בני, שמור את דבריי ושמור אצלך את מצוותיי.
בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃משלי · פרק ז׳
ההצמדה לחכמה והסכנה שבמפתה
הקריאה לשמור על מצוות ודברי חכמה מול פיתויים של חוסר מוסריות ודרכי עוול.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
משלי ז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
ההצמדה לחכמה
שמור את מצוותיי וחיה, ושמור על תורתי כמו על אישון עיניך.
שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃קשור אותם על אצבעותיך וכתוב אותם על לוח ליבך.
קָשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃אמור לחוכמה: "את אחותי", ולבינה קרא: "קרובה שלי".
אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃על המילים
המילה "מודע" יכולה לציין קרוב משפחה או מכר קרוב.
הסכנה שבמפגש עם האישה הזרה
כדי לשמור עליך מפני אישה זרה, מפני נוכרייה שדבריה חלקלקים.
לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃כי השקפתי מחלון ביתי, מבעד לאשנב שלי.
כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃ראיתי בין חסרי הניסיון, ובין הבחורים הבחנתי בנער חסר תבונה.
וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃הוא עבר ברחוב ליד הפינה שלה, וצעד בדרך אל ביתה.
עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃הַמִּפְגָּשׁ עִם הָאִשָּׁה הָרָעָה
בדמדומים, בערב היום, בעומק הלילה ובחשכה.
בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃והנה אישה באה לקראתו, לבושה כמו זונה ושומרת את מחשבותיה לעצמה.
וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃על המילים
הביטוי ״נצורת לב״ אינו חד־משמעי; הוא עשוי לתאר לב סגור או מחשבות נסתרות.
היא רועשת וסוררת, ורגליה אינן נשארות בביתה.
הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃פעם היא בחוץ, פעם ברחובות, וליד כל פינה היא אורבת.
פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃מפגש עם האישה הזרה
היא אחזה בו ונישקה אותו, העזה פנים ואמרה לו:
וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃יש עליי זבחי שלמים, והיום קיימתי את הנדרים שלי.
זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃לכן יצאתי לקראתך כדי לחפש אותך, ומצאתי אותך.
עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃פרשתי על המיטה שלי כיסויי מיטה, בדים מעוטרים מאריג מצרי.
מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃על המילים
סוג האריג המכונה ״אטון מצרים״ אינו ודאי.
ההכנה למפגש עם האישה המפתה
פיזרתי על המיטה שלי מור, אהלים וקינמון.
נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃בוא, נתמלא באהבה עד הבוקר ונתענג יחד באהבה.
לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃כי האיש לא בבית. הוא יצא לדרך רחוקה.
כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃הוא לקח בידו צרור כסף, ויחזור הביתה ביום הכסא.
צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃על המילים
לא ברור לגמרי מהו ״יום הכסא״: ייתכן שזה יום הירח המלא, וייתכן שהכוונה למועד קבוע.
הסכנה שבשידול
היא מטה אותו לצדה בדברי השכנוע הרבים שלה; בדיבור החלקלק שלה היא מסיטה אותו מהדרך.
הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃פתאום הוא הולך אחריה, כמו שור שהולך לשחיטה, וכמו מי שכבול באזיק והולך לעונש של טיפש.
ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃על המילים
הדימוי של האזיק והעונש אינו חד־משמעי במקור.
עד שחץ מפלח את הכבד שלו. הוא כמו ציפור שממהרת אל מלכודת, ואינו יודע שחייו בסכנה.
עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח וְלֹֽא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃ (פ)ועכשיו, בנים, שמעו לי והקשיבו לדברים שאני אומר.
וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃הסכנה שבדרכי האישה הרעה
אל תיתן ללב שלך לסטות אל הדרכים שלה, ואל תתעה בשבילים שלה.
אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃כי היא הפילה חללים רבים, וכל מי שהיא הרגה היה חזק.
כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃על המילים
המילה ״עצומים״ יכולה לציין גם שהרוגיה רבים מאוד.
הבית שלה הוא דרך אל השאול, ודרכיו יורדות אל חדרי המוות.
דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
ההצמדה לחכמה
בְּ֭נִי שְׁמֹ֣ר אֲמָרָ֑י וּ֝מִצְוֺתַ֗י תִּצְפֹּ֥ן אִתָּֽךְ׃
שְׁמֹ֣ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵ֑ה וְ֝תוֹרָתִ֗י כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֶֽיךָ׃
קָשְׁרֵ֥ם עַל־אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃
אֱמֹ֣ר לַֽ֭חָכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ וּ֝מֹדָ֗ע לַבִּינָ֥ה תִקְרָֽא׃
הסכנה שבמפגש עם האישה הזרה
לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃
כִּ֭י בְּחַלּ֣וֹן בֵּיתִ֑י בְּעַ֖ד אֶשְׁנַבִּ֣י נִשְׁקָֽפְתִּי׃
וָאֵ֤רֶא בַפְּתָאיִ֗ם אָ֘בִ֤ינָה בַבָּנִ֗ים נַ֣עַר חֲסַר־לֵֽב׃
עֹבֵ֣ר בַּ֭שּׁוּק אֵ֣צֶל פִּנָּ֑הּ וְדֶ֖רֶךְ בֵּיתָ֣הּ יִצְעָֽד׃
הַמִּפְגָּשׁ עִם הָאִשָּׁה הָרָעָה
בְּנֶֽשֶׁף־בְּעֶ֥רֶב י֑וֹם בְּאִישׁ֥וֹן לַ֝֗יְלָה וַאֲפֵלָֽה׃
וְהִנֵּ֣ה אִ֭שָּׁה לִקְרָאת֑וֹ שִׁ֥ית ז֝וֹנָ֗ה וּנְצֻ֥רַת לֵֽב׃
הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃
פַּ֤עַם ׀ בַּח֗וּץ פַּ֥עַם בָּרְחֹב֑וֹת וְאֵ֖צֶל כָּל־פִּנָּ֣ה תֶאֱרֹֽב׃
מפגש עם האישה הזרה
וְהֶחֱזִ֣יקָה בּ֭וֹ וְנָ֣שְׁקָה־לּ֑וֹ הֵעֵ֥זָה פָ֝נֶ֗יהָ וַתֹּ֣אמַר לֽוֹ׃
זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃
עַל־כֵּ֭ן יָצָ֣אתִי לִקְרָאתֶ֑ךָ לְשַׁחֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וָאֶמְצָאֶֽךָּ׃
מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃
ההכנה למפגש עם האישה המפתה
נַ֥פְתִּי מִשְׁכָּבִ֑י מֹ֥ר אֲ֝הָלִ֗ים וְקִנָּמֽוֹן׃
לְכָ֤ה נִרְוֶ֣ה דֹ֭דִים עַד־הַבֹּ֑קֶר נִ֝תְעַלְּסָ֗ה בָּאֳהָבִֽים׃
כִּ֤י אֵ֣ין הָאִ֣ישׁ בְּבֵית֑וֹ הָ֝לַ֗ךְ בְּדֶ֣רֶךְ מֵרָחֽוֹק׃
צְֽרוֹר־הַ֭כֶּסֶף לָקַ֣ח בְּיָד֑וֹ לְי֥וֹם הַ֝כֵּ֗סֶא יָבֹ֥א בֵיתֽוֹ׃
הסכנה שבשידול
הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃
ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם כְּ֭שׁוֹר אֶל־טָ֣בַח יָב֑וֹא וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃
עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח וְלֹֽא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃ (פ)
וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לְאִמְרֵי־פִֽי׃
הסכנה שבדרכי האישה הרעה
אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ אַל־תֵּ֝תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃
כִּֽי־רַבִּ֣ים חֲלָלִ֣ים הִפִּ֑ילָה וַ֝עֲצֻמִ֗ים כָּל־הֲרֻגֶֽיהָ׃
דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־חַדְרֵי־מָֽוֶת׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מפרט את חשיבות הדבקות בחכמה ואת האזהרות מפני נפילה למלכודות של יצר ומוסר נמוך.
