מזמור לדוד, למנהיג הַשִּׁיר.
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק כא׳
שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בַּהַשֵּׁם וְשִׁירָתוֹ
הַמֶּלֶךְ שָׂמֵחַ בִּגְבוּרַת הַשֵּׁם, מְבַקֵּשׁ חֶסֶד וְחַיִּים, וְנִצְלָח עַל כָּל אֹיְבָיו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בַּהַשֵּׁם
המלך שמח בכוחך, הַשֵּׁם, והוא מתרגש מאוד בגלל הישועה שלך.
יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יגיל [יָּ֥גֶל] מְאֹֽד׃נתת לו את מה שרצה הלב, ולא מנעת ממנו בקשת שפתיו. סלה.
תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃כי בברכות טובות קדמת אותו, ושמת על ראשו כתר של זהב טהור.
כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃שירת שבח למלך
הוא ביקש ממך חיים, ונתת לו ימים ארוכים לעולמי עולמים.
חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃הכבוד שלו גדול בזכות הישועה שלך, ונתת לו הוד והדר.
גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃כי שמת עליו ברכות לנצח, ושימחת אותו עם פניך.
כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃כי המלך בוטח בהשם, ובחסד העליון הוא לא יזעזע.
כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃ניצחון המלך על אויביו
יָדְךָ תַּמְצָא אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ, וְיָמִיןְךָ תַּמְצָא אֶת שׂוֹנְאֶיךָ.
תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃תַּשְׁאִיר אוֹתָם כְּתַנּוּר אֵשׁ בְּעֵת פְּנֵיךָ, הַשֵּׁם; בְּאַפְּךָ תַּבְלִע אוֹתָם, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.
תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃תַּאַבֵּד אֶת פִּרְיָם מֵהָאָרֶץ, וְאֶת זַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם.
פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃כִּי הֵם הִתְכַּוְנוּ לְעָשׂוֹת לְךָ רָעָה, וְתָכְנוּ מַהְלָךְ רֶע, אַךְ הֵם לֹא יוּכְלוּ.
כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃שבח על שפע וגבורה
כי תניח את השפע שלך על כלי הנגינה שלך, ותקבע אותם מעל פניהם.
כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃השם יתרומם בעוצמה שלך, ונשיר ונחגוג את גבורתך.
ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בַּהַשֵּׁם
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יגיל [יָּ֥גֶל] מְאֹֽד׃
תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃
כִּֽי־תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃
שירת שבח למלך
חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃
כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
כִּֽי־הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט׃
ניצחון המלך על אויביו
תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃
תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃
פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
כִּי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ׃
שבח על שפע וגבורה
כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מִזְמוֹר שֶׁל שִׂמְחוֹת הַמֶּלֶךְ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁלָּוּ הַשֵּׁם לוֹ וְעַל הַנִּצְחוֹן בַּמִּלְחָמוֹת.
שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בַּהַשֵּׁם
המזמור מתאר את שמחת המלך בגלל כוחו וגאולתו של הַשֵּׁם. השיר מדגיש כי אלוהים נענה למשאלות ליבו של המלך, מעניק לו ברכות טובות ומתקן את מעמדו בכתר זהב.
שירת שבח למלך
פסוקים אלו משבחים את המלך על שזכה למתנות אלוהיות. הכתוב מתאר כיצד השם העניק לו חיי נצח, כבוד והדר ושמחה גדולה מברכות השם. המזמור מדגיש כי ביטחון המלך בחסד העליון הוא הגורם לכך שהוא יישאר איתן ולא יחליש לעולם.
ניצחון המלך על אויביו
הפסוקים מתארים את גורל אויבי המלך. יד ה' תמצא את כל שונאיו ותשמיד אותם כאש תנור. תוכניות הרע של האויבים נכשלות לחלוטין, והם לא יוכלו להשיג את מטרתם להרע למלך.
שבח על שפע וגבורה
הפסוקים מסתיימים בשבח על השפע והברכה שהשם מעניק, המתוארים ככלי נגינה מתוזמנים. הדובר מבקש להלל את עוצמת ה' ולהשיר את גבורתו המופלאה בתוך קהילה המזמרת את מעשיו.
הַמֶּלֶךְ מְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם עַל כָּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הגורל של הרשע והעונש הנצחי
״כתיב [אסתר ג, ז] הפיל פור הוא הגורל. ר' יוסי אמר (איסטרוגלוס) [איסטרולוגוס] היה המן וכתב פיתקין והפיל גורל על המזלות לידע בין יום ליום״
בפרשת המן והאחשרוש, המדרש ב"ספרי דאגדתא" מתאר ניסיון של המן הרע להשתמש באסטרולוגיה ובגורלות כדי לקבוע את גורל עם ישראל. המן ניסה להשפיע על עתיד העם באמצעות חישוב מזלות, אך הקדוש ברוך הוא התערב. המדרש מספר כי כשהמן ניסה להפיל גורל, קול שמיים הכריז על גורל ישראל, ובסופו של דבר גורלו של המן עצמו נקבע על העץ. המפרש מדגיש כי המן חש שמזלו טוב כשגזר על ישראל אבדון, אך התברר שגורלו יהיה להיבלע באש הגיהנום, בדומה למים שנבלעים על ידי דגים. המדרש משתמש בפסוק מתהלים כמעינה לעונשו הנצחי של הרשע, המבטא את כוחו של ה' להשמיד את הרשע בלהיבת אפורו.
ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש פנים אחרים, נוסח א א׳:ח׳ ↗פירוש שמות רבה על הבקר והשירה
״דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים נט, יז): ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך. ואני אשיר עזך, לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יב,״
בפרשתנו מופיעים פרשיות שונות בביטוי "בבקר". מדרש שמות רבה מציע כמה רגעים היסטוריים וקדושים הקשורים לזמן הזה. הוא מקשר בין השירה של משה בים בין הים לבין הבקר של יום הדין, וכן בין בקר המשמר במצרים לבין בקר המן, מתן תורה ויום הדין. הפרשן מפרש את הביטוי "ואני אשיר עזך" כהתייחסות לישועה העתידית וגם לשירת משה בצאת ישראל ממצרים. הוא מפרש את "לבקר חסדך" כבחינת בחינה מחודשת של החסד ביום הדין, או כרגע שבו השתקפה השגחה על מחנה מצרים, על ירידת המן או על מעמד הר סיני. הפרשן קושר גם את הברורות של ההגנה מאדום ומגוג ומגוג לעמלק ופרעה.
שמות רבה כ״ג:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
עטרת המלוכות של דוד
״תשית לראשו עטרת פז. ויקח עטרת מלכם ותהי על ראש דוד (שם ב' י"ב):״
רש"י מפרש את הפסוק העוסק בעטרת הזהב של המלך. לפי פירושו, הכתוב מתאר את העצמה של דוד המלך דרך העצמה של הכתר המלכותי. הוא מסביר שהעצם המעשי של העצמה הוא שהמלך קיבל עטרת מלכות, שהעצמה הזו הונחה על ראשו של דוד. הפירוש מתמקד בפרשנות הפשטית של הטקסט, המדגישה את קבלת הסמכות המעשית והגלויה של המלך. רש"י אינו מציע כאן רמזים רוחניים או מדרשיים, אלא מתרכז בתיאור האירוע ההיסטורי של הכתרת המלך וקבלת הכתר כעובדה המלווה את כוחו.
רש״י על תהילים 21:4:2 ↗רש"י על תהילים כ"א, י"א
״פרימו מארץ תאבד. להקב"ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עמלק הרשע:״
רש"י מפרש את הפסוק המתאר את הכוונות הרעות של האויבים. על פי פירושו, הכוונה היא שהמתפלל מבקש שהזרע של עמלק הרשע יכלה וייעדר מן העולם. הפרשן מציג את התפילה כבקשה למחיקת הרשע וצאצאיו, ואינו רואה בזה רק דיבור על אירוע היסטורי אלא תפילה לשמירה על עם ישראל מפני הרע.
רש״י על תהילים 21:11:1 ↗שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בְּגַאֲוַת הַשֵּׁם
״וארשת - מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.״
הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְבַטֵּא אֶת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ עַל הַהַצְלָחוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ מִפְּנֵי הַשֵּׁם. הַמְּזַמֵּר מְתָאֵר אֶת הַבְּרָכוֹת הַמְּשֻׁבָּחוֹת שֶׁהַשֵּׁם הֶעֱנֶה לְתַחֲנוּתָיו, וְאֶת הַהַגָּנָה הַמְּשֻׁמֶּשֶׁת בְּכָבוֹד הַמַּלְכוּת. הַמִּזְמוֹר מְתֶקֵּן אֶת הַמַּבטָּה אֶל הַכֹּחַ הָאֱלֹהִי שֶׁמְּצִיאוֹת אֶת הַהַצְלָחָה הַמַּמְשִׁית. הָאִבֶּן עֶזְרָא, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַמִּזְמוֹר, מְסַבֵּר אֶת הַמִּלָּה "וְאַרְשְׁתָּ" כְּכָזוֹ שֶׁמַּלְכוּת הַמֶּלֶת תִּהְיֶה רְחָבָה וּמֻרְחֶבֶת, בְּדוֹת לְחֶסְרוֹן הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתְרַחֵב וְיִגְדַּל כְּמוֹ מַלְכֵי הַמַּמְלָכוֹת הַגְּדוֹלוֹת. הוּא מַקְשִׁיר אֶת הַמִּלִּים לְהַרְחָבַת הַכֹּחַ וְהַשִּׁלטוֹן שֶׁהַשֵּׁם מַעֲנִיק לַמֶּלֶךְ.
אבן עזרא על תהילים 21:3:2 ↗השמחה בניצחון המלך
״מלת נטו – יוצאה והפעול הוא רעה.״
תהלים פרק ע״א הוא מזמור שבח למלך, המתאר את השמחה הגדולה של המלך על כוחו ועל עזרת הַשֵּׁם לוֹ. המזמור מדגיש כי התבוסה של האויבים אינה רק תוצאה של כוח צבאי, אלא היא מתנה ישירה מהאל, המעניק למלך ברכה וגאולה. הפרק כולל גם תפילה על המשכיות הכתר ועל שמחת העם. בפרשנותו על המילה "נטו", מסביר אבן עזרא כי הכוונה היא למשהו שיוצא החוצה, ושהפעולה המדוברת היא רעה. ההסבר מתמקד במשמעות הלשונית של המילה בהקשר של המזימה של האויבים.
אבן עזרא על תהילים 21:11:2 ↗