שיר המעלות. ממעמקים קראתי לך, ה'.
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃תהילים · פרק קל׳
קריאה מהמעמקים וציפייה לגאולה
תפילה מתוך מצוקה על סליחה וגאולה עבור ישראל
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קל׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה מהמעמקים
אדוני, שמע את קולי. שיהיו אוזניך קשובות לקול תחנוני.
אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃אם ה' תשמור על העוונות, אדוני, מי יעמוד?
אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃כי אצלך הסליחה, כדי שתירא.
כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ציפייה לגאולה
חיכיתי להשם, הנשמה שלי מחכה לו, וחיכיתי לדברו.
קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃הנשמה שלי מחכה לאדון, כמו ששומרים את הבוקר, שומרים את הבוקר.
נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ישראל יחכה להשם, כי עם השם יש חסד, ויש אצלו הרבה גאולה.
יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃והוא יפדה את ישראל מכל העוונות שלו.
וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה מהמעמקים
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה׃
אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃
אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃
ציפייה לגאולה
קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃
נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃
יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃
וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שיר תהילה המתאר את הזעקה של האדם מתוך עומק הקושי, את הביטחון במידת הרחמים של הַשֵּׁם ואת התקווה לישועה.
קריאה מהמעמקים
תהילים מפרסם תפילה נוגעת לב ממעמקי המצוקה. הדובר פונה אל ה' בבקשת שמיעה לתחנונים. הוא מודה כי ללא סליחת ה' לא יוכל איש לעמוד בטענות העוונות, ומדגיש שהסליחה קיימת כדי לעורר יראת כבוד.
ציפייה לגאולה
מזמור זה מבטא את הכאב והציפייה העמוקה של הנפש להשם. המשורר מתאר המתנה דרוכה כמו המתנה לאור הבוקר, ומקווה שעם ישראל יזכה לגאולה מלאה מכל עוונותיו בזכות החסד הגדול של אלוהים.
הפסוקים מסתיימים בקיווט ובתקווה לגאולה מלאה לכל עם ישראל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
עשרים וארבע ברכות ביום
״וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, ״אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי״, ״אֶשָּׂא עֵינַי״
במסכת תענית מוסבר כי על אדם לומר עשרים וארבע ברכות בכל יום. שמונה עשר מהן נאמרות בכל יום, אך מתווספות עוד שש ברכות מיוחדות. הברכות הללו הן זכרונות ותקיעות בשופר. הטקסט מפרט חלק מהברכות הללו, ביניהן קריאה להשם ממעמקי הצרה, הרמת עיניים אל ההרים, וקריאה מהמעמקים. מובאת גם תפילה לעני המצפה לרחמים. הגישה כאן היא שהברכות הללו משלבות בין זכירת אירועים היסטוריים לבין תפילה אישית ויומיומית.
תענית ט״ו א:ז׳ ↗התפילה מתוך המצוקה
״תַּקִּיפֵי דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל כְּגוֹן רַבִּי יוֹנָה אֲבוּהּ דְּרַבִּי מָנִי, כִּי הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, הֲוָה עָיֵיל לְבֵיתֵיהּ וַאֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי גּוּאַלְקִי, וְאֵיזִיל וְאַיְיתֵי לִי״
המשנה במסכת תענית מספרת על רבי יונה, שהיה אחד מגדולי ישראל. כשהעולם היה זקוק למטר, הוא היה נדרש להופיע בציבור. הסיפור מתאר כיצד הוא הלך לביתו וביקש כסף כדי לקנות בשר למעבר השנה. כשהוא יצא אל העולם, הוא נכנס למקום עמוק ומוסתר, כספק המסתתר בשק, בדומה למי שמבקש רחמים מתוך צניעות ומצוקה. התלמוד מקשר את מצבו של רבי יונה לפסוק "ממעמקים קראתיך ה'". הוא היה נמצא במקום עמוק ומוסר, כמי שמתפלל מתוך עוני ומחפש רחמים, וזכה שהגשמים ירדו. הגישה כאן מדגישה שגם מתוך המקומות הכי נמוכים והחשוכים, המצוקה הגדולה ביותר, הקריאה לאלוהים יכולה להביא לשינוי ולגאולה.
תענית כ״ג ב:י׳ ↗בעקבות המפרשים
ביטחון ויראה
״למען תורא. על זאת שלא יהא אדם בטוח על סליחת אחר:״
רש"י מפרש את הפסוק הרביעי בתהילים, העוסק בסליחה, ומסביר כי בגלל כך שהקדוש ברוך הוא סולח לאדם, אין על האדם להיות בטוח מדי בזה שחטא ולקוות לסליחה מובטחת ללא יראת שמיים. לפי גישה זו, הסליחה אינה יוצרת חופש פעולה מקל, אלא מחייבת את האדם לעבוד את ה' מתוך יראה. הפירוש מתמקד בזה שזכות הסליחה אינה אמורה להוביל לביטחון עצמי מופרז של החוטא, אלא להזדמנות לתשובה אמיתית. רש"י מדגיש שהסדר הנכון הוא שהאדם ידע שיש סליחה, אך ימשיך לחשוש מעוון כדי לא להישען על הנס בלבד.
רש״י על תהילים 130:4:2 ↗המתנה לגאולה
״נפשי לה' משומרים לבקר. הריני מן המצפים לגאולה:״
רש"י מפרש את הפסוק הששי בתהילים ומסביר כי השומרים על נפשם ומתפללים להשם, הם אלו המצפים לבוא הגאולה. הוא רואה בציפייה זו מעשה אקטיבי של שמירה על האמונה גם בתוך המצוקה. הפרשנות מתמקדת בכוחה של התפילה וההמתנה. לפי רש"י, הציפייה אינה סתם המתנה פסיבית, אלא מצב של דבקות בהשם ובביטחון שיבוא ישועה.
רש״י על תהילים 130:6:1 ↗הקשבה מלאה
״אזניך קשובות. בשקל שכולם שכולות:״
הרד״ק (רבי דוד קמחי) מתייחס למעמד שבו האדם פונה אל הַשֵּׁם בתפילה. הוא מסביר שהביטוי "אזניך קשובות" במזמור הזה, אינו מדבר רק על שמיעה רגילה, אלא על שמיעה של הקשבה עמוקה ושימת לב מלאה מצד הבורא. הוא מדגיש שכל המילים והתחינות נכנסות בבת אחת לתוך שמיעה מוחלטת. לפי גישת הרד״ק, המילה "שכולות" מרמזת על כך שהשמיעה היא כה שלמה, שהיא כוללת וסוגרת את כל צרכי המתפלל, בדומה למילה שכולה, שמשמעותה מקיפה את הכל.
רד״ק על תהילים 130:2:1 ↗המתנה והציפייה לגאולה
״נפשי הומה לה'. בלילה להיותה מאותם האנשים השומרים לבקר כלומר שקמים באשמורת הבקר להתפלל: ואמר שומרים לבקר. פעם אחרת כלומר שמנהגם להיות שומרים וערים בכל״
בתהילים קל, ו, מצאנו פרשנות של הרד"ק המקשרת את מצב הנפש המשתוקקת לה' למצב של שומר בוקר. הוא מסביר את הביטוי "שומרים לבקר" בשתי דרכים: ראשית, כמתאר אנשים שקמים בשעות המוקדמות של הלילה כדי להתפלל, וsecondly, כמתאר אנשים שהרגילם להיות ערים ודרוכים בכל בוקר כדי לפנות אל אלוהים. הרד"ק מוסיף כי מזמור זה מייצג את המצב הרוחני של כל אדם חסיד הנמצא בגלות. לפי גישה זו, התהילים אינם רק תפילה אישית, אלא ביטוי של כל עם ישראל הממתין בציפייה ובתקווה לישועה ולקדושה.
רד״ק על תהילים 130:6:1 ↗