שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד.
שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד׃תהילים · פרק קח׳
שיר תודה והלל לאלוהים
שיר של הודיה על חסד השם, בקשה לשינוי גורל וביטחון בכוחו של אלוהים להושיע את עמו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שִׁיר תּוֹדָה וְהַלְלוּיָה
אֱלֹהִים, לִבִּי מוּכָן. אֲשִׁירָה וְאֲזַמְּרָה עִם כְּבוֹדִי.
נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה אַף־כְּבוֹדִֽי׃עוּרָה, נֵבֶל וְכִנּוֹר, אֲעִיר אֶת הַשַּׁחַר.
ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃הַשֵּׁם, אֹדְךָ בָּעַמִּים וְאֲזַמְּרֶךָ בְּקֶצֶע הָאֻמִּים.
אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה וַ֝אֲזַמֶּרְךָ֗ בַּל־אֻמִּֽים׃שבח לכבוד אלוהים ותפילה להצלה
כי החסד שלך גדול מעל השמים, והאמת שלך מגיעה עד לעננים.
כִּֽי־גָד֣וֹל מֵֽעַל־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃אלוהים, הכבוד שלך גבוה מעל השמים וגם מעל כל הארץ.
ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃כדי שחביביך ייוושעו, תן עזרה ביד הימנית שלך ותענה לי.
לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃אלוהים, דיברת בקדושה שלך, אז אני אשמח ואמדוד את השכם ואת עמק סכות.
אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶעְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃הצהרת שליטה וקריאה לעזרה
גִּלְעָד שֶׁלִּי, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם שֶׁלִּי, מִבְצָר רֹאשִׁי, יְהוּדָה הַמְּחַצֵּה שֶׁלִּי.
לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ לִ֤י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹקְקִֽי׃מוֹאָב, שְׁבִיתָתִי; עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ אֶת נַעֲלַי; עַל פְּלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָה.
מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עֲלֵֽי־פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃מִי יוֹבִילֵנוּ אֶל עִיר מְבוּצָרֶת? מִי יַנִּיחַ אוֹתָנוּ עַד אֱדוֹם?
מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מִבְצָ֑ר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃הֲלוֹא אֱלֹהִים זָנַח אוֹתָנוּ, וְאֵין אֱלֹהִים יוֹצֵא בְּצָבְאֵנוּ?
הֲלֹֽא־אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃בקשה לעזרה אלוהית
תנו לנו עזרה מהאויב, כי הישועה של בני אדם היא לחינם.
הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃עם אלוהים נעשה מעשים גיבורים, והוא ידרוס את אויבינו.
בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שִׁיר תּוֹדָה וְהַלְלוּיָה
שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד׃
נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה אַף־כְּבוֹדִֽי׃
ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃
אוֹדְךָ֖ בָעַמִּ֥ים ׀ יְהוָ֑ה וַ֝אֲזַמֶּרְךָ֗ בַּל־אֻמִּֽים׃
שבח לכבוד אלוהים ותפילה להצלה
כִּֽי־גָד֣וֹל מֵֽעַל־שָׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ וְֽעַד־שְׁחָקִ֥ים אֲמִתֶּֽךָ׃
ר֣וּמָה עַל־שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל־הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ׃
לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי׃
אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶעְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃
הצהרת שליטה וקריאה לעזרה
לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ לִ֤י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹקְקִֽי׃
מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עֲלֵֽי־פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃
מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מִבְצָ֑ר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃
הֲלֹֽא־אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ׃
בקשה לעזרה אלוהית
הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃
בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
המזמור פותח בשיר תודה והלל, עובר לשבח לכבוד אלוהים ולבקשה להצלה, ובסופו הצהרה על שליטת אלוהים ובקשה לעזרתו.
