כתובים›משלי›פרק יד׳

משלי · פרק יד׳

בְּנִיָּה וַהֲרִיסָה, יֹשֶׁר וַעֲבוֹדָה

הַהַשְׁוָאתוֹת שֶׁל חָכְמָה, חָכְמָה, פִּתְחוֹן וְעֶצֶם הַמַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם.

35 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

משלי יד׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

בְּנִיָּה וַהֲרִיסָה, יֹשֶׁר וַעֲבוֹדָה

א

אישה חכמה בונה את ביתה, ואישה טיפשה הורסת אותו במו ידיה.

ב

מי שהולך בדרך ישרה ירא את ה', ומי שדרכיו עקומות בז לו.

ג

בפיו של טיפש יש מקל של גאווה, ואילו השפתיים של החכמים שומרות עליהם.

ד

כשאין שוורים, האבוס נקי; אבל יבול רב בא מכוחו של השור.

ה–ח

ההבדל בין חוכמה לטיפשות

ה

עד נאמן לא משקר, ועד שקר מפיץ שקרים.

ו

אדם שלועג מחפש חוכמה ולא מוצא אותה, אבל לאדם נבון קל להשיג ידע.

ז

התרחק מאדם טיפש, כי לא תמצא בדבריו דעת.

על המילים

אפשר להבין את הסיום גם כתנאי: התרחק ממנו כשאינך מוצא בדבריו דעת.

ח

החוכמה של אדם פיקח היא להבין את דרכו, והטיפשות של טיפשים היא מרמה.

ט–יב

הבדלים בין חכמה לרשע

ט

טיפשים לועגים לאשמה, אבל בין אנשים ישרים יש רצון טוב.

על המילים

אפשר גם להבין שהאשמה עצמה לועגת לטיפשים.

י

הלב מכיר את מרירות נפשו, ובשמחתו אדם זר אינו יכול להשתתף.

יא

ביתם של רשעים יושמד, אבל אוהלם של אנשים ישרים יפרח.

יב

יש דרך שנראית לאדם נכונה, אבל בסופה היא מובילה לדרכים של מוות.

יג–טז

הבדלים בין טיפוסים שונים של אנשים

יג

גם בזמן צחוק הלב יכול לכאוב, ושמחה עלולה להסתיים בעצב.

יד

מי שליבו נסוג ישבע מדרכיו, ואדם טוב ישבע ממעשיו.

על המילים

הביטוי ״מעליו״ אינו ברור לגמרי; כאן הוא מובן כמתייחס למעשיו של האדם הטוב.

טו

אדם תמים מאמין לכל דבר, אבל אדם פיקח בוחן את צעדיו.

טז

אדם חכם נזהר ומתרחק מהרע, אבל אדם כסיל מתפרץ בכעס ובוטח בעצמו.

יז–כ

הבדלים בין חכמה לרשע

יז

מי שממהר לכעוס עושה מעשה טיפשי, ואדם שמתכנן מזימות נעשה שנוא.

על המילים

המילה ״מזימות״ יכולה לציין גם תכנון מחושב, ולא רק תחבולות רעות.

יח

אנשים פתיים יורשים טיפשות, ואנשים פיקחים מתעטרים בדעת.

יט

אנשים רעים כורעים לפני אנשים טובים, ורשעים כורעים בשעריו של אדם צדיק.

כ

אפילו חברו של אדם עני שונא אותו, אבל לאדם עשיר יש הרבה אוהבים.

כא–כד

בּוּז, חֶסֶד, עֲבוֹדָה וְאִוֶּלֶת

כא

מי שמזלזל בחברו חוטא, ואשרי מי שנוהג בנדיבות כלפי ענווים.

על המילים

בכתיב מופיע "עניים", ובקרי "ענווים".

כב

האם מי שמתכננים רעה לא תועים בדרכם? ואילו חסד ואמת הם מנת חלקם של מי שמתכננים טוב.

כג

בכל עבודה מאומצת יש רווח, אבל דיבורים בלבד מביאים רק למחסור.

כד

העושר של החכמים הוא העטרה שלהם, והטיפשות של הכסילים אינה אלא טיפשות.

כה–כח

אמת, יראת השם ושלטון

כה

עד שאומר אמת מציל חיים, ומי שמפיץ שקרים פועל במרמה.

כו

ביראת ה' יש ביטחון חזק, ולבניו יהיה מחסה.

על המילים

לא מפורש אם 'בניו' הם בניו של מי שירא את ה' או בניו של ה'.

כז

יראת ה' היא מקור חיים, ומסייעת להתרחק ממלכודות מוות.

כח

עם רב מוסיף כבוד למלך, וכשאין עם זו מפלתו של השליט.

כט–לב

הבדלים בין חכמה לטיפשות ובין צדק לרשע

כט

מי שסבלני מאוד מגלה הבנה רבה, ומי שממהר לכעוס מבליט את טיפשותו.

ל

לב רגוע מחיה את הגוף, וקנאה מרקיבה את העצמות.

לא

מי שעושק עני מבזה את מי שברא אותו, ומי שנוהג בנדיבות כלפי נזקק מכבד את הבורא.

לב

הרשע נופל בגלל הרעה שלו, אבל הצדיק מוצא מחסה גם במותו.

על המילים

״הרעה שלו״ יכולה להיות מעשיו הרעים או רעה שבאה עליו. לא נאמר במפורש היכן הצדיק מוצא מחסה.

לג–לה

חָכְמָה, צְדָקָה וְהַמֶּלֶךְ

לג

החוכמה נחה בלב של אדם נבון, אבל בקרב כסילים היא מתגלה.

על המילים

לא ברור אם מה שמתגלה בקרב הכסילים הוא החוכמה או מה שיש בתוכם.

לד

צדקה מרוממת עם, אבל חטא הוא חרפה לעמים.

על המילים

המילה ״חסד״ בחלק השני קשה לפירוש. אפשר להבין אותה כ״חרפה״, ואפשר לקרוא: ״החסד של העמים הוא חטא״. הקריאה השנייה מופיעה גם בפרשנות חז״ל.

לה

המלך מרוצה ממשרת שפועל בתבונה, אבל כעסו מופנה למשרת שמביא בושה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 205 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא