תפילה לדוד. הַשֵׁם, שְׁמַע צֶדֶק. הַקְשֵׁב לְזַעֲקָתִי. הַאֲזִין לִתְפִלָּתִי בְּלִי שְׂפַת שֶׁקֶר.
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃תהילים · פרק יז׳
תְּפִלַּת דָּוִד לְבַקָּשַׁת צֶדֶק וְהַצָּלָה
דָּוִד מִתְלַחֵשׁ בִּתְפִלָּה לַהַשֵּׁם, מְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט צַדִּיק מִפְּנֵי רְדִיפִים וּמִפְּנֵי אֲנָשִׁים רָעִים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים יז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת דוד לבקשת צדק
מִפָּנֶיךָ יֵצֵא מִשְׁפָּטִי. עֵינֶיךָ יִרְאוּ יָשָׁר.
מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃בָּחַנְתָּ אֶת לִבִּי וְזָכַרְתָּנִי בַּלַּיְלָה. בְּדַקְתָּ אוֹתִי וְלֹא מָצָאתְ כ nothing. לֹא עָבְרָה מִפִּי שְׁקָר.
בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי׃לְעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂי אֲדָמִים בְּדִבְרֵי שְׂפָתֶיךָ, שָׁמַרְתִּי אֶת דַּרְכֵי פוֹרֵץ.
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃תְּפִלַּת הַבַּקָּשָׁה לַהַצָּלָה
תמך את הצעדים שלי בדרכים שלך, כדי שהצעדים שלי לא יחטאו.
תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃קראתי לך כי אתה תענה לי, אלוהים, הט את אוזנך אליי ושמע את דברי.
אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט־אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃הפץ את החסד שלך, אתה המציל את החסדים מכל המתקמים נגדי, ביד ימין שלך.
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃שמור אותי כמו אישון העין, ובצל הכנפיים שלך תסתיר אותי.
שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃תחינה מפני רדיפת אויבים
בגלל הרשעים שרודפים אותי, האויבים שלי שונאים אותי וסוגרים עלי.
מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃הם סגרו את הפה שלהם ביהירות ודיברו בגאווה.
חֶלְבָּ֥מוֹ סָּגְר֑וּ פִּ֝֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃עכשיו הם הקיפו אותי, והעיניים שלהם מחפשות אותי בכל מקום בארץ.
אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סבבוני [סְבָב֑וּנוּ] עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃הם רודפים אחריי כמו אריה שמחפש טרף, כמו כפור שמתחבא במקומות נסתרים.
דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְר֑וֹף וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃תחינה מול רשעים
קום, הַשֵּׁם, מול פניו. הכר את הרשע, ותן לנשמתי להימלט בעזרת חרבך.
קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י מֵרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃מהמתים, הַשֵּׁם, ידיך. מהמתים, מהעושר, חלקם הוא החיים, ומהאוצרות שלך תמלא את בטנם. בניהם ישבעו, והעודף שלהם יהיה לצאצאיהם.
מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וצפינך [וּֽצְפוּנְךָ֮] תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃אני, בצדק, אראה פניך. בקיץ, אשבע לראות את דמותך.
אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת דוד לבקשת צדק
תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃
מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃
בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י ׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי׃
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃
תְּפִלַּת הַבַּקָּשָׁה לַהַצָּלָה
תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃
אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט־אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃
שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃
תחינה מפני רדיפת אויבים
מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃
חֶלְבָּ֥מוֹ סָּגְר֑וּ פִּ֝֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃
אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סבבוני [סְבָב֑וּנוּ] עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃
דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְר֑וֹף וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃
תחינה מול רשעים
קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י מֵרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃
מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וצפינך [וּֽצְפוּנְךָ֮] תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃
אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
דָּוִד פּוֹנֶה אֶל הַשֵּׁם בִּקְרִיאָה לְמִשְׁפָּט צַדִּיק וּלְהַצָּלָה מֵעוֹלָם רָע.
תפילת דוד לבקשת צדק
מִזְמוֹר הַמּוֹתֶר כְּתַחֲנוּנִים וּתְפִלָּה שֶׁל דָּוִד לַהַשֵׁם. דָּוִד מְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט צֶדֶק וְעֵינַיִם שֶׁרוֹאוֹת אֶת הָאֱמֶת. הוּא מְדַוַּע שֶׁהַשֵׁם בָּחַן אֶת לִבּוֹ בַּלַּיְלָה וְלֹא מָצָא בּוֹ רֶשַׁע, וְשֶׁהוּא נֶאֱמָן לַדְּבָרִים וְנִמְצָא מִתְרָחֵק מִדַּרְכֵי הָרָשָׁעִים.
