שיר המעלות: מי שסומך על הַשֵׁם, יציב כמו הר ציון, הוא לא יזוז לעולם וישכון תמיד.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃תהילים · פרק קכה׳
ביטחון בהשם ובצדק
ההשוואה בין אלו המבטחים בהשם לבין מצב הרשעים, והתפילה למען צדיקי ה'.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קכה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
ביטחון בהשם ובצדק
כמו ההרים שמקיפים את ירושלים, כך הַשֵׁם מקיף את עמו, מעכשיו ועד עולם.
יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃כי מטה הרשעים לא ייח rest על חלקם של הצדיקים, כדי שהצדיקים לא יתעייפו מלעשות רע.
כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם׃על המילים
המשמעות המקורית היא שהרשעים לא יוכלו להחזיק בשלטון ארוך מדי על הצדיקים.
הַשֵׁם יגמול טוב לטובים ולמי שהולכים ביושר בלבם.
הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם׃ה–ה
הבטחת השם וגזר דין הרשעים
והַמַּטּוֹת הַמִּתְנוֹדְדִים, הַשּׁם יוֹלִיךְ אֶת פּוֹעֲלֵי הָעָוֶן לְכִבְשָׁתָם. שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.
וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת־פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
ביטחון בהשם ובצדק
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃
יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם׃
הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם׃
ה–ה
הבטחת השם וגזר דין הרשעים
וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת־פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילה המבטאת את היציבות של המאמינים ואת הדין שיבוא על הרשעים.
פסוקים א–ד
ביטחון בהשם ובצדק
תהילים מPsalm 125 מתאר את הביטחון של הנאמנים להשם כחוסן של הר ציון. הפסוקים מדגישים את ההגנה האלוהית המקיפה את העם כמו ההרים סביב ירושלים, ומבטיחים שהרשעים לא ישתלטו על הצדיקים. בסוף, הוקרה לכך שהשם יגמול טוב לאנשים הטובים והישרים.
פסוקים ה–ה
הבטחת השם וגזר דין הרשעים
הפסוק מתאר את הגורל של העושים רע, אשר ינועו ויתנודדו בדרכם לאבד, בעוד שהשם מוליך אותם אל מוות. בסוף הפסוק מופיעה ברכת שלום עבור עם ישראל, המדגישה את ההבדל בין צדקת הבוטלים את המצפון לבין הקהילה הנאמנה.
הפסוקים מסתיימים בבקשת טוב למצדיקים ובידו של השם לעצור את נתיב הרשעים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
ההגנה האלוהית סביב עמו
״מהו ויסב? שהקיפן הקדוש ברוך הוא, כשם שהוא אומר (זכריה ב, ט): ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וכגון רועה, שהיה רועה צאנו״
בפרשנות שמות רבה על הפסוק "וַיִּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם", מוסבר כי הקדוש ברוק הוא כמו רועה שמקיף את צאנו כדי להגן עליהם מפני זאבים. כך גם ה׳ סובב את ישראל כדי להגן עליהם מן האויבים, כפי שקרה בזמן יציאת מצרים מול עמלק, מואב ואדום, וכן בעתיד לבוא. המדרש משתמש בפרשת ירושלים (תהלים קכה, ב) כדי להוכיח שההגנה הזאת היא מלאכת ה׳ שסוגרת על עמו מכל עבר. רבותינו מוסיפים כי ההגנה הזאת היא כל כך מוחלטת, עד שאפילו עני בישראל לא ירגיש רע או יאכל רע, כי ה׳ מקיף את כולם בטובו.
שמות רבה כ׳:י״ח ↗הביטחון בעת רעדודי הארץ
״ותאכל ארץ ויבולה, זו ארץ ישראל, ותלהט מוסדי הרים, זו ירושלם כענין שנאמר (תהלים קכה ב) ירושלם הרים סביב לה.״
הפרשנות מתוך ספרי דברים מפרשת את הדימוי של ההרים הבוערים בתוך ירושלים. לפי הספרי, האש המכה במוסדי ההרים מתייחסת לעיר ירושלים עצמה, שהיא מוקפת בהרים. זהו דימוי למצב שבו האיום מגיע מהסביבה הקרובה ביותר המקיפה את העיר. הפירוש מתמקד בחיבור הגיאוגרפי שבין ירושלים להרי סביבתה. כאשר מופיע דימוי של אש או הרס, הכוונה היא למתקפה על המבנה העיקרי של ירושלים. הפרשנות הזו מציגה את ההרים לא רק כסביבה, אלא כחלק בלתי נפרד מהמרחב המופקע בעת צרה.
ספרי דברים ש״כ:י״ב ↗בעקבות המפרשים
ביטחון איתן כהר ציון
״שיר המעלות הבוטחים בה'. לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט כי כאשר ירושלים הרים סביב לה כן הקב"ה סביב לעמו:״
תהילים קכ״ה הוא שיר המעלות המתאר את הביטחון המוחלט של העם בבורא. הפסוק הראשון משווה את הבוטחים בהשם להר ציון, שאינו זז ואינו קורס. הכוונה היא שהאמונה מעניקה יציבות פנימית שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות משתנות. רש"י מפרש את הדימוי הזה ומסביר שההשגחה של ה' מקיפה את עמו בדיוק כפי שההרים מקיפים את ירושלים. כפי שההרים הגבוהים מסביב לעיר מגנים עליה, כך ה' שומר על בני ישראל ומגן עליהם מכל עבר.
רש״י על תהילים 125:1:1 ↗הביטחון של הצדיקים והגנה מהרשעים
״כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. (כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים) למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה:״
תהלים קכ״ה מתאר את המצב של מי שבוטח בהשם. הוא משווה את הצדיקים להרים, שעומדים יציבים ולא זזים. התהלים מדגיש שהשם שומר על עמו כמו שהרים מקיפים את ירושלים, ושהוא לא יאפשר לשלטון הרשעים להשתלט על חיי הצדיקים. רש״י מפרש את הפסוק השלישי ומסביר שהרשעים לא יוכלו להשתלט על הצדיקים כדי שהצדיקים לא ייאלצו לעבור על איסור גזל או לקחת דברים שלא מגיעים להם. לפי רש״י, ההגנה של השם היא גם כדי לשמור על יושרם וטהרתם של הצדיקים.
רש״י על תהילים 125:3:1 ↗כְּהַר צִיּוֹן שֶׁלֹּא יֶמּוֹט לְעֹלָם וְלֶעֹלָמִים, כָּךְ הַנֶּאֱמָנִים לַה' לֹא יִרְעֲשׁוּ.
״לא ימוט. כמו הר ציון שלא ימוט כי לעולם ישב בשוב הגלות לא ימוט ולא יחרב לעולם אלא לעולם ישב: ופי' ישב. יעמוד לעולם ויהיה״
עַל עֹלֵי צִיּוֹן הַמּוֹשָׂבִים בְּדִבְרָתוֹ. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא יִתֵּן בַּלְעוּם לַצַּדִּיקִים בְּאַלְשַׁדֵּי רְשָׁעִים. הַנִּשְׁאָרִים בְּיִרְאַת ה' כְּמוֹ הַר צִיּוֹן שֶׁלֹּא יִמּוֹט, כִּי לְעוֹלָם יֵשֵׁב. לוּלֵא הַשְׂתּוֹם הָיָה לָנוּ הַגָּלוּת, וְלֹא יִמּוֹט וְלֹא יִחָרֵב לְעוֹלָם אֶלָּא לְעוֹלָם יֵשֵׁב. יֵשֵׁב כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב קַיָּם נֶצַח, וְכֵן אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב.
רד״ק על תהילים 125:1:1 ↗ביטחון הצדיקים ועמידותם
״כי. כמו שכתוב והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כי הרשעים כולם בין מישראל בין משאר הגוים וירושלים שהיא גורל הצדיקים לא ינוח בה שבט הרשע״
תהילים קכ״ה מבטא את הביטחון המוחלט של השם בעם ישראל ובצדיקים. הפסוקים משתמשים בדימוי של הרים המקיפים את ירושלים כדי להראות שההגנה אלוהית היא קבועה ולא נסוגה. השיר מדגיש שהצדק והאמת הם הבסיס ליציבות העם. הרד״ק בתפרשתו לפסוק השלישי מסביר כי השבט או המקל של הרשעים לא יוכל להשתלט על ירושלים. הוא מציין שהרשעים, בין אם הם מתוך ישראל ובין אם הם מהגויים, אינם יכולים להשכין שלטון קבוע ובלתי ניתן לערעור על קדושת העם. לפי רד״ק, הכוח של הרשע הוא זמני ואינו יכול להחזיק מעמד מול השגחת השם.
רד״ק על תהילים 125:3:1 ↗