לָמָּה הַשֵּׁם תַּעֲמֹד בַּמֶּרְחָק וְתִסְתַּתֵּר בְּעִתּוֹת צָרָה?
לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃תהילים · פרק י׳
קריאת העני בעת רשע
תחינה מול עוול הרשע ותפילה לעזרה אלוהית
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
תהילים י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאת הַעָנִי בְּעִת רֶשַׁע
הָרָשָׁע מִתְגַּאֶה וְעַל הֶעָנִי מַשְׁתִּיט אֶת כֹּחֲוֹ. הוּא תּוֹפֵס אֶת הָעֲנִי בְּתָכְנִיתָיו הָרָעוֹת שֶׁהוּא חָשַׁב.
בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּפְשׂ֓וּ ׀ בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃הָרָשָׁע מַלְלֵג מִתְמוֹדְדוּת בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ, וְהוּא לועג בְּלֵב רָע לְהַזְהִיר אֶת הַשֵּׁם.
כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהוָֽה׃הָרָשָׁע כְּשֶׁכֹּחַ כַּעֲסָנוֹ גָּאוֹת, הוּא לֹא יְחַפֵּשׂ אֶת אֱלֹהִים בְּכָל מַעֲשֵׂיו הָרָעִים.
רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃תיאור הרשע המתרסה
דרכיו תמיד רחוקות ממשפטיך, וכל מי שרוד לו מתגאה בדרכים אלו.
יָ֘חִ֤ילוּ דרכו [דְרָכָ֨יו ׀] בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃הוא אומר בלבבו: לא אפול לעולם, וגם הדורות הבאים לא ייראו רע.
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃פינו מלא ב curse, ומתחתו ללשונו רק עמל ועוולה.
אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃הוא יושב במסתורי חצרות, הורג את הנקי, ועיניו אורבות למצוא את קורבנו.
יֵשֵׁ֤ב ׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃תחינה מול עוול הרשע
הוא אורב במסתור, כמו אריה שבסוכה, כדי לתפוס עני; הוא יתפוס את העני בזמן שהוא מכין את מלכודתו.
יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר ׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃הוא ישבור וירסק, והחלשים יפלו תחת כוחו.
ודכה [יִדְכֶּ֥ה] יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו חלכאים [חֵ֣יל] [כָּאִֽים׃]הוא אמר בלבבו שאל שכח, והוא מסתיר את פניו עד שלא יראה לעולם.
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃קום ה', אלוהים, הרם את ידך, אל תשכח את העניים.
קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עניים [עֲנָוִֽים׃]תחינה מול עוול הרשע
אלוהים, למה הרשע מתעמר? הוא אומר בלבבו: לא תחפש.
עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִּדְרֹֽשׁ׃ראית, כי אתה רואה עמל וכעס, ורוצה להעניש. אתה מושיט יד נגד מי שמשאיר את חלקו ליתום, כי אתה עוזר.
רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה ׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃שבור את זרוע הרשע והעויין, כדי שלא תוכל למצוא את רשעו.
שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃השם מלך לעולם ועד, והעמים נעלמו מארצו.
יְהוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃תְּפִלָּה לְעֶזְרָה
הַשֵּׁם, שְׁמַע אֶת הַכִּיסּוּפִים שֶׁל הָעֲנָוִים. אַתָּה מֵכִין לָהֶם אֶת הַלֵּב, וְאַתָּה תַקְשִׁיב בְּאָזְנְךָ.
תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ׃כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת הַיְתוֹמִים וְאֶת הַגְּרוּת, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם הָרָשָׁע לֹא יוֹסִיף עוֹד לִלְעֹג לָעוֹלָם.
לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאת הַעָנִי בְּעִת רֶשַׁע
לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּפְשׂ֓וּ ׀ בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ׃
כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ ׀ יְהוָֽה׃
רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו׃
תיאור הרשע המתרסה
יָ֘חִ֤ילוּ דרכו [דְרָכָ֨יו ׀] בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם׃
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע׃
אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן׃
יֵשֵׁ֤ב ׀ בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ׃
תחינה מול עוול הרשע
יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר ׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃
ודכה [יִדְכֶּ֥ה] יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו חלכאים [חֵ֣יל] [כָּאִֽים׃]
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃
קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח עניים [עֲנָוִֽים׃]
תחינה מול עוול הרשע
עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִּדְרֹֽשׁ׃
רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה ׀ עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס ׀ תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה ׀ הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר׃
שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא׃
יְהוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ׃
תְּפִלָּה לְעֶזְרָה
תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ׃
לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
תהילים פרק עים מתאר את תחושת הניכור של האדם מול עוול הרשע, ומתפלל לצדק אלוהי.