תְּפִלַּת הַבַּקָּשָׁה לַהַצָּלָה
תְּפִלָּה בְּסוֹג מְזָמֵר הַמְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים לַעֲנוֹת לוֹ בְּחֶסֶד. הַמְּזַמֵּר מְתַחַנֵּן שֶׁעֲקִיבַת צַעֲדָיו תִּשָּׁאֵר יְשָׁרָה בַּדֶּרֶךְ, וּשֶׁהַשֵּׁם יַגִּינַה אוֹתוֹ מִן הָאוֹיְבִים וְיִשְׁמְרֶנּוּ בְּהַגָּנָה מְלַטֶּפֶת וּמְבוֹצַת, כְּמוֹ אִישׁוֹן הָעַיִן.
תחינה מפני רדיפת אויבים
תהילה המבטאת את סבלו של אדם הנרדף על ידי רשעים ומתנכלים. המשורר מתאר כיצד האויבים סוגרים עליו ביהירות, מחפשים אותו בכל מקום כמו ציידים, ומתנהגים כרעב כמו אריה המבקש טרף ותופס מקומות מסתור.
תחינה מול רשעים
הפסוקים מציגים תפילה לבורא להצלה מרשעים שחלקם הוא רק הנאות העולם הזה. המתפלן מבקש להימלט ממתקפת הרע ומשווה את גורל הרשעים למי שמתמלא רק בעושר ארצי. בסיום, הוא מבקש את המפגש עם אלוהים וראיית דמותו בנצח, מתוך רצון לצדק וסיפוק רוחני.
הַתְּפִלָּה מִסְתֶּמֶת בִּתִּקְוָה לְזִכְרוֹן וּלְנַחַת מֵעִם הָאֵל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הכרעת המעשים והעברת הזיכרון
״כיצד אדם מכבד וכו׳ תנא מיכאל בא לבשר את שרה. גבריאל להופכה לסדום. רפאל לרפאות את אברהם. וי״א רפאל לבשר את שרה ולרפאות שנאמר וירפא״
במסכת כלה רבתי מובא דיון על המלאכים שבאו לבשר את שרה, להפוך את סדום ולרפא את אברהם. התנא מיכאל מופיע בהקשרים שונים, וקיימת מחלוקת האם רפאל בא לבשר את שרה או לרפא את אברהם. הלימוד מדגיש את האחריות של הדורות הבאים, שכן הבנים נושאים את המורשת של אבותיהם. אם האב לא היה נאמן לברית, גם הבנים נחשבים כמי שלא שמרו עליה. הפרשה עוסנת גם במושג של דין ודם. מוסבר כי הביטוי "דם ירדפוך" אינו מרמז על שנאת דם, שכן מעשיו של עשו לא היו רק שפיכות דמים אלא רדיפה. הדיון מסיים בברכה על חשיבות היופי והנאה התמידית, תוך התייחסות למעמדו של בן דוד שיהיה בראשות האדם בעתיד לבוא.
מסכת כלה רבתי ז׳:ה׳ ↗הזכות שבקדושת המקדש והגבולה
״וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא ב, ב), תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וַאֲפִלּוּ רִבּוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְּרַת מֶלֶךְ. (ויקרא ב, ב):״
בפרשנות זו על ויקרא רבה, רב חנינא בר אבא מקשר בין המנחה שנשארה לכהנים לבין הפסוק בתהילים המתאר אנשים שהם "ממתים בידך". הוא מסביר כי אלו הם בני לוי, אשר חלקם אינו בארץ אלא בתוך קדושת המקדש והגבולות הקדושים. לפי גישה זו, הקדושה המוחלטת של המקדש היא המעניקה להם את חיותם הנצחית. הפרשן מדגיש גם את דמותו של אהרן הכהן, שזכה לבנים כשרים וקיבל את דברי התורה ביראה ובאימה. הוא מביא את הסיפור על משה, שבעת משיכת שמן המשחה, נרתע מא भीती טעות בזמן המשיכה, ורק רוח הקדוש הרגיעה אותו. הפרשנות מתמקם בחיבור שבין קדושת המעשה לבין החלק הנצחי של הלוויים בתוך המערכת הדתית.
