לְדָוִד. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הַשֵּׁם, וְכָל מְהוּמַת הַלֵּב שֶׁלִּי תְּבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.
לְדָוִ֨ד ׀ בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְכָל־קְ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשֽׁוֹ׃תהילים · פרק קג׳
שיר שבח לטוב האלוקי
שבח על חסד ה', צדקו ורחמיו הנצחיים לעומת קצרו של האדם, וקריאה לכל הבריאה להלל את השם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שִׁיר שֶׁבַח לַטּוּב הָאֱלֹהִי
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הַשֵּׁם, וְאַל תִּשְׁכְּחִי אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהוּא עָשָׂה לָךְ.
בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְאַל־תִּ֝שְׁכְּחִ֗י כָּל־גְּמוּלָֽיו׃הוּא סוֹלֵחַ לְכָל עֲונַיִךְ, וּרְפוֹא לְכָל מַחֲלוֹתַיִךְ.
הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֺנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי׃הוּא מְגַאֵל אֶת חַיַּיִךְ מֵהַשּׁוֹחַת, וּמְעַטֵּר אֶתְכֶם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטְּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים׃הטוב והצדק של השם
מי שמשביע בטוב את הצרכים שלך, הצעירות שלך מתחדשת כמו נשר.
הַמַּשְׂבִּ֣יַע בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃השם עושה צדק ומוציא לפועל משפט לכל הנעצמים.
עֹשֵׂ֣ה צְדָק֣וֹת יְהוָ֑ה וּ֝מִשְׁפָּטִ֗ים לְכָל־עֲשׁוּקִֽים׃הוא הבהיר למשה את דרכיו, ואת מעשיו לבני ישראל.
יוֹדִ֣יעַ דְּרָכָ֣יו לְמֹשֶׁ֑ה לִבְנֵ֥י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל עֲלִילֽוֹתָיו׃השם רחום וחנון, סבלני מאוד ורב חסד.
רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהוָ֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד׃חסדו של ה' וסליחתו
הוא לא יתווכח לנצח ולא יכעס לעולם.
לֹֽא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וְלֹ֖א לְעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר׃הוא לא עשה לנו כפי שראוי לחטאותינו, ולא גמל עלינו כפי שראוי לעוונותינו.
לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וְלֹ֥א כַ֝עֲוֺנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ׃כי כגובה השמים מעל הארץ, כך גבר חסדו על יראיו.
כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יְרֵאָֽיו׃כמרחק מזרח ממערב, כך הרחיק מאיתנו את פשעינו.
כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּֽעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ׃חמלת הבורא מול קצרו של האדם
כמו שאב מרחם על בניו, כך הַשֵּׁם מרחם על מי שחוששים לו.
כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃כי הוא יודע איך אנחנו עשויים, הוא זוכר שאנחנו בסך הכל עפר.
כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃האדם הוא כמו עשב, הימים שלו קצרים כמו פרח בשדה שצומח וזקוף.
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃כי הרוח עוברת דרכו והוא כבר לא קיים, וגם המקום שלו לא יזכור אותו יותר.
כִּ֤י ר֣וּחַ עָֽבְרָה־בּ֣וֹ וְאֵינֶ֑נּוּ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקוֹמֽוֹ׃נצחיות החסד והמלכות
וחסדו של הַשֵׁם הוא לנצח, מעולם ועד עולם, כלפי אלו שיראו אותו, והצדק שלו הוא לדורות של דור.
וְחֶ֤סֶד יְהוָ֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו וְ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃עבור אלו ששומרים את הברית שלו, ואת אלו שזוכרים את מצוותיו כדי לבצע אותן.
לְשֹׁמְרֵ֥י בְרִית֑וֹ וּלְזֹכְרֵ֥י פִ֝קֻּדָ֗יו לַעֲשׂוֹתָֽם׃הַשֵׁם הציב את כסאו בשמיים, והשלטון שלו שולט על הכל.
יְֽהוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃ברכו את הַשֵׁם, מלאכיו החזקים, שמבצעים את דברו ומקשיבים לקול דברו.
בָּרֲכ֥וּ יְהוָ֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דְבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בְּק֣וֹל דְּבָרֽוֹ׃קריאה להלל את ה׳ בכל היקום
ברכו את ה׳, כל צבאות השמיים, כל משרתיו שעושים את רצונו.
