לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד. הַכּוֹפֵר בִּבְלִבּוֹ אוֹמֵר שֶׁאֵין אֱלֹהִים. הֵם הִשְׁחִיתוּ וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים מְגִעֲלִים, וְאֵין אִישׁ שֶׁעוֹשֶׂה טוֹב.
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃תהילים · פרק יד׳
הכופרים בבורא והתקווה לישועה
התבוננות בכפור האל והציפייה למשפט האלוהי ותקווה לגאולת ישראל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים יד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַכּוֹפְרִים בָּאֱלֹהִים
הַשֵּׁם הִשְׁקִיף מֵהַשָּׁמַיִם עַל בְּנֵי הָאָדָם, כְּדֵי לִרְאוֹת: הַאִם יֵשׁ אִישׁ הַמֵּבִין, אוֹ אִישׁ הַמְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱלֹהִים?
יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃הַכֹּל סָר מִן הַדֶּרֶךְ, כְֻּלָּם הָפְכוּ לְמְעוֹרָרִים וְנִקְצָאִים. אֵין עוֹשֶׂה טוֹב, וְגַם אֶחָד לֹא.
הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃הַאִם כָּל הָעוֹשִׂים רֶע לֹא יָדְעוּ? הָאֹכְלִים אֶת הָעָם, הֵם אָכְלִים לֶחֶם, אַךְ אֶת הַשֵּׁם לֹא קָרָאוּ.
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃המתנה של הישועה
שם יכה את הרשעים פחד, כי אלוהים פועל בתוך דור הצדיקים.
שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃התוכנית של הענוים תכשל, כי הַשֵּׁם הוא מקלט עבורם.
עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃מי יביא את הישועה מציון? כשהַשֵּׁם ישיב את שבט עמו, יעקב ישמח וישראל יתענג.
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַכּוֹפְרִים בָּאֱלֹהִים
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
המתנה של הישועה
שָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃
עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים מפרט את מצבם של אלו המנתקים את עצמם מיראת אלוהים ואת השאלה של התערבות השם.
הַכּוֹפְרִים בָּאֱלֹהִים
הַמִּזְמוֹר מְתָאן עַל הַכּוֹפְרִים בִּקְדֻשַּׁת הָאֱלֹהִים, הַמַּעֲשִׂים רָע וְהַמְשַׁבְּרִים אֶת הַמִּצְוָה. הַכֹּל סָר מִן הַטּוֹב, וְהָעוֹשִׂים רָע מְנַצְּלִים אֶת הָעָם לְמַהֲלַךְ הַשְּׁכִיחָה עַל הַשֵּׁם.
המתנה של הישועה
פסוקים אלו מתארים את גורל הרשעים מול הענוים. בעוד הרשעים ייראו פחד מול פעולת אלוהים, הענוים ימצאו מחסה בַּשֵּׁם. הפסוק מסתיים בתפילה וציפייה לישועה שתגיע מציון, אשר תביא לשמחה גדולה לעם ישראל.
הפרק מסתיים בתקווה לישועה המגיעה מן השם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
פירוש רב על הפסוקים
״״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב:״
בפרשתנו מובא פירוש של רב על חלק מהפסוקים המתארים מצב של חורבן ורשעות. רב מפרש את המשפט "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" כהתייחסות לאשת האב. זהו פירוש המקשר בין אובדן המשפחה לבין קשרים משפחתיים מורכבים שנוצרו בעקבות נישואי זרים. כאשר מופיע הביטוי "בגוים נבלים אכעסם", רב מפרש שמדובר באישה רעה עם כתובת גבוהה. לעומת זאת, רבי אליעזר מפרש את המושג "נבלים" כמתייחס למתנגדי היהדות, המכונים "מינים". הפירושים הללו מנסים להסביר את המושגים המקראיים דרך המציאות החברתית והדתית של תקופת חז"ל.
יבמות ס״ג ב:ח׳ ↗הכחשת אלוהים והאדם הרש
״בגוי נבל אכעיסם, אלו המינים וכן הוא אומר (תהלים יד א) אמר נבל בלבו אין אלהים (כב)״
הספרי (על דברים) מפרש את המילים "נבל בלבו" כתיאור של אדם שמתנהג בצורה רעה וחסרת מוסר כלפי בני אדם, וכן כמי שמתייחס לעמים אחרים בביטויים של זלזול ורשע. לפי גישה זו, חטא חוסר האמונה אינו רק עניין תיאולוגי, אלא נובע מתיקון מוסרי פנימי של האדם. הפרשנות מסבירה כי הקשר בין האמונה לאלוהים לבין ההתנהגות החברתית הוא בלתי נפרד. אדם שמתנהג בנבלה ובתוקפנות כלפי הזולת, מגלם בתוכו את הכחשת קיומו של אלוהים, שכן הוא פועל כאילו אין סדר מוסרי עליון השולט בעולם.
