לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק קמ׳
תְּפִלַּת דָּוִד מִפְּנֵי רְשָׁעִים
תְּפִלָּה לְהַצָּלָה מִמֶּרְדָּפִים, בִּקָּשָׁה מִן הַשֵּׁם מִפְּנֵי זִדּוֹן רְשָׁעִים וּבִטָּחוֹן בְּצִדְקָתוֹ.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קמ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תְּפִלַּת דָּוִד מִפְּנֵי רְשָׁעִים
הַשֵּׁעַ לִי, הַשֵּׁם, מֵאִישׁ רָע, וּמֵאִישׁ שָׂמוּת, הַצִּיל לִי.
חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃הֵם חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם רָעוֹת, וְכָל הַיּוֹם מְתַכְנְנִים לְמַאֲבָקִים.
אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃הַלְּשׁוֹן שֶׁלָּהֶם חַדָּה כְּמוֹ נָחָשׁ, וְרַעַל הַעַכְשׁוּב בְּתוֹךְ שְׂפָתַיִם. סֶלָה.
שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃תחינה להצלה מול רדיפים
השם, שמור אותי מידי הרשעים, ממי שנוהג באלימות, הגן עליי ממי שמתכנן להפיל אותי.
שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃היה דורשים לי בור ופרסו רשת בדרך שלי, וערמו לי מכשולים בדרך.
טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃אמרתי להשם: אלוהיי, אתה! השם, שמע את קול תחנוני.
אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃השם אדוני, כוח הישועה שלי, כי הגנת על ראשי ביום שבו קרת עם אויב.
יְהֹוִ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃תְּפִלָּה נֶגֶד רְשָׁעִים וּמַחְשְׁבוֹת זִדּוֹן
הַשֵּׁם, אַל תִּתֵּן לְרְשָׁעִים לְהַשְּׁלִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם. אַל תַּגְבִּישׁ אֶת תַּכְלִית מַהֲלַכְתָּם.
אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃הַמְשַׁלִּים אֶת כּוֹרְעֵי רֹאשׁ, הָעֲמָל בְּדִבְרֵי פִּיו, יִכְסֶה אֶת עַצְמוֹ.
רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יכסומו [יְכַסֵּֽמוֹ׃]הַגַּחֲלִים הַבוֹעֲרוֹת בָּאֵשׁ יַפִּילוּ אֹתָם לְתוֹךְ מִצָּרוֹת, וְהֵם לֹא יַעמֹדוּ לְכָךְ.
ימיטו [יִמּ֥וֹטוּ] עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃הָאִישׁ שֶׁל הַלָּשׁוֹן לֹא יִשְׁכֹּן בָּאָרֶץ, וְהָאִישׁ הָרָע וְהָעָמָס יִטְּרְדוּ אוֹתוֹ בְּמַלְכֹּדֹת.
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃ביטחון בצדקת השם
ידעתי שהשם יעשה משפט לעני וצדק לעניים.
ידעת [יָדַ֗עְתִּי] כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃רק הצדיקים יודה לשמך, והישרים יחיו לפניך.
אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תְּפִלַּת דָּוִד מִפְּנֵי רְשָׁעִים
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
חַלְּצֵ֣נִי יְ֭הוָה מֵאָדָ֣ם רָ֑ע מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃
אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב כָּל־י֝֗וֹם יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃
שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃
תחינה להצלה מול רדיפים
שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃
טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים ׀ פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃
אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃
יְהֹוִ֣ה אֲ֭דֹנָי עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃
תְּפִלָּה נֶגֶד רְשָׁעִים וּמַחְשְׁבוֹת זִדּוֹן
אַל־תִּתֵּ֣ן יְ֭הוָה מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃
רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ יכסומו [יְכַסֵּֽמוֹ׃]
ימיטו [יִמּ֥וֹטוּ] עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל־יָקֽוּמוּ׃
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃
ביטחון בצדקת השם
ידעת [יָדַ֗עְתִּי] כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃
אַ֣ךְ צַ֭דִּיקִים יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַתְּפִלָּה מְתֶאֶת דָּוִד מְבַקֶּשֶׁת הַצָּלָה מִמַּרְדְּפִים וּמֵמַחְשְׁבוֹת רָעוֹת, וּמְבַטַּאת אֵמוּן בְּדִין הָאֱמֶת.
