מַשְׂכִּיל לְדָוִד, כְּשֶׁהָיָה בַמְּעָרָה, תְּפִלָּה.
מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃תהילים · פרק קמב׳
תְּפִלַּת דָּוִד בַּמְּעָרָה
קריאה להשם מתוך המערה ובדידות גמורה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קמב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּפִלַּת דָּוִד בַּמְּעָרָה
אֶת קוֹלִי אֶל הַשֵּׁם אֶזְעַק, אֶת קוֹלִי אֶל הַשֵּׁם אֶתְחַנֵּן.
ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת דִּבְרֵי לִבִּי, אֶת צָרָתִי אֶסְפֹּר לְפָנָיו.
אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי נֶהֱדֶמֶת, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ, כִּי הֶחְבִּיאוּ לִי מַלְכֹּדֶת.
בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃תחינה בבודד
תסתכל ימינה ותראה, שאין אף אחד שמכיר בי. נמג גבר מכל מקום מבטח, ואין איש ששואל לשלומי.
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃צעקתי אליך, ה'. אמרתי שאתה המקלט שלי, החלק שלי בארץ החיים.
זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃הקשב לקריאתי, כי נחלשתי מאוד. הצל אותי מהרודפים שלי, כי הם התחזקו נגדי.
הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃הוצא את נפשי מהכלא כדי שאודה לך בשמך. צדיקים יתאספו אלי כשתעניק לי שכר.
ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּפִלַּת דָּוִד בַּמְּעָרָה
מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃
ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃
אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃
בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃
תחינה בבודד
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃
זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃
הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃
ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
דוד מביע את כאבו וזעקתו אל הַשֵּׁם בזמן שהוא מרגיש נרדף ומומלט.
תְּפִלַּת דָּוִד בַּמְּעָרָה
מִזְמוֹר שֶׁל דָּוִד בִּזְמַן שֶׁהָיָה בַמְּסָע בַּמְּעָרָה. הוּא זוֹעֵק וּמִתְחַנֵּן אֶל הַשֵּׁם, וּמְשַׁפֵּךְ לְפָנָיו אֶת כָּל הַקּוֹשִׁי וְהַצָּרָה שֶׁלּוֹ. דָּוִד מַתְאַסֵּר בְּכָךְ שֶׁהַשֵּׁם יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁמַּלְכֹּדֶת מְחַכָּה לוֹ בַּדֶּרֶךְ.
תחינה בבודד
תהילים קמב מתאר אדם הנמצא בבדידות עמוקה ובמצוקה קשה. הוא מרגיש שאין לו שותפים או חברים, ומי שרודפים אותו חזקים ממנו. הוא פונה לה' בתפילה לבקש הצלה, ומייחל לשחרור מכלאו כדי להודות לה' ולחזור לחברת הצדיקים.
דוד מבקש את השם שישמע את תחינתו וישמור עליו מפני אויביו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המסע המהיר של העבד
״בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת מֵהַיּוֹם יָצָא הָעֶבֶד מֵהָאָרֶץ וְלָקַח אֶת רִבְקָה וְאֶת דְּבוֹרָה מֵנִיקְתָּהּ, וְהִרְכִּיב אוֹתָן עַל הַגְּמַלִּים. וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְיַחֵד עִם הַנַּעֲרָה בַּלַּיְלָה, נִקְפְּצָה הָאָרֶץ לְפָנָיו,״
בפרקי דרבי אליעזר מוסבר כי בתוך שש שעות בלבד עבר העבד מסע ארוך מהארץ ועד המקום שבו לקח את רבקה ודבורה. הוא רכב עליהן על הגמלים, ובמהלך הדרך נפתחה לו האדמה כדי למנוע ממנו להתאחד עם הנערה במהלך הלילה. הסיפור מתאר כיצד כעבור שלוש שעות הגיע העבד לחברון בדיוק בזמן תפילת המנחה. יצחק יצא להתפלל וראה את הגמלים מתקרבים, כפי שנכתב במקרא שצא לשוח בשדה.
