הַלְלוּ־יָהּ, בְּרָכִי נַפְשִׁי אֶת הַשֵּׁם.
הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃תהילים · פרק קמו׳
הַלְלוּ־יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה. אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי.
1: הַלְלוּ־יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה׃ 2: אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ 3: אַל־תִּבְטְחוּ בִּנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ 4: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנוֹתָיו׃ 5: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל־יְהוָה אֱלֹהָיו׃ 6: עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ 7: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים׃ 8: יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים׃ 9: יְהוָה שֹׁמֵר אֶת־גֵּרִים יָתֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ 10: יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהֵי צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּ־יָהּ׃
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קמו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
שִׁיר הַהוֹשָׁעָה וְהַבְּרָכָה
אֲבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲזַמֵּר לֵאלֹהַי כָּל עוֹד אֶחְיֶה.
אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃אַל תִּבְטְחוּ בַּבְּרִיּוֹת, וּבַבְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהוֹשִׁיעַ.
אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃כְּשֶׁהַנְּשִׁימָה יוֹצֵאת, הָאָדָם שׁוּב לֶעָפָר, וְבַיּוֹם הַהוּא כָּל תְּקוּפֹתָיו נֶעֱלָמִים.
תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ה–ח
שבח לבורא העושה צדק
ברוכים אלה שאל יעקב עוזר להם, שמת ביהוה אלוהיהם.
אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃העושה שמים וארץ, ים וכל מה שיש בתוכם, השומר אמת לעולמים.
עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃העושה משפט לעמ המדוכא, נותן לחם לרעבים, יהוה משחרר אסורים.
עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃יהוה פותח עיניים לעיוורים, יהוה מיישר כפופים, יהוה אוהב צדיקים.
יְהוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃ט–י
השם שומר הצדיקים וממשיך למלוך
השם שומר על הגרים, היתומים והאלמנות, ומשבש את דרכם של הרשעים.
יְהוָ֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃השם ימלוך לנצח. אלוהי ציון, ימלוך לך מדור ודור. הללו יה.
יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
שִׁיר הַהוֹשָׁעָה וְהַבְּרָכָה
הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃
אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃
אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃
תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃
ה–ח
שבח לבורא העושה צדק
אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃
עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃
יְהוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃
ט–י
השם שומר הצדיקים וממשיך למלוך
יְהוָ֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃
יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה ׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
1: הַלְלוּ־יָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה׃ 2: אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ 3: אַל־תִּבְטְחוּ בִּנְדִיבִים בְּבֶן־אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃ 4: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנוֹתָיו׃ 5: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל־יְהוָה אֱלֹהָיו׃ 6: עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃ 7: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים׃ 8: יְהוָה פּוֹקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים׃ 9: יְהוָה שׁוֹמֵר אֶת־גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃ 10: יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהֵי צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּ־יָהּ׃
פסוקים א–ד
שִׁיר הַהוֹשָׁעָה וְהַבְּרָכָה
הַמִּזְמוֹר פֵּאָר הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַלְלוּיָהּ וְהַתְּעוּתָה שֶׁל הַתְּקוּפָה הָאָדָמִית. הַכּוֹתֵב מְזַמֵּר אֶת הַשֵּׁם כָּל יְמֵי חַייוֹ, אַךְ מַצְהִיר עַל חֻשְׁרוּת הַבְּרִיּוֹת וְעַל חֻשְׁרוּתָן שֶׁל הַבְּנֵי אָדָם לְהוֹשִׁיעַ, כִּי מְדַבֵּר עַל סוֹפוֹ הַמֻּבְטָח שֶׁל הָאָדָם שֶׁחוֹזֵר לֶעָפָר.
פסוקים ה–ח
שבח לבורא העושה צדק
תהילים אלו משבחים את אלה שעוזרים להם להישען על ה' ולא על בני אדם. השיר מתאר את כוחו של הבורא, שמשליט על הטבע, יוצר צדק לעניים, ומחזיר כוח לחלשים ולכל הנזקקים. זהו שבח לה' כמי ששומר אמת ודואג לצדיקים.
פסוקים ט–י
השם שומר הצדיקים וממשיך למלוך
פסוקים אלו מדגישים את דאגת ה' לחלשים בחברה, כגון יתומים ואלמנות וזרים, ואת עמידת דרכם של רשעים בפני מרוצת הדרך. לצד זאת, הם מבשרים על מלכותו הנצחית של אלוהי ציון, ממלכה שתשכון לדורות רבים ושתזכה להלל תמידי.