בָּרֲכ֣וּ יְ֭הוָה כָּל־צְבָאָ֑יו מְ֝שָׁרְתָ֗יו עֹשֵׂ֥י רְצוֹנֽוֹ׃ברכו את ה׳, כל מעשיו, בכל מקומות ממשלתו. ברכי נפשי את ה׳.
בָּרֲכ֤וּ יְהוָ֨ה ׀ כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שִׁיר שֶׁבַח לַטּוּב הָאֱלֹהִי
לְדָוִ֨ד ׀ בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְכָל־קְ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשֽׁוֹ׃
בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהוָ֑ה וְאַל־תִּ֝שְׁכְּחִ֗י כָּל־גְּמוּלָֽיו׃
הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֺנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי׃
הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטְּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים׃
הטוב והצדק של השם
הַמַּשְׂבִּ֣יַע בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃
עֹשֵׂ֣ה צְדָק֣וֹת יְהוָ֑ה וּ֝מִשְׁפָּטִ֗ים לְכָל־עֲשׁוּקִֽים׃
יוֹדִ֣יעַ דְּרָכָ֣יו לְמֹשֶׁ֑ה לִבְנֵ֥י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל עֲלִילֽוֹתָיו׃
רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהוָ֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד׃
חסדו של ה' וסליחתו
לֹֽא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וְלֹ֖א לְעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר׃
לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וְלֹ֥א כַ֝עֲוֺנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ׃
כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יְרֵאָֽיו׃
כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּֽעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ׃
חמלת הבורא מול קצרו של האדם
כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם יְ֝הוָ֗ה עַל־יְרֵאָֽיו׃
כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃
כִּ֤י ר֣וּחַ עָֽבְרָה־בּ֣וֹ וְאֵינֶ֑נּוּ וְלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקוֹמֽוֹ׃
נצחיות החסד והמלכות
וְחֶ֤סֶד יְהוָ֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו וְ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃
לְשֹׁמְרֵ֥י בְרִית֑וֹ וּלְזֹכְרֵ֥י פִ֝קֻּדָ֗יו לַעֲשׂוֹתָֽם׃
יְֽהוָ֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃
בָּרֲכ֥וּ יְהוָ֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דְבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בְּק֣וֹל דְּבָרֽוֹ׃
קריאה להלל את ה׳ בכל היקום
בָּרֲכ֣וּ יְ֭הוָה כָּל־צְבָאָ֑יו מְ֝שָׁרְתָ֗יו עֹשֵׂ֥י רְצוֹנֽוֹ׃
בָּרֲכ֤וּ יְהוָ֨ה ׀ כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהלים קלג הוא שיר שבח המפרט את טובו של השם, חסדו, סליחתו ורחמיו האינסופיים.
שִׁיר שֶׁבַח לַטּוּב הָאֱלֹהִי
תהלים קג מתאר שבח אישי וקבוצתי לה'. המשורר קורא לנפשו לברך את ה' על חסדיו הרבים, כולל סליחת עוונות, ריפוי מחלות, הגנה מפני מוות ועטיפה בחסד ורחמים.
הטוב והצדק של השם
פסוקים אלו משבחים את השם על חסדיו וצדקו. השם מחדש את הכוח של האדם, דואג למדוכאים ומנהיג את עמו. הוא גילה למשה את דרכיו והראה לבני ישראל את מעשיו הנפלאים. השם מתואר כרחום, חנון, סבלני ורב חסד.
חסדו של ה' וסליחתו
פסוקים אלו מתארים את מידת הרחמים של ה'. אלו מדגישים שהשם אינו מחזיק טינה לנצח, ואינו מעניש אותנו כפי שמגיעים לחטאותינו. חסדו רחב כגובה השמים, והוא מרחיק את עוונותינו מאיתנו כמרחק עצום בין מזרח למערב.
חמלת הבורא מול קצרו של האדם
תהילים קלג מתארים את החמלה האינסופית של הַשֵּׁם כלפי בני האדם, מתוך הבנה עמוקה בחיקקתם וחלשותם. הפסוקים משווים את חיי האדם לעשב או לפרח שחייהם קצרים מאוד ונספים במהירות עם רעשת הרוח, בעוד שבורא עולם זוכר את רחמיו ואת המגבלות האנושיות שלנו.
נצחיות החסד והמלכות
פסוקים אלו מדברים על חסדו הנצחי של הַשֵׁם על מי שיראו אותו ושומרים את ברית מצוותיו. הַשֵׁם מלך על הכל מכסאו בשמיים, ומלאכיו הכוחניים מבצעים את רצונו ומקשיבים לקולו.