פרקי דרבי אליעזר ט״ז:י״א ↗בראשית רבה ס״ח:ט׳
״וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל״
הַמָּקוֹם כְּמָעוֹן לַתְּפִלָּה הַפֶּסַק מְסַבֵּר מִדַּעַת הַחֲזַ"ל אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל הַמִּשְׁאָר וּמַעֲמַד הַתְּפִלָּה בְּחַיֵּי הָאָדָם. רַב הוּנָא וְאַחֵרִים מְבַטְּאִים שֶׁהַמִּשְׁאָר בַּמָּקוֹם וְהַמִּשְׁאָר בַּשִּׂיחָה הֵם הַתְּפִלּוֹת שֶׁתִּקְּנוּ הָאָבוֹת: אַבְרָהָם שֶׁל שַׁחֲרִית, יִצְחָק שֶׁל מִנְחָה, וְיַעֲקֹב שֶׁל עַרְבִית. כְּמוֹ שֶׁהַפֶּסַק מְסַבֵּל אֶת הַמַּעֲמָד הַקּוֹנְסְטַנְטִי שֶׁל הַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְעֵינֵינוּ רְגִילִים לִקְרוֹא לוֹ "מָקוֹם", הַתְּפִלָּה הִיא הַקֶּשֶׁר שֶׁבּוֹ הָאָדָם פּוֹגֵעַ בָּאֱלֹהִים. הַפֵּרוּשׁ הַמּוּבָל לְעִינֵי הַמְּסֹרָה הוּא שֶׁהַתְּפִלָּה אֵינָהּ רַק מִשְׁאָר שֶׁל מִדִּים, אֶלָּא קֶשֶׁר חַי שֶׁל פְּגִיעָה וְסִיחָה בַּבּוֹרֵא.
בראשית רבה ס״ח:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
תחינה במערה
״במערה. שכרת בה כנף המעיל אשר לשאול:״
תהלים קמב הוא תפילה של דוד המלך בזמן שהיה במערה, כשהוא חש בודד ורדוף. המזמור מבטא את הזעקה הפנימית של אדם שנמצא בנקודת שפל, המבקש עזרה מהשם מתוך תחושת חוסר אונים מול אויבים וקשיים שאין לו מנוח מהם. רש"י, בפירושו למזמור, מציין כי במערה המקלט, דוד הרגיש שהמקום הזה הפך עבורו ככנף המעיל של שאול, כלומר מקום שבו הוא מרגיש כמעט כלוא או חסר אפשרות בריחה. רש"י מתמקד בקושי הפיזי והנפשי של המצב במערה.
רש״י על תהילים 142:1:1 ↗בדידות וחיפוש אחר עזרה
״ואין לי מכיר. אין בכל משרתי שאול שימחה בידו:״
רש"י מפרש את המילים "אין לי מכיר" בפרק זה, ומסביר שהכותב מרגיש כי אין לו שום הכרה או קשר עם אף אחד מסביבתו. לפי פירושו, הכותב מרגיש בדידות עמוקה, עד כדי כך שגם אנשים ששייכים למשרתי שאול, שהיו אמורים להיות קרובים אליו, אינם מביעים שמחה או חיבור כלפי מצבו. הפרשן מתמקד בחוסר הקשר החברתי והרגשי של המתפלל. הוא מדגיש כי המצב אינו רק של קושי חיצוני, אלא של ניתוק פנימי ומוחלט מכל סיוע אנושי אפשרי.
רש״י על תהילים 142:5:1 ↗צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:
״צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:״
צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:
רד״ק על תהילים 142:3:2 ↗הקשר בין ארץ ישראל לחיים
״זעקתי אליך ה'. בארץ החיים. עוד חלקי בארץ ישראל שאני בורח ממנה: ופירש חלקי. כמו ה' מנת חלקי וכוסי, ובפסוק בארצות החיים פירשנו הטעם למה״
הפירוש של הרדק-ק על הפסוק "בארצות החיים" מציע פרשנות עמוקה למושג ארץ החיים. הוא מסביר שהכוונה היא לארץ ישראל, וזו הסיבה שהיא מכונה ארץ החיים, שכן החיים האמיתיים והרוחניים קשורים למגוריה בתוך הארץ. בנוסף, הרדק-ק מדגיש את המושג "חלקי" כחלק מהגורל והירושה של האדם. הוא משווה זאת למנה של הַשֵּׁם, המקצבת לאדם את חלקו וסעודתו, ובכך מחבר בין הבריחה מהארץ לבין האובדן של הזכות והחלק המקודש של הדוד.
רד״ק על תהילים 142:6:1 ↗