שיר המעלות לדוד. שמחתי כשמי שאמרו לי: בואו נלך אל בית ה׳.
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃תהילים · פרק קכב׳
שמחת העלייה לירושלים ותפילה לשלום העיר
שיר של שמחה בעלייה למקדש, בקשה לשלום בתוך העיר ודרישה לטובה עבור בית ה'.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קכב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שמחת העלייה לירושלים
רגלינו עמדו כבר בתוך שערי ירושלים.
עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ירושלים הבנויה כמו עיר שחוברו בנייתה יחד.
יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃שם עולים השבטים, שבטי ה׳, כדי להעיד עבור ישראל ולהודות לשם ה׳.
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃תפילה לשלום ירושלים
כי שם יושבים הכיסאות של המשפט, הכיסאות של בית דוד.
כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃תתפללו לשלום ירושלים, שאוהביה יזכו לשלווה.
שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃שיהיה שלום בתוך העוצמה שלך, ושלווה בתוך הארמונות שלך.
יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃בגלל אחי וגם חבריי, אדבר עכשיו על השלום שלך.
לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃תְּפִלָּה לְטוֹב הַעִיר וּלְבֵית הַשֵּׁם
כְּדֵי שֶׁתְּהֵא טוֹב לָךְ, בִּגְלַל בֵּית הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ.
לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שמחת העלייה לירושלים
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃
עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃
יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃
תפילה לשלום ירושלים
כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃
שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃
יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃
תְּפִלָּה לְטוֹב הַעִיר וּלְבֵית הַשֵּׁם
לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים קכב מציג את השמחה של העולים לירושלאים ואת התפילה לשלום בתוך העיר והמקדש.
שמחת העלייה לירושלים
שיר המעלות של דוד המתאר את השמחה הגדולה בבואם של בני ישראל לירושלים. השיר מדגיש את אחדות העיר המחוברת היטב ואת התפקיד של שבטי ישראל לעלות לשם ה׳ כדי להודות לו ולהעיד על מעלתו בבית המקדש.
תפילה לשלום ירושלים
תהילה המבקשת את שלום ירושלים. הפסוקים מדגישים את חשיבות המשפט בבית דוד ואת הקשר שבין אהבת העיר לשלומה. המתפלל מבקש שלום עבור הארמונות והעוצמה של ירושלים, ומציין שהוא עושה זאת למען אחיו וחבריו.
תְּפִלָּה לְטוֹב הַעִיר וּלְבֵית הַשֵּׁם
הַפֶּסוּק הַזֶּה מְבַטֵּא אֶת הַשִּׁבַח וְהַתְּפִלָּה לְטֹבַת יְרוּשָׁלַם. הַדּוֹרֵשׁ מְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוֹב שֶׁיִּקְרֶה לָעִיר, וְזֶה נוֹבֵט מִמְּקוֹם הַתַּפְקִיד הַדִּינִי וְהַמִּקְדָּשִׁי שֶׁל בֵּית הַשֵּׁם, אֲשֶׁר הוּא מֶרְכַּז הַחַיִּים הָעַםִיִים.
הפסוקים מסתיימים בתפילה לטובת העיר ובית ה'.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השמחה בעלייה לירושלים
״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ (ויקרא כד, י), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, בִּזְכוּת יַעֲרֹךְ תִּנָּצְלוּ מִן (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל.״
הפרשנות בויקרא רבה מתמקדת בחיבור שבין המצוות בבית המקדש לבין הזכויות של עם ישראל. רבי אלעזר בן שמעע מתקשר בין המצווה להכין את המזבח מחוץ לפרכת לבין ההבטחה בישעיהו, לפיה בזכות ה"עריכה" הקדומה, עם ישראל יזכה להינצל מן האויב. רב חנין מוסיף שהמצווה להעלות נר תמיד מעניקה לנו את היכולת לקבל את פני מלך המשיח, ומביא הוכחה מהתהלים על הצמחת הקרן לדוד כתוצאה מעריכת הנר. הפרשנות מראה כי פעולות גופניות בבית המקדש, כמו עריכת המזבח או הדלקת הנר, אינן רק טקסים, אלא מקור לכוח רוחני וגאולי. לפי גישה זו, הקפדה על המצוות הפיזיות היא זו שיוצרת את הכנות למפגש עם השכינה ועם המשיח.
