הללו את יה, הללו את אלוהים בקדשו. הללו אותו בשמיים, בכוחו.
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃תהילים · פרק קנ׳
הַקְרָאָה לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּכָל כְּלֵי נְגִינָה
הַקְרָעָה לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּכָל כְּלֵי הַנְּגִינָה, מֵהַשּׁוֹפָר וְעַד הַמְּצִילִים, וּמִן הַכִּנּוֹר וְעַד הַמְּצִילִים, כְּלָה הַקְרָאָה לְכָל הַנְּשָׁמָה לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קנ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
קריאה להלל את אלוהים בכל כלי נגינה
הללו את מעשיו הכוחניים, הללו אותו בגלל גדלותו הרבה.
הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃הללו אותו בתקיעת שופר, הללו אותו בנבל וכנור.
הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃הללו אותו בתוף ובמחיאה, הללו אותו בצלילים ובחלילים.
הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב׃ה–ו
קריאה להלל בכל כלי נגיים
הַלְלוּ אוֹתוֹ בְּכַלְכָּלֵי נְרוֹט וּבְכַלְכָּלֵי תְרוּעָה.
הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. הַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם.
כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
קריאה להלל את אלוהים בכל כלי נגינה
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃
הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃
הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃
הַֽ֭לְלוּהוּ בְתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעוּגָֽב׃
ה–ו
קריאה להלל בכל כלי נגיים
הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃
כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַמִּזְמוֹר הַסּוֹיוֹם בַּתְּהִלִּים מְזַמֵּן לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּמָגוֹשׁ רֹב שִׁירָה וְכַלְכַּלִים.
פסוקים א–ד
קריאה להלל את אלוהים בכל כלי נגינה
הפסוקים מסתיימים בקריאה חגיגית להלל את ה'. ההלל צריך להתבצע בקודש ובשמיים, תוך התמקדות בכוחו ובגדלותו. הקורא מתבקש להשתמש במגוון רחב של כלי נגיעה, החל מהשופר והנבל ועד לתוף והחליל, כדי להשמיע שבח לה'. זהו סיכום של כל ספר תהילים בשבח אלוקי.
פסוקים ה–ו
קריאה להלל בכל כלי נגיים
סיום ספר תהילים בקריאה חגיגית להלל את אלוהים. הפסוקים קוראים להשתמש בכלי נגיים שונים, כמו מצילתיים וכלי תרועה, כדי להביע שבח. כל יצור חי ונושם נדרש להשתתף בשבח הזה, וכל הנשמות צריכות להלל את השם בלי סייג.
הַמִּזְמוֹר מְסִיים בְּקֶצֶת הַלְּלֵי הַנְּשָׁמָה כֻּלָּה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התכלית של הבריאה: כל מעשי ה' למענו
״ולקחתם אגודת אזוב, הדא הוא דכתיב (משלי טז, ד): כל פעל ה' למענהו. אתה מוצא, שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, לא״
בפרשת שמות רבה מוסבר כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, ברא אך ורק לכבודו ולעשיית רצונו. כל יום בבריאה נושא בתוכו כבוד ושיבחו לפני הבורא. השמים, האור, הרקיע, הצמחים, המים, המאורות, העופות והבהמות – כולם נועדו להלל את ה' ולעבוד אותו. אפילו האדם נברא כדי להלל את ה' מכל הארץ. הפרשן מביא דוגמאות מן המקורות כדי להראות כיצית לציווי ה' על הבריאה: האילנות והדשא שרים לכבודו, והמאורות והעופות והבהמות משמשים לעבודתו ולקורבנות. גם האזוב, ששימש במצוות שונות, הוא חלק מהעולם שנוצר למטרת הלל וקדושה. המסקנה היא שכל פעולה וכל יצור בעולם הם חלק מהתכלית האלוהית של ה' כפי שנאמר: "כָּל פְּעֻל ה' לְמַעֲנֶהוּ".
