שיר למעלות. הנה, ברכו את הַשֵׁם כל עבדי הַשֵׁם שעומדים בבית הַשֵׁם בלילות.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃תהילים · פרק קלד׳
ברכת עובדי הַשֵּׁם בלילה
שיר של שבח והודיה המופנה לעובדי הַשֵּׁם המקדישים את לילותיהם לעבודתו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קלד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ג
ברכת עובדי הַשֵׁם בלילה
הרימו את ידיכם, קדושים, וברכו את הַשֵׁם.
שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרֲכוּ אֶת־יְהוָֽה׃יברך אותך הַשֵׁם מציון, בורא השמים והארץ.
יְבָרֶכְךָ֣ יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ג
ברכת עובדי הַשֵׁם בלילה
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה ׀ בָּרֲכ֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־עַבְדֵ֣י יְהוָ֑ה הָעֹמְדִ֥ים בְּבֵית־יְ֝הוָ֗ה בַּלֵּילֽוֹת׃
שְׂאֽוּ־יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּ֝בָרֲכוּ אֶת־יְהוָֽה׃
יְבָרֶכְךָ֣ יְ֭הוָה מִצִּיּ֑וֹן עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פסוקים המבטאים קריאה לעבודת הַשֵּׁם בלילה וברכה על מי שעומד בשירותו.
פסוקים א–ג
ברכת עובדי הַשֵׁם בלילה
המזמור קורא לכל עובדי הַשֵׁם העומדים בבית הַשֵׁם בשעות הלילה להרים את ידיהם ולברך אותו. בתמורה לברכה זו, הַשֵׁם, שהוא בורא השמים והארץ, יברך את המברכים מציון.
הפסוקים מסיימים בבקשת הברכה מהַשֵּׁם המלווה את עובדיו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
ברכת עבדי ה' בלילה
״במוספי דשבתא מה הן אומרים אמר רבי אסי (תהלים קלד, א) שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו' שאו ידיכם קדש וברכו״
הפרשנות בתלמוד מסבירה את הפסוק הראשון בתהילים קלד, שבו נאמר "בְּרְכוּ אֶת ה'". רבי אסי מסביר שהברכה הזו נעשית על ידי הרמת הידיים קדימה, כפי שמתואר במזמור אחר שבו נאמר "שְׂאוּ יְדֵיכֶם קָדֶשׁ". הסבר זה מתמקד בפעולה הפיזית של עבודת ה' בתוך בית המקדש. לפי גישה זו, הברכה אינה רק מילים, אלא מעשה של התעלות וקדושה שנעשה על ידי כל עבדי ה', בתוך המעגל של שירות בבית המקדש.
סוטה ל״ט ב:י״א ↗ברכת כהנים בלילה
״ואמר ר' יהושע בן לוי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר (תהלים קלד, ב) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'״
תהלים קלד הוא שיר שבח המופנה לכהנים המשרתים בבית המקדש במהלך שעות הלילה. השיר קורא להם להמשיך ולשבח את הַשֵּׁם בתוך קדושת המקדש, כשהם מרים את ידיהם לעבודתם. הפסוקים מדגישים את הקשר שבין הברכה של כהנים לבין השכר שמקבלים מן הַשֵּׁם, שמברך את העולם מן ציון. בתלמוד (סוטה ל״ט א:ג) מובאת פרשנות של רבי יהושע בן לוי המקשרת בין הפסוק לבין מעשה הכהנים. לפי דבריו, כהן שאינו נוטל ידיו בטבילה, אינו יכול להרים את כפיו בברכה, שכן הברכה דורשת קדושה וטהרה כפי שנאמר "שאו ידיכם קדש". הפרשנות הזו מתמקדים בחובה של טהרה כבסיס לעבודת הברכה.
סוטה ל״ט א:ג׳ ↗בעקבות המפרשים
קריאה לברכה משותפת
״שיר. הנה כשיצוה ה' לכם את הברכה, ברכוהו גם אתם בתהילתכם כל אחד כפי שכלו:״
הרד״ק (רבי דוד קמחי) מתייחס למזמור זה כאל ציווי של הַשֵּׁם. הוא מסביר שהפסוקים הם קריאה פעילה לכל העוסקים במלאכה, במיוחד אלו שמחכים בלילה בבית המקדש, לשבח את ה'. לפי פירושו, הברכה אינה רק פעולה חד-צדדית, אלא מענה של עם ישראל. כל אדם צריך להשיב בברכה ובשבח, וכל אחד מתבטא בדרכו ובאופן הייחודי לו, בהתאם למה שכל אחד מסוגל להביע.
רד״ק על תהילים 134:1:1 ↗הַלְלוּיָהּ בָּרְכוּ אֶת־יְהוָה כָּל־עֲבָדָיו הַעֹמְדִים בֵּית־יְהוָה בַּלֵּילוֹת׃
״קדש. במקום הקודש: ופי' שאו ידיכם. נשיאות כפים שהיו הכהנים נושאים כפיהם ומברכים את ישראל ולפי דעתי כי פי' נשיאות ידים לאל בתפלה, ויתכן לפרש״
הַלְלוּ-יָהּ, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה, כָּל-עֲבָדָיו, הַעֹמְדִים בֵּית-יְהוָה, בְּלֵילוֹת; הַלְלוּ-יָהּ.
רד״ק על תהילים 134:2:1 ↗ברכה בלילות
״וטעם בלילות – שתברכוהו גם בלילות על הטובות שעשה עמכם והוא מדבר לכהנים על כן -״
המזמור האחרון בתהילים קורא לכהנים ולכל העוסקים במלאכה הקדושה להמשיך ולשבח את ה–ה–בלילות. הפעולה הזו היא המשכה של עבודת היום, ומוסיפה קדושה גם לשעות החשיכה. רעיונו של אבן עזרא הוא שהפסוק מדבר ספציפית על הכהנים, שעמדו לעבוד בבית המקדש גם בשעות הלילה. הוא מסביר שהברכה צריכה להיות על הטובות והחסדים שה–ה–שם עשה עם העם, וזה מתאים לעבודת הכהנים שזוכים לראות את השכינה בכל עת.
אבן עזרא על תהילים 134:1:2 ↗ברכת הכהנים בלילה
״וברכו את ה' - ביום זה, הוא ברכת כהנים.״
המזמור הקצר הזה הוא קריאה לכהנים ולכל העוסקים במלאכה בבית המקדש, לעמוד בלילה ולהלל את הַשֵּׁם. השיר מתאר את הרגעים של השירות הלילי, שבו הקולות עולים מהמקדש אל שמיים. רבנו אבן עזרא מסביר שהקריאה "ברכו את ה'" מתייחסת ספציפית לברכת הכהנים, שהייתה חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש ביום ובלילה.
אבן עזרא על תהילים 134:2:2 ↗