כתובים›משלי›פרק ל׳

משלי · פרק ל׳

דברי אגור

מילים של אגור על ענווה, תפילה, וחוכמת הטבע

33 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

משלי ל׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

דברי אגור

א

אלה דברי אגור בן יקה, המשא: נאום האיש לאיתיאל, לאיתיאל ולאוכל.

על המילים

אפשר להבין את ״המשא״ כסוג של נאום או כשם. ״אוכל״ עשוי להיות שם אדם או פועל.

ב

כי אני בור יותר מכל אדם, ואין לי תבונה אנושית.

ג

לא למדתי חוכמה; וכי יש לי ידע על הקדושים?

על המילים

אפשר להבין את ״הקדושים״ גם ככינוי לאלוהים. את סוף המשפט אפשר לקרוא כשאלה או כקביעה.

ד

מי עלה לשמיים וירד? מי אסף רוח בחופניו? מי צרר מים בבגד? מי העמיד את כל קצות הארץ? מה שמו ומה שם בנו, אם אתה יודע?

ה–ח

דברי אגור

ה

כָּל דָּבָר שֶׁאֱלֹהִים אוֹמֵר מְזֻקָּק. הוּא מָגֵן לְמִי שֶׁחוֹסֶה בּוֹ.

ו

אַל תּוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, שֶׁמָּא יוֹכִיחַ אוֹתְךָ וְתִמָּצֵא שַׁקְרָן.

ז

שְׁנֵי דְּבָרִים בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ. אַל תִּמְנַע אוֹתָם מִמֶּנִּי לִפְנֵי שֶׁאָמוּת.

ח

הַרְחֵק מִמֶּנִּי דְּבָרִים רֵיקִים וְדִבְרֵי שֶׁקֶר. אַל תִּתֵּן לִי עֹנִי אוֹ עֹשֶׁר; הַאֲכֵל אוֹתִי בִּמְנַת הַלֶּחֶם שֶׁנִּקְבְּעָה לִי.

על המילים

שָׁוְא יָכוֹל לְצַיֵּן דָּבָר רֵיק מֵעֵרֶךְ אוֹ דְּבַר שֶׁקֶר.

ט–יב

תפילה למניעת עושר ועוני וזהירות בדיבור

ט

שמא אשבע ואכחיש ואומר: מי ה'? ושמא אהיה עני ואגנוב, ואפגע בשמו של אלוהיי.

י

אל תלשין על עבד בפני אדונו, שמא יקלל אותך ותהיה אשם.

יא

יש דור שמקלל את אביו, ואת אמו אינו מברך.

יב

יש דור שטהור בעיני עצמו, אבל לא נשטף מהצואה שלו.

יג–טז

מבט מתנשא ורעב שאינו שבע

יג

יש דור שעיניו מורמות מאוד ועפעפיו מתנשאים.

יד

יש דור ששיניו כמו חרבות ולסתותיו כמו סכינים, כדי לאכול עניים מן הארץ ואביונים מקרב בני האדם.

טו

לעלוקה יש שתי בנות: "תן, תן". שלושה אינם שבעים, וארבעה אינם אומרים "די".

על המילים

לא מפורש אם "תן, תן" הם שמות שתי הבנות או הקריאה שלהן.

טז

שאול, רחם שאינו יולד, ארץ שאינה שבעה מים, ואש שאינה אומרת "די".

יז–כ

תְּמוּתָת הַשְּׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה

יז

העין שלועגת לאב ומזלזלת בציות לאם, עורבי הנחל ינקרו אותה ובני הנשר יאכלו אותה.

יח

שלושה דברים מופלאים בעיניי, וארבעה אינני מבין.

יט

דרכו של הנשר בשמיים, דרכו של נחש על סלע, דרכה של אונייה בלב ים ודרכו של גבר עם צעירה.

על המילים

לא נאמר במפורש למה הכוונה בדרכו של הגבר עם הצעירה.

כ

כך נוהגת אישה נואפת: היא אוכלת, מנגבת את פיה ואומרת: ״לא עשיתי שום דבר רע״.

כא–כד

דברים שגורמים לשינוי ולתנועה בעולם

כא

שלושה דברים מרעידים את הארץ, וארבעה היא לא יכולה לשאת:

כב

עבד כשהוא נעשה מלך, ואדם נבל כשהוא אוכל לשובע;

כג

אישה שנואה כשהיא נישאת, ושפחה כשהיא יורשת את גבירתה.

על המילים

לא ברור אם השפחה יורשת את רכושה של גבירתה או תופסת את מקומה.

כד

יש ארבעה יצורים קטנים בארץ, והם חכמים במיוחד.

כה–כח

חָכְמַת הַנִּצָּבִים הַקְּטַנִּים

כה

הנמלים הן עם לא חזק, ובקיץ הן מכינות את מזונן.

כו

השפנים הם עם לא רב־כוח, והם קובעים את ביתם בסלע.

כז

לארבה אין מלך, ובכל זאת כולו יוצא בקבוצות מסודרות.

כח

את השממית אפשר לתפוס בידיים, והיא נמצאת בארמונות של מלך.

על המילים

אפשר להבין גם שהשממית עצמה נאחזת בעזרת ידיה.

כט–לב

דברות אגדות והנהגות

כט

שלושה צועדים יפה, וארבעה מיטיבים ללכת.

ל

האריה גיבור בין בעלי החיים, ואינו נסוג מפני אף אחד.

לא

זרזיר מתניים, או תיש, ומלך שאין מי שקם נגדו.

על המילים

לא ברור לאיזה בעל חיים הכוונה ב״זרזיר מתניים״. גם ״מלך אלקום עמו״ אינו חד־משמעי; ייתכן שהכוונה למלך שעמו איתו.

לב

אם נהגת בטיפשות כשהתנשאת, ואם זממת, שים יד על הפה.

לג–לג

תוצאות של כעס

לג

כי כשחובצים חלב יוצאת חמאה, כשלוחצים על האף יוצא דם, וכשמלבים כעס נוצר ריב.

על המילים

יש כאן משחק מילים: ״אף״ הוא האיבר בגוף, ו״אפיים״ קשור לכעס.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 207 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא