הללו את ה׳. אשרי האדם שמפחד את ה׳ ונהנה מאוד ממצוותיו.
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָ֑ה בְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃תהילים · פרק קיב׳
תהילים 112
1: הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ 2: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ 3: הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ 4: זָרַח בַּחֹשֶׁק אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ 5: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ 6: כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ 7: מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בּיהוָה׃ 8: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו׃ 9: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ 10: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמַס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קיב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
ברכת הישרים
זרעיו יהיו גיבורים בארץ, ודור הישרים יבורך.
גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֭וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ׃בביתו יהיו עושר והון, והצדק שלו יעמוד לנצח.
הוֹן־וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃אור יזרח לישרים בתוך החושך, והם יהיו חסודים, רחומים וצדיקים.
זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃ה–ח
מעלת הצדיק וביטחונו
טוב הוא האדם שנותן בנדיבות ומלווה, ומנהל את ענייניו בצדק.
טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃כי הצדיק לא יזעזע לעולם, וזכרו יישאר לעד.
כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם לֹא־יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֝וֹלָ֗ם יִהְיֶ֥ה צַדִּֽיק׃הוא לא יפחד כשיש בשורה רעה, כי לבו יציב ובטוח בהשם.
מִשְּׁמוּעָ֣ה רָ֭עָה לֹ֣א יִירָ֑א נָכ֥וֹן לִ֝בּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּיהוָֽה׃לבו נשען על ביטחון ואינו מפחד, גם כשהוא רואה את אויביו.
סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃ט–י
גורל הצדיק לעומת הרשע
הוא נתן הרבה לצדקה, וחילק לעניים. הצדק שלו נשאר לתמיד, והכבוד שלו יעלה גבוה.
פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֝רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד׃הרשע יראה את זה ויכעס. השיניים שלו יתעקמו מרוב כעס והוא ייראה נבוס. התאוות של הרשעים פשוט תיעלם.
רָ֘שָׁ֤ע יִרְאֶ֨ה ׀ וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
ברכת הישרים
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אַשְׁרֵי־אִ֭ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהוָ֑ה בְּ֝מִצְוֺתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד׃
גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֭וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ׃
הוֹן־וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
ה–ח
מעלת הצדיק וביטחונו
טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃
כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם לֹא־יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֝וֹלָ֗ם יִהְיֶ֥ה צַדִּֽיק׃
מִשְּׁמוּעָ֣ה רָ֭עָה לֹ֣א יִירָ֑א נָכ֥וֹן לִ֝בּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּיהוָֽה׃
סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃
ט–י
גורל הצדיק לעומת הרשע
פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֝רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד׃
רָ֘שָׁ֤ע יִרְאֶ֨ה ׀ וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
1: הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי-אִישׁ יָרֵא אֶת-יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ 2: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ 3: הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ 4: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ 5: טוֹב-אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ 6: כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ 7: מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּיהוָה׃ 8: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו׃ 9: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ 10: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמַס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃
פסוקים א–ד
ברכת הישרים
תהלים פרק אחד עשרהים ושניים מתאר את שגרירותו וברכתו של האדם ירא ה׳. מי שחפץ במצוות ה׳ יזכה לצאצאים גיבורים, לעושר וצדק נצחי, ולאור שיזרח לו בחושך מתוך חסד וצדק.
פסוקים ה–ח
מעלת הצדיק וביטחונו
פסוקים אלו מתארים את תכונותיו של האדם הצדיק: נדיבות, יושר וצדק. הצדיק נהנה מיציבות ומהזכרות נצחיות, ואינו נתון לפחד מפני בשורות רעות או מפני אויביו, כיוון שליבו נשען ובוטח בהשם.
פסוקים ט–י
גורל הצדיק לעומת הרשע
פסוקים אלו מתארים את שכר הצדיק ואת גורלו של הרשע. הצדיק משאיר מורשת של צדקה ועושר לדורות, כאשר כבודו עולה. מנגד, הרשע יתבונן בכך בכעס ותסכול, עד שתתמוטט כל תאוותו ותיעלם מן העולם.
1: הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי-אִישׁ יָרֵא אֶת-יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד׃ 2: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ׃ 3: הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ 4: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק׃ 5: טוֹב-אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט׃ 6: כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק׃ 7: מִשְׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּיהוָה׃ 8: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו׃ 9: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד׃ 10: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמַס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד׃
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התבוננות הרשע בשלוות הצדיקים
״וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית (ויקרא כד, י), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ט): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, סָבִיב לָרְשָׁעִים״
בפרשנות זו מויקרא רבה, רבּי יהודה ורבּי נחמיה מפרשים את התמונה של הרשע שרואה ומתעצב מול הצדקני. לפי גישתם, התמונה אינה מתארת מצב גשמי בעולם הזה, אלא רגע רוחני בבית עולם. הם מסבירים שהרשעים חווים צער כשרואים את הצדיקים בשלווה ובהרמוניה עם הבורא. הפירוש מציע שמעבר למבט המקורי, ישנה משמעות למעמד של דין וחשבון. כשהצדיקים רואים את עונש הרשעים, הם מביעים הודיה להשם על היסורים שעברו בעולם הזה. המקור מדגיש את הניגוד המוחלט בין השלווה של מי שקיים מצוות לבין העצב של מי שמתבונן מהצד.
