הַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם כָּל הָעַמּוֹת, שַׁבְּחוּ אוֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם.
הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים׃תהילים · פרק קיז׳
קריאה להלל בכל העמים
התפילה הקצרה ביותר בתהילים קוראת לכל האנושות, לכל העמים ולכל העדות, לשבח את ה’ על חסדו ונאמנותו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קיז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ב
קריאה להלל בכל העמים
כִּי חַסְדּוֹ הַשֵּׁם גָּבַר עָלֵינוּ, וֶאֱמֶת הַשֵּׁם לְעוֹלָם. הַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם.
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶֽאֱמֶת־יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ב
קריאה להלל בכל העמים
הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה כָּל־גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל־הָאֻמִּֽים׃
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶֽאֱמֶת־יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
מזמור קצר ומרגש המזמין את כל העולם כולו להודות לה’.
פסוקים א–ב
קריאה להלל בכל העמים
תהלים קז קוראת לכל אומות העולם לשבח את הַשֵּׁם. הסיבה להללה היא חסדו הגדול של הַשֵּׁם ששולט וגבר עלינו, וכן העובדה שאמיתתו נשארת לנצח. השיר מסתיים בקריאה נוספת להלל את הַשֵּׁם.
השבח מופנה לכל העמים בשל חסד ה’ ונאמנותו הנצחית.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הלל לכל העמים והאמת הנצחית
״דבר אחר: ויהי בחצי הלילה אמר דוד (תהלים עז, ז): אזכרה נגינתי בלילה. אמרה כנסת ישראל: נזכרת אני את השברים, שהיית שובר את האויבים בעבורי״
תהלים קז, א מציע קריאה להודות להשם, שכן טוב להודות לו ולקרוא בשמו. הפסוק מניע את כל האומות להלל את הבורא, כפי שמוסבר במדרש שמות רבה על ידי המעמד של חנניה, מישאל ועזריה. המדרש מציין כי כאשר חנניה ועמיתיו עמדו מול האש, הם קראו להלל את ה' מתוך ההבנה שחסדו גבר עליהם. הפרשנות במדרש שמות רבה מתמקם בפרשנות על הפסוקים שבתהלים, ומסבירה שההלל של כל האומות נובע מההתגלות האלוהית והעוצמה של מלאכי השרת, מיכאל וגבריאל. המדרש מחבר בין השבח לאומות לבין פעולות ההצלה האלוהיות לאברהם ולחנניה, ומדגיש כי האמת של ה' היא נצחית וקיימת בכל העולם.
שמות רבה י״ח:ה׳ ↗נִדְרֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הָיָה דִּבְּרוּ כְּהֹגֶן
״אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בִּנְדָרִים, שְׁלשָׁה שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כְהֹגֶן וֶהֱשִׁיבָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֹגֶן, וְאֶחָד שָׁאַל שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן וֶהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם,״
הַמִּדְרָשׁ בְּוַיקְרָא רַבָּה מְסַפֵּר עַל אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים שֶׁפָּתְחוּ בִּנְדָרִים וְדִבְּרוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם כַּוָּנָה נְכוֹנָה. שְׁלֹשָׁה מֵהֶם שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּשָׁה מֵהֶם לֹא הָיוּ מְדֻיָּקִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָנָה לָהֶם כַּשֶּׁצִּיב. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וְכַלֵּב וְשָׁאוּל שָׁאֲלוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ כְּהֹגֶן, כִּי אִלּוּ הָיָה הַמַּצָּב שׁוֹנֶה, הַנִּדָּר הָיָה נִכְשָׁל. אֲבָל אֶת הָאֶחָד שֶׁשָּׁאַל לֹא כְּהֹגֶן, הַמָּקוֹם עָנָה לוֹ שֶׁגַּם הַשְּׁאֵלָה לֹא הָיְתָה כְּהֹגֶן. וְזֶה יִפְתָּח. הוּא נִדַּר שֶׁהַיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ יִהְיֶה עֹלֶה, אֲבָל אִלּוּ יָצָא חַיָּה אַחֶרֶת, הַנִּדָּר לֹא הָיָה נכון. בְּסוֹף הַדְּרָשָׁה מֻסְבר שֶׁבִּנְדָרֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיְתָה חֹשֶׁשׁ לְהַחְיֵאת אֶת הַנִּדָּר, וְעַל כֵּן הַכְּתִיב בְּתַלְמוּד כִּי שְׁנֵיהֶם נִתְחַיְּבוּ בְּדָמֶיהָ.