קריאת הַעָנִי בְּעִת רֶשַׁע
הַמִּזְמוֹר מְבַטֵּא אֶת הַכְּאֵב שֶׁל הָעָנִי הַחַוֶּה עוֹלָה רֶשַׁע. הַדָּרוֹשׁ שׁוֹאֵל אֶת הַשֵּׁם לָמָּה הוּא נִרְאֶה כְּמִתְרַחֵק בְּעֵת הַקּוֹשִׁי. הָרָשָׁע מִתְגַּאֶה בְּכֹחַּתוֹ, לועֵג לֵאלֹהִים וּמְתַכְנֵן רָע לַלֹּא לְחַפֵּשׂ אֶת הַצֶּדֶק.
תיאור הרשע המתרסה
פסוקים אלו מתארים אדם רע המתנשא על משפט ה', תוך ביטוי של ביטחון עצמי כוזב וזלזול במוסר. הרשע משתמש בלשון רעה, מעשי מרמה ועוולה, ומתכנן להרוג את התמים בשקט ובסתר, תוך שהוא מאמין שמעשיו לא יובחנו לעולם.
תחינה מול עוול הרשע
הפסוקים מתארים רשע שמתנהג כמו אריה המארב לעניים ומשתמש בכוחו כדי להשעבד אותם. הרשע חושב שאלוהים שכח את קיומו ואינו רואה את מעשיו. התפילה מבקשת מהאל לקום, להרים את ידו ולעמוד למען העניים שלא יישכחו.
תחינה מול עוול הרשע
התהילים מתארים את קושיית המאמין מול אלוהים בשעת רשע מתעמר ומתעלם מצרת היתום. הפסוקים מבטאים ביטחון בכך שהאל רואה את העוול, ומתפללים למציאת צדק ומשפט ששובר את כוח הרע. בסופו של דבר, מוכרת מלכותו הנצחית של השם מעל כל העמים.
תְּפִלָּה לְעֶזְרָה
הַמְּזַמֵּר מִתְחַנֵּן לַהַשֵּׁם שֶׁיִּשְׁמַע אֶת כִּסּוּפֵי הָעֲנָוִים וְיַעֲנֶה לָהֶם. הַתְּפִלָּה בְּעֵצֶם כָּאן מְבַקֶּשֶׁת צֶדֶק וְדִין, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הָרָשָׁעִים לֹא יוּכְלוּ לִלְעֹג וְלִבְלֹשׁ אֶת הַחַלּוֹשִׁים, וְלִשְׁמֹר עַל הַיְתוֹמִים וְהַגְּרוּת.
הפרק מסתיים בביטחון שהשם שומע את בקשת העני.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמַּעֲמָד הַהֲלָכִי שֶׁל הַקְּרִיבָה וְהַמֶּרְחָקִים
״כתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחד אומר (דברים י יז): "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו״
הַמִּקְרָא בַּסִּפְרִי מְסַבֵּל בֵּין הַכְּתֵובִים הַנִּרְאִים כַּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה. הַסִּפְרִי מְבִיא דֻּבְדֻּקִים בֵּין פְּסוּקִים הַמְּבַטְּאִים עַל הַקְּרִיבָה הַשֵּׁם לָאָדָם וְעַל הַקְּרִיבָה הַמְּרַחֶקֶת אֹתוֹ. הַסּוֹבֵר הוּא שֶׁהַמַּצָּב הַהֲלָכִי וְהַהֶגְבָּלָה הַמַּקְצִיעָה תָּלוּ בְּהַפְּעֻלָּה הָאָדָם וּבְכֹחַ הַגְּזֵרָה הַמְּהוּלֶכֶת עַל הָעוֹלָם. הַסִּפְרִי מַסְבִּיר כִּי הַמַּצָּב שֶׁהַשֵּׁם "יִשָּׂא פָּנָיו" אוֹ "לֹא יִשָּׂא פָּנִים" תָּלוּ בְּעֲשִיַּת רְצוֹן הַמָּקוֹם. כְּשֶׁיִּשְׁרוּ הַמַּעֲשִׂים, הַגְּזֵרָה הַמְּהוֹלֶכֶת הִיא שֶׁהַשֵּׁם יִשָּׂא פָּנָיו, וּכְשֶׁהַמַּעֲשִׂים אֵינָם רְצִיּוֹן הַמָּקוֹם, הַגְּזֵרָה הַמְּהוֹלֶכֶת הִיא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים. הַסִּפְרִי מְבִסְסֵס אֶת הַהַבְדָּלָה הַזֹּאת עַל מִקְרָאִים מְגוּדָּרִים הַמְּבַטְּאִים עַל הַשְּׁנִיּוּת בֵּין הַקְּרִיבָה וְהַמֶּרְחָקִים בֵּין הַשֵּׁם לְעַמּוֹ.