ההצמדה לחכמה
האב קורא לבנו לשמור על דבריו ועל מצוותיו בתוך עצמו. הוא מורה לו להיצמד למצוות כדי לחיות, ולתייחס לתורה כאל אישון העין. הבן צריך לחבר את הדברים לאצבעותיו ולכתוב אותם על לוח הלב, וכן להתייחס לחכמה ולבינה כאל קרובות משפחה.
הסכנה שבמפגש עם האישה הזרה
הפסוקים מתארים אדם שמתבונן בצעיר וחסר ניסיון שעובר ברחוב. האישה הזרה, שדיבוריה מחליקים ומפתים, מחכה לו בביתה מבעד לחלון. הדובר מזהיר מפני המפגש הזה, שבו הצעיר עובר ליד ביתה ומתחיל לצעוד בדרכה, כשהוא חסר הבנה לגבי הסכנה שבכך.
הַמִּפְגָּשׁ עִם הָאִשָּׁה הָרָעָה
הַקֶּצֶת הַמַּעֲשֶׂה מִתְחַל בְּעֵת הַדִּמְדֻמִּים, כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ מְכַסֶּה הַכֹּל. בְּעֵת זוֹ, אִשָּׁה מִסּוּכֶנֶת אֶת הַנַּעַר. הִיא זֹנָה וּמְנַסָּה לְשַׁכְכֵב אֶת הַלֵּב. הִיא רַעֲשָׁנִית וּמְבֶלֶבֶלֶת, וּבְתוֹךְ בֵיתָהּ הִיא לֹא יוֹשֶׁבֶת בַּמָּקוֹם הָאָדוֹם. הִיא תָּמִיד בַּחוּץ, בַּסְּחוֹרוֹת, וּמְחַכָּה בְּכָל כִּי סוֹף וְלַחַץ.
מפגש עם האישה הזרה
הקטע מתאר אישה המפגישה עם צעיר בתעזות פנים. היא מחזיקה בו ומנשקת אותו. היא טוענת כי היא השלימה היום את נדריה ושיקרה זבחי שלמים. היא מסבירה שיצאה לפגוש אותו כדי לשבח אותו ומצאה אותו. היא מוסיפה כי עישתה את מיטתה ומילאה אותה בבד יקר מסין.
ההכנה למפגש עם האישה המפתה
הפסוקים מתארים את הכנות של אישה מפתה לקראת מפגש עם אדם. היא מכינה את המיטה עם ריחות טובים של מור, קנפור וקצחה. היא מזמינה את האדם ליהנות מהעונג של אהבות עד הבוקר. היא מסבירה שהבעל שלה אינו בבית, כי הוא יצא למסע ארוך עם הרבה כסף, ואולי יחזור רק ביום הישיבה.
הסכנה שבשידול
הפסוקים מתארים אדם שנמשך אחרי אישה מפתה, שהיא מומחית בדיבור משכנע. הוא הולך אחריה בפתאומיות, כמו שור שצועד אל קצבט או כמו טיפש שמתעלם ממוסר. הוא לא מבין שהמעשים שלו מסכנים את חייו, עד שהחץ פוגע בכבד שלו. בסוף, האב קורא לבניו להקשיב לדבריו.
הסכנה שבדרכי האישה הרעה
הפסוקים מזהירים מפני ההתפתות לדרכיה של אישה רעה. מוסר על הלב לא לרצות בדרכיה ולא לטעות בנתיביה, כי היא גרמה למות אנשים רבים וחזקים. ביתה של האישה הזו מוביל למקום של מוות וכיליון.