ויקרא רבה ג׳:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
השמירה על היושרה מול קשיים
״לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו', תמוך אשורי וגו'. מאז והלאה לכל פעולת אדם שבאתי לפעול אני שמרתי בשביל דבר שפתיך ארחות פריץ לנטות מהם שלא״
רש"י מפרש את דברי דוד המלך בפרק י"ז, פסוק ד', בדרך שתיקה ותמיכה בדרך הישר. לפי הפירוש הראשון, דוד מבטיח שהוא שומר על נתיביו של הַשֵּׁם בכל פעולה שהוא עושה, תוך שהוא נמנע מדרכי עבריינים ומשתדל להישאר נאמן למצוות הַשֵּׁם בבואו לבצע מלאכה כלשהי. הפירוש השני מציע גישה עמוקה יותר: דוד שומר על יושרתו ועל הנתיבים הנכונים גם כאשר הוא נכשל או פועל שלא כראוי. הוא מחזיק בערכי האמת והצדק כערך עליון, גם ברגעים שבהם מעשיו אינם מושלמים, וכל זאת מתוך כבוד למצוות הַשֵּׁם.
רש״י על תהילים 17:4:1 ↗תפילת דוד מפני עויני הארץ
״אשורנו עתה סבבונו. את עקבנו עתה סבבונו האויבים ועיניהם ישיתו לנטות בארץ לפשוט בארץ ונראה לי שנתפלל דוד תפילה זו לאחר שבא לידו מעשה של״
רש"י מפרש את הפסוק המתאר את מצבו של דוד כרגע שבו האויבים סובבים אותו ועיניהם צמאות להשמיד את הארץ. הוא מציע שדוד התפלל תפילה זו לאחר אירועי חטא דוד עם בת שבע, בעת שהיו יואב וישראל בארץ בני עמון. דוד חשש שחטאו יחליש את העם ויגרום לשכנים הרעים, כמו פלשתים ומואב, לנצל את הרגע ולתקוף. הפרשן מראה כיצד המצוקה הפיזית של האויבים המקיפים את דוד משתקפת בחרדה הרוחנית שלו מפני פגיעה בכבוד השם ובשלום הארץ.
רש״י על תהילים 17:11:1 ↗תפילת צדק ורצון לעבוד את ה'
״לפעולות - מרוב אהבתי שיעבדוך הכל וזה טעם לפעולות אדם. שיפעלו בני אדם מה שציויתם.״
בפרק זה דוד מבקש ה' לשמוע את קריאתו, ומדגיש כי דבריו נבחנים ביושר ואמת. הוא מבקק שהאל יבדוק את לבו וימצא בו ניקיון מרוע. דוד מתאר את רצונו שלא לנהוג כרשעים או כמתעבים מעשי ע违法, אלא לשמור על דרך ה' ועל חוקי האל. בפירושו על פסוק ד', אבן עזרא מסביר כי דוד מבקש שכל מעשיו יהיו לשם שמיים. לפי אבן עזרא, המטרה של דוד היא שכל בני האדם יפעלו לפי הציווי האלוקי מתוך אהבה גדולה לה'. כך, המעשים האנושיים הופכים לכלי לקיים את רצון ה' בעולם.
אבן עזרא על תהילים 17:4:1 ↗הסכנה שבמבט של האויב
״אשורנו - תחסר מלת עם או לפאת, וככה הטעם סבבונו לפאת אשורנו, ועיניהם ישיתו אולי ינטו אשורנו בארץ, כמו: אם תטה אשורי מני הדרך.״
בפסוק זה, דוד מתאר אויבים שרודפים אחריו ומתבוננים בו בתשוקה רעה. הוא משתמש בדימוי של אדם שנוטה את המבט שלו לכיוון מסוים כדי להראות איך האויבים מתמקדים בו ומתכננים לפגוע בו בתנועה שנועדה להטות אותו מהדרך. רבנו אבן עזרא מפרש את המילים "סבבונו לפאת אשורנו" בכך שחסרה במקרה המילה "עם" או "לפאת". לפי פתרוחו, הכוונה היא שהעיניים שלהם מתמקדות בסיבוב שלנו ובכיוון שבו אנחנו נמצאים, במטרה להטות אותנו מהדרך ולהפיל אותנו לארץ.
אבן עזרא על תהילים 17:11:1 ↗