שיר המעלות. תזכור את הַשֵּׁם לדוד ואת כל הקשיים שעבר.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃תהילים · פרק קלב׳
דוד וחיפוש משכן לה' בציון
שיר של דוד על השבועה למצוא מקום למשכן, תפילה על כהנים ועל מלכות דוד ועל שפע בציון.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קלב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
דוד ונדרו למצוא משכן לה'
הוא נדר בְּשֶׁבַע לה' ונתן נדר לאבי יעקב.
אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃הוא אמר שאם יכנס למסכת ביתו, או יעלה על מיטת שנתו,
אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃או ייתן לעיניו לישון ולעפעפיו מנוחה,
אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃חיפוש אחר משכן השם
עד שאמצא מקום להשם, מקום למשכן של אב יעקב.
עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃הנה, שמענו עליו באפרת, ומצאנו אותו בשדות היער.
הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃נבוא למשכנותיו, ונעבוד לפני כס המלוכה שלו.
נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃קומה ה', לך למנוחתך, אתה וארון עוזך.
קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃הבטחת השם למלוכת דוד
הכהנים שלך ילבשו צדק, והחסידים שלך ישירו לנו.
כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃בשביל דוד עבדך, אל תסיר את פני משיחך.
בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃השם נשבע לדוד אמת, שהוא לא יחזור ממנו, את פרי בטנך אשים לכסא שלך.
נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃אם בניך ישמרו את בריתי ואת עדותי, גם את בניהם אלמד, והם ישבו לכסא שלך לעד.
אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃בחירת ציון והבטחת השפע
כי הַשֵּׁם בחר בציון ורצה שתהיה לו מקום מגורים.
כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃זו המנוחה שלי לעולם, כאן אשכון כי בחרתי בה.
זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃אני אברך את המזון שלה ואשביע לחם את העניים שלה.
צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃את הכהנים שלה אלבש ישועה, והחסידים שלה ירעדו בשמחה.
וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃הבטחת ה' לדוד
שם אני יעלה את קרנו של דוד, והכנתי לו מנורה עבור המשיח שלי.
שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃אויביו אבייש, אבל הוא יפרח בכתר.
א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
דוד ונדרו למצוא משכן לה'
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃
אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃
אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃
חיפוש אחר משכן השם
עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהוָ֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃
נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃
קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃
הבטחת השם למלוכת דוד
כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃
בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃
נִשְׁבַּֽע־יְהוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃
אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃
בחירת ציון והבטחת השפע
כִּֽי־בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃
זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃
צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃
וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃
הבטחת ה' לדוד
שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃
א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
המזמור מתאר את חרדת דוד למצוא מקום למשכן ה' ואת התגובות האלוהיות על נאמנותו ועל בחירת ציון.
דוד ונדרו למצוא משכן לה'
שיר המעלות המתאר את דוד המלך ואת המסירות שלו לה'. דוד נדר נדר גמור מול הַשֵּׁם, שהוא לא ימצא מנוחה או שינה בביתו או במיטתו, עד שיבצע את מה שהבטיח לאבי יעקב.
חיפוש אחר משכן השם
תהלים פרק קל
הבטחת השם למלוכת דוד
פסוקים אלו מבטאים תפילה עבור כהני הבית וחסידיו, וקוראים להשם לא לסוגר את פני משיחו בשל דוד. השם נשבע כי יקיים את הבטחתו לדוד ולהתקין את צאצאיו על כסאו, בתנאי שישמרו את הברית והעדות מדור לדור.
בחירת ציון והבטחת השפע
פסוקים אלו מתארים את בחירת הַשֵּׁם בציון כמקום מגורים קבוע ובלתי משתנה. הקדוש ברוך הוא מבטיח להשכין בה שפע של מזון לעניים, להעניק לכהנים ישועה ולהביא שמחה גדולה לחסידיו.
הבטחת ה' לדוד
הפסוקים מתארים את ההבטחה האלוהית לגבי שושלת דוד. ה' מבטיח להעצים את כוחו של דוד ולהכין מנורה למשיח שלו. בעוד שאויבי דוד יחוו בושה, המשיח יזכה לתהילה ולכתר פורח.
הפסוקים מסיימים בהבטחה אלוהית למלוכה וקץ ימים של תפארת לדוד.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקנאה והמחויבות של דוד להשם
״וְעַל דָּבָר זֶה נִתְקַנֵּא דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי בְּדָוִד, כְּדִכְתִיב: ״כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי״, וּכְתִיב: ״זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ וְגוֹ׳, אִם אָבֹא״
התלמוד במסכת זבחים מציין שדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי נתקע בקינאה כלפי דוד המלך. המקור מביא את דברי דוד המלכים המבטאים את אהבתו העצומה למשכן והמקדש. דוד מצהיר שהקנאה בבית ה' אכלה אותו, וכי הוא נשבע להשם שלא ינוח כלל עד שימצא מקום למשכן ה'. הפרשנות כאן מתמקדת בקושי הרגשי והמחויבות המוחלטת של דוד. לפי המפרש בטקסט, דוד מוכן לוותר על צרכיו הבסיסיים ביותר, כמו שינה, כדי להגשים את שאיפתו להקים בית לה'.
זבחים נ״ד ב:ח׳ ↗הצורך בנבואה לבניית משכן ה'
״(ה) כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו״
הספרי (דברים ס״ב:א׳) מפרש את דוד המלך כמי שחיפש מקום קבוע להשראת ה' על ידי חיפוש נבואה. לפי הפירוש, דוד לא פעל מתוך רצון אישי בלבד, אלא המתין למצוא נביא שינחה אותו היכן להקים את המזבח. הוא נשבע שלא ינוח עד שימצא מקום מתאים להשראת ה' בתוך אוהלו. המקור מציין כי התהליך התממש כאשר נשלח גד הנביא לדוד, והנחה אותו להקים מזבח בגורן ארונה היבוסי. כך, בניית בית ה' בירושלים על הר המוריה, שנתפס כהמשך למשאתו של דוד, התבססה על הוראה נבואית מפורשת ולא רק על תכנון אנושי.
ספרי דברים ס״ב:א׳ ↗בעקבות המפרשים
חיפוש המקום למשכן
״עד אמצא מקום. עד שיודע היכן יהיה מקום מקדש (מצאתי):״
רש"י מפרש את הפסוק החמישה בתהילים כתיאור של המאמץ המעשי למצוא מקום קבוע למקדש. לפי פירושו, השבועה של דוד על כך שלא ינוח עד שימצא מקום, מתייחסת לרגע שבו הוא חיפש וזיהה את המיקום המדויק שבו יוקם בית ה'. ההסבר מתמקד בפרשנות מוגמרת של המציאה, ואינו מציע ספקות או חלופות אחרות. רש"י רואה בחיפוש הזה פעולה שהסתיימה במיקום המקדש, ומשתמש בטקסט המקראי כדי להדגים את המחויבות של דוד למציאת משכן קבוע לעם ישראל.
רש״י על תהילים 132:5:1 ↗הבטחת הצאצאים והקשר עם הַשֵּׁם
״ועדותי זו אלמדם. זו אשר אלמדם:״
רש"י מפרש את הפסוק השנים עשר כהבטחה המיועדת לצאצאיו של דוד. לפי פירושו, התנאי של ה' אינו רק לגבי דוד עצמו, אלא הוא כולל את המשכיות השושלת וקיום הברית עם הדורות הבאים. הפרשן מתמקד בכך שהברית וההתחייבות של ה' נמשכות אל הזרע, ובכך מדגיש את החשיבות של קיום המצוות והשבועות בתוך המשפחה והעם לאורך הדורות.
רש״י על תהילים 132:12:1 ↗השבועה של דוד למצוא משכן
״משכנות. כי יהיו שלש בתים:״
הפסוק מדבר על השבועה שנתן דוד להקים מקום קבוע לארון הברית. הרד"ק מסביר שהכוונה היא למצוא שלושה בתים שונים עבור הקדושה. הפירוש מתמקד בחיפוש המעשי של דוד אחר מקום ראוי וקבוע לבור ההיתר, ולא רק בבניית מבנה פיזי, אלא בהתאמת המעון הרוחני של השכינה.
רד״ק על תהילים 132:5:1 ↗הבחירה בציון והבטחת השכינה
״כי בחר ה' בציון. אמר דוד עתה ידעתי כי בחר ה' בציון שלכדתי אני כי בעיר ציון נגלה כבוד שכינה ואוה אותה האל למושב לו,״
המזמור מתמקד בזיכרון המעשים של דוד והשבועה שהביע לגבי מקום משכנו של ה'. הרד"ק מסביר כי דוד הבין שהאל בחר בציון באופן מיוחד. הוא מפרש שהאל בחר בעיר זו כדי שיוכל להגנה בה, וכבוד השכינה נגלה בה ויוכל להשכין בה את משכנו הקבוע. על פי פירוש זה, הבחירה בציון אינה מקרית אלא נועדה ליצור מנוח קבוע ולא נדוד. הרד"ק מדגיש שהאל רצה שהשכינה לא תעבור ממקום למקום כפי שהיה קודם לכן, אלא תתיישב בבסיס קבוע בעיר דוד.
רד״ק על תהילים 132:13:1 ↗