שיר המעלות. קראתי להשם מתוך צרה, והוא ענה לי.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃תהילים · פרק קכ׳
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: בַּצָּרָה קָרָאתִי לַיהוָה וַיַּעֲנֵנִי. יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר וּמִלָּשׁוֹן רְמִיָּה.
שִׁיר הַמַּעֲלֹת: 1: אֶל־יְהוָה בַּצָּרָה קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. 2: יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. 3: מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה? 4: חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. 5: אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אֹהְלֵי קֵדָר. 6: רַבַּת שָׁכְנָה לָהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנְאֵי שָׁלוֹם. 7: אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קכ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תפילה מהצרה
השם הציל את הנפש שלי מפי שקר ומלשון מרמה.
יְֽהוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃מה ייתן לך, ומה יוסיף לך לשון מרמה?
מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃חצי גבורים חדים, עם גחלי רתמים.
חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃ה–ז
זעקת הזר בתוך המלחמה
אי לי, כי אני גר במשלח ושוכנת עם אוהלי קדר.
אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃נפשי שונאת מאוד את השוכנת שם, יחד עם שונאי השלום.
רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃אני רוצה שלום, אבל כשאני מדבר, הם מתכוננים למלחמה.
אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תפילה מהצרה
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃
יְֽהוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃
ה–ז
זעקת הזר בתוך המלחמה
אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃
רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃
אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: 1: בַּצָּרָה קָרָאתִי לַיהוָה וַיעֲנֵני. 2: הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. 3: מַה יִּתֵּן לָךְ וּמַה יוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה? 4: חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. 5: אוֹיָה לִי כִּי גָרְתִּי בְּמֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אֹהְלֵי קֵדָר. 6: רַבַּת שָׁכְנָה לָהּ נַפְשִׁי, עִם שׂוֹנְאֵי שָׁלוֹם. 7: אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
פסוקים א–ד
תפילה מהצרה
המזמור מתאר זעקה לאלוהים מתוך מצוקה קשה. הדובר מודה שהשם הציל אותו מפני אנשים המשתמשים בשקר ובמרמה. הוא מתאר את הנזק של לשון הרע כחצים חדים ובוערים ששורפים ומכאיבים מאוד.
פסוקים ה–ז
זעקת הזר בתוך המלחמה
התהילים מתארים את סבלו של אדם המרגיש זר בתוך סביבה עוינת. הדובר מתאר את החיים במשלח ועמ אוהלי קדר כמרים, שכן הוא שואף לשלום בעוד שסביבתו מחפשת מלחמה וקונפליקט.
שִׁיר הַמַּעֲלֹת: 1: בַּצָּרָה קָרָאתִי לַיהוָה וַיעֲנֵני. 2: הַצִּילָה נפשי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. 3: מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה? 4: חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. 5: אוֹי לִי כִּי גָרְתִּי בְּמֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אֹהְלֵי קֵדָר. 6: רַבַּת שָׁכְנָה לָהּ נַפְשִׁי, עִם שׂוֹנְאֵי שָׁלוֹם. 7: אֲנִי שָׁלוֹם, וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שש עשר ברכות ביום
״וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, ״אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי״, ״אֶשָּׂא עֵינַי״
הגמרא במסכת תענית דנה במספר הברכות שצריך לומר בכל יום. לפי המקור, אדם צריך לומר עשר שמונה עשרה ברכות ביום, אך מוסיפים עוד שש ברכות מיוחדות. שש אלו הן זכרונות ושופרות, שהן חלק מהברכות המרכזיות של התפילה. החלק המובא כאן מפרט את שש הברכות הנוספות הללו. חלקן קשור לקריאה לה' בעת צרה, וחלקן ביטוי של תפילה וייאוש ממעמקי המצוקה. הפירוט מדגיש את החשיבות של הוספת פיוטים וזכרונות הללו כחלק מסדר היום התפילתי.