ויקרא רבה ל״ז:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
אמונת ה' הנצחית
״ואמת ה' לעולם. ששמר הבטחתו שהבטיח את האבות:״
רש"י מפרש את הפסוק השני בפרק זה, ומתמקד במושג האמונות של ה'. לפי פירושו, המשמעות של "ואמת ה' לעולם" היא שהשם שומר על הבטחותיו שנתינה לאבות האומה. הטקסט מדגיש שהאמת האלוקית אינה רק עובדה מופשטת, אלא מחויבות פעולה המשתרעת על פני הדורות. הפרשן מציג גישה ממוקדת בברית, שבה אמינות השם נמדדת בעמידה בהתחייבויות ההיסטוריות. הוא אינו מציע פרשנות אלגורית, אלא מסביר את המילה "אמת" כעמידה בדעת ובמילה שנאמרה לאבות.
רש״י על תהילים 117:2:2 ↗הודיה לכל העמים על חסד ה'
״כי גבר עלינו חסדו. כלומר ואף כי אנחנו אשר גבר עלינו חסדו:״
תהילים קעז הוא מזמור קצר אך עוצמתי, המהווה קריאת הלל גלובלית. המשורר קורא לכל האומות ולכל העמים לשבח את ה' בשל רגשי הכרת הטוב על חסדו הנצחי ועל אמונתו האמיתית. המזמור מדגיש את חסד ה' שנמשך לעד ואת האמת הקיימת בבוראו. רש"י, בפירושו על פסוק ב', מסביר שהפסוק מדגיש שגם אם אנחנו זוכים לחסד ה', הרי שהחסד הוא זה שגבר עלינו. לפי הגישה הזו, המזמור אינו רק קריאה כללית, אלא הכרה בכך שהטוב של ה' הוא הכוח הדומיננטית שמשפיע על קיומנו, ומחייב אותנו להשיב לו תודה.
רש״י על תהילים 117:2:1 ↗קריאה להלל עולמית
״שבחוהו כל האמים. והוא כפל הענין במלות שונות, וזה יש לכם להללו ולשבחו:״
תהילים קעז הוא מזמור קצר וקולע המהווה קריאה גלויה לעולם כולו. המזמור מתמקד בשבח להשם דרך פנייה לאומות הרבות, ומדגיש את האהבה הנצחית והאמנה שבין הבורא לבין בני האדם. הרד"ק מפרש כי המזמור משתמש במילים שונות כדי להדגיש כפל של אותה מטרה: גם הלל וגם שבח. לפי גישת הרד"ק, הבחירה במילים נפרדות נועדה להרחיב את טווח ההלל ולעורר את כל העמים לשבח את ה'.
רד״ק על תהילים 117:1:2 ↗הקשר הנצחי בין אמת ה' לעם ישראל
״ואמת ה' לעולם. אמת שקיימת מה שאמרת וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:״
הפסוק השני בתהילים מדגיש כי חסדו של הַשֵּׁם ואמיתתו הם נצחיים וקיימים לעד. הרד״ק מסביר בפירושו שהאמת של הַשֵּׁם מתבטאת בכך שהוא עומד בבריתו. כאשר הַשֵּׁם מדבר, דבריו מתקיימים ולא ישתנו לעולם. הוא מוסיף כי הברית הזו אינה מופרדת מההיסטוריה של אבות האומה. הַשֵּׁם זוכר את הברית עם אברהם, יצחק ויעקב, וגם את הברית עם הארץ. לפי גישת הרד״ק, הזיכרון האלוהי הוא הבסיס ליציבות העולם ולעמידת הבריתות.
רד״ק על תהילים 117:2:2 ↗