כתובים›משלי›פרק כט׳

משלי · פרק כט׳

תּוֹכָחוֹת, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט

הַשְׁלָעוֹת שֶׁל מִשְׁלָלִים, הַשְׁלָעוֹת שֶׁל מִנְהִיגוּת וְהַשְׁלָעוֹת שֶׁל מִשְׁפָּט

27 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

משלי כט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

תּוֹכָחָה, צֶדֶק וְשִׁלְטוֹן

א

מי שמוכיחים אותו שוב ושוב והוא ממשיך להתעקש, יישבר פתאום ולא תהיה לו רפואה.

ב

כשהצדיקים מתרבים, העם שמח; וכשרשע שולט, העם נאנח.

ג

מי שאוהב חוכמה משמח את אביו, ומי שמתרועע עם זונות מאבד את רכושו.

ד

מלך שמנהיג במשפט מייצב את הארץ, ואדם שגובה תשלומים הורס אותה.

על המילים

במקור נאמר ״איש תרומות״; לא ברור בדיוק אילו תשלומים הוא גובה.

ה–ח

השלכות המנהיגות והאופי

ה

מִי שֶׁמַּחֲנִיף לַחֲבֵרוֹ פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלָיו.

ו

בַּפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם רַע יֵשׁ מַלְכֹּדֶת, וְאִלּוּ הַצַּדִּיק שָׁר וְשָׂמֵחַ.

ז

הַצַּדִּיק מֵבִין אֶת זְכֻיּוֹת הָעֲנִיִּים, אֲבָל הָרָשָׁע לֹא מֵבִין אֶת הָעִנְיָן.

ח

אֲנָשִׁים שֶׁמְּלַגְלְגִים מְעוֹרְרִים מְהוּמָה בָּעִיר, וַחֲכָמִים מַרְגִּיעִים אֶת הַכַּעַס.

ט–יב

השפעות המנהיגות והתנהגות האדם

ט

כשאדם חכם מתדיין עם אדם טיפש, יש כעס ויש צחוק, אבל אין מנוחה.

על המילים

לא מפורש מי כועס ומי צוחק.

י

אנשים שופכי דמים שונאים אדם תמים, ואנשים ישרים מבקשים את נפשו.

על המילים

לא ברור למי מתייחסת המילה ״נפשו״, ואם בקשת הנפש כאן היא ניסיון להגן עליו או לפגוע בו.

יא

הטיפש מוציא החוצה את כל מה שברוחו, והחכם עוצר את רוחו ומרגיע אותה.

יב

כששליט מקשיב לדברי שקר, כל המשרתים שלו רשעים.

יג–טז

צדק, מנהיגות ומשמעת

יג

העני והאיש שמדכא אחרים נפגשים; ה׳ מאיר את עיני שניהם.

יד

מלך ששופט עניים בצדק וביושר, כיסא מלכותו יעמוד לעד.

טו

מקל ותוכחה מעניקים חוכמה, ונער שמניחים לו לעשות כרצונו מבייש את אמו.

טז

כשהרשעים מתרבים, הפשע מתרבה, והצדיקים יראו את מפלתם.

יז–כ

השלכות המשמעת והנהגת המנהיג

יז

הטל משמעת על בנך, והוא ייתן לך מנוחה ויביא עונג לנפשך.

יח

כשאין חזון נבואי, העם פורק עול; ומי ששומר את התורה, אשריו.

יט

עבד לא מקבל משמעת מדיבורים בלבד: גם אם הוא מבין, אין ממנו מענה.

כ

ראית אדם שממהר לדבר? לכסיל יש יותר תקווה מאשר לו.

כא–כד

השלכות של התנהגות ומידות

כא

מי שמפנק את עבדו מנעוריו, בסוף העבד יהיה לו כבן בית.

על המילים

משמעות המילה ״מנון״ אינה ודאית; יש המפרשים אותה כבן בית או כיורש.

כב

אדם שנוטה לכעוס מעורר מריבות, ואדם מלא חימה מרבה לפשוע.

כג

הגאווה של אדם תשפיל אותו, ואדם עניו יחזיק בכבוד.

כד

מי ששותף לגנב שונא את עצמו; הוא שומע שבועה ולא מגלה את מה שהוא יודע.

כה–כז

הַשְׁלָטָה, הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק

כה

פחד מאנשים עלול להפוך למלכודת, אבל מי שבוטח בהשם יהיה מוגן.

על המילים

אפשר להבין את ״חרדת אדם״ גם כחרדה שאדם חש.

כו

רבים מבקשים להיפגש עם שליט, אבל המשפט של כל אדם בא מהשם.

כז

אדם שעושה עוול מעורר סלידה אצל צדיקים, ואדם שהולך בדרך ישרה מעורר סלידה אצל רשע.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 204 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא