למה רועדים העמים ומהמרים העמים לחינם?
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃תהילים · פרק ב׳
מרד האומות ומלכות הבן
ההתנגדות של העמים למשטר האלוהי והתשובה הנדרשת מהמלכים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים ב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מרד אומות העולם
מלך הארץ עומד ושרים מתאספים יחד נגד ה' ונגד המשיח שלו.
יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֝הוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃בואו ננתק את המגבלות שלהם ונשליך מאיתנו את החבלים שלהם.
נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃זה שיושב בשמיים צוחק, אדוני לועג להם.
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃מַלְכוּת הַבֵּן וּמַעֲנֵה הַשֵּׁם
אָז הוּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּכַעַס, וּבְזַעַם הוּא יַפְחִיד אוֹתָם.
אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃וַאֲנִי הִצַּבְתִּי אֶת מַלְכִּי עַל צִיּוֹן, הַר הַקֹּדֶשׁ שֶׁלִּי.
וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי׃אֲסַפֵּר אֶת חֹק הַשֵּׁם. הוּא אָמַר לִי: "אַתָּה בְּנִי, אֲנִי הַיּוֹם הַלְחַד יְלַדְתְּךָ".
אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יְֽהוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃"תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת הָעַמִּים כְּנַחֲלָה, וְאֶת הַמְּלוֹכְיוּת כְּכִסּוּי הָאָרֶץ כֻּלָּה"
שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃אזהרת המלכים
תפרצו עליהם בשבט ברזל, כמו כלי של יוצר שמתנפץ.
תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃אז עכשיו, מלכים תהיו חכמים, ושופטי הארץ יתעוררו.
וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃עבדו את ה' ביראה, ושמחו בחרדה.
עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃נשקו את הבן, כדי שלא יכעס ותאבדו את הדרך, כי הוא כמעט יבער אפו. אשרי כל מי שבוטח בו.
נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מרד אומות העולם
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־יָ֑חַד עַל־יְ֝הוָה וְעַל־מְשִׁיחֽוֹ׃
נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
מַלְכוּת הַבֵּן וּמַעֲנֵה הַשֵּׁם
אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃
וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי׃
אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יְֽהוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
אזהרת המלכים
תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃
וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃
עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃
נַשְּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק ב' מתאר את המרד של אומות העולם נגד ה' ונגד המשיח, ואת מענה השם ואת האזהרה למלכי הארץ.
מרד אומות העולם
הפסוקים מתארים את המהומה של אומות העולם ושלטונות הארץ המנסים להתנגד לבורא ולמשיחו. המנהיגים מתכננים להשתחרר מהמחויבות והחוקים של אלו, אך הַשֵׁם צופה בהם מלמעלה בביטול ובלעג אל תוכניתם הכושלת.
מַלְכוּת הַבֵּן וּמַעֲנֵה הַשֵּׁם
הַפֶּסֶק מַתְחִיל בְּתִיאּוּר הַכַּעַס הָאֱלֹהִי וְהַתְגּוּרָה שֶׁל הַמַּלְכִים. כְּתִיבָה זוֹ מַמְשִׁיכָה לְסַפֵּר עַל הַהַחְלָטָה לְהַצִּיב אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצִיּוֹן. הַשֵּׁם מְבַטֵּל אֶת מַחְלֹקַת הָעַמִּים וּמַעֲנֶה לַמֶּלֶךְ בִּבְרִית הַבֵּנוּת וּבְהַבְטָחָה לִנְחָלָה רַחֲבַת מֶרְחָבִים.
אזהרת המלכים
הפסוקים קוראים למנהיגי העולם, מלכים ושופטים, לנהוג בחוכמה ולהכיר בריבונותו של ה'. מוסר זה מזהיר אותם מפני כעס ה', וקורא להם לבוא ביראה ובביטחון בשפע של ברכה למי שיבחר בדרך הישר.
הפרק מסתיים בקריאה למלכי הארץ לקיים כבוד ולהתבטל לפני הבן כדי שלא יחרבו בבקעתו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַסַּכָּנָה שֶׁל חֶסְרַת מוֹסַר
״ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו - הדא הוא דכתיב (משלי יג, כד): חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר.״
הַדַּרְכַּת הַמּוֹסַר בְּמַעֲשֵׂי הָאָבוֹת הַקּוֹרֵא בַּמָּקוֹר הַזֶּה, שְׁמוֹת רַבָּה, מַסְבֵּר אֶת הַסִּכְנוּי שֶׁבְּחֶסְרַת הַמּוֹסַר הַהַשְׁרָאָתִי. הוּא מְבִיא דֻּגְמָה מֵהַמַּקְרֵה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, שֶׁכִּי לֹא זָכְיוּ לְהִתְנַצְּלַע מֵהַטּוּת הָרָעָה בְּזַמְּנָם, סוֹפָם לְהִתְמוֹדֵד עִם תַּרְבּוּת רָעָה וְהַרְסָה. הַמֵּצֵא בַּמִּקְרָא מִשְׁלִי, כִּי אָדָם שֶׁמַּחְמִיץ אֶת בְּנוֹ, הַתּוֹצָאָה הִיא שֶׁהַבֵּן יִצְאָא לְנֹכְרִי וְלְרָע. הַמַּצִּיג הַמָּקוֹר מַבְחִין בֵּין הַמַּעֲשִׂים שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁלַּמְפִּית אֶת יִשְׁמָעֵאל וְהַגֵּר הָרָעָה כְּדֵי לְמַנְעוֹת מֵהַמַּרְדּוֹת, לְבֵין הַמַּעֲשִׂים שֶׁל יִצְחָק וְדָוִד, שֶׁלֹּא הִקְשִׁיחוּ אֶת הַמּוֹסַר. הַמַּסְבֵּר מְצַיֵן כִּי הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת הִוְּתָה הַגְּרֵם לְתַהֲלוֹכוֹת קָשׁוֹת, כְּמוֹ הַמִּמְלְאָה שֶׁל צָרָה עַל דָּוִד בִּבְרִיחָתוֹ מֵאֲבִישְׁלֹם.
