תפילה לעני שמתעקם מכאב, ושופך את תלונתו לפני ה'.
תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃תהילים · פרק קב׳
תפילת עני בצרות ותקווה לגאולת ציון
תחינה של אדם סובל בתוך מצוקה, המבקש רחמים מול חלוף העולם ונצחיות הַשֵּׁם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים קב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת עני בצרות
ה', שמע את תפילתי ואת זעקתי אליך שתגיע.
יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃אל תסתיר פנים ממני ביום צרה לי. הטה אליי אוזן ביום שאקרא, וענה לי במהרה.
אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃כי ימיי נגמרים כמו עשן, ועצמותיי נשרפו כמו גחלים.
כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹ־קֵ֥ד נִחָֽרוּ׃תחינה של אדם סובל
הלב שלי נכה כמו עשב ובושל, כי שכחתי לאכול את האוכל שלי.
הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃מרוב קול האנחות שלי, העצמות שלי נדבקות לבשר שלי.
מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃אני דומה לקצת של מדבר, והייתי כמו כוס של חורבות.
דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃אני ער ומתעורר כמו ציפור בודדת שיושבת על הגג.
שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃קינה של אדם סובל
כל היום האויבים שלי קוראים לי בשמות רעים, והשונאים שלי נשבעים בשמי.
כָּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃כי אכלתי אפר כמו לחם, ושתיתי מים דרך הבכי.
כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃בגלל הכעס והזעם שלך, כי הרמת אותי והשלכת אותי.
מִפְּנֵֽי־זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃הימים שלי כמו צל שבורח, ואני נבלה כמו עשב.
יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃התקווה לשיקום ציון
ואתה, השם, תשב לנצח, והזיכרון שלך יישאר מדור לדור.
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃אתה תקום ותחוס על ציון, כי הגיע הזמן לרחם עליה, כי הגיע המועד.
אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃כי עבדיך אוהבים את אבניה, ועל העפר שלה הם מתפללים לרחמים.
כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃וכל העמים ייראו את שם השם, וכל מלכי הארץ יכבדו את כבודך.
וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃תקווה לעתיד וזכות התפילה
כי הַשֵּׁם יִרְאוּ אֶת כְּבוֹד צִיּוֹן.
כִּֽי־בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃הוּא הִבִּיט אֶל תְּפִלַּת הַנְּעוּרִים וְלֹא בָּזָה אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם.
פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃דָּבָר זֶה יֵכתָב לַדּוֹר הַבָּא, כְּדֵי שֶׁעַם שֶׁיִּבָּרֵא יְהַלֵּל אֶת הַשֵּׁם.
תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃כִּי הַשֵּׁם הִבִּיט מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, מֵהַשָּׁמַיִם הוּא הִבִּיט אֶל הָאָרֶץ.
כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃תפילת המבקש את גאולת העמים
כדי לשמוע את קול הקינות של האסיר, שיפתחו את שערי המוות.
לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃כדי לספר בציון את שם הַשֵּׁם ואת תהילתו בירושלים.
לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃כאשר יתאספו כל העמים והממלכות יחד, כדי לעבוד את הַשֵּׁם.
בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהוָֽה׃עצרתי בדרכי, כי כוחותיי קצרו את ימיי.
עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ כחו [כֹּחִ֗י] קִצַּ֥ר יָמָֽי׃נצחיות הבורא מול חלוף העולם
אני אומר לאל: אל תעלה אותי בערפל הימים שלי, בגלגולי הדורות, בשנותיך.
אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃לפני הכול הקמת את הארץ, ומעשה ידייך הם השמים.
לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃הם יחרבו, אבל אתה תעמוד, וכולם יהיו כמו בגד שמתבלה. כמו לבוש מחליפים אותם, וגם הם יוחלפו.
הֵ֤מָּה ׀ יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃אבל אתה הוא אותו אחד, ושנותיך לא יפסקו לעולם.
וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃המשכיות הדורות
הַבְּנִים שֶׁל עֲבָדֶיךָ יִשְׁכְּבוּ, וְהַזֶּרַע שֶׁלָּהֶם יִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ.
בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת עני בצרות
תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃
יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃
אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃
כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹ־קֵ֥ד נִחָֽרוּ׃
תחינה של אדם סובל
הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃
מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃
דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃
שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃
קינה של אדם סובל
כָּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃
כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃
מִפְּנֵֽי־זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃
יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃
התקווה לשיקום ציון
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃
אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃
כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃
וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃
תקווה לעתיד וזכות התפילה
כִּֽי־בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃
פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃
תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃
כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃
תפילת המבקש את גאולת העמים
לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהוָֽה׃
עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ כחו [כֹּחִ֗י] קִצַּ֥ר יָמָֽי׃
נצחיות הבורא מול חלוף העולם
אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃
לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃
הֵ֤מָּה ׀ יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃
וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃
המשכיות הדורות
בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים קב כולל תפילה של אדם עני בצרות, המבטא את סבלו האישי ואת תקוותו לשיקום ירושלים ולגאולת העמים.
תפילת עני בצרות
מזמור זה הוא תפילה של אדם סובל המבקש רחמים. המתפלל מבקש שהשם לא יסתיר ממנו את פניו ביום צרה, וקורא לה' לשמוע את זעקתו. הוא מתאר את מצבו הקשה, כאשר ימיו חולפים במהירות ועצמותיו נשרפות מרוב סבל וכאב.
תחינה של אדם סובל
פסוקים אלו מתארים אדם הנמצא במצוקה גופנית ונפשית עמוקה. הוא משווה את מצבו לעשב יבש, לעצמות צמודות לבשר, לציפור בודדת ולחורבות. הדובר מבטא רעב, רעש של אנחות ובידוד מוחלט בתוך סבלו.
קינה של אדם סובל
הפסוקים מתארים אדם הנמצא במצוקה קשה ובהשפלה. האויבים מעלילים עליו דברים רעים, והוא חווה רעב וצמא קיצוניים מרוב צער. הוא מרגיש שהכעס האלוהי הרים אותו והשליך אותו, עד שחייו הופכים לחסרי משמעות וקצרי ימים, בדומה לצל או לעשב שבוכה ונובל.
התקווה לשיקום ציון
הפסוקים מדברים על נצחיות השם ועל התקווה שייווצרו רחמים על ירושלים. הכותב מבקש שהמועד לרחם על ציון יגיע, שכן עבדי השם קשורים לאדמתה. כאשר יתבצע השיקום, כל העמים ומלכי הארץ ייראו את עוצמת השם ויכבדו את כבודו.
תקווה לעתיד וזכות התפילה
פסוקים אלו מתארים את שגשוגה העתידי של ציון ואת כבוד ה' המתגלה בה. ה' מקשיב לתפילות הצעירים ואינו מזלזל בהן. המטרה היא שהדבר יירש על ידי הדורות הבאים, כדי שעמו הנבחר ימשיך לשבח את ה' מתוך ידיעה שהוא משגיח על הארץ מן השמיים.
תפילת המבקש את גאולת העמים
הפסוקים מתארים תקווה לעתיד שבו קולות הייסורים של האסיר יפתחו שערים חדשים, כדי שכל העמים והממלכות יתאספו בירושלים לעבוד את הַשֵּׁם. בתוך התפילה, הדובר מבטא את חולשת כוחותיו ואת קוצר ימיו.
נצחיות הבורא מול חלוף העולם
פסוקים אלו מדגישים את ההבדל בין העולם המשתנה והמתכלה לבין נצחיות האל. בעוד שהארץ והשמים כבגד שמתבלה ומתחלף, הַשֵּׁם נשאר תמיד אותו אחד, ושנותיו אינן פוסקות לעולם.
המשכיות הדורות
פסוק זה מבטא תקווה להמשכיות הדורות בתוך הקשר של עבודת ה'. הוא מתאר כיצד צאצאים של עבדי ה' ימצאו מנוחה וימשיכו לעמוד לפניו, כחלק מהבטחה ליציבות הדור הבא.
הפרק מציג ניגוד בין האדם המתכלה לבין הַשֵּׁם הנצחי, ומסיים בתקווה להמשכיות הדורות.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הוספת ברכות לתפילת היום
״וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, ״אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי״, ״אֶשָּׂא עֵינַי״
במסכת תענית נאמר כי מי שצריך להתענות, אומר לפני הברכות הקבועות עשרים וארבע ברכות. שמונה עשרה מתוך אלו הן הברכות הנאמרות בכל יום, אך עליו להוסיף עוד שש ברכות מיוחדות. שש אלו הן ברכות הקשורות למצוקה ולזיכרון, הכוללות קריאה לשמו של ה׳, זכרונות והשמעת שופרות. הפרשנות כאן מתמקדים בתוספת המעשית הנדרשת מהמתענים כדי לחבר את התפילה למצבם האישי.