תענית ט״ו א:ז׳ ↗עוצמתו של אחיטופל
״אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים״
במדרש זה, המובא בתלמוד הירושלמי (מסכת סנהדרי מלמד), מתוארת גבורתו המיוחדת של אחיטופל בתורה. המדרש מציג חישוב מספרי המראה כיצד דוד המלך גיוס שלושים אלף בחורים, ובתרגום מילולי של הפסוק, מתווספים עוד שלושים אלף וכל פעם שלושים נוספים, עד שמספר הזקנים שהיו עם דוד ביום אחד הגיע לתשעים אלף, ללא הכללת אחיטופל. הפרשה מתארת גם את המאבק הרוחני של אחיטופל, שחיפש פתרון למצב שבו ארון הברית עמד לסבול מפגיעה בגלל הטעויות של הכהנים. המדרש מדגיש כי אחיטופל היה חכם ובעל יכולת, אך כוחו לא יכול היה למנוע את הרהיטות והקשיים שהיו בדרך, כפי שדוד עצמו נתקל בקשיים בחפירת מכרות הבית המקדש.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳:כ׳ ↗בעקבות המפרשים
תחינה מפני שקר ורעש
״משפת שקר. זרעו של הרשע שצדין את הבריות בפיהם בעלילות רשע:״
תהילים קכ belongs to the 'Songs of Ascents', a collection of prayers used by pilgrims. The psalmist cries out to הַשֵּׁם in times of distress, specifically asking for deliverance from deceptive and lying lips. The focus is on the pain caused by false words that attack the person. רש"י מפרש את הפסוק השני ומסביר שהמצוקה נובעת ממעשיהם של רשעים שמשתמשים במילים שקריות כדי להפליל ולהזיק לבריות. לפי פירושו, הדיבור השקרי הוא כלי שרת של הרע, והתפילה מבקשת הגנה מפני ההרס החברתי והאישי שנגרם על ידי שקרים וסיפורי עלילה.
רש״י על תהילים 120:2:1 ↗הזעקה מתוך הגלות
״אויה לי. אמרה כנסת ישראל כי כבר לקית בגליות רבים הרי גרתי משך עם בני יפת במלכות פרס ויון ומשך:״
תהילים קכ belongs to the Songs of Ascents, expressing the deep distress of a soul living in a foreign and hostile land. The psalmist cries out to the Lord from the midst of difficulties, feeling surrounded by those who hate peace and prefer conflict. It is a prayer for deliverance from the lies and violence of those who seek only war. רש"י, בפירושו לתהילים, מפרש את המילים "אויה לי" כזעקת כנסת ישראל. לדעתו, הדברים נאמרים על תקופת הגלות, שבה ישראל שהו תחת שלטון ממלכות פרס ויוון. רש"י מדגיש כי הגלות הייתה ארוכה ומכאיבה, וכי העם חש את קשרי השנאה של האומות סביבו.
רש״י על תהילים 120:5:1 ↗זעקה מתוך המצוקה
״ויענני. עבר במקום עתיד וכמוהו רבים:״
תהילים קכ הוא שיר של אדם הנמצא במצוקה גדולה ופונה אל הַשֵּׁם בבקשת עזרה. המשורר מתאר תחושה של מוקף בשקרים ובמילים רעות, כשהוא מרגיק את חריפות הלשון של הסובבים אותו. הוא מבקש שהשם יציל אותו מפני שפתיים שקרות ומלשון רמאית. הרדק, בפירושו לתהילים, מציין כי הפועל "ויענני" יכול להיחשב בלשון עבר למרות שמשמעותו היא בקשה לעתיד. כך מתברר שהתפילה היא על עזרה שטרם הגיעה, אך המבקש מבקש אותה מתוך ביטחון בכך שהיא תתרחש.
רד״ק על תהילים 120:1:4 ↗התמודדות עם שקרים וסביבה עוינת
״אויה. בגלות משך, כלומר שנמשכה גלותי מאד ושכנתי עם רעים עם אהלי קדר, וזכר הגלות אשר בישמעאל ולא זכר אשר באדום כי רוב גלות ישראל״
תהלים קכ belongs לשירי המעלות, והוא מבטא זעקה של אדם שנמצא בתוך מצוקה מול אנשים שמשקרים ומשנאים שלום. הדובר מתאר תחושת חנק ומרחק מעולם של אמת, כשהוא מרגיק שחייו מוקפים בנפשות רעות ובלשונות שקריות. הרד"ק, בפירושו לפסוק החמישי, מפרש את המילה "משך" כזיהוי עם בני קדר, שהם חלק מעם הישמעאלים. הוא מסביר שהדובר מרגיש את כובד הגלות והחיים לצד משפחות אלו, שנתפסו כחלק מהסביבה העוינת של ישראל בתקופות שונות. לפי הרד"ק, הכפל במילים מדגיש את המציאות המורכבת של השהות בתוך חברה שאינה שומרת על הברית.
רד״ק על תהילים 120:5:1 ↗