אהבתי את ה׳ כי הוא שומע את קולי ותחנוני.
אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃תהילים · פרק קטז׳
תודה על תשובה ועל הישועה מהשם
שיר תודה על מענה לתפילה, על חסד השם ועל הצלה ממוות.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קטז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תודה על תשע לשמוע תפילה
כי הוא הטה אוזנו אליי, ובכל ימיי אקרא לו.
כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃חבלי מוות הקיפו אותי, וצרות השאול מצאו אותי; מצאתי צרה וייסורון.
אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃ובשם ה׳ אקרא, אנא ה׳ הצע נפשי.
וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃ה–ח
תְּהִלַּת הַצַּלָּה וְהַחֶסֶד
הַשֵּׁם רַחוּם וְצַדִּיק, אֵלֵינוּ רַחֲמָנִים.
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃הַשֵּׁם שׁוֹמֵר אֶת הַתְּמִימִים, וַאֲנִי הַשֵּׁם הוֹשִׁיעַ שֶׁלִּי.
שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃חִזְקִי, נַפְשִׁי, וְשׁוּבִי אֶל הַמְּנוּחָה שֶׁלָּכֶם, כִּי הַשֵּׁם גָּמַל עִמָּכםְ חֶסֶד.
שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃כִּי הִצַּלְתָּ אֶת נַפְשִׁי מִן הַמָּוֶת, אֶת עֵינַי מִדִּמְעָה וְאֶת רַגְלַי מִנְּפִילָה.
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃ט–יב
הודיה על תשובה וחסד
אני אלך לפני ה’ בנחלות החיים.
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃התפללתי בביטחון שאדבר, ואני עונה הרבה.
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃אמרתי בלחץ שלי שכל האדם הוא שקרן.
אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃מה אוכל להחזיר לה’ על כל הטוב שהוא עשה לי?
מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃יג–טז
הודיה על הישועה
אֶשָּׂא אֶת כּוֹס הַיְּשׁוּעוֹת וְאִקְרָא בְּשֵׁם הַשֵּׁם.
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃אֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרַי לַהַשֵּׁם לִפְנֵי כָּל עַמּוֹ.
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם הַמָּוֶת שֶׁל חֲסִידָיו.
יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃הִנְךָ הַשֵּׁם כִּי אֲנִי עַבְדְּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶן שְׁפַחְתְּךָ, שִׁחְרַרְתָּ אֶת עֲבֹדַתִי.
אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃יז–יט
התחייבות להודאה ולתשלום נדרים
אֲנִי אֶקְרַב לְךָ קָרְבַּן תּוֹדָה, וּבְשֵׁם הַשֵּׁם אֶקְרָא.
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃אֶשְׁלֵם אֶת הַנִּדְרִים שֶׁנֶּדַרְתִּי לַה', לִפְנֵי כָּל הָעָם.
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃בְּחַצְרוֹת בֵּית הַשֵּׁם, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, הַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם.
בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תודה על תשע לשמוע תפילה
אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃
כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃
אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
ה–ח
תְּהִלַּת הַצַּלָּה וְהַחֶסֶד
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃
שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃
שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
ט–יב
הודיה על תשובה וחסד
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃
אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃
יג–טז
הודיה על הישועה
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃
יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃
אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃
יז–יט
התחייבות להודאה ולתשלום נדרים
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃
בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
שיר תודה המבטא אהבה להשם על כך שהקשיב לקול התפילה ושינה את גורל המתפלל.
פסוקים א–ד
תודה על תשע לשמוע תפילה
שיר הודיה של אדם על כך שהשם שומע את תחנוניו. הדובר מתאר מצוקה קשה מאוד, הכוללת תחושת מוות וצרות קיומיות, ומתפלל שהשם יציל אותו מן הסכנה באמצעות קריאה בשמו.
פסוקים ה–ח
תְּהִלַּת הַצַּלָּה וְהַחֶסֶד
מִזְמוֹר שֶׁל הוֹדָיָה עַל חֶסֶד הַשֵּׁם. הַדּוֹבֵר מְתָאֵר אֶת הַשֵּׁם כְּרַחוּם, צַדִּיק וּשׂוֹמֵר הַתְּמִימִים. הוּא מְבַקֵּשׁ מִנַּפְשׁוֹ לָשׁוּב אֶל הַמְּנוּחָה בִּזְכֹּרֶת הַצַּלָּתוֹ מִן הַמָּוֶת, מִדִּמְעָה וּמִנְּפִילָה.
פסוקים ט–יב
הודיה על תשובה וחסד
הפסוקים מתארים אדם שחווה הצלה ומתפלל לפני ה’ בנחלות החיים. הדובר מבטא אמונה בתפילה למרות תחושת אכזבה מאנשים, ושואל כיצד יוכל להודות לה’ על כל הטוב והחסד שקיבל ממנו.
פסוקים יג–טז
הודיה על הישועה
הפסוקים מתארים אדם המודה להשם על גאולתו. הוא מבטיח לקיים את נדריו בפני כל העם ומדגיש את ערכם של חסידים בעיני הבורא. הדובר מצהיר על מחויבותו כעבד להשם, אשר שחרר אותו מעבדות וממוסר.
פסוקים יז–יט
התחייבות להודאה ולתשלום נדרים
הכותב מבטיח להקריב קורבן תודה ולהקריא בשם הַשֵּׁם את התחייבויותיו. הוא מתכוון למלא את הנדרים שער על עצמו לפני כל העם. פעולה זו תתבצע בחצרות בית הַשֵּׁם שבתוך ירושלים, תוך קריאה לשבח ולתהלת הַשֵּׁם.
