לדוד, אני אודה לך בכל ליבי, מול האלים אשיר לך.
לְדָוִ֨ד ׀ אוֹדְךָ֥ בְכָל־לִבִּ֑י נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃תהילים · פרק קלח׳
שירת תודה והודיה להשם
הודיה על מענה לתפילה, על חסד ה' ועל ביטחון בהצלה
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קלח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שירת תודה והודיה לה'
אלקדש לפני מקדש קדשיך, ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך, כי הגדלת מעל כל שמך את דבריך.
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל־הֵיכַ֪ל קָדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת־שְׁמֶ֗ךָ עַל־חַסְדְּךָ֥ וְעַל־אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל־כָּל־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃ביום שקראתי, ענית לי, ונתת לנפשי עוצמה גדולה.
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃כל מלכי הארץ יכירו בך, ה', כי הם שמעו את דברי פיך.
יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַלְכֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃הודיה על חסד ה’ וביטחון בהצלה
כולם יצעדו בדרכיו של ה’, כי גדול הכבוד של ה’.
וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה׃כי ה’ גבוה, אך הוא רואה גם את הנמוך, וכולם ידעו אותו מרחוק.
כִּי־רָ֣ם יְ֭הוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע׃גם אם אלך בתוך צרה, תצילני; למרות אויביי, תשלח את ידך ותושיעני יד ימינך.
אִם־אֵלֵ֤ךְ ׀ בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה תְּחַ֫יֵּ֥נִי עַ֤ל אַ֣ף אֹ֭יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ׃ה’ ישים את המשימה שלי, ה’, חסדך הוא לעולם; אל תעזוב את מעשי ידיך.
יְהוָה֮ יִגְמֹ֪ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שירת תודה והודיה לה'
לְדָוִ֨ד ׀ אוֹדְךָ֥ בְכָל־לִבִּ֑י נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ׃
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל־הֵיכַ֪ל קָדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת־שְׁמֶ֗ךָ עַל־חַסְדְּךָ֥ וְעַל־אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל־כָּל־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃
יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַלְכֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃
הודיה על חסד ה’ וביטחון בהצלה
וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה׃
כִּי־רָ֣ם יְ֭הוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע׃
אִם־אֵלֵ֤ךְ ׀ בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה תְּחַ֫יֵּ֥נִי עַ֤ל אַ֣ף אֹ֭יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ׃
יְהוָה֮ יִגְמֹ֪ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שיר תודה על חסד ה' ועל התשובות לתפילה, וביטחון בהמשך הגאולה.
שירת תודה והודיה לה'
מזמור של דוד המלך המבטא הודיה עמוקה לה'. המשורר מבטיח להודות לה' מכל הלב ולשיר לו בפני קדש קדשיו, בשל אמונו בחסד ובאמת של אלוהים. הוא מספר כי ה' ענה לו בבקשתו ונתן לו כוח, ומתאר עתיד שבו כל מלכי העולם יכירו ברוממותו ובאמת דבריו.
הודיה על חסד ה’ וביטחון בהצלה
תהילים פרק קל"ח כולל שבח לכבודו הגדול של ה’, שרואה את כל בני האדם, גם הנמוכים שבהם. המשורר מבקש הצלה מתוך צרה ומבטח שחסד ה’ ימשיך ללוות אותו לנצח, ותפילתו היא שה’ לא יחדל מפעולותיו הטובות כלפיו.
השיר מסיים בביטחון שכל מה שהשם התחיל, הוא ימשיך להשלים אותו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מקורות הברכה והדין בנהרות עדן
״אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ״
בפירוש ויקרא רבה, רבּי שמואל בר נחמן והמפרשים האחרים, מציגים פרשנות עמוקה לתיאור ארץ עֶדֶן. לפי גישתם, ארבעת הנהרות היוצאים מעֶדֶן אינם רק תיאור גיאוגרפי, אלא סמל למציאות רוחנית ו역ותה. הפישון, המזוהה עם בבל, והגיחון, המזוהה עם מָדַי, מייצגים כוחות ששינו את פני ההיסטוריה של עם ישראל. הפרשן מסביר כי הנהרות משקפים גם את תפילות ישראל ואת גזרות האימפריות. בעוד שהזהב והבדוח מסמלים את עושר התורה והחכמה, הנהרות האחרים מזכירים את ימי המצוקה תחת שלטון בבל, מָדַי, ופרס. הגישה כאן היא שכל פרט בבריאה, אפילו בתיאור הנהרות, נושא משמעות היסטורית ורוחנית לאורך דורות.