ספרי דברים ש״כ:י׳ ↗בעקבות המפרשים
התכסות הרשע והכח של הַשֵּׁם
״השחיתו התעיבו עלילה. מעללים:״
תהילים יד מתאר את מצבו של האדם שבוחר בדרך הרע, המכחיש את קיומו של אלוהים ומתנהג במוסר לקוי. הפסוקים מדגישים כי הרשעים משחיתים ומרעילים את החברה, ופועלים מתוך חוסר אמונה ורדיפה אחר האינטרסים שלהם בלבד. רש"י, בפירושו על הפסוקים הראשונים, מתייחס למילה "השחיתו" ומסביר כי הכוונה היא למעשים רעים ומזיקים המעוללים נזק לעולם. הוא מפרש שהשחת המוסר והתועבה שבמעשים אלו הם מה שמגדיר את התנהגותו של הכופר.
רש״י על תהילים 14:1:3 ↗הכחשת אלוהות וההשלכות שלה
״שם פחדו פחד. שנשתלם גמולו לבלשצר וכו':״
תהלים פרק זה מתאר אדם המכחיש את קיומו של ה–השם בלבבו. המוח של האדם הזה אומר שאין אלוהים, וזה מוביל אותו למעשים רעילים ולחוסר מוסר. המזמור מתאר כיצד הפעולות האלו משפיעות על כל האנושות, וכיצד ה–השם בוחן את כולם ומגלה שהרשעים מנסים להפר את הסדר המוסרי. רש’י מפרש את הפסוק החמישי, שבו נאמר שה–השם בוחן את צדיקים ורשעים, ומסביר שהעונש של הרשעים יגיע באופן מלא ומוצלח. לפי פירושו, כפי שהרשע מתעמר בטוב, כך הגמול שלו יהיה מדויק ומתאים למעשיו.
רש״י על תהילים 14:5:1 ↗התבוננות האדם והשם בעולם
״ה', השקיף - בעבור היות כבודו במקום עליון והוא השמים וזה דרך משל, כי הוא יודע הכל ודרך כל.״
תהלים פרק ארבעה עוסק במצבו של האדם שבורח מהאמת ומתנהג ברשעות. הפסוקים מתארים כיצד הכחទេ מפריד בין אלו שחweisen את ה' לבין אלו שמתעלמים ממנו. השאלה המרכזית היא האם האדם יכול לחיות בלי הכרה בכוח עליון, והתוצאה היא תחושת שבריון וכיסוי של רע. אבן עזרא מפרש את הביטוי "השקיף" בדרך משל. הוא מסביר שהשם נמצא במקום עליון, שהוא השמים, וזהו אופן דימוי לכך שהוא יודע הכל ורואה את כל הדרכים. לפי פירושו, המבט האלוקי הוא מבט ידע מוחלט שמקיף את כל הבריאה.
אבן עזרא על תהילים 14:2:1 ↗האמונה בבורא מול הכח של הרשעים
״שם - במקום שאכלו שם עמי פחדו בצרה שבאה עליהם, עד שידעו כי השם בעזרת דור צדיק, כמו: לעזרת ה' בגבורים.״
תהילים פרק זה מתאר את המצב של הרשעים שחושבים שאין אלוהים ומנסים להרע לכל אדם. הפסוקים מראים כיצנות של אדם המביט על העולם ורואה את השחיתות והחוסר הצדק ששוררים בבני האדם, כשהרשעים אוכלים את עמי ומתנהגים בבוז. רבי אבן עזרא, בהערתו על פסוק חמש, מסביר שהרשעים חווים פחד וצרה במקומות שבהם הם חשבו שהם חופשיים, כי הם מבינים בסוף שהשם עוזר לדור הצדיקים. הוא משתמש כדוגמה את הביטוי "לעזרת ה' בגבורים", כדי להראות שההתערבות האלוקית היא המקור לכוח ולתקווה.
אבן עזרא על תהילים 14:5:1 ↗