לדוד, מזמור. של הַשֵּׁם, הארץ וכל מה שבה, העולם וכל היושבים בו.
לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃תהילים · פרק כד׳
הארץ, המלך וברכת מחפשי הַשֵּׁם
התפילה לקבלת מלך הכבוד וההבנה כי כל העולם שייך לַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הארץ והמלך
כי הוא הקים אותה על הים, ועל הנהרות הקים אותה.
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃מי יוכל לעלות על הר הַשֵּׁם, ומי יוכל לעמוד במקומו הקדוש?
מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ׃רק נקי הידיים וטהר הלב, זה שלא נשבע לשוא, ולא הוליך את נפשו מרמה.
נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ברכת הדור המחפש את השם וקבלת מלך הכבוד
הוא יקבל ברכה מהשם, וצדק מאלוהי ישועתו.
יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃זה הדור שמחפש אותך, הדור שמבקש את פניך, בני יעקב. סלה.
זֶ֭ה דּ֣וֹר דרשו [דֹּרְשָׁ֑יו] מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃הרימו את השערים, את ראשי השערים, והתרוממו, את שערי העולם, כדי שמלך הכבוד ייכנס.
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃מי זה מלך הכבוד? השם, עוז וגבורה, השם, גיבור המלחמה.
מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃קְרִיאָה לְקַבָּלַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד
הַרְאוּ אֶת הַשְּׁעָרִים אֶת רֹאשֵׁיהֶם, וּפִתְחוּ אֶת דַּלְתֵי עוֹלָם, כְּדֵי שֶׁמֶּלֶךְ הַכָּבוֹד יִכָּנֵס.
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? הַשֵּׁם צְבָאוֹת, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הארץ והמלך
לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃
מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ׃
נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃
ברכת הדור המחפש את השם וקבלת מלך הכבוד
יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃
זֶ֭ה דּ֣וֹר דרשו [דֹּרְשָׁ֑יו] מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃
מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃
קְרִיאָה לְקַבָּלַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד
שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃
מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מזמור זה מדבר על הבעלות של הַשֵּׁם על העולם ועל התנאים הנדרשים לעמידה לפניו.
הארץ והמלך
המזמור מדבר על כך שהארץ וכל יושביה שייכים לַשֵּׁם, כי הוא ברא אותה ויסד אותה על הים והנהרות. לאחר מכן מופיעה שאלה על מי מובחר לעמוד לפני הַשֵּׁם, והתשובה היא רק אדם בעל יושרה, נקי ידיים וטהר לב, שאינו מרמה או נשבע שקר.
ברכת הדור המחפש את השם וקבלת מלך הכבוד
פסוקים אלו מתארים את שכרם של אלו המבקשים את פני השם וחיפושם אחר צדק. הם מפרטים כיצד הדור המבקש את השם יקבל ברכה. לאחר מכן, הפסוקים קוראים לשערים להיפתח לקראת כניסת מלך הכבוד, המזוהה עם עוז וגבורת השם במלחמה.
קְרִיאָה לְקַבָּלַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד
הַפֶּסֻקִּים מַנְחִים לְפַתֵּחַ אֶת כָּל הַדַּלְתֹּת וְהַשְּׁעָרִים לְפַנֵּי הַבָּא. הַפֶּסֻקִּים שׁוֹאֲלִים מִי זֶה הַמֶּלֶךְ הַמַּפְלֶגֶת, וּמְגַלִּים כִּי זֶהוּ הַשֵּׁם צְבָאוֹת, הַמֶּלֶךְ הַמּוֹלֵךְ בְּכָבוֹד.
הפסוקים מסתיימים בקריאה לשערי העולם להיפתח בפני מלך הכבוד.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הכבוד שבמצווה
״וְשֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת בַּמָּה הֵן זוֹכִין? אֲמַר לֵיהּ: בִּשְׁבִיל שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּת. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּלוּדְקִיָּא, וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו״
בפרשתנו, רב החיים בר אבא מספר על מקרה שבו התארח אצל בעל בית בלודקיה. הוא ראה שם שולחן זהב מפואר, עם שרשראות כסף וכל טוב, וכשהיו מגישים אותו, היו אומרים שכל הארץ והמלאות שייכים להשם. כשמסלקים את השולחן, אומרים שהשמיים הם של השם והארץ ניתנה לבני אדם. כשהתפלא רב החיים על השפע הזה, התברר שהדבר נובע מכך שהבעל מוקדש לשבת. כקצבא, הוא היה בוחר את הבהמה הטובה ביותר עבור השבת בלבד. המדרש מראה כי הכבוד והשפע שזכה לו בעולם הזה הם פרי של הכבוד שהוא נותן לשבת.