שִׁיר תּוֹדָה וְהַלְלוּיָה
מִזְמוֹר שֶׁל דָּוִד הַמְבַטֵּא הַכְּנָעָה וְהוֹדָיָה לֵאלֹהִים. הַסּוֹד מְתַקֵּן אֶת הַלֵּב וּמַעֲרֶה אֶת הַכִּלְיוֹן לְשִׁירָה בְּכָל הַכִּלְיוֹן. הַמְּזַמֵּר מִתְעוֹרֵר יַחַד עִם הַכִּנּוֹר וְהַנֵּבֶל כְּדֵי לְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּתוֹךְ כָּל הָעַמִּים וְהָאֻמִּים.
שבח לכבוד אלוהים ותפילה להצלה
הפסוקים משבחים את גודל החסד והאמת של אלוהים, שהם מעל השמים ומרחבי הארץ. הדובר מבקש שהיד הכוחנית של אלוהים תציל את חביביו ותענה לתפילתו. בסיום, הוא מבטיח לשמוח ולעבור בדרכים שונות, כמו שכם ועמק סכות, מתוך התרגשות מעצם דברי הקדושה של אלוהים.
הצהרת שליטה וקריאה לעזרה
הפסוקים מתארים את השליטה של הכותב על שטחים שונים כמו גִּלְעָד, מְנַשֶּׁה, אֶפְרַיִם וִיְהוּדָה, ומתייחסים למדינות עוינות כמו מואב, אדום ופלשת. הדובר מבקש הנהגה וניצחון, אך מרגיש שאלוקים עזב את העם ואינו מוביל את צבאם למלחמה.
בקשה לעזרה אלוהית
תהילים פרק קח, פסוקים יג עד יד, מבטא תפילה לבורא לבוא ולהציל מעידתי האויבים. הדובר מצהיר כי אין תועלת בתקווה לעזרה אנושית בלבד, אלא רק בכוח אלוהי שיוביל לניצחון מוחץ על היריבים.
המזמור מסתיים בבקשה לעזרה אלוהית מתוך תקווה וביטחון.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר בין השבטים למנהיגים
״דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: כּוּלָּן בָּאִין לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי״
במסכת סנהדרין (ק״ד ב:ט״ו) מובא פירוש המפרש את הפסוקים המדברים על השבטים כזיהוי של מנהיגים מסוימים. לפי הדרש המופיע שם, השורות הללו מתארות אנשים שכולם מגיעים לעולם הבא. הפרשנות הזו מזהה את גלעד ומנשה עם אחאב שמת ברמות גלעד, ואת אפרים כירבעם שקם מתוך שבט אפרים. יהודה מתואר כאהיתופל, המזוהה עם המילה "מחוקקי". מדובר בפרשנות חז"ל המבקשת למצוא משמעות רוחנית והיסטורית בתוך רשימת השבטים והארצות.