הפרק מסיים באזהרה חמורה מפני הליכה בדרכים שמובילות לאובדן חיים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
האַחֲרָיוּת הַמּוּטֶּלֶת בְּעֶרְבּוּת הַחֲבֵרִים
״דבר אחר: וישמע יתרו, הה"ד (ירמיה ב): שמעו דבר ה' בית יעקב. זש"ה (משלי ו) בני אם ערבת לרעך. אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים״
הַפֶּרֶק מְסַבֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר הַמּוּטָל עַל הָאָדָם בְּמִשְׁמַע הַמִּלִּים וּבְעֲרָבוּת הַחֲבֵרִים. הַפִּרְשָׁן בְּשֵׁמוֹת רַבָּה מְקַשֵּׁר אֶל הַפּסוּקִים בְּמִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה לַמַּעֲמָד הַמּוּטָל עַל יִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה. הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלִּים "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ" הֵן אַשְׁרָה וְאַף אַשְׁרָה, כִּי הָאָדָם הַמִּתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים הוּא עָרֵב לָהֶם וְעַל כָּךְ הוּא נוֹשֵׂא בְּאַחֲרָיוּת. הַמַּעֲשֶׂה הַמְּשֻׁלָּשׁ בַּפֵּרֶשׁ, הַמְּבַשֵּׂר עַל מֶלֶךְ שֶׁמִּשְׁלִיט אֶת שָׂדֵהוּ, מַדְגִּישׁ אֶת הַבְּרִית הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּעוֹד שֶׁאֲדִם הָאַחֲרִים סָרְבוּ לְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה, יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּמִשְׁמַע וּבְעֶרְבּוּת. הַפֵּרֶשׁ מַעֲמִיד אֶת הַמַּצָּב כְּהֶבְלֵט שֶׁל חֲבֵרוּת וּמַשְׂגָּה, אַךְ מַזְהִיר מִן הַסַּכָּנָה שֶׁבְּמִי שֶׁמִּתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים וְעוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹ לֹא מְמַחֶה, הוּא עָרֵב לַנְּזִיקָה וְעָרֵב לַעֲמוּס הַצִּבּוּר.
שמות רבה כ״ז:ט׳ ↗הַחִיפּוּשׁ אַחֲרֵי הַטּוֹב וְהַמַּפְגָּשׁ הַמְּפַתֶּה
״מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״שְׁחוּזוֹת״ לִישָּׁנָא דְגַלּוֹיֵי הוּא? — דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ״
הַפֶּסֶק הַזֶּה מַתְחִיל בְּקֶרֶב הַמִּשְׁאָלִים שֶׁל שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי, בַּמְּקוֹם שֶׁהוּא מְצַוֶּה לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַחָכְמָה כְּמוֹ פְּרִיצִים וְעֵינַיִם. הוּא מַדְגִּישׁ אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּחַיֵּי הָאָדָם וְעַל הַשְּׁמִירָה עֲלֵיהֶם. הַמַּקְשָׁה מִמְּקוֹר הַתּוֹרָה, מִמְּקוֹם הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, בּוֹחֶנֶת אֶת הַמִּלִּים "שְׁחוּזוֹת". הַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת מָה הַכַּוָּנָה בַּמִּלָּה הַזֹּאת, וּמְסַבֶּרֶת שֶׁהִיא מְצַרְפָה לְמַשְׂעָה שֶׁל גִּלּוּי. הַדַּרְכִּי הַמְּבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר הַמִּקְרָא, מַצְיֵב הַקְשָׁרָה מֵהַמִּקְרָא שֶׁל הַמִּפְגָּשׁ הָעוֹרֵר אֶת הַשְּׁחוּזוֹת, כְּשֶׁנִּכְתָּב עַל אִשָּׁה שֶׁקָּרְאָה לוֹ.
שבת נ״ג ב:כ״ד ↗בעקבות המפרשים
הסכנה שבדרכים צדדיים
״אצל פנה. פנה של זונה ועבודת גילולים:״
הפרק מתאר אדם צעיר שצועד ברחובות ומבט לו בנפש הלא נכונה. הוא נתקל באישה שמתנהגת בצורה לא מוסרית ומתפתה אותו. הפסוקים מתארים את התהליך המדוים שבו רצון רע מוביל לטעות גדולה ושיבוש בדרך החיים. רש"י מסביר שהפסוק מתייחס לאדם שפנה בדרכים של זנות ועבודת אלילים. לפי פירושו, הפנייה היא לא רק למעשים לא נאותים, אלא גם לעבודה זרה. החוקר מראה שניתן לראות בזה אזהרה מפני כל סוג של סטייה מהדרך הישרה והאמונית.