ויקרא רבה ל״ב:א׳ ↗האור שנוצר מתוך ההסכמה של חכמים
״דבר אחר: החדש הזה לכם למה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן? לפי שקדוש החודש בשלשה. כשבקש הקדוש ברוך הוא לקדש את החודש, אמר הקדוש״
במדרש שמות רבה מוסבר כי קידוש החודש נעשה בשיתוף פעולה בין ה' לבין משה ואהרון. המדרש מפרט כי כך גם בעת מעבר השנה, עשרה זקנים מומחים בבית המדרש בראשות אב בית דין, דנים ומחליטים על הוספת חודש כדי שהשנה תהיה שלמה. כאשר החכמים מבקשים מהראש חכמים להוסיף חודש, והוא מסכים להם, יוצא אור מבית המדרש המעיד על כך שהאל מסכים לגזריהם. המדרש משתמש בפסוקים מתהלים כדי לבסס את הקשר שבין צדקת החכמים לבין אור אלוהי. הוא מראה שכשחכמים פועלים ביראת שמים ובדעת תורה, ה' נותן את הסכמתו, כפי שנאמר שזרח אור בחשיכה לישרים. המדרש גם מסביר מדוע נדרשים עשרה זקנים, בהתבסס על חשיבותם של שניה עשרה שליטים בעיר, ומדגיש את מעמדם של חכמי הדורות.
שמות רבה ט״ו:כ׳ ↗בעקבות המפרשים
ברכת הצאצאים של ירא השם
״דור ישרים. אשר יבורך יהיה זרעו:״
תהילים אחד עשרים ושניים מתאר את מעלת האדם הירא את הַשֵּׁם ואת שפע הברכה בחיים שלו. המזמור מדגיש שהאדם הצדיק יזכה להשפעה מתמשכת על דורותיו, כאשר אור יזרח בדרכיו וכל משפחתו תזכה לשמוח ולתהלל. רש"י, בפירושו על הפסוק השני, מסביר שהברכה המובטחת לצאצאיו של הצדיק היא ברכה קונקרטית ומוחשית: "אשר יבורך יהיה זרעו". לפי גישה זו, הברכה אינה רק רוחנית אלא כוללת הצלחה וטובה גלויה בצאצאים שיבואו אחריו.
רש״י על תהילים 112:2:1 ↗אמונת הלב והביטחון בבורא
״נכון לבו. נאמן לבו ליוצרו:״
רש"י מפרש את הפסוק השביעי בתהילים כהסבר למצב הלב של האדם הישר. לפי פירושו, המשמעות של "לא יירא מחדשות בשורות" היא שהאדם נשאר יציב ורגוע כי לבו נכון ונאמן לבוראו. הביטחון בבורא מונע את הפחד מהשינויים או מהקשיים שמגיעים לעולם. הפרשן מתמקד בזיקה הישירה שבין נאמנות הלב לבין היכולת לעמוד מול אירועים לא צפויים. הוא מראה כיצד האמונה הפנימית הופכת למגן מפני חרדה וספקות.
רש״י על תהילים 112:7:1 ↗ברכות בשפע וצדק
״הון ועושר בביתו. לו ולבניו בעולם הזה:״
תהילים קכב מציג את דמותו של האדם הירא את הַשֵּׁם, אשר הולך בדרך התורה ומוצא ברכה בחייו. המזמור מתאר אדם שמעשיו יציבים ומוסריים, וזוכים לטוב ולשפע שמתמשך גם לדורות הבאים. הרדק בתפרשו על פסוק ג מפרש שהעושר והשפע שנמצאים בביתו של הצדיק אינם מוגבלים רק לו, אלא הם מורשים גם לבניו בעולם הזה. לפי גישת הרדק, השפע הכלכלי והרוחני שנוצר מתוך יראת שמיים יוצר יציבות משפחתית ומורשת של טוב לעתיד.
רד״ק על תהילים 112:3:1 ↗הבטחת הברכה והצדק
״עד אשר יראה בצריו. הרע שירצה לראות בהם:״
תהילים ק十二章 מתאר את דמותו של האדם הירא מן הַשֵּׁם, אשר הולך בדרך של צדקה וחסד. הפרק מדגיש כי מי שדבק בערכים אלו, יזכה ליציבות ולעוצמה פנימית, כך שאין לו חשש מפני בשורות רעות או קשיים שיבואו עליו. הצדק שלו יתקיים לנצח והאור יזרח בחייו. בפסוק שסופק, מופיע דיון על מה שהרע יראה בבואו של האויב. רד״ק (רבי דוד קמחי) מסביר כי הכוונה היא שהרע שמתכנן האויב יראה כי כישלון תוכניותיו מובטח, שכן הצדיק עומד איתן. פירוש זה מתמקד בתוצאה המעשית של ניצחון הצדק על פני המזידים.
רד״ק על תהילים 112:8:2 ↗