סנהדרין ק״ד ב:ט״ו ↗הַשְׁלָכַת הנעליים וגזרת הַשֵּׁם
״רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי״
הַטַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר סַנֶּדְרִים מַבִּיט בְּמַעֲמָדָם שֶׁל מְלָכִים וְאַנְשֵׁי דָמִים שֶׁלֹּא זָכִיּוּ לְחֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא. הַמַּעֲרָךְ הַמִּקְצָעִי בַּמֵּקוֹם הַזֶּה מְקַשֵּׁר אֶת הַמִּשְׁטָע "עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי" לַדְּמוּתֵי הַמְּלָכִים וְהָאַנְשֵׁים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בְּרֶע וּבְמִרְמָה. הַמְּפרשי הַתַּלְמוּד מְבַקְּשִׁים לְהוֹסִיף אֶת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לַרְכָּבָה שֶׁל הַמְּנַצְּחִים, וְעוֹשִׁים זאת בְּעֵינֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁמְּקַל לָהֶם. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּל אֶת הַמִּשְׁטָעִים שֶׁל הַמּוֹאָבִי וְהָאֱדוֹמִי כְּסִמְמִים לְאַנְשֵׁים שֶׁל רֶע, כְּמוֹ אַחִיתוֹפֶל אוֹ גֵיחֲזִי, וּמַסְבִּיר כִּי הַשֵּׁם שָׂם גְּזֵרָה עַל אֲנָשֵׁי הַמִּרְמָה שֶׁיִּסְתַּיְּמוּ יְמֵיהֶם, וְעַל אֲנָשֵׁי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם רֵעִים.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳:כ״ז ↗בעקבות המפרשים
יקיצה של שחר וניגון הלב
״אעירה שחר. דרך שאר מלכים השחר מעוררם ואני מעורר את השחר שאני קם חצות לילה שהנבל והכנור מעוררני כמו שאמרו רבותינו כנור היה תלוי למעלה״
התהלים הזה מציג מצב שבו הלב מוכן ודרוך לאדם לדבר אל הַשֵּׁם. הדובר מצהיר על נחישות פנימית להלל את הַשֵּׁם בתוך כל העמים ובכל העפרות, מתוך הכרה בנצחיות אהבתו ובאמת דבריו. רש"י מפרש על הפסוק המדבר על עירות השחר, כי הדובר מציע לעורר את השחר בשירו, בדומה למלך המעורר את יום חדש. הוא גם מציין לפי המסורת כי כנור היה תלוי מעל מיטתו של דוד, וכאשר נשבה רוח צפונית בלילה, הכנור היה מנגן מעצמו ומעורר אותו לתפילה.
רש״י על תהילים 108:3:1 ↗רש"י על תהילים קח, י
״אתרועע. אריע להם קול ליראם מפני:״
רש"י מפרש את הפסוק העוסק בבקשת העזרה מהאלוהים בקרב האויבים. לפי פירושו, המטרה של בקשת הסיוע היא ליצור מצב שבו ירעדו וייפחדו האויבים כשהם ישמעו את קולו של ה'. הפרשנות מתמקדת בהשפעה המיידית של קול השם על אויבי ישראל. הרש"י לא מציע פרשנות אלגוריתית, אלא מתמקד במשמעות המעשית של הניצחון דרך הפחד שיועור באויבים.
רש״י על תהילים 108:10:3 ↗המשמעות של התהילה בשינוי הקריאה
״עורה. על דרך משל, שיעור הנבל מעצמו, ה"א הנבל ה"א הקריאה:״
הרד"ק (רבי דוד קמחי) דן בשיטת קריאת המילה "תְּהִלָּה" בפרק זה. הוא מציע דרך משל כדי להבין את המבנה של המילה ואת משמעות הנבל בטקסט. הוא מסביר שהאות ה"א במילה משמשת כאות הקריאה. לפי גישה זו, המילה כוללת בתוכה גם את התוכן וגם את הפנייה המעוררת את ההתלהבות, ובכך מעמיק את הבנת המבנה הלשוני של הפיוט.
רד״ק על תהילים 108:3:2 ↗הבטחון בבורא והבקשה לחירות
״למען יחלצון ידידיך. מן הפסוק הזה עד סוף המזמור מפורש שם במזמור האחר עם מה שפירשתי במזמור הזה:״
רד"ק (רבי דוד קמחי) מתייחס לפסוק השביעי בתהילים קח, שבו מופיעה הבקשה: "לְמַעַן יִחָלְצוּן ידידַיךָ". הוא מסביר שהחלק הבא של המזמור, המפרט את פעולות ה' וקריאת המזמור במקומות שונים, מוסבר בפירושו גם במזמור אחר (תהלים נז), בדומה למה שביאר כאן. הפרשן מראה כי המשמעות של הפסוקים הללו קשורה ישירות לישועת החברים והידידים של ה'. לפי גישת הרד"ק, יש קשר הדוק בין התפילה על היחיד לבין ההבטחה הכללית של ה' לגאול את עמו.
רד״ק על תהילים 108:7:1 ↗