ויקרא רבה י״ג:ה׳ ↗כבוד המלכים והשבח לה'
״דבר אחר: החדש הזה לכם זה אחד מארבעה דברים, שהראה הקדוש ברוך הוא למשה באצבעו, לפי שהיה מתקשה בהן: הראהו מעשה שמן המשחה, שנאמר (שמות״
בפרשנותו של שמות רבה, המלכים של העולם כולכם יתחילו לשבח את הקדוש ברוך הוא. המפרש מסביר כי כל מלך, כל אחד בנפרד, יבטא את הכבוד המגיע לכבודו של השם. הבחירה במילה "יודוך" מתוך תהילים מראה כי השבח לא יגיע רק מקבוצה אחת, אלא מכל המנהיגים של ארץ ישראל וכל שאר הארצות. הפרשנות מתמקצעת בחיבור שבין כוחו של השם לבין השבח שיבוא ממלכויות העולם. לפי גישה זו, הכבוד של המלכים נובע מההתגלות של כבודו של השם בעולם, שמתבטאת בבת אחת בקוות המלכים השונים. המפרש אינו טוען שכולם מסכימים לפרשנות זו, אך הוא מציג אותה כדרך להבנת עוצמת ההוד וההדר של ה' בכל מקום.
שמות רבה ט״ו:כ״ח ↗בעקבות המפרשים
התפשטות החסד והגבורה
״כי הגדלת על כל שמך אמרתך. שמך בעל גבורות קנוא ונוקם ואמרת הבטחת טובך וחסדך הגדלת על כל שמך אמרתך שאתה מעביר לנו על מדותיך״
רש"י מפרש את הפסוק השני בתהילים ומסביר כי הביטוי "הגדלת על כל שמך אמרתך" מתייחס לכך שהקבלה הבהירה את מעלתו של השם דרך הבטחותיו. לפי רש"י, השם הראה גבורה וקנאות דרך שמו, אך בו בזמן הגדיל את שמו דרך הבטחת הטוב והחסד שהוא מעניק לנו. הפרשן מדגיש כי המעלה של השם היא היכולת להעביר על מידותיו הקשיחות ולסלוח לנו. כך, השם משלב בין תכונות של דין וגבורה לבין תכונות של רחמים וחסד, וגורם לכך שכל הבטחותיו הטובות מודגשות ומוכרזות לעולם.
רש״י על תהילים 138:2:1 ↗הכרת ה' באדם
״יידע. ייסר כמו ויודע בהם את אנשי סכות:״
רש"י מפרש את הפסוק הששי בתהילים, העוסק בביטחון של ה' בנזר עם עני. לפי פירושו, הפסוק "וְהַשֵּׁם יְדַע" אינו רק ידיעה כללית, אלא הכרה מוחלטת וספציפית. רש"י מדגיש כי ה' מכיר ובוחן את אנשי סכות באופן אישי וידוע להם בשמם. הפרשן מתבסס על הדימוי של ידיעה כהכרת טעמים ופרטים, כך שהשגחת ה' אינה רק כללית על העולם, אלא היא חודרת אל הפרט ורואה את הנתונים הסודיים של כל אדם ואדם.
רש״י על תהילים 138:6:1 ↗התפילה מול קדושת המקדש
״אשתחוה אל היכל קדשך. הבית שיהיה בו הארון:״
הרד"ק, רבי דוד קמחי, מפרש את הפסוק השני בתהילים ומסביר כי הכוונה ב"היכל קדשך" היא למקום המקודש שבו שכן ארון הברית. לפי פירושו, הפיוט מתמקד בבניית המבנה המוחשי שבו שוכנת השכינה. הוא מפרש את המילים כתיאור של קדושת הבית הגשמי, שבו המרכז הוא הארון. בגישה זו, התפילה אינה רק רוחנית מופשטת, אלא קשורה למקום הפיזי והממשי שבו התגלתה הנוכחות האלוהית בתוך ישראל.
רד״ק על תהילים 138:2:1 ↗התבוננות בנגישות ובמרחק של הַשֵּׁם
״וגבוה ממרחק וידע. מבנין הפעיל בשקל ואלמנה לא ייטיב פירוש והוא גבוה וממרחק שהם השמים שהם רחוקים מן הארץ, משם יודיע דרכיו לבני אדם שידעו״
בתרגום זה מופיע פירושו של רד״ק על פסוק שישי בתהילים. הרד״ק מסביר כי למרות שהשמים גבוהים ורחוקים מן הארץ, הַשֵּׁם אינו נשאר מנותק. הוא משתמש בלשון הפעיל כדי להדגיש שהמרחק נועד למטרה מסוימת: להודיע את דרכיו לבני האדם. הפירוש מדגיש שהמרחק אינו מעיד על אדישות, אלא על כך שהשמים הם המקום שדרכו הַשֵּׁם מראה לאדם שהוא רואה ומכיר את קיומו. כך, השמיים הגבוהים הופכים למסר של השגחה שניתנת להבנה בכל מקום.
רד״ק על תהילים 138:6:2 ↗