רש״י על משלי 7:8:1 ↗הַשִּׁמּוּר עַל הַחָכְמָה מִפְּגִישָׁה מְסֻכֶּנֶת
״צרור הכסף. הטובים שבהם הרג:״
הַפֶּסֶק הַזֶּה מְתָאֵר אֶת הַסַּכָּנָה הַקְּבוּעָה בְּמִפְגָּשׁ עִם הָאִשָּׁה הָרָעָה, שֶׁמְּבַסֶּסֶת אֶת שִׁבְרָהּ עַל מִלִּים מְתֹּקֹת וְעַל כּוֹס יַיִן. הַכּוֹתֵב מַדְרִיךְ אֶת הַקּוֹרֵא לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת וּלְדבּוֹק בַּחָכְמָה כְּמוֹ אֶל עֵינַיִם, כְּדֵי לְהִתְגַּנֵּן מִן הַתִּקְעָה הַמְּסֻכֶּנֶת. הַמַּטְרָה הִיא לִמְנַע אֶת הַקְּרִיסָה הַמֻּדָּעַת בְּעַדְרִים הַמְּסֻכָּנִים בַּחַיִּים. בְּקֶצֶר, הַטֶּקְסְט מַצִּיג תְּמוּנָה חַדָּה שֶׁל הַתְּמִימוּת שֶׁנִּכְשֶׁרֶת מִפְּנֵי הַפִּיתוּי. רָשִׁי, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסֶק הַסְּפִיקִי, מַצִּיעַ הֶלְְךֵה דַּקָּה וּמְצַיֵּן שֶׁהַכַּסְפִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּאִים בְּהַקֶּצֶע הַזֶּה הֵם אֵלוֹת שֶׁהָיוּ בְּעֶצֶם הַהֲרָגָה. הַסְּבָרָה זוֹ מַדְגִּישָׁה אֶת הַנִּזּוֹק הַכְּבֵד שֶׁבְּטָעוּת הַמִּקְרֶה.
רש״י על משלי 7:20:1 ↗התבוננות בדרך הישר
״נשקפתי - אלה דברי שלמה וטעמו נגליתי ונראיתי למשקיפים אותי, כדי שישמחו בני אדם בראותו, וכן נשקפה ותיבב וטעם הנשקף, להראות עצמו והמשקיף לראות אחרים.״
הפרק מתאר את חשיבות שמירת המצוות והחוכמה בלב האדם. הכותב מציג את התוצאות של בחירה בדרך הישר מול הסכנה שבמפתה של אישה זרה. הטקסט מזהיר מפני הליכה בדרכים לא נכונה ומשתמש בדימויים חזקים כדי להמחיש את הנזק המוסרי והרוחני שעלול להיגרם לאדם שאינו שומר על משמעת עצמית ועל ערכים. אבן עזרא מפרש את המילה "נשקפתי" בפרק זה באופן מיוחד. הוא מסביר ששלמה המלך בחר להופיע ולהראות את דבריו בבירור, כדי שכל מי שמביט בו יוכל ללמוד ולהתענג על החכמה. לפי גישת אבן עזרא, המטרה של חוכמה כזו היא לא רק להשוויץ בידע, אלא להקרין את האור של התבונה כך שאחרים יוכלו לראות ולשנות את דרכם.
אבן עזרא על משלי 7:6:1 ↗ההגנה של החכמה מפני פיתוי
״הכסא - ראש חודש שיתכסה בו הירח.״
הפרק השביעי בספר משלי מתאר אזהרה מפני האישה המפתה, שמייצגת את הדרך הלא נכונה. המחבר קורא לשמור את המצוות ואת החכמה כאילו הן רכוש יקר, כדי להתרחק מכינוי ומהת astray. הוא מציג דמות של בחור חסר ניסיון שצועד בדרכי רשעים, ומתאר את המלכוד שבו הוא נלכד בגלל חוסר הזהירות שלו. הטקסט מדגיש את החשיבות של שמירה על המוסר והדברים שנלמדו בילדות. הפירוש של אבן עזרא על המילה "כסא" בהקשר של דברי המוסר, מציע שהכסא מסמל את ראש חודש שבו הירח מכוסה. הגישה הזו מתמקדת במשמעות המוסרית של ההסתרה וההגנה שהחכמה מעניקה לאדם מול פיתויים חיצוניים.
אבן עזרא על משלי 7:20:1 ↗