מזמור לדוד, למנצח.
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק כ׳
ברכה ותפילה להצלחת המלך
ברכה להצלחת המלך ביום צרה, תפילה לבקשת מענה וניצחון על אויביו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים כ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ברכה להצלחת המלך
השם יעזור לך ביום צרה, ויגן עליך שם אלוהי יעקב.
יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃הוא ישלח לך עזרה מקודש, ומציון יתמוך בך.
יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃הוא יזכור את כל המנחות שלך ואת עולתך, ויעניק להן טהרה. סלה.
יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃תפילה להצלחת המלך
שהוא ייתן לך את מה שאתה רוצה בלבך, וימלא את כל תוכניותיך.
יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃נשמח בתוך ההצלה שלך, ובשם אלוהינו נעלה בדגל, שהשם ימלא את כל בקשותיך.
נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃עכשיו ידעתי שהשם מציל את משיחו, והוא יענה לו משמי הקודש בכוח היד הימנית של ישע.
עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃אלה ברהבות ואלה בסוסים, אבל אנחנו נזכיר את שם השם אלוהינו.
אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃תפילה למענה המלך
הם כרעו ונפלו, אבל אנחנו קמנו ועמדנו זקופים.
הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃השם יציל את המלך, ושיענה לנו ביום שנקרא לו.
יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ברכה להצלחת המלך
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃
יִשְׁלַֽח־עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃
יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃
תפילה להצלחת המלך
יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא׃
נְרַנְּנָ֤ה ׀ בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ׃
עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃
אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ ׀ בְּשֵׁם־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר׃
תפילה למענה המלך
הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד׃
יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פסוקים המבטאים ברכות ואיחולים למלך ביום המלחמה ותפילות לקבלת עזרה אלוהית.
ברכה להצלחת המלך
מזמור זה הוא תפילה וברכה עבור המלך לקראת המערכה. המתפללים מבקשים שהשם יענה אותו ביום קושי, ישלח לו עזרה מטהר הקודש ויגן עליו. התפילה כוללת גם בקשה שהשם יקבל את הקרבנות והמנחות שהמלך הגיש, ושיברך את מעשיו.
תפילה להצלחת המלך
פסוקים אלו הם תפילה עבור המלך ביום המלחמה. המתפללים מבקשים שהשם ימלא את משאלות לבבו ויענה את משיחו משמי הקודש. בניגוד לאלו המתבססים על כוח הרים וסוסים, העם בוחר להסתמך ולהזכיר רק את שם השם אלוהינו כדי לזכות בניצחון.
תפילה למענה המלך
פסוקים אלו מציגים ניגוד בין כניעת האויבים לעמידת העם בחוזקה. התפילה מבקשת מהאל להציל את המלך ולענות לבקשות העם בעת הצרה, תוך ביטחון בכוחו של השם להשיב מענה בזמן הקריאה.
הפסוקים מסתיימים בבקשת השם שיקשיב למלך ביום צרה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר בין המילים למשמעותן ההיסטורית
״דָּבָר אַחֵר, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית טו, ו): וְהֶאֱמִין בַּה'. מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, זֶה יִצְחָק, מַה זֶּה הַשְֹּׂנִיר שׂוֹנֵא אֶת הַנִּיר,״
בְּקֶצֶת הַקְטָע, הַמְפֵרֵשׁ בַּשִּׁיר הַשּׁוֹמֵעַ מְחַפֵּשׂ מַשְׁמָעוֹת עֲמֻקּוֹת וּמְקוּבָּלוֹת בַּמָּסוֹרָה. הוּא מְקַשֵּׁר אֶת הַמִּדּוֹת הַמְשִׁירוֹת לַדְּמוּיוֹת וְלָאֵרוֹעוֹת בַּתּוֹרָה. הוּא מְפַרֵשׁ אֶת הַדְּמוּיוֹת הַמְשִׁירוֹת כְּמַצָּבִים הִיסְטוֹרִיִּים: אַבְרָהָם כְּמַצָּב שֶׁל אֱמוּנָה, יִצְחָק כְּמַצָּב שֶׁל מְעַט מִסְבֵּרוֹת, וְיַעֲקֹב כְּמַצָּב שֶׁל שִׁלְשׁוֹן הַטּוֹב. הַמְפֵרֵשׁ מְסִיר אֶת הַמִּדּוֹת הַכְּנַעֲנִיּוֹת כְּעֶצְמוֹת הַחֲצוּפוּת, וְאֶת הַמּוֹעֲזוֹת כְּעוֹצְמַת הַמְּלָכִים מִצְרַיִם וּכוּשׁ. הַמְפֵרֵשׁ רוֹאֶה בַּמִּדּוֹת הַמְשִׁירוֹת תָּמִיד כְּמַצָּב שֶׁכְּבָר מְדוּעָה עַצְמוֹ. הַבְּרִיטִיִּים בַּמַּסּוֹרָה מְסַבְּלִים מִדּוֹרִים שֶׁל תִּיקוּן וְהַתְחַדְשׁוּת, כְּמוֹ הַתּוֹרָה שֶׁמְכַפֶּרֶת עַל מִדּוֹת הַשִּׁירָה.
