מזמור המלכות והכהונה

מזמור לדוד. הַשֵּׁם אָמַר לָדוֹן שֶׁלִּי: שֵׁב מִימִינִי, עַד שֶׁאֶהפוֹךְ אֶת אוֹיְבֶיךָ לְכִסֵּא הַכִּסֵּא תַּחַת רַגְלֶיךָ.

הַשֵּׁם יִשְׁלַח אֶת מַטֶּה הַכֹּחַ שֶׁלְּךָ מִצִּיּוֹן, וְתִשְׁלֹט בְּתוֹךְ אוֹיְבֶיךָ.

עַמְּךָ יִתְנַדְּבוּ בְּיוֹם כֹּחֲךָ, בְּתִּפְאַרְתֵּת הַקֹּדֶשׁ, מֵרֶחֶם הַנְּעוּרִים שֶׁלְּךָ.

הַשֵּׁם נִשְׁבַּע וְלֹא יִתְרוּעַ: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, כְּמוֹ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי, מֶלֶךְ צֶדֶק.

הַשֵּׁם אָמַר לַאדֹנִי, יְשֵׁב בְּיָמִיןְךָ, אֲנִי אֲשַׁסְתֵּר מְלָכִים בְּיוֹם כַּעַסִי.

הוּא יִשְׁפֹּט בַּעֲמִים, וְהוּא מָלֵא גְּוִיּוֹת, וְהוּא יְשַׁבֵּר רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה.

הוּא יִשְׁתֶּה מִן הַנַּחַל בַּדֶּרֶךְ, וְלָכֵן הוּא יָרִים אֶת רֹאשׁוֹ.