המתפלל מבטיח להמשיך ולהודות להשם ולהקריב לו זבחים כחלק מנדרו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הכרת הטוב על מענה השם
״בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״וְרַב חֶסֶד״ — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: ״אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלִי״, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד כׇּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ —״
בתלמוד, במסכת ראש השנה, בית הלל מפרשים את הביטוי "ורב חסד" כתיאור של שפע חסד שאין לו סוף, כמו מטה שנוגע בשתי כפות הידיים. הפרשנות הזו מדגישה את רחמי השמים האינסופיים. דוד המלך משתמש בביטויים אלו כדי לתאר את הקשר האישי שלו עם השם. הוא מצהיר על אהבתו להשם מתוך ידיעה שהשם מקשיב לקולו, ומספר כי כיצד הוא קרא להצלה בעת צרה, וכך השם השיב לו מענה.
ראש השנה י״ז א:ב׳ ↗הקשר שבין כמות העם לביטוי האהבה
״אִי מִשּׁוּם עֶרֶב הַפֶּסַח — לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, דְּהָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לוֹמַר ״אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה׳״,״
בגמרא במסכת סוכה, מובא הניסיון להסביר מדוע בערב פסח לא נהגו להוסיף תפילות מסוימות. רב יְהוּדָה מסביר כי בימיהם של כות השלישית, לא נהגו לומר את הפסוק "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה'", וזאת בגלל שהעם היה מועט מאוד. הגישה כאן מציגה קשר בין המציאות הדמוגרפית לבין נוסח התפילה. לפי רב יְהודה, כשהעם קטן ומועט, הביטויים של אהבה והתמסרות מופתיים דורשים תשתית של קהילה רחבה יותר. ההסבר מתמקד במעמד של עם ישראל כקבוצה גדולה ומלוכדת.
סוכה נ״ד ב:א׳ ↗בעקבות המפרשים
הישרדות מתוך מצוקה
״חבלי מות. חבורות אויבינו המבקשים להמיתני:״
תהילים קט significantly describes a personal experience of extreme distress and divine rescue. The psalmist uses powerful imagery of death and the underworld to convey the intensity of the suffering experienced. This is a song of gratitude for being saved from a situation where the end seemed certain. רש"י מפרש את המילים "חבלי מות" כחבורת אויבים שמתכננים להרוג את המחבר. לפי פירושו, המצוקה אינה רק תחושה פנימית אלא סכנה ממשית מצד אנשים אחרים. הפרשן מדגיש את המעשה המעשי של האויבים במקום רק את המצב הרגשי.
רש״י על תהילים 116:3:1 ↗התחייבות מול כולם
״נגדה נא לכל עמו. נגד כל עמו:״
רש"י מפרש את המילים "נגד כל עמו" בפרק זה, ומסביר שהדובר מתכוון לקיים את נדרו וקשרו עם ה' מול כל העם. הכוונה היא שההתחייבות אינה רק פרטית, אלא היא נעשית בגלוי ובעיני כולם. הפרשן מדגיש את החשיבות של עמידה בברית מול הקהילה, כך שההודיה לה' אינה רק רגש פנימי אלא מעשה ציבורי המודיע על נאמנות הדובר לבוראו.
רש״י על תהילים 116:14:1 ↗חַסְדֵּי הַשֵּׁם וְעֵנוּת הַלֵּב
״חנון ה'. לפיכך הייתי קורא אליו כי הוא חנון וצדיק ומרחם:״
הַרַּדַּקְ עַל תְּהִלִּים קֶצֶת הַמִּזְמוֹר בְּסֵדֶר הַלּוֹוֶה אֶת הַתְּהִלִּה בְּהַכְרָתָה עַל חֶסֶד הָאֱלֹהִים. הוּא מְסַבֵּר כִּי הַמְּזַמֵּר קוֹרֵא אֶל הַשֵּׁם כִּי הוּא חַנּוּן, צַדִּיק וְרַחוּם, וְזֶהוּ הַבִּטָּחוֹן הַבְּעֶצֶם בִּקְרָאָה אֵלָיו. הַסִּבָּה לִקְרֹא לַהַשֵּׁם הִיא הַתְּכוּנָה הַפְּנימִית שֶׁל הַמְּזַמֵּר, שֶׁמְּבִיט בְּמַהוּתוֹת הָאֱלֹהִים הַמְּחַנְּנִים וּמְרַחֲמִים, וְזֶה הופֵךְ אֶת הַתְּפִלָּה לְמִקְרָא שֶׁל הַכְרָתָה וְתֹקֶף.
רד״ק על תהילים 116:5:1 ↗קיום הנדרים בלב פתוח
״נדרי. הנדרים שנדרתי כשהייתי בורח וגולה אם ישיבני האל יתברך לביתי אותם הנדרים אשלם עתה נגד כל עמו: וטעם נא. דבק עם אשלם לא עם״
תהילים קSix-עשרה עוסק בהכרת הטוב של המשתמש בבורא על הצלה ממות וצרה. הפסוקים מתמקדים במי שחווה קושי גדול וקיים הבטחות שנתן להשם בעת משבר. השיר מבטא רצון להשיב טובה להשם מול כל העם, כחלק מהתודה על תשועה. הרדק בפירושו לפסוק זה, דן במשמעות המילה "נגד". הוא מסביר כי המילה אינה רק במובן של מול, אלא משמשת כתוספת, כלומר שהמשתמש יקיים את נדריו בנוסף לכל המעשים הטובים שהוא עושה. לפי רד"ק, השימוש בתוספת זו מדגיש את השלמות של קיום ההתחייבות.
רד״ק על תהילים 116:14:1 ↗