תענית ט״ו א:ז׳ ↗עטרות של תפילה ושיוויון לפני ה'
״דבר אחר: מה תצעק אלי, הדא הוא דכתיב (תהלים סה, ג): שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו. מהו שומע תפלה? אמר רבי פנחס, בשם רבי״
במדרש שמות רבה מוסבר כיצד הקדוש ברוך הוא שומע את התפילות. רבי פנחס, בשם רבניו, מסביר שהתפילות מתקיימות בקהילות שונות בזמנים נפרדים. המלאך הממונה על התפילות אוסף את כל התפילות הללו והופך אותן לעטרות המונחות על ראשו של הקדוש ברוך הוא, כפי שמתואר בישעיה. המדרש מדגיש גם את ייחודיותו של ה' בשמיעת תפילה. בני אדם אינם יכולים להקשיב לכמה שיחות בו זמנית, אך ה' שומע את כולם יחד. בנוסף, בניגוד לעולם הזה שבו עשירים מקבלים יחס טוב יותר מעניים, לפני ה' כולם שווים: נשים, עבדים, עניים ועשירים. הוכחה לכך היא שסגנון התפילה של משה הנביא, שנחשב לאיש אלוהים, דומה לסגנון התפילה של העני בפרק קב.
שמות רבה כ״א:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
הדימוי לעוף במדבר
״דמיתי לקאת מדבר. לקאת שם עוף הוא:״
רש"י מפרש את הדימוי המופיע בתהילים קב, ז, שבו הדובר משווה את מצבו לעוף במדבר. לפי פירושו, המילה "לקאת" מציינת סוג מסוים של עוף שחי במדבר. ההסבר מתמקד בפירוש המילה המקראית כדי להבהיר את תמונת המצוקה והבדידות של המתפלל, המדמה את עצמו ליצור בודד וחשוף בלב השממה.
רש״י על תהילים 102:7:1 ↗התמודדות עם מוות וסוף המונחים
״תמותה. חולה למות אנמוריני"דא בלע"ז:״
בתהילים קב, פרק זה שייך למזמור של תפילה מתוך צער עמוק. המשורר מתאר מצב של סבל גופני ונפשי כבד, שבו הוא מרגיש שהחיים הולכים ותלושים ממנו. רש"י מפרש על המילה 'תמותה' שבפסוק זה, ומסביר שהכוונה היא לאדם שחולה ומרגיש שהוא עומד למות. לפי פירושו, המילה מתארת את התחושה של אדם שנמצא במצב של חולי קשה וקרוב למות.
רש״י על תהילים 102:21:1 ↗תפילת אדם שבור בתוך המדבר
״דמיתי. הקאת הוא קיק והא עוף מדבר, וקולו כקול נהי לפיכך אמר דמיתי לקאת מדבר ורוצה לומר לקולו: וכן ככוס חרבות. שהוא עף ושוכן במקומות״
תהלים קב הוא תפילה של אדם שחווה קושי עצום, המבטאת בדידות עמוקה וחשש מפני אובדן. הדובר מתאר את מצבו כמי שמתקשר עם עופות המדבר, שכן הוא מרגיק עצמו בודד בתוך שטח שאין בו יישוב אנושי. השיר משתמש בדימויים של קול בכי ושל ציפורים המנודדות במקומות מסוכנים כדי להמחיש את רעש הכאב והבדידות. הרד״ק מסביר את הדימוי של הדובר המדבר אל הציפורים ומקביל את קולן לקול הבכי שלו. הוא מציע שזהו ביטוי לתחושת ניתוק מהעולם האנושי, עד כדי כך שהאדם מוצא עצה ושיח רק עם בעלי החיים השוכנים במדבר. הפרשן רואה כאן תיאור של אדם שנמצא במצב שבו אין לו אף שותף לדיבור מלבד הטבע הפראי והמבודד.
רד״ק על תהילים 102:7:1 ↗השבת העם לציון
״לספר. הוציאם מהגלות שיספרו שמו ותהילתו בציון, והפסוק כפול בענין במלות שונות:״
הפסוק מתאר את הרגע שבו העם יחזור מגלות לציון, כדי להודיע על שמו ועל תהילתו. לפי הרד"ק, הפסוק מכיל כפל משמעות: הוא מדבר גם על אירוע עתידי של קיבוץ גלויות וגם על המטרה של אירוע זה, שהיא הכרזה על גדלות ה'. הפרשן מסביר שהמילים השונות בפסוק משקפות היבטים שונים של אותה התרחשות. השאיפה היא שהעצם של הצאצאים השבים תהיה כזו שתעלה ותספר את כבוד ה' בעולם.
רד״ק על תהילים 102:22:1 ↗