1: הַֽלְלוּ־יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃ 2: אֲהַלְלָ֣ה יְהוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ 3: אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָם שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃ 4: תֵּצֵ֣א רוּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃ 5: אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂבְר֗וֹ עַל־יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃ 6: עֹשֶׂ֤ה שָׁמַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לְעוֹלָֽם׃ 7: עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶחֶם לָרְעֵבִ֑ים יְהוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃ 8: יְהוָ֤ה פֹּקֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְהוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְהוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃ 9: יְהוָ֤ה שֹׁמֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת׃ 10: יִמְלֹ֤ךְ יְהוָ֨ה לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
עוצמתו של הַשֵּׁם וקשר עמו ישראל
״אמר רבי חלפתא: יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא, שאין כנסיו וכנפלאותיו, ואין כגבורותיו וכמעשיו, שנאמר (תהלים קמז, ה): גדול אדונינו ורב כח. הקדוש ברוך״
במדרש שמות רבה מובא דברי רבי חלפתא על גבורתו האינסופית של הקדוש בצאק. הוא מסביר שהנסים והמעשים של הַשֵּׁם הם גדולי וכוחניים מאוד, כפי שנכתב בתהלים שהאדון שלנו גדול ורב כח. המדרש מדגיש כי למרות קדושתו וטהרתו של הַשֵּׁם, הוא פותח את ידיו גם לאנשים טמאים. המטרה של המעשים הללו היא להראות לישראל את עוצמתו הנוראה של הבורא. הסיבה לכך שהאל מראה את כוחו לעם ישראל היא כדי להגן עליהם במלחמותיהם. המדרש משתמש בדוגמה של יעקב אבינו, שאמר למצרים שירד עם עמו, אך בפועל הַשֵּׁם הוא זה שנלחם עבור ישראל. כך גם המעשים הנוראים, כמו חורבן סדום, מראים את כוחו של הַשֵּׁם כלוחם ומוכנה.
שמות רבה י״ח:ח׳ ↗הניסיון להכריע את רצון השם
״אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי! אָמַר לָהּ: לָאו. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין! אָמַר לָהּ: ״ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים״. הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת קוֹמָתְךָ! ״ה׳ זוֹקֵף כְּפוּפִים״. הֲרֵינִי״
הגמרא במסכת יומה מתארת דיאלוג בין אישה לגבר, שבו היא מנסה להשפיע עליו באמצעות ציטוט פסוקי אמונה. האישה משתמשת בכוחה כדי לכבול אותו, ומביאה כדוגמה את היכולת של השם להשפיע על המציאות, כמו פתיחת עיניים או יישור קומה. היא מנסה להוכיח שכל מה שקורה הוא תחת שליטתו של ה' כדי לשכנע אותו להישמע לה. הגבר משיב לה בעזרת אותם פסוקים בדיוק, אך בפרשנות הפוכה: הוא מציין שהשם הוא זה שמפרט אסורים וזוקף כפופים. הוא משתמש בכוח האלוהי כדי להתנגד לניסיונה ולשמור על אישו של רצון עצמאי. המעשה מסתיים בכך שהיא משתמשת בכספים כדי לנסות להשפיע עליו שיישאר איתה, אך הוא מסרב להישמע לה.
יומא ל״ה ב:י״ב ↗בעקבות המפרשים
הַלְלוּ־יָהּ. הַלְלוּ אֶת־יְהוָה. הַלְלוּ אֱלֹהִים מַלְכֵנוּ בְּמַעֲשֵׂה תְהִלָּה, תְּהִלָּה לְמַלְכֵּנוּ לְעֹלָם. כִּי כָל־מַלְכֵי־גוֹיִם יִקְחוּ וְעַמִּים לֹא יַעַלְמוּ. עִמָּם יְהוָה, כָּל־אַדְנֵי הָאָרֶץ, כָּל־דִּבְרֵי הַשְּׁמָיִם, הַיָּם וְכָל־תְּכֻסִיּוֹתָם. הוֹטֵר כֹּחֶל, וְלֹא יָכֹל הָאָדָם; וּמֵכְשִׁילֵי הַנְּבִיאִים אֵין תּוֹעֶלֶת. כִּי רָפָה אָדָם, וְנָפַל גְּדוּלּוֹ; וְהַנֶּפֶשׁ הַנִּשְׁכֶּחֶת שׁוֹבֶת. יְהוָה יִשְׁפֹּט כָּל־בְּנֵי הָאָדָם; יִשְׁפֹּט עַנְוֵי אֶרֶץ, יַשְׁפִּיל עֲצִים מִן־הָעָף; מַטֶּה שָׂרִים יְשַׁבֵּר, וְכְלִי רַבְסֵד יְנַתֵּק. כְּפִי כֹּחַ הַנְּחָשִׁים יִתֵּן, וּשְׁלִיחֵי הַמְּלָכִים יִכְרָתוּ. יְהוּדָה לְעֹלָם יִשְׁכֹּן, וּבְנֵי יְהוּדָה לְדֹר וָדֹר; יִמְשֹׁל אֱלֹהִים עַל צִיּוֹן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הַלְלוּ־יָהּ.