קריאה להלל את ה׳ בכל היקום
הפסוקים מסתיימים בקריאה רחבה להלל את ה׳. ראשית, הקריאה מופנית לכל הכוחות השמימיים ולמלאכי ה׳ המקיימים את רצונו. לאחר מכן, ההלל מתרחב לכל מעשי ה׳ בכל מקום שבו הוא שולט, וחוזר אל הבקשה האישית של הדובר לברך את ה׳ מכל נפשו.
הפרק מסתיים בקריאה לכל המלאכים והבריאה להלל את השם בכל מקום בממלכתו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
חֲמִשָּׁה פְּעָמִים לְבָרֵךְ אֶת ה'
״רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים אָמַר דָּוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי״
בַּמַּקּוֹר וַיִּקְרָא רַבָּה, נִתְנוּ פְּרָשִׁים שׁוֹנִים לַמִּשְׁאָר בַּמִּזְמוֹר "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'". רַבִּי יוֹחָנָן הַקָּדוֹשׁ, בְּשֵׁם מִסְפָּר הַפְּעָמִים בַּפְּסוּק, רוֹאֶה בָּהֶם חֲמִשָּׁה פְּעָמִים שֶׁדָּוִד מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. הוּא מְפֵרֵט אֶת הָרְגָעִים הַסְפֵּצִיפִיִּים בְּחַיֵּי הָאָדָם: מֵהָרֶגַע שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ, עַד הָרֶגַע שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם, וְעַד רְגָעַת פְּטִירָתוֹ מֵהָעוֹלָם. מִתְרַחֵק מֵהַפְּרָשׁ הַזֶּה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רוֹאֶה בַּפְּעָמִים הָאֵלֶּה חֲמִשָּׁה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה. מִתּוֹךְ הַמִּזְמוֹר גַּם מִתְקַיֶּמֶת הַתְּשׁוּקָה לַסּוֹף הַמֻּבְטָח: הַהַשְׁלָמָה שֶׁל הַכֹּל תָּבֹא כְּשֶׁיִּתַּמּוּ הַחַטָּאִים מִן הָאָרֶץ. רַבִּי שְׁמוּ מַזְכִּיר כִּי דָּוִד לֹא חָתַם אֶת מֵאָה וְעֶשְׂרִים הַמִּזְמוֹרִים בְּ"הַלְלוּיָהּ" אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַתְּקָצִים שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁיִּסְתַּיְּמוּ.
ויקרא רבה ד׳:ז׳ ↗בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת-יְהוָה, וְכָל תּוֹכְנִי קְדֹשִׁים שְׁמוֹ. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת-יְהוָה, וְאַל-תִּשְׁכְּחִי כָּל-גְּמוּלוֹ. הוּא סֹלֵחַ לְכָל-עֲוֹנֵךְ, מְרַפֵּא לְכָל-תַּחֲלוּיָתָךְ. פּוֹדֶה מִכָּל-שֶׁבֶר עָוֹנָךְ. עֹטֵר חֶסֶד וְרַחֲמִים לָךְ. מַשְׂבִּיעַ טוּב מִכָּל-נֶפֶשׁ, מְכַדֵּךְ חֶסֶד לְעֶד. מְכַרְסֶמֶת עֲלֵי דֶּרֶךְ רַחֲמָיו, מְכַנֶּסֶת אֶת-עֲפָרֵךְ; מְחַיָּה אֶת-חַיֶּיךְ כְּנֹעַם נֶשֶׁר. מְגַלֶּה כָּל-דְּרָכַיךְ; הָאָרֶץ מַרְעֵהוּ, כְּשֵׁם הַשָּׁמַיִם רָחוֹק מֵעַל לָאָרֶץ. כְּרֶחַשׁ בֹּקֶר יַעֲלֶה חֶסְדּוֹ עָלַיִךְ, וְעֹשֶׁר צִדְקוֹ לִבְנֵי בָנָיִךְ; מֵעַד לְעוֹלָם שֵׁם יְהוָה.
״וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד שָׁוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּגְבוֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ [וְגוֹ׳] כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב״. וְאִי חַד מִינַּיְיהוּ נְפִישׁ, נִכְתּוֹב תַּרְוַויְיהוּ כִּי הָהוּא דִּנְפִישׁ! וְאֶלָּא,״
ברכי נפשי את יהוה וכל קיציו קדושו. ברכי נפשי את יהוה ולא תשכחי כל טובתו. הוא סולח לכל עונריך, מפרס כל חטאיך. הוא מכפר לעונך, משיב לך עפרך, יקימך מחיים. הוא עושה חסד עם כל עושקך, מקיים צדקתך. הוא מפדה חייך משחת, יעטרך חסד ורחמים. הוא משביע נפשך טוב, יחדש כנש דבקיך. עושקי יהוה. הוא מכריז צדקו, הוא מעשה צדקתו. הוא מורא מעשיך, ומשפט כל פועלו. גדלה יהוה בחסדו, ורחמיו על יראיו. רחם כמת עבודתו, וצדקו על שומרי מצוותיו. רחמי יהוה מראש ועד אחרית. כרחב מזרח ממערב, הרחק מזרח ממערב, כך הרחק עוננו מאיתנו.
תמיד ל״ב א:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
ההתחדשות של הנשמה
״תתחדש כנשר נעוריכי. כנשר הזה שמחדש כנפיו ונוצה משנה לשנה, ויש מדרש אגדה על מין נשר שכשמזקין חוזר לנערותו:״
רש"י מפרש את הפסוק על חידוש הכוח בנשמה באמצעות דימוי לנשר. הוא מסביר שהנשר מחדש את נוצותיו ומרענן את כוחו בכל שנה, וכך גם האדם מקבל כוחות חדשים מהבורא. בנוסף, רש"י מזכיר מדרש אגדה המציע רעיון מפליא: קיימים מיני נשרים שכשמגיעים לגיל זקנה, הם חוזרים למצב של נעירות וצעירות. פירוש זה מדגיש את היכולת של הברכה האלוקית להשיב את החיות לאדם.
רש״י על תהילים 103:5:1 ↗משמעות המילה 'עברה'
״רוח עברה בו. אם עברה חולי של מיתה:״
רש"י מפרש את הפסוק בפרק קג' בתהילים, העוסק בעברו של האדם כדשא, בדרך אחרת. הוא מציע כי המילה "עברה" אינה מתארת רק תנועה או שינוי מצב, אלא מצביקה למצב של מחלה קטלנית. לפי פירוש זה, הכוונה היא שרוח חולי של מיתה עברה על האדם. רש"י מתמקד במשמעות הפיזית של המילה כדי להדגיש את עוצמת הפגיעה בחיים, ולא רק את היעלמות האדם מהעולם.
רש״י על תהילים 103:16:1 ↗התחדשות הכוח והשוב לעבודת ה'
״עדיך. כמו פיך וכן עדיו לבלום ואמר זה כנגד החולה כי החולה ימאס כל מאכל, והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו״
הפסוק מתאר כיצד ה' מעניק לאדם כוח חדש, בדומה לנער שמתחדש בכוחו. הרד"ק מפרש את המילה "עדיו" ככיסוי או מגן, ומקשר זאת למצב של חולי שבו האדם מאבד את הרצון לאכול. לפי הסברו, ה' מפעיל חסד גדול בכך שהוא לא רק מכפר על העוונות, אלא גם מרפא את המחלה ומחזיר לאדם את היכולת והתאווה להנות מהאוכל ומהטוב שבעולם. הפרשן מתמקד בשינוי הפיזי והנפשי שהבורא יוצר. מתוך מצב של מועקה ודוחה, האדם מגיע למצב של שובע ושמחה. הפירוש מדגיש את השכר הכפול: הכפרה על העבר והבריאות המעניקה כוח להמשך החיים.
רד״ק על תהילים 103:5:1 ↗התפילה על חיוניות הנשמה מול זמניות הגוף
״איננו. כלומר איננו בין החיים:״
בפירושו על פסוק טז בתהלים, מסביר הרד"ק (רבי דוד קמחי) את משמעות הביטוי "כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הָיִיתָ". הוא מפרש כי הכוונה היא שהאדם אינו נשאר בין החיים לנצח, אלא קיומו הפיזי הוא זמני וחלופי, בדומה לצמחייה שצומחת ונקצצת. ההסבר מתמקד בניגוד שבין נצחיות הברכה של ה' לבין קיומו המוגבל של האדם. בעוד שהחסד של ה' הוא עולם ועד, גורלו של האדם הוא דהייה וסיום, מה שמדגיש את הצורך בהישענות על הבורא.
רד״ק על תהילים 103:16:1 ↗