שבת קי״ט א:ז׳ ↗השליטה המוחלטת של הבורא
״תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: בָּרִאשׁוֹן מָה הָיוּ אוֹמְרִים — ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, עַל שֵׁם שֶׁקָּנָה וְהִקְנָה וְשַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ.״
בפרשתנו, רב יודה מביא את דברי רבי עקיבא כדי להסביר כיצד הביטוי "לַהְ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" מבטא את כוחו של הבורא. לפי גישה זו, המשפט אינו רק הצהרה על בעלות, אלא תיאור של פעולה מתמשכת של קנייה, מתן והנהגה בעולם. הפירוש מתמקד בכך שהשליטה של הַשֵּׁם אינה רק היסטורית או ראשונית, אלא פעילה בכל רגע ורגע. על פי דברי חז"ל המובאים כאן, הכוח של הבורא מתבטא ביכולת שלו ליצור, להעניק ולהמשיך לשלוט בכל פרטי הבריאה.
ראש השנה ל״א א:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הארץ והעולם תחת מלכות ה’
״על ימים יסדה. שבעה ימים מקיפין ארץ ישראל וארבע נהרות, ירדן, וירמוך, קרמיון, ופוגה:״
תהילים פרק כ’ד מתאר את ה’קיום של העולם ואת תנאי הכניסה למעמד של קדושה. הפסוקים הראשונים מדגישים שה’אדמה, הימים והמדבר שייכים לה’שם, כי הוא זה שיצר אותם. השאלה המרכזית בשיר היא מי יכול לעמוד לפני ה’אל המרומם, והתשובה היא דרישה לטהרת מוסרית ויושרה פנימית. בפרשנות המובאת ברש’י על הפסוק השני, ישנה התייחסות לגבולות גיאוגרפיים ספציפיים. רש’י מפרש כי ארץ ישראל מוקפת בשבעה ימים, וכן ארבעה נהרות: הירדן, הירמוך, הקרמיון והפוגה. פרשנות זו מתמקדת בהגדרה הגיאוגרפית של הארץ המקודשת כחלק מהסדר העולמי שה’אל קבע.
רש״י על תהילים 24:2:1 ↗פתיחת השערים לכבוד הבית
״שאו שערים ראשיכם. בימי שלמה בנו כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (ד"ה ב״
המזמור מתאר את הנהגת הַשֵּׁם על העולם ואת הזכות לעמוד לפניו. הוא מדגיש כי רק מי ששומר על יושר וטהרה יכול להתקרב אל קודש הקודשים. המזמור קורא לשערים הגדולים להיפתח בפני מלך הכבוד. רש"י מפרש את הקריאה "שאו שערים ראשיכם" בהקשר של בניית בית המקדש בימי שלמה. הוא מסביר שהשערים דבקו זה בזה, והתפילות לא נענו עד שהתבקש רחמים וזיכרון לחסדי דב רש"י מראה כי השערים אינם רק מבנים פיזיים, אלא מחכים לזמן הנכון של כניסת מלכות הַשֵּׁם.
רש״י על תהילים 24:7:1 ↗מי יוכל לעלות על הר ה'
״מי, הר ה' - זה הר המוריה וזה המזמור חברו דוד אחר דבר גורן ארונה היבוסי.״
הַמְּזְמוֹר הַזֶּה, הַמְיוּחָס לְדָוִד, בּוֹחֵן אֶת הַדְּרִישָׁה הַקּוֹרִית לְהִתְקַדֵּשׁ בְּנוֹכְחוּת הַשֵּׁם. הַשְּׁאֵלָה הַמֶּרִּיטָה בַּסּוֹף הַמְּזְלָה אֶת הַנֶּפֶשׁ: אֵיזוֹ הַדְּרָךְ וּאיזוֹ הַמַּצָּב הַמֶּצַוֵּה לְהִזְמָן לְהִתְעַנֵּג בְּקֹדֶשׁ? הַמְּזְמוֹר מְדַקְדֵּק בַּמִּדּוֹת הַמֻּצְרָכוֹת לְקִימוּם כָּבוֹד הַשָּׁמַיִם. הָאִבֶּן עֶזְרָא מְפרֵשׁ אֶת הַבֵּט הַסְּפִיקִי "הַר ה'" כְּמִצְיוּן סְפִיקִי לְהַר הַמּוֹרִיאָה, הַמָּקוֹם בּוֹ נִבְנְתָה הַמִּזְבֵּחַ. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מַקְשִׁיר בֵּין הַתְּפִלָּה לְבֵין הַמָּקוֹת הַמְּקֻדָּשִים בְּיִשְׂרָאֵל.
אבן עזרא על תהילים 24:3:1 ↗השערים הנצחיים
״וטעם שערים ופתחי עולם – שהם רבים.״
התהילים מתארים את כבוד ה’ ואת כניסת המלך אל תוך עיר קודשו. השערים הם המחסומים שצריכים להיפתח כדי לאפשר את כניסת הוד ה’ אל תוך העולם ואל עמיו. רבנו אבן עזרא מפרש על הפסוקים הללו שערים ופתחי עולם הם רבים ואינם מוגבלים רק למבנים פיזיים מסוימים. הוא מסביר שהכוונה היא למספר רב של כניסות המייצגות את האינסוף של כבוד ה’.
אבן עזרא על תהילים 24:7:2 ↗