הַלְלוּ אֶת הַשֵּׁם, אֲנִי אוֹדֶה לַשֵּׁם בְּכָל לִבִּי, בְּתוֹךְ קְבוּצַת הַיְּשָׁרִים וְהַקְּהָלָה.
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃תהילים · פרק קיא׳
הַלְלוּיָהּ עַל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם
שִׁיר הַלְלָה עַל הַמַּעֲשִׂים, הַבְּרִית וְהַצְּדָקָה שֶׁל הַשֵּׁם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קיא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַלְלוּיָהּ עַל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם
מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם גְּדוֹלִים, וְכָל הַמְּחַפְּשִׁים לוֹ יִמְצְאוּ בָּהֶם עֵנֶק.
גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכָל־חֶפְצֵיהֶֽם׃הַמַּעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְלֵאִים כָּבוֹד וְהוֹדָה, וְצִדְקוֹ נִצֶּבֶת לְעוֹלָם.
הוֹד־וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃הוּא הִזְכִּיר אֶת פֶּלֶא הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ, כִּי הַשֵּׁם רַחוּם וְחַנּוּן.
זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה׃הלל להשם על מעשיו וצדקתו
הוא נותן אוכל למי שירא אותו, והוא יזכור את ברית המלוכה שלו לעד.
טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃הוא סיפר לעמו על הכוח של מעשיו, כדי לתת להם נחלה של אומות.
כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃כל המעשים שלו הם אמת, וכל הדינים שלו אמינים.
מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל־פִּקּוּדָֽיו׃כל הצעדים שלו קבועים לעד, הם נעשו באמת וביושר.
סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר׃ברית הנצח וראשית החכמה
הוא שחרר את עמו, ונתן לו ברית שתקפה לנצח. קדוש ושמו נורא.
פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃ראשית החכמה היא יראת ה'. זהו הבנה טובה לכל העושים את מצוותיו, ותהילתו תמיד תהיה קיימת.
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַלְלוּיָהּ עַל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה׃
גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכָל־חֶפְצֵיהֶֽם׃
הוֹד־וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה׃
הלל להשם על מעשיו וצדקתו
טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃
כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃
מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל־פִּקּוּדָֽיו׃
סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר׃
ברית הנצח וראשית החכמה
פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים קא מפרט את מעשי השם המופלאים, את צדקתו ואת נאמנות הברית שלו.
הַלְלוּיָהּ עַל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם
שִׁיר הַלְלוּיָהּ הַמְּחַלֵּל אֶת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם וְאֶת מַעֲשָׂיו הַנֶּפְלָאִים. הַמְּזַמֵּר מְבַקֵּשׁ לְהוֹדוֹת לַשֵּׁם בְּכָל לֵב בְּנוֹכְחוּת הַקְּהָלָה. הַפֶּסֻקִּים מְתָאֲרִים אֶת כְּבוֹד הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ, אֶת צִדְקָתוֹ הַנֶּצַחִית וְאֶת רַחֲמָיו הַנֶּצְחִיִּים שֶׁנִּגְלִים בְּכָל פֶּלֶא וְפֶלֶא.
הלל להשם על מעשיו וצדקתו
תהילים אחדים ואחד עשר מתארים את מעשי השם המהללים. הוא דואג ליראיו באוכל, מכריז על עוצמתו לעמו ומעניק להם נחלה. כל מעשיו, דיניו וצעדיו הם מלאי אמת, יושר ויציבות לנצח.
ברית הנצח וראשית החכמה
הפסוקים מתארים את גאולת עם ישראל ואת הברית הנצחית שקבע ה' עם עמו, המלווה בשם קדוש ונורא. הם גם קובעים כי יראת ה' היא הבסיס לכל חכמה אמיתית ולבנה נכונה, ומדגישים את תהילת ה' הנצחית.
הפסוקים מדגישים את החכמה שבקיום מצוות השם ואת נצחיות מעשיו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שמות המקומות וההתלהבות
״אלו שמות הנחלקין בית אל בית און באר שבע צפנת פענח פוטי פרע בן אוני ידיד יה הללו יה (וחרה אף וחרה אפי) רבי יוסי״
הטקסט מציג רשימה של שמות המייצגים מקומות ודמויות שונים. לפי מסכת סופרים, אלו הם השמות שבהם התפללו או התענגו המקומות המקודשים. הרשימה כוללת שמות של ערים ומרחבים שונים, לצד שמות של אנשים וכינויים המבטאים שבח לה'. רבי יוסי מציע פרשנות שונה, לפיה אין באמת חלוקה או הבדל בין המקומות הללו, אלא כולם שווים וחשובים באותה מידה. הגישה הזו מדגישה את האחדות שבין כל מרחבי הקדושה, וכי אין מקום אחד עדיף על אחר בבסיס התפילה וההתקרבות.
מסכת סופרים ה׳:י׳ ↗הַמְּלָאכָה שֶׁל חִפּוּשׁ הַתּוֹרָה
״רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר פָּתַח (משלי ב, ד): אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וגו', אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ״
בַּמִּדְרָשׁ עַל מִשְׁלֵי, רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר מְסַבֵּר כַּמָּה חֲשׁוּבָה הַמְּצִיאוּת שֶׁל חִפּוּשׁ דִּבְרֵי תּוֹרָה. הוּא מְשַׁבֵּר שֶׁאִם אָדָם מְחַפֵּשׂ אֶת הַתּוֹרָה בְּעַמְלּוּת וּבְזִרְזוּת, כְּמוֹ שֶׁאָדָם מְחַפֵּשׂ מַטְמוֹנִים אֲבִדִּים, הַשֵּׁם לֹא מְקַפֵּחַ לוֹ אֶת הַשָּׂכָר. הַמַּשָּׁל שֶׁלּוֹ מְדַבֵּר עַל הַמַּאֲמָצִים שֶׁאֲדָם עוֹשֶׂה כְּדֵי לְמַצֵּא מַטְמוֹנִים אֲבִדִּים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כְּשֶׁהוּא מַדְלִיק הַרְבֵּה נֵרוֹת עַד שֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָם. כָּךְ גַּם בַּתּוֹרָה, הַמַּאֲמָץ הַגָּדוֹל מֵבִיא לְהַבְחָנָה בְּיִרְאַת ה', וּמִשְּׁם הַמַּעֲלָה שֶׁל הַזִּרְזוּת, הַנְּקִיּוּת, הַטָּהרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שיר השירים רבה א׳:א׳:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
הזכרת המצוות והחגים
״זכר עשה. קבע לישראל שבתות ומועדים ומצות שנאמרו בהם וזכרת כי היית במצרים (דברים ט"ו) לפי שהוא חנון ורחום על בניו וחפץ להצדיקם:״
רש"י מפרש את הפסוק העוסק בבניית המזבח והזכרת מעשי ה'. הוא מסביר שהשם קבע לישראל שבתות, מועדים ומצוות, כדי שיזכרו את היציאה ממצרים. המצוות הללו נועדו לשמר את הזיכרון ההיסטורי והרוחני של העם. הפרשנות מדגישה שהסיבה לקביעת המצוות היא רחמיו וחנו של השם על בניו. הוא חפץ להצדקת עם ישראל ולחזק את הקשר איתו דרך קיום המצווה והזיכרון הקבוע.
רש״י על תהילים 111:4:1 ↗עוצמת הדין וההנהגה
״סמוכים. הם פקודיו על סמך עז מחוזקין בעונשין ואזהרות והפרשיות קבועות זו על זו כסדר ולדרוש וזהו שאמר שלמה שוקיו עמודי שש וגו' (שיר השירים״
רש"י מפרש את הפסוק המתאר את מעשי הַשֵּׁם כפעולות שנחקקו בביטחון רב. לדעתו, הדינים והאזהרות של הַשֵּׁם הם קבועים, יציבים ובלתי משתנים, בדיוק כמו עמודים חזקים שנושאים מבנה שלם. הוא משתמש בדימוי של שולחן או מבנה עם עמודים כדי להספק את היציבות של ציווי הַשֵּׁם. רש"י מחבר את הדימוי הזה למילים מתוך שיר השירים, כדי להראות שהסדר והעוצמה של הנהגת הַשֵּׁם הם חלק ממבנה קדוש וקבוע.
רש״י על תהילים 111:8:1 ↗הלל ומהלל מעשי ה–תואר המפוארים
״וחפציהם. תואר מן חפץ חפצים:״
התקופה שבה ה–שם נהדרת היא זמן של שבח והודיה. הרדƛק (רבי דוד קמחי) מפרש את המילה "וַחֲפָצֵיהֶם" בפרק זה כסוג של תואר המופק מהמילה "חֵפֶץ". הוא מסביר שהמילים הללו מתארות את המעשים של ה–שם כדברים שהם יפים, נעימים ורצויים מאוד. הפירוש מתמקד בכך שהמעשים אינם רק גדולים, אלא גם מלאי חן ויופי פנימי. לפי גישה זו, הבנת גדלות ה–שם עוברת דרך התבוננות בפרטים המפוארים ובחכמה שבדבריו, שהם נצחיים ומהווים דוגמה למעשי צדק ומשפט.
רד״ק על תהילים 111:2:3 ↗אמינות הבטחות ה'
״אמת. שקיים דבורו שאמר לאברהם אבינו:״
התקופה של מזמור תהילים אחד ואחד עשרה מתמקדת בשבח מעשיו של ה' ובקדושת התורה והמצוות שלו. המזמור מדגיש שהמעשים של ה' הם אמת וצדק, ושהבטחותיו נשמרות לאורך דורות. הרדק, בפירושו על פסוק שבע, מסביר כי הבטחת ה' היא אמת מוחלטת. הוא מציין כדוגמה למעשה הזה את הדבר שהשם אמר לאברהם אבינו, דבר שהתקיים והתממש לאורך ההיסטוריה. לפי גישה זו, האמינות של ה' היא הבסיס לכל המצוות והחוקים שהוא נתן לנו.
רד״ק על תהילים 111:7:2 ↗