שמות רבה י״ז:א׳ ↗מספר ההללויה והקדושה
״מאה וכ"ג פעמים שישראל עונין הללויה כנגד שנותיו של אהרן (שם קג) הללויה הללו אל בקדשו לקדושו לאהרן קדוש ה׳ אפי׳ כן הוינא מיבעת בלילה״
במסכת סופרים מובא כי בני ישראל חוזרים ומלללו את ה׳ מאה עשרים ושלוש פעמים, כמניין שנותיו של אהרן הכהן. המקור מדגיש את החשיבות של שבח ה׳ בקדשו ובקדושתו, ומשתמש בביטויים המבטאים את הקדושה של אהרן והקדושה של ה׳. הטקסט עוסק גם בדיני קדושת השבח בציבור. הוא מסביר כי ילד שאינו מפרס שמע אינו יכול לומר "קדוש" לבדו, אך הוא יכול להצטרף לתשובה של הציבור. כמו כן, מובאת שיטה של תלמיד רב עזריאל, המפרשת שכל אדם יכול להיות טמא או טהור מסיבות שונות ומגוונות.
מסכת סופרים ט״ז:י״ב ↗בעקבות המפרשים
סוגי כלי הנגינה בתהילים
״במנים ועוגב. מיני כלי שיר הם:״
רש"י מפרש את הפסוק החמישי בתהילים, המזכיר כלי נשיפה וסמלים של כלי נגינה, ומסביר כי מדובר בסוגים שונים של כלי שיר. הוא מפרט את המינים השונים, כמו המינים המופקעים מהחצוצרה ומהעוגב, כדי להדגים את המגוון של הכלים ששימשו לשבח ה'. הפירוש מתמקד בזיהוי הכלים עצמם כחלק מההלכה של השבח במוזיקה. רש"י מציג רשימה של כלי נגישה שהיו נהוגים בתקופה ההיא, ומסביר כי הכוונה היא להשתמש בכל סוגי הכלים הזמינים כדי להלל את הַשֵּׁם.
רש״י על תהילים 150:4:1 ↗שבח אלוהים בכל כלי נגינה
״בצלצלי שמע. מצלתים המשמיעים קול:״
תהילים קנ הוא סיומו של ספר תהילים, והוא קורא להלל את הַשֵּׁם בעזרת מגוון רחב של כלי נגינה ותרועות. השבח אינו מוגבל לכלי מסוים, אלא הוא פנייה לכל היצירות שיוצר האדם כדי להודות לבורא. רש"י, בפירושו לפסוק החמישי, מסביר כי המילה "בצלצלי" מתייחסת למצילתיים – כלי נגינה שנועדו להשמיע קול רם ומיוחד. לפי גישת רש"י, מדובר בכלי שעיקר תפקידו הוא יצירת צליל חזק וברור כחלק מההלל.
רש״י על תהילים 150:5:1 ↗הללוהו בכינור ובשופר
״הללוהו כרוב גדלו. שהתגדל והתקדש בעמים על גאולתם:״
תהילים קנ״ בשיאו של ספר תהילים, קורא להלל את הַשֵּׁם בכל הכוח ובכל הכלי הנגינה הזמינים. השיר מפרט רשימה של כלי נגינה שונים, מכלי תקיעה ועד כלי מיתר, כדי להדגיש שההלל צריך לבוא מכל סוג של צליל ומרגש. הרד"ק, בפירושו לתהילים, מסביר שההלל לא נוגע רק לצליל עצמו, אלא לכך שהקדוש ברוך הוא התגלה והתעלה בעמים דרך הגאולה. לפי גישה זו, השבח הוא תגובה למעשים היסטריים של הַשֵּׁם בעם ישראל, שבהם הוא הראה את גדלותו וקדושתו בעולם.
רד״ק על תהילים 150:2:2 ↗הקריאה לתרועה בקולות שונים
״בצלצלי תרועה. המשמיעים קול תרועה:״
בתרגום ובפירוש רד"ק על פסוק חמישה בתהילים קצם, מוסבר כי הביטוי "בצלצלי תרועה" אינו מתייחס רק לכלי נשיפה מסוים, אלא לפעולה של השמעת קול תרועה דרך כלי נשיפה המפיקים צליל חזק וברור. רד"ק מתמקד במשמעות הטכנית של הפעולה של הפקת הקול. הפירוש מתמקד בפרשנות המילולית של הפועל והכלי, ומראה כי הכלים המוזכרים בסוף המזמור נועדו ליצור מגוון של צלילים שונים. לפי גישה זו, המטרה היא ליצור קול תרועה מורכב ורב-גוני המהדהד בכל סוגי כלי הנגינה המוזכרים.
רד״ק על תהילים 150:5:2 ↗