ויקרא רבה ל״א:י״א ↗המשמעות של שיר למעלות
״ואומר (תהלים קכא א) שיר למעלות למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא רבי עקיבא אומר שיר למעלה אין כתוב כאן אלא שיר למעלות״
בספרי דברים מפורש הפירוש למילים "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת". ישנן גישות שונות לגבי מספר המעלות הקיימות בטקסט. רבי עקיבא טוען שישנן שלושים מעלות, כאשר כל אחת מהן גבוהה מקודמתה. ישנם אחרים שאומרים שישנן ששים מעלות, ויש המפרשים כי המילה "לַמַּעֲלוֹת" מציינת שהמעלות עצמן מופיעות זו מעל זו. הפרשנות מסתיימת בדימוי לצדיקים. לפי התלמוד, הצדיקים דומים לכוכבים בשני אופנים. ראשית, בין הכוכבים אין שנאה, קנאה או תחרות, וכך גם בין הצדיקים. שנית, כפי שלא ניתן להבחין בהבדל בין אורם של כוכבים שונים, כך גם אורם של הצדיקים נראה כזהה ומאוחד.
ספרי דברים מ״ז:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
שִׂמְחַת הַעֲלִיָּה לִירוּשָׁלַם
״עומדות היו רגלינו. במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהן בתורה:״
מִזְמוֹר הַשִּׁירָה הַזֶּה מְתָאֵר אֶת הַהִתְרגְּשׁוּת הָעֲצוּמָה שֶׁל הַמַּעֲלֶה הַשּׁוֹב לִירוּשָׁלַם. הַמְּזַמֵּר מְבַטֵּא אֶת הַשִּׂמְחָה הַקְּבוּעָה בְּמַבָּט עַל הָעִיר הַמְּאֻחֶדֶת, שֶׁבָּהּ כָּל הַשְּׁעָרִים מְחַבְּרִים אֶת הָעָם אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַמִּדּוֹת הַנְּכוֹנוֹת. רַשִׁי מְסַבֵּל בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל הַשְּׁעָרִים, כִּי הַשְּׁעָרִים שֶׁבְּירוּשָׁלַם הֵם הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה. הַסְּבָרָה זוֹ מְקַשֶּׁרֶת אֶת הַמִּבְנֶה הַחִיצוֹנִי שֶׁל הָעִיר אֶל הַמְּהוּת הָרוּחָנִית שֶׁל הָעָם.
רש״י על תהילים 122:2:1 ↗שִׂמְחָה בְּעֶלְיוֹן הַבָּיִת וּבִשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם
״שאלו שלום ירושלים. ואמרו לה ישליו אהביך ויהי שלום בחילך:״
הַמִּזְמוֹר מְבַטֵּא אֶת הַשִּׂמְחָה הָעֲמוּקָה שֶׁל הַמַּעֲלֶה הַתּוֹרָה בְּעֵת הַגִּיעַת לְיְרוּשָׁלַיִם. הַדָּבָר אֵינוֹ רַק עַל הַקִיּוּם הַגְּאוֹגְרָפִי, אֶלָּא עַל הַקְּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹכֶנֶת הַשְּׁכִינָה. רַשִׁי מְסַבֵּל אֶת הַפֶּסַח הַקָּרוֹב בְּמִשְׁאָה חַדָּה: עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם לַעֲמִים אֲהוּבַיִם וּלְכָל כּוֹחוֹת הָעִיר. הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מְבַקֶּשֶׁת שֶׁהַשָּׁלוֹם יִהְיֶה מְפוּסָּע בְּכָל כּוֹחַ וּבְכָל מַעֲצָמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
רש״י על תהילים 122:6:1 ↗השמחה בעלייה לירושלים
״עומדות. העולם הראשונים היו עומדים בשערים ומצפים הבאים אחריהם:״
תהילים קכב הוא שיר על אהבת ירושלים והשמחה שבעלייתה אל עיר המלך. השיר מתאר את הרגע שבו המעלים אל העיר רואים את החומות והשערים, ומרגישים את האחדות של כל העם שנאסף יחד למקדש. הרד"ק מפרש את הפסוק השני ומסביר שהעיר הייתה מוקפת בשערים. לפי דבריו, הדורות הראשונים היו עומדים בשערים אלו ומחכים בקוצר רוח לבואים הבאים אחריהם. הוא מדגיש את ההמתנה והציפייה של הדורות הקודמים למפגש עם עם ישראל במקום הקדוש.
רד״ק על תהילים 122:2:1 ↗השמחה בעיר הקודש
״וארמנותיך. הם בתי המשגב בוך העיר:״
תהלים קכב הוא שיר על השמחה בעלייה לרגל לירושלים. הפסוקים מתארים את המבנה החזק של העיר ואת האחדות של העם המקובץ בה. השיר מדגיש את השלום והביטחון שקיימים בתוך החומות ובמבנים המבוצרים. הרד"ק, בפירושו על הפסוק השביעי, מסביר כי הכוונה למבנים המוגנים והחזקים בעיר. הוא מפרש את המילה "ארמונות" כבתי משפט או מבנים המשרתים את הביטחון והסדר של העיר. לפי גישה זו, העיר אינה רק מקום רוחני, אלא מרכז של עוצמה ומבנה חברתי יציב.
רד״ק על תהילים 122:7:2 ↗