ספרי במדבר מ״ב:ב׳ ↗הקשר בין כמות המילים למספר המשמעויות
״אלו כותבין דבר אחד וקוראין שנים בא גד אש דת (אשתונן) [מאש תם] מה לכם והנה הוא (באנת׳) מה הם בני מן לבן ימיני חל״
במסכת סופרים מוסבר כלל יסודי בלימוד המקרא: כמות של מילה אחת יכולה להכיל בתוכה שתי משמעויות שונות. המחבר מדגים זאת באמצעות רשימת מילים וקיצורים, ומראה כיצד כל אות או חלק ממילה יכולים להתפרש כעניין אחר. ההסבר מתמקד בכך שהתורה והמסורת עשירות ברבדים. על ידי שילוב של אותיות ושינויי ניקוד, ניתן להוציא מכמות קטנה של טקסט משמעויות רבות. הגישה כאן היא טכנית-לשונית, המראה את העושר הטמון במבנה השפה העברית.
מסכת סופרים ז׳:ג׳ ↗בעקבות המפרשים
התנשאות הרשע וביטול המשפט
״אין אלהים. לית דין ולית דיין:״
רש"י מפרש את הפסוק הרביעי בתהילים, המתאר כיצד הרשע בתוך גאוותו חושב שאין אלוהים. לפי רש"י, הכוונה היא שהרשע פועל כאילו אין דין ואין דיין, כלומר הוא מתעלם מכך שקיימת מערכת של צדק וחשבון עולמי. הפרשן מתמקד בביטול המוסר והחוק בלב הרשע. הוא מסביר שהשקר אינו רק דיבור, אלא תפיסת עולם שמונעת מהאדם לתת דין וחשבון למעשיו. הגישה הזו מדגישה שהעוז והיהירות נובעים מהתעלמות מוחלטת מהסמכות האלוהית ומהחובה המוסרית.
רש״י על תהילים 10:4:3 ↗השתיקה האלוקית והתמודדות עם הרשע
״ראתה. מה שהוא עושה ואתה מחריש:״
תהילים פרק ע׳ מתאר מצב של קושי קיצוני, שבו הרשע פועל בביטחון עצמי מופרז ומנצל את חסרי הישות. הפסוקים מציגים את תחושת הניכור של האדם מהשם, שמרגיש כאילו האל עומד בצד ואינו פועל בזמן שמתרחשים עוולות.
רש״י על תהילים 10:14:1 ↗העמימות של הרשע והתקווה בתוך הכאוס
״וטעם יפיח בהם – כמו אנשי לצון יפיחו קריה.״
תהילים פרק ע עוסק בשאלת הסבל והשתיקה של הַשֵּׁם מול עוולות הרשעים. המזמור מתאר אדם שחווה תחושה של נטישה בזמן שהרע מתנהג ביהירות ובתחכום, תוך תכנון פשעים וביזוי החלש. השאלה המרכזית היא מדוע הצדק נראה רחוק כל כך. בפרשנותו על פסוק חמש, אבן עזרא מפרש את הביטוי המעיד על התנשאות הרשע כמי ש"יפיח" רע ורעבות על העיר, בדומה לאנשים המפיצים שמועות או אסון. הוא רואה בכוח הדיבור והתחכום של הרשע כלי להרס הקהילה.
אבן עזרא על תהילים 10:5:4 ↗התמיה בבקשת העזרה
״על מה - לשון תימה כמו למה תראני און.״
רבי אבן עזרא מסביר על המילים "עַל מָה" בתהילים, כי מדובר בלשון תמיהה. המשמעות היא שהמשורר שואל בתמיהה למה הַשֵּׁם נראה כרחוק או כמי שאינו עונה בשעת הצרה. הפירוש מדגיש שאין זו רק שאלה רגילה, אלא ביטוי של פליאה ותסכול מתוך תחושת ריחוק. לפי גישה זו, השאלה המקורית נועדה להביע את הקושי לראות את פעולת הדין ברגעים הקשים ביותר.
אבן עזרא על תהילים 10:13:1 ↗