שיר השירים רבה ד׳:ח׳:ג׳ ↗מְקוֹר הַבְּרָכָה וְהַיְשׁוּעָה בְּצִיּוֹן
״דָּבָר אַחֵר, יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן אֶלָּא מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים״
בְּמַעֲרַךְ הַפֶּסֶק, רַבִּי לֵוִי מְבַטֵּט בַּפְּסוּק "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" כְּהַבטָחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל. הוּא מַסְבִּיר שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת, הַבְּרָכוֹת וְהַנְּחָמוֹת שֶׁהַשֵּׁם עָתִיד לָתֵת לְעַם יִשְׁרָאֵל, מַגִּיעִים מִצִּיּוֹן. הַפֵּרוּשׁ מְקַשֵּׁר אֶת הַיְשׁוּעָה, הָעֹז, הַבְּרָכָה, הַתּוֹרָה וְהַחַיִּים לַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ צִיּוֹן. רַבִּי לֵוִי מְשַׁתֵּף מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים בַּתַּנָּךְ כְּדֵי לְהַדְגִּים אֶת הַקֶּשֶׁר הַמֻּצְמָד לְצִיּוֹן. הוּא מְצַטֵּט פְּסָקִים מִתְּהִלִּים, יְואֵל וְיִשְׁעִיָּהוּ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁמָּקוֹם הַבְּרָכָה וְהַשּׁוֹפָר הוּא צִיּוֹן. הַמַּטָּרָה שֶׁל הַפֵּרוּשׁ הִיא לְהַדְגִּישׁ שֶׁמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה וְהָעֶזְרָה הוּא הַקֶּשֶׁר הַמְּסוּר לְמִשְׁפַּחַת יִשְׂרָאֵל וּלְמִקְדָּשָׁם.
ויקרא רבה כ״ד:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
תפילה ליום המלחמה
״מקדש. מהיכל קדשו שהוא שוכן שם:״
תהילים פרק עב הוא מזמור תפילה הנאמר ביום המלחמה. המזמור כולל ברכות ואיחולים שהקהל או המלך נושאים למלך או למנהיג לפני יציאה לקרב, מתוך תקווה להצלחה ולעזרה אלוהית. המזמור מדגיש את החשיבות של זעקת המלך אל הַשֵּׁם וביטחון בכוחו של אלוהים להשיב תשובות טובות מתוך מקום קדוש. רש"י, בפירושו לתהילים, מסביר כי הכוונה בביטוי "מקדש" היא להיכל הקדוש, המקום שבו שוכן ה' ובו מתקיימת השכינה. לפי רש"י, התפילה ועת הבקשה נשענות על ההתקשרות למקום השכינה ולעצם נוכחות האל במקדש.
רש״י על תהילים 20:3:1 ↗שמחת הניצחון והביטחון בהשם
״עתה ידעתי. זו היא הרננה שנרנן עתה בתשועה זו שבאה ליואב ולישראל, ידעתי שחפץ המקום בי וענני משמי קדשו כי תשועתם היא תשועתי:״
תהילים פרק עב עוסק בתפילה ובברכה עבור המלך בעת יום צרה. הפסוקים מתארים מצב שבו המבקש תמיכה וסיוע מהאל, בתקווה שהשם יקשיב לו ביום המצוקה ויזכור את כל עבודתו וחסדיו. רש"י מפרש את הפסוק השביעי ומסביר כי בזה הרגע התבססה השמחה והתעוררה השירה על הניצחון שהגיע ליואב ולישראל. הוא רואה בזה רגע של ידיעה וודאות, שבה המלך מבין כי השם חפץ בטובתו וששמי השמיים מקדשים את ישועתו.
רש״י על תהילים 20:7:1 ↗תפילה לברכה ביום המלחמה
״יענך ה' ביום צרה - במלחמה.״
תהלים פרק עב עוסק בתפילה וברכה למלך לקראת יום קשה. המזמור מציג דיאלוג של בקשות ותשובות, שבו המשתתפים מבקשים שהשם יגיב בטוב ביום צרה וייתן למלך את כל רצונות ליבו. אבן עזרא מפרש על הפסוק השני כי הביטוי "ביום צרה" מתייחס במיוחד לזמן של מלחמה. הפרשן רואה ביום הצרה את הרגע שבו העזרה האלוהית נדרשת באופן מוחשי ביותר בשדה הקרב.
אבן עזרא על תהילים 20:2:2 ↗אמון בבית ה'
״אלה ברכב - יבטחו ובי"ת השם לשון צחות, כמו: לחמו בלחמי.״
בפסוק השמיני, המזמור מתאר את ההבדל בין מי שבוטח בכוח חומרי לבין מי שבוטח בה'. המזמור מדגיש כי בעוד שרכב וסוסים הם אמצעי כוח זמניים, התבססות על ה' היא יציבה וקבועה. אבן עזרא מפרש את המילה "בבית" בשם ה' כביטוי לצחות ועמידות. הוא משווה זאת למילה "לחמי", שמשמעותה דבר חזק ודבק, ובכך מסביר שהביטחון בבורא אינו רק תקווה, אלא יסוד מוצק ובלתי ניתן לערעור.
אבן עזרא על תהילים 20:8:1 ↗