תְּפִלַּת דָּוִד מִפְּנֵי רְשָׁעִים
דָּוִד מִתְפַּלֵּל לַהַשֵּׁם שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ מֵאִישׁ רָע וּמֵאִישׁ אָכְלָן. הָרְשָׁעִים מְתַכְנְנִים רָעוֹת בְּלִבָּם וּמְחַפְּשִׂים מִלְחָמוֹת בְּכָל יוֹם. הַלְּשׁוֹן שֶׁלָּהֶם חַדָּה וּמַרְעִילָה כְּמוֹ נָחָשׁ וְעַכְשׁוּב.
תחינה להצלה מול רדיפים
תהילים קמ, פסוקים ח-יא מתארים תפילה של אדם הנרדף על ידי אנשים אלימים ומתכננים מכשולים בדרכו. הכותב פונה להשם בבקשה להגנה ושמיעת תחנוניו, ומודה לו על הישועה וההגנה על ראשו ביום המלחמה.
תְּפִלָּה נֶגֶד רְשָׁעִים וּמַחְשְׁבוֹת זִדּוֹן
הַמִּזְמוֹר מַּשְׁאִיב תְּפִלָּה בִּבְקשָׁה מֵהַשֵּׁם לְמַנְעוֹת אֶת הַשְּׁלֵמַת תַּכְלִיתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים. הַמְּבַשֵּׂר אֶת גּוֹרָלָם שֶׁל הָעוֹשִׂים רָע וּמְזַמְזְמִים רֶשַׁע, שֶׁנֶּאֱסָרוּ בְּמַלְכֹּדֹת וְיִפְּלוּ בְּמִצָּרוֹת, וְהַלָּשׁוֹן הָרָע לֹא יִשְׁכֹּן בָּאָרֶץ.
ביטחון בצדקת השם
הפסוקים מסתיימים בביטחון מוחלט בצדקת הדין של השם. הדובר מצהיר כי הוא יודע שהשם יגן על העניים ויעניק להם משפט וצדק. בסוף, הצדיקים והאנשים הישרים יחיו לפני השם ויודו לו על מעלותיו.
הַדֶּרֶךְ שֶׁל צַדִּיקִים תִּסְתַּיֵּם בְּתִקְוָה וּבְצִדְקָה לְפָנֵי הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התפילה נגד רשעים ומרדפים
״ד"א [אסתר ג, א] אחר הדברים האלה גידל המלך וגו'. זש"ה (דומו) [רומו] מעט ואיננו וגו' (איוב כד כד), ואומר (ועמל שפתימו ואינמו) [עמל שפתימו״
תהלים קמ מ כולל תפילה המבקשת הגנה מפני אנשים רעים ורדיפים. המזמור מתאר מצב של סכנה מצד אלו שמתכננים רע ומשתמשים במילים קשות ורעילות כדי לפגוע. המדבר מבקש שהשם ישמור אותו ויגן עליו מפני כוונות זדון ומהמרים ומתכננים רע. בפרשנות המדרש המובאת בספרי דאגדתא על מגילת אסתר, יש קשר בין המילים בתהלים לבין רע המזימים. המדרש משתמש בביטויים מתהלים כדי לתאר את עוצמת הרע וההרס של האויבים, תוך שימוש בדימויים של אש וגחלים, ומבקש שהרע לא יצליח לעמוד מול הגנת השם.
ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש פנים אחרים, נוסח ב ו׳:כ״א ↗שבע כיתות של צדיקים
״(י) והנכם היום ככוכבי השמים לרב, הרי אתם קיימים כיום, מיכן אמרו שבע כתות של צדיקים בגן עדן זו למעלה מזו, ראשונה (תהלים קמ יד)״
בספרי דברים מובא כי הצדיקים בגן עדן קיימים בשבע כיתות שונות, כאשר הראשונה שניה למעלה מזו. המקור מפרט את שבע הכיתות הללו על פי פסוקים שונים מתהלים, כאשר כל כיתה מזוהה עם פסוק אחר המדגיש זכות או קרבה לה'. הסבר זה מבוסס על פרשנות המקשרת בין כבוד הצדיקים לבין התכונות המתוארות בתהלים, כגון הישיבה לפני פני ה', השכינה בבית ה' ועלייה להר הקדוש. יש המפרשים כי מדובר ברמות שונות של קדושה, אך המקור מציג זאת כחלוקה מבנית של קבוצות הצדיקים בגן עדן.
ספרי דברים י׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
המלכודת והלשון הרעה
״עכשוב. עכביש איריינ"א בלע"ז:״
בפסוק זה, המדבר מבקש מהשם להציל אותו מאנשים שמתכננים לו רע ורוצים להפיל אותו במלכודת. הוא מתאר אנשים שמשתמשים בלשונם כסכין חדה כדי לפגוע בקרב ובקשרים שבין אנשים. רש"י מפרש את המילה "עככש" כעכביש. לפי פירושו, המלכודת שהרשעים מכינים היא דומה לרשת עכביש שסוגרת על קורבן. רש"י מתמקד במשמעות המילתית של המילה כדי להמחיש את אופי המלכודת המארבת.
רש״י על תהילים 140:4:2 ↗הבקשה להצלה מרשע וממזיקים
״במהמורות. במלחמות ותגר ל' ממרים הייתם (דברים ט):״
תהלים קמ"ד הוא תפילה של דוד המלך המבקש עזרה מהשם מפני אנשים רעים ורדיפים. המשורר מתאר אויבים המשתמשים במילים חדות כמו סכין ומתכננים פגעים נסתרים. התפילה מבקשת שהשם ישמור על הצדיקים ויגן מפני האדם הרע שמתנכל למי שמתנהג ביושר. רש"י, בפירושו לתהלים, מסביר את המילה "במהמורות" כקשיים וקשיים במלחמות. הוא מקשר זאת למריבות ועלבונות שהיו לדוד, כפי שמופיע בספר דברים, שם מתוארים קשיים ותגר. הפירוש מתמקד בצד הקשי, המעשי של המזיקים שדוד מתמודד איתם.
רש״י על תהילים 140:11:3 ↗הסכנה שבמילים רעות
״חמת עכשוב. חמת הוא הארס שמטיל הנחש ועכשוב הוא ממין הנחש והוא קשה ורע מאד:״
בפסוק זה, המזמר מתאר את המזימה של רשעים שרוצים להפיל אותו. הוא מדבר על "חמת עכשוב", ביטוי המתאר ארס רעיל ומסוכן מאוד, בדומה לנחש שמרחיב את רעלו וגורם נזק כבד. הרד"ק מסביר כי "חמת" הוא הארס שמזריק הנחש, ו"עכשוב" הוא סוג של נחש שהארס שלו קשה ורע מאוד. הפירוש מתמקד בטבע המזיק של המזימה, המדמה דברי רשעים לרעיל שחודר ופוגע בצורה בלתי נראית אך קטלנית.
רד״ק על תהילים 140:4:2 ↗חשיבות הגנה מפני הרע
״במהמרות. בשוחות עמוקות יפילם שלא יקומו מהם:״
רד"ק, בפירושו לתהלים, מסביר את הדימוי של השוח העמוקה בפסוק אחדים. לדעתו, הכווים "בשוחות עמוקות יפילם" מתייחסים למעשים רעים וקשים שנועדו להכשיל את הצדיק. הוא מדגיש שהנפילה הזו היא כזו שלא ניתן להתאושש ממנה בקלות. הפרשן מתמקד בתוצאה של המעשים הרעים הללו, ורואה בהם סכנה קיומית שעלולה להוביל לחורבן מוחלט. הגישה שלו היא מוחשית מאוד, והוא מתייחס למילים כאל תיאור של מצב של אדם שנלכד בתוך מלכודת שאין ממנה יציאה.
רד״ק על תהילים 140:11:2 ↗