״אזמרה לאלהי בעודי. בעוד אני חי:״
הַלְלוּ-יָהּ, כִּי שֵׁם-יְהוָה הַתְהִלָּה. כַּלְלוּ אֵל, וְהַלְלוּ יָהּ. כִּי יִשְׁמֹר-יְהוָה אֶת-הָאָרֶץ; הוּא עָשָׂה אֶת-הַשָּׁמַיִם, כּוֹכָבִים וְאַדְמָה. הוּא יוֹצֵר אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-הֶעָלָם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם. וְנוֹתֵן לְעָמָה, כִּי הָאָרֶץ; וְצִוָּה עַל-הָעוֹלָם, אֶת-הַחַיִּים. אָדוֹן אֱמֶת, הוּא לְעוֹלָם וָעֶד; עֹשֵׂה צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וְצָרָךְ לַעֲנִיִּים. נוֹתֵן לְמִשְׁפָּט לְעַשְׁקִיִּים, וְעֹשֵׂה צֶדֶק, וּמְתֵן לָרָעֵב לֶחֶם. יְהוָה שֹֹׁלֵחַ מְשֻׁחָרִים, וְנוֹתֵן לַשְּׁבוּיִים, אֶת-שְׁעָרֵיהֶם; יְהוָה פּוֹתֵחַ לְעִנְיֵי עֵינָם; יְהוָה מְרוֹמֵם צַדִּיקִים; יְהוָה מַשְׁפִּיל אֶת-עֹנְוִים; יְהוָה מְשַׁבֵּר אֶת-דַּרְכֵי רְשָׁעִים; אֲדֹנָי אֱמֶת, לְעוֹלָם וָעֶד. הַלְלוּ-יָהּ.
רש״י על תהילים 146:2:1 ↗נאמנות הַשֵּׁם לנצח
״השומר אמת לעולם. לסוף דורות רבים הוא מקיים ושומר אמיתת הבטחתו:״
רש"י מפרש את הפסוק על הַשֵּׁם כמי ששומר על האמת לעולם. לפי גישה זו, הבטחות הַשֵּׁם אינן מוגבלות לזמן קצר, אלא הן מתקיימות לאורך דורות רבים מאוד. הפרשן מדגיש את עקביות ההבטחה האלוקית. הוא מסביר שהַשֵּׁם מקיים את אמת הבטחתו באופן קבוע ובלתי משתנה, כך שהאמון בו מבוסס על מציאות היסטורית ארוכת טווח.
רש״י על תהילים 146:6:1 ↗הסכנה בביטחון בבשר
״אל תבטחו. ע"ד שאמר ירמיה ומהם יסור לבו אלא אם יבטח באדם ישים העיקר האל יתברך שיתן בלב האדם הנדיב בעזרו וכפל הענין במלות שונות״
הרד"ק מסביר את האזהרה שלא לבטוח בנסיכים ובבני אדם, כפי שנאמר בנבואת ירמיהו. הטענה היא שביטחון באדם עלול להוביל לאכזבה, כי היכולת האמיתית להושיע ולהציל נמצאת רק בידי ה' לבדו. אין לאדם כוח להציל חבר מצרה אלא אם כן ה' מעוניין בכך. הוא מדגיש שה' משתמש בבני אדם ככלים למימוש רצונו. כך קרה בגלות בבל דרך כורש, וכך יקרה גם בעתיד דרך מלכי הגויים שיעוררו את לב בני ישראל. הגאולה תתרחש כאשר עם ישראל יבטח ב' בלבד, וה' יפעיל את מלכי העולם כדי להביא את כל העם בחזרה אל ה'.
רד״ק על תהילים 146:3:1 ↗הַשֵּׁם מְשַׁבֵּר וּמְשַׁחֲרֵר
״ה' זוקף כפופים. הם העניים כמו שפירשנו:״
הַרַּדַּ"ק, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַתְּהִלִּים, מַסְבִּיר אֶת הַפּוֹעֲלָה הָאֱלֹהִית בַּשְּׁמוּרָה כְּבִתְנוּעָה שֶׁל הַשֵּׁם הַמְּשַׁנֶּה אֶת הַמַּצָּב. הוּא מְצַיֵּן כְּבָר הַשֵּׁם הַמְּזַקֵּק אֶת הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַקְּשִׁיָּה וְהַכְּאֵב, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּחַ הַחָבוּי. הַפֵּרוּשׁ הַסְּפֵקִי הַנִּמְצָא בַּרַּדַּ"ק הוּא שֶׁהַשֵּׁם "זוֹקֵף כְּפוּפִים" – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב – מְתָאֵר אֶת הַתְּהִלִּים בְּמַבָּט הַמְּחַפֵּשׂ לַמַּשְׁמָע הַפְּשׁוּט וְהַמְּדַויֵּק. הוּא מְזַהֶה אֶת הַכְּפוּפִים כְּסִמָּן לָעֲנִיִּים וְהַמְּדֻכָּאִים, וְרוֹאֶה בַּהַשֵּׁם הַמְּשַׁבֵּר אֶת הַמַּצָּב הַקָּשֶׁה כְּכָלִי לְהַעֲמִידָם שׁוּב בְּכָבוֹד.
רד״ק על תהילים 146:8:2 ↗