רחמים, כי התפילה שלו אינה אישית בלבד, אלא היא תפילה שזקוקה לישועה עבור כל עם ישראל. הגישה הזו הופכת את הבדידות הפרטית למשימה ציבורית של גאולה.
רש״י על תהילים 25:16:1 ↗תפילת הביטחון והבקשה להדרכה
״וטעם אלהי ישעי - שיושיעהו מכל דבר שימנעהו ללכת בדרך האמת, כי אין לי מי אקוה זולתך.״
תהילים פרק כ״ה הוא תפילה אישית של דוד המלך, המשלבת בין בקשת חסד לבין ביטחון מלא בהשם. המחבר מבטא את רצון הנפש להימנע מבושה וללמד דרכים נכונות, תוך שהוא נשען על נאמנות ה' ועל רחמיו הרבים. השיר עובר בין הכרה בחטאים לבין תקווה לישועה ולזכרון הטוב של עם ה'. בפרשת הַשֵּׁם אֱלֹהַי, אבן עזרא מסביר כי המשמעות היא שהאל יציל את האדם מכל דבר שימנע ממנו ללכת בדרך האמת. לפי פירושו, הביטחון באלוהים אינו רק בקבלת טוב, אלא בבקשה שהאל יסיר ממנו את המכשולים הרוחניים והמוסריים המפריעים לו לציית למצוות.
אבן עזרא על תהילים 25:5:2 ↗הלב והנשמה בבקשת הגאולה
״פנה - כי הנשמה יחידה וככה הלב.״
בתהילים פרק כ"ה, המזמור מתאר את הקשר העמוק בין כוונת הלב לבין עבודת ה'. אבן עזרא, בפירושו למזמור, מסביר את המילה "פנה" כביטוי לכך שהנשמה והלב הם יחידה אחת בבקשת ה'. כשהאדם פונה אל ה', כל קיומו פועל בבת אחת. הפרשן מראה כי המושג "פנה" אינו רק פעולה חיצונית, אלא ביטוי למצב פנימי שבו כל כוחו של האדם מופנה אל מקור החיים. הגישה הזו מדגישה את אחדות הרצון והרגש בתוך התפילה.
אבן עזרא על תהילים 25:16:1 ↗