שמות רבה א׳:א׳ ↗התורה כעוצמה המעוררת יראה
״רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּים עָלָיו, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה נִיתֶּנֶת בְּאֵימָה, בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה״.״
רבי מתיה בן חרש מסביר שהכתובים נכתבו כדי לעורר בלב האדם אימה ויראה. המטרה היא שהתורה תתקבל ביראה גדולה, בבליעה ובהתלהבות, כפי שנאמר: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". רב אדא בר מתנה מפרש את הפסוק באופן מעמיק: במקום שקיימת שמחה, שם תהיה גם רעדה. כלומר, השמחה בערב התורה אינה רגועה, אלא היא שמחה המלווה בתחושת גודל ועוצמה שלפני הבורא.
יומא ד׳ ב:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
המרד נגד הַשֵּׁם
״עבותימו. לויקורדו"ש בלעז:״
רש"י מפרש את הפסוק השלישי בתהילים ומסביר כי המילים "נִתְּקוּ שׁוֹרָיִים" מתייחסות למעשה של ניתוק הקשר והקשר בין האדם לבין הַשֵּׁם. לפי פירושו, הכוודים של העמים והמלכים הם להשתחרר מהכבלים והמגבלות שהטילה עליהם המצוות והתורה. הפירוש מתמקד בכוונת המורדים, שרוצים להפוך את הדין האלוקי למיותר ולחופשי ממחויבות. רש"י מראה כי המרד אינו רק פעולה פיזית, אלא ניסיון להסיר את הכללים והחוקים שקובעים את סדר העולם וההתנהגות האנושית.
רש״י על תהילים 2:3:2 ↗עוצמת הריסוק
״תנפצם. תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקים:״
הפסוק מתאר פעולה של השם שבה הוא מכה את האויבים ומשמיד אותם. המילים "תנפצם" ו"תשברם" מדגישות את עוצמת ההשמדה המוחלטת של המלוכה האלוהית על כל מי שעומד בניגוד לרצון השם. רש"י מסביר על המילה "תנפצם" שהיא מתארת תהליך שבו חרס נשבר לרסיסים דקים מאוד. לפי פירוש זה, הריסוק אינו רק פגיעה, אלא פירוק של האויב לחתיכות קטנות וחסרות יכולת.
רש״י על תהילים 2:9:3 ↗המרד נגד הַשֵּׁם ובעלי הברית שלו
״ננתקה את מוסרותימו - מגזרת מוסר.״
הפסוק מתאר מצב שבו אומות העולם מנסים להתקומם נגד הַשֵּׁם ונגד המלך שנבחר על ידו. המאבק אינו רק פוליטי, אלא מהותי, שכן הוא מנסה לבטל את הסדר האלוקי בעולם. רבנו אבן עזרא מסביר על הפסוק הזה שהמילה "מוסרותימו" מתייחסת למגזרת מוסר. לפי פירושו, המרד של העמים הוא ניסיון לנתק את הקשר של המוסר והחוק מהמציאות ולשבור את המחויבות לערכים שקבע הַשם.
אבן עזרא על תהילים 2:3:1 ↗כוחו של הדין
״בשבט ברזל - החרב תנפצם הפך רגשו גוים.״
בפסוק זה, המלך מתאר את הכוח המוחלט שניתן לו על ידי הַשֵּׁם. הוא מדבר על החרב שתשבור את האויבים ותנפץ את כוחות הרשע באופן בלתי ניתן לתיקון. הדין כאן אינו רק כוח פיזי, אלא כוח רוחני ומוחלט שמשמיד את המרד. רבנו אבן עזרא מפרש על הפסוק הזה כי הדין והחרב יגרמו לעמים אחרים לחוש פחד וחרדה. לפי גישת המפרש, התבוסה של האויבים תהפוך את הרגש של הגויים למבוכה ויראה מפני עוצמת השליט המוגן על ידי אלוהים.
אבן עזרא על תהילים 2:9:2 ↗