שיר למעלה, הרמתי את עיניי אליך, יושב בשמים.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃תהילים · פרק קכג׳
תפילה לחסד ה'
מבט אל רחמי ה' מול חרפת העמים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קכג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תפילה לחסד ה'
הנה, כמו עיני עבדים לַיד אדונם, כמו עיני שפחה לַיד גברתה, כך עינינו אל הַשֵּׁם אלוהינו, עד שיחננו.
הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ׃חננו הַשֵּׁם, חננו, כי מלאנו בבוז.
חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃רבה שביעה לנשמתנו מהלעג של הזלזלים ומהבוז של הגאוותנים.
רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תפילה לחסד ה'
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃
הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ׃
חָנֵּ֣נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃
רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים קכג הוא שיר תחינה המתאר את המבט המופנה אל ה' בשעת בושה וביזוי מצד השונאים.
פסוקים א–ד
תפילה לחסד ה'
תהלים קכג הוא שיר תחינה ומרגוע. המשורר מביט אל ה' ומבקש רחמים. הוא משווה את המבט של העם אל אדונם למבט של עבדים ואדונית המצפה לחסד. התפילה מבקשת עזרה מפני הלעג והבוז הכבד שסובלים ממנה בני ישראל מצד הגאים.
הפסוקים מבטאים את התלות המוחלטת בחסד האל מול לעג הסובבים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמְּרוֹמְמוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְרָכַת הַשָּׁמַיִם
״דבר אחר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הדא הוא דכתיב (שם לג, טז): הוא מרומים ישכון. הדא הוא דכתיב (ש"א ב, ח): מקים מעפר״
בְּפֶרֶק זֶה בְּשֶׁמוֹת רַבָּה, הַמְפַרֵשׁ מַקְשִׁיר בֵּין הַבְּרָכָה לַשָּׁמַיִם וְלַהַעֲלָאָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַמַּסּוֹרֶת מְסַבֶּלֶת כִּי הַשֵּׁם הִמְרוֹמֵם אֶת עַמּוֹ, מִמַּצָּב שֶׁל עֲפָר וְטִיט בְּמִצְרַיִם, וְהוֹצִיאוֹ בְּקוֹמָה זְקֻפָּה וְגְבֹהָה. הַמַּפרֵשׁ מַבְשִׁיר עַל הַבְּרָכָה הַמְתּוּעֶרֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם הֶעֱדִישׁ לָהֶם טוּב גָּדוֹל וּמַעֲדֵנֵי גַן עֵדֶן בְּעוֹדָם בָּאָרֶץ. הַמְפַסֵּר מַרְעֶה דִּבְרִים עַל הַמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ וְהַכִּסֵּא, וְעַל הַקֶּשֶׁר הַמְּחֻבָּר לְכָל הָעוֹלָם – מֵהַמַּלְאָכִים וְעַד הַמְּלָכִים בָּאָרֶץ. כֻּלָּם מְחַלְּקִים אֶת הַכָּבוֹד לַבּוֹרֵא בְּמַעֲגַל שֶׁל בְּרָכָה שֶׁמִּתְחַל בַּשָּׁמַיִם וְנִגְמָר בְּכוֹס הַיְשׁוּעוֹת שֶׁל דָּוִד. הַמַּסּוּרֶת מְבִיאָה גַם מָשָׁל עַל חֲסִידָה שֶׁיּוֹלֶדֶת בָּעָפָר, לְשֶׁדְּכַר הַמַּעֲמָד הַנִּחְלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּתְּקִיפָה וְהַמְּרוֹמְמוּת שֶׁלּוֹ.
שמות רבה כ״ה:ח׳ ↗כוחה של אחדות ישראל
״יחד שבטי ישראל, כשהם עשוים אגודה אחת ולא כשהם עשוים אגודות אגודות, וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה.״
בספרי על פסוק זה, מובא משל רבי שמעון בן יוחאי המסביר את חשיבות האחדות. האיש שקשר שתי ספינות יחד ובנה עליהן מבנה, יכול להחזיק במבנה כל עוד הספינות קשורות. ברגע שהן מתפרדות, המבנה קורס. כך גם עם עם ישראל: כשהם מאוחדים כקובץ אחד, הם בונים עליות בשמים. הפרשנות מסבירה שהאחדות משפיעה על עצם נוכחות האל בעולם. כשהעם מאוחד ועושה את רצונו, השם נראה גדול ונעים. לעומת זאת, כשהעם מפוזר ואינו מאוים, נדמה שהשם כביכול נמצא בבסיס ארץ ואינו נראה בבחינת עליות בשמים. לפי גישה זו, מצב האחדות של עם ישראל הוא התנאי לקשר הרוחני הגבוה.
ספרי דברים שמ״ו:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
מבט אל מעבר לבוז
״שיר וגו' היושבי. יו"ד יתירה:״
תהילים קכג הוא מזמור של תפילה ונועם, המבטא את ההתבוננות של העם בבורא מתוך מצוקה. המזמור מתאר מצב שבו ה eyes של המאמין מופנות כלפי מעלה, אל ה–ה–שם, בדוটা של עבדה המביטה בשרת אדוניה. המזמור מבטא את התלות המוחלטת בבורא אל מול זלזול וביזיון מצד סביבה חיצונית. רש"י על הפסוק הראשון מסביר כי המזמור פונה לאלו היושבים בשמים, כביכול כהתבוננות רוחנית המנתקת את המאמין מהמציאות המעיקה. הוא מתמקד בקשר הישיר בין העבדים לאדוניהם, שם העין המביטה היא עדות לצורך ברחמים ובהגנה אל מול הבוז והלעג שסובלים צדיקים.
רש״י על תהילים 123:1:1 ↗מבט אל מעבר למילים
״לגאיונים. כתיב חד וקרינן תרין:״
בתהילים הקטן הזה אנו מוצאים תפילה של אדם המפנה את עיניו אל ה’שם, בבקשה לרחמים. הפסוקים מתארים מצב של תלות מוחלטת וצורך בסיוע אל מול שנאה וביזיון מצד אחרים. רש’י, בפרשנותו על הפסוק הרביעי, מציין הבחנה מעניינת בכתיבה. הוא מסביר שהמילה כתובה בצורה אחת אך קריאה בצורה אחרת, דבר המדגיש את העומק המובנה בטקסט המקורי.
רש״י על תהילים 123:4:3 ↗אליך נשאתי עיני, יושבי השמים.
״נשאתי. כשידבר על לשון בני הגלות פעם ידבר לשון יחיד דרך כלל ופעם דרך לשון רבים:״
אליך נשאתי עיני, יושבי בשמים.
רד״ק על תהילים 123:1:1 ↗תפילה על חסד אל מול בזיון
״חננו. הכפל לחזק הבקשה כי רב זמן ארוך שבענו בוז הגלות:״
תהילים קכג הוא מזמור של תחינה וביטוי לצורך עמוק ברחמים. הפסוקים מתארים אדם המביט אל ה”שמים, בדוות אחרי מבט של עבדים המצפים למורשה אדוניהם. התפילה מבקשת מה”שם חסד, מתוך תחושת שפלות וצורך בשינוי המציאות המדכאת. הרד"ק מסביר שהחזרה על הבקשה "חננו, חננו" נועדה לחזק את התפילה. לדעתו, הכפילות מגיעה מתוך תחושת דחיפות, כיוון שהגלות והבזיון נמשכים זמן רב מאוד, והעמדת הבקשה שוב ושוב מראה כמה קשה לעמוד בבוז הממושך.
רד״ק על